הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 27859-07-15

בפני
כבוד ה שופט אורי גולדקורן

התובעת

א. ב.
ע"י ב"כ עו"ד ערן ניסים

נגד

הנתבעת

קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע"י ב"כ עו"ד י. גודיס-דרור

פסק דין

1. התובעת יליד ת 1934, הגישה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) בגין נזקי גוף שנגרמו לה מרכב שפגע בה ונמלט מהמקום ביום 28.7.2014, בעת שחצתה כביש בחיפה. התביעה הוגשה נגד הנתבעת, שהינה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה על-פי הוראות חוק הפיצויים, מאחר ולטענת התובעת "הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע" (סעיף 12(א)(1) לחוק הפיצויים). בכתב ההגנה הוכחשו נסיבות פגיעתה של התובעת כפי שתוארו בכתב התביעה, ונטען כי אין תחולה לחוק הפיצויים, מאחר ואירוע הפגיעה איננו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק זה.

2. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי, לאור טענתה כי בתאונה ביום 28.7.2014 היא נפלה על צד שמאל ונפגעה בצלעותיה. ביום 8.3.2016 מיניתי את האורתופד ד"ר ליאור מרום כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, והוא קבע בחוות דעת מיום 3.3.2017 כי התובעת סבלה מנכות זמנית בשיעור 25% במשך שלושה חודשים לאחר התאונה, וכי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבה כיום.

3. אדון תחילה בסוגיית תחולתו של חוק הפיצויים, קרי - בשאלה האם נסיבות פציעתה של התובעת הינן "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק זה, ולאחר מכן אדון בגובה נזקי הגוף שנגרמו לתובעת.

נסיבות פציעתה של התובעת

* עדות התובעת

4. בתצהיר מיום 8.3.16 (ת/1) תיארה התובעת את נסיבות פציעתה:

"ביום 28.7.14 ברחוב בר גיורא ליד הפיצריה, בשעה 17:00 בערך, עברתי את הכביש, כאשר לפתע רכב אשר הגיע במהירות פגע בי בעוצמה והעיף אותי".

בתצהיר נוסף מיום 27.7.2016 (ת/2) ציינה התובעת:

"2. ביום 28.7.14 אחר הצהריים חציתי כביש ברח' בר כוכבא מול מסעדת פיצה. לפתע כאשר אני הייתי באמצע המעבר הרגשתי מכה חזקה. אני לא הספקתי לראות כלום למעט צבע הרכב. אנשים מהחנויות הסמוכות הרימו אותי ונתנו לי לשבת".

5. בישיבת קדם משפט ביום 25.4.2017 תיארה התובעת את נסיבות פציעתה:

"נפלתי ברחוב בר-גיורא כשעברתי את הכביש. יש שם מקום של הדפסת מסמכים וירדתי לכביש. ירדתי מהמדרכה ונפלתי לכביש. האוטו פגע בי מצד שמאל, כי עברתי באמצע והאוטו הגיע מרחוב מיכאל או מלמעלה, אני לא יודעת. נפגעתי בצד שמאל ונפלתי על הגב. התיק שלי נפל לידי. אחר כך ראיתי את עצמי יושבת על כיסא בחנות בגדי ילדים" (עמ' 8).

ובחקירתה הנגדית ביום 15.1.2018 שרטטה התובעת את מקום נפילתה בכביש (נ/2) ואמרה:

"אוטו הגיע. לא הספקתי, אני בדיוק סידרתי את הניירות שקיבלתי בתיק, ככה, ואז הרגשתי שאני עפה באוויר ונפלתי על הרצפה, אבל הספקתי לראות משהו אפור, אוטו אפור שברח" (עמ' 8 לתמלול הקלטת הישיבה).

" ... הרי נפלתי מצד שמאל על הגב, כי אני לא יכולה בדיוק להסביר איך נפלתי בצד ועל הגב" (עמ' 9).

"אני קיבלתי שוק. אני לא יכולה בדיוק להגיד לך מה קרה. אני יודעת שהאוטו נכנס בי, העיפה אותי באוויר, נפלתי על הרצפה, סחבתי את התיק שלי ויכול להיות (כ)שהייתי על הרצפה ראיתי את הצבע (של האוטו - א"ג). אני לא יכולה להגיד בדיוק" (עמ' 9).

"כל הגוף נפגע לי .. כל הצד שמאל והצוואר" (עמ' 12).

"אני נפגעתי מהאוטו בצד שמאל על הרצפה, אני לא יודעת איך נפלתי, לא על הבטן, על הגב" (עמ' 13).

"אני לא יודעת טוב עברית ... ואם אני לפעמים טעיתי, אז זה לא קשור למה שקרה, זה בגלל העברית שלי" (עמ' 18).

* עדות רות פרלמן (מטעם התובעת)

6. רות פרלמן, בת 29, העידה על שהתרחש ביום התאונה:

"אני בדיוק עברתי ברחוב מיכאל, לכיוון הצומת של בר-כוכבא. זו צומת מאוד מרכזית. היה פקק מאוד מאוד גדול, ושמעתי צעקות שאומרים 'תאונה, אישה מבוגרת נפלה', ואז מיד הזעקתי אמבולנס, הזעקתי מד"א. עכשיו, לא הסתכלתי ולא הסתובבתי שמאלה לכיוון בר-כוכבא כי אני אישית יש לי טראומה לראות כאלו מקרים, אז פחדתי לראות מה יש" (עמ' 1 לתמלול).

ובחקירה הנגדית היא אישרה שלא ראתה את התאונה ואמרה:

"אמרו 'תאונה, אישה מבוגרת נפלה'. זה הספיק לי אפילו לא הייתי צריכה להסתכל רק בשביל לעוף משם, לא לראות את הדבר הזה" (עמ' 3).

היא השיבה בשלילה כשנשאלה אם ראתה רכב בורח מהמקום, והוסיפה:

"זה רחוב מאוד מרכזי, והיה שם פקק מאוד גדול, צעקות" (עמ' 3).

"חיכיתי מרחוק, המשך רחוב מיכאל, לשמוע את האמבולנס, את הסירנה, לראות שבאמת הוא מגיע ושמה שהזמנתי באמת הגיע" (עמ' 5).

* עדות מנחם מנדל רוזנטל (מטעם הנתבעת)

7. העד מנחם מנדל רוזנטל תיאר בתצהירו מיום 15.1.218 (נ/3) את שראו עיניו במועד האירוע (ההדגשה הוספה - א"ג) :

"2. אני הבעלים של החנות 'בנה ביתך' - חנות למכירת חומרי בנין, ממוקמת ברח' בר כוכבא 7 שבחיפה.

3. בתאריך 28.7.2014, בשעות אחר הצהריים עמדתי על המדרכה בקדמת פתח החנות שלי, כפי שאני נוהג לעשות מדי פעם. לפתע, ראיתי מצידו השני של הכביש אישה מבוגרת המאבדת שווי משקלה ונופלת מהמדרכה לכיוון הכביש.

4. מיהרתי לחצות את הכביש כדי לברר לשלומה של האישה ולהגיש לה עזרה....".

בחקירתו הנגדית שרטט העד את מקום נפילת התובעת (ת/4) ואמר:

"ש. ראית את התובעת. מאיפה היא יצאה?
ת. היא הלכה בכביש.
ש. היא הלכה בכביש?
ת. במדרכה ליתר דיוק, סליחה" (עמ' 26).

"ראיתי אותה נופלת. שוב, במקום עזרתי לקום והוציאו כיסא מהחנות לידר והיא התיישבה" (עמ' 27 לתמלול).

"גם אז הנהג אמבולנס של מד"א, שהוא פינה, שאל אותי עשר פעמים באותו יום במקרה 'היה רכב מעורב? היה רכב מעורב?' ואני אמרתי 'לא'. לכן את הנושא הזה אני כן זוכר במפורש שרצו לדעת אותו ישר ואני זוכר שזה לא היה .." (עמ' 28).

כאשר נשאל העד מה היה מצב התנועה במועד האירוע, השיב "דליל, יבש", "התנועה זרמה" (עמ' 28).

* תיעוד בכתב

8. בטופס של מגן דוד אדום בישראל - "דווח על חולה /נפגע באמבולנס" מיום 28.7.2014 נכתב (ההדגשה הוספה - א"ג): "לטענתה רכב פגע בה והיא נפלה ...".

בסיכום רפואי של חדר מיון בבית חולים "כרמל" מיום 28.7.2014 (ת/3) נכתב:

"תלונה עיקרית: תאונת דרכים. מחלה נוכחית: בת 80, לדבריה נפגעה כהולכת רגל מרכב, מתלוננת על כאבים באיזור צלעות שמאל. ... דיון: תאונת דרכים, נפגעה כהולכת רגל, ללא חבלות משמעותיות, עברה צילום חזה במיון ..".

בטופס "הודעה על תאונת דרכים" במשטרה נכתבה הודעתה של התובעת:

"בשעה 5:00 אחרי הצהריים עברתי את הכביש ... פתאום הרגשתי מכה חזקה, לא ... ראיתי כי רכב הגיע מולי ונזרקתי על הרצפה. לא הספקתי לעשות כלום ... הנהג ברח ..".

הכרעה בין הגרסאות העובדתיות

9. ההכרעה בין הגרסאות העובדתיות הנוגדות - של התובעת, מצד אחד, ושל מנחם מנדל רוזנטל, שהינו עד ניטראלי, מצד שני, מבוססת על התרשמותי מהעדויות ועל התיעוד בכתב שנערך בסמוך לאירוע. גרסתה של התובעת בסיכום הרפואי מחדר המיון ממועד התאונה, מהודעתה במשטרה ומטופס הדיווח של מגן דוד אדום. אכן, בשלושת המסמכים המידע על קיומה של תאונת דרכים מבוסס על דבריה של התובעת. עם זאת, אינני מעלה בדעתי כי ביום נפילתה בדתה התובעת (שהייתה אז בת 80) גרסה שיקרית לגבי נפילה כתוצאה מפגיעת רכב שברח . את ההחלפה בין רחוב בר גיורא לרחוב בר כוכבא אני מייחס לטעות של התובעת שנעשתה בתום לב. לולא סימני שאלה שעוררה עדותו של מנחם מנדל רוזנטל, שאינו צד מעונין, ייתכן וניתן היה לדחות את גרסת התובעת. דע עקא, שבניגוד לאמור בתצהירו הוא אמר בחקירה הנגדית כי התובעת נפלה בכביש, ורק כשנשאל בשנית - הסביר כי שגה וכי היא נפלה במדרכה. עדותו על תנועה דלילה בכביש באותו יום עומדת בסתירה לעדותה של העדה רות פרלמן, שאף היא עדה ניטראלית, ולפיה באותו יום היה פקק תנועה מאוד גדול. אשר על כן, הנני מקבל את גרסת התובעת, וקובע כי היא נפגעה מרכב שנמלט מהמקום מבלי שניתן היה לזהותו, והיא זכאית לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה באירוע ביום 28.7.2014, שהיה "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק הפיצויים.

אפנה כעת לדון בגובה הנזק שנגרם לתובעת.

המסמכים הרפואיים

10. בסיכום רפואי בחדר מיון בבית החולים "כרמל" ממועד התאונה (ת/1) נכתב כי התובעת התלוננה על פגיעה בתאונת דרכים כהולכת רגל מרכב ועל כאב באזור צלעות מצד שמאל. בבדיקה נמצאה רגישות בית חזה משמאל , אולם בצילום לא נמצאו שברים. עוד נכתב כי אין חבלות משמעותיות. התובעת שוחררה באותו היום , לאחר שהומלץ על מנוחה וטיפול במשככי כאבים. בסיכום ביקור רופא משפחה מיום 29.3.2015 צוין שהתובעת התלוננה על כאבי גב תחתון וסחרחורת. בסיכום אף צוין שהיא הולכת עם מקל אחרי תאונת דרכים ומטופלת בפיזיותרפיה בגלל כאבי גב. בסיכום ביקור רופא מיום 1.4.2015 נרשם שביום 19.2.2015 עיקמה התובעת את רגל שמאל בעת ירידה מהמיטה. ביום 2.4.2015 היא הופנתה לטיפול פיזיותרפיה בגין קרסול שמאל.

ביום 17.5.2015 התלוננה התובעת על כאבים בעמוד שדרה עם הקרנה לרגל שמאל ועל כאבים בכף יד שמאל. ב הפניה מיום 30.7.2015 נרשם כי לאחר תאונת דרכים לפני כשנה סובלת התובעת מכאבים ביד שמאל ובעמוד שדרה גבי וכאבים ברגל שמאל. בהפניית רופא משפחה מיום 6 .8.2015 צוין כי מאז התאונה התובעת לא ישנה בלילות וסובלת מחלומות לא נעימים. בהפניית מומחה אורתופד מיום 6.8.2015 התלוננה התובעת על כאבי עמוד שדרה מותני וצוואר. בבדיקה לא נמצא חסר נוירולוגי וצוין כי קיימת הליכה ללא צליעה וללא עזרה של אביזרים. בסיכום מומחה לנוירולוגיה מיום 19.8.2015 נכתב כי שנה ל אחר תאונת דרכים סובלת התובעת מנדודי שינה, פחדים בלילה וכאבי גב. ב ימים 14.12.2015 ו-25.12.2015 התלוננה התובעת על כאבי גב תחתון, קושי בהליכה ובתפקוד ועל כאבים ביד שמאל. בהפניה לפיזיותרפיה מיום 3.1.2016 נכתב כי עקב תאונת הדרכים סובלת התובעת מכאבי עמוד שדרה מותני ושורש כף יד שמאל. ביום 29.1.2016 התלוננה התובעת מכאבים בכף יד ימין ובכף רגל שמאל. בהפניה מיום 1.2.2016 היא התלוננה על כאבים בכף רגל שמאל.

בבדיקת EMG מיום 2.3.2016 נמצאה עדות ללכידה של עצב מדיאני באיזור כף היד דו -צדדי. בהפניה לדימות מיום 13.3.2016 התלוננה התובעת על כאבים בשורש כף היד. צוין כי בצילום נמצא מצב לאחר שבר ישן סטילואיד של האולנה ורדיוס דיסטלי.

בהפניה לרפואה יועצת מיום 8.9.2016 התלוננה התובעת על כאבים בזמן כיפוף עמוד שדרה מותני עם הקרנה לרגל שמאל. בצילום עמוד שדרה מותני מיום 27.9.2016 נמצא ספונדילוליסטזיס קדמי של L4. בסיכום ביקור אצל אורתופד מיום 23.10.2016 נכתב כי התובעת סובלת מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל וכאבי צוואר עם הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני וצווארי, סימנים ר דיקולרים ברורים ללא הפרעה מוטורית גסה. בבדיקת CT מיום 7.11.2016 פורטו הממצאים שהתגלו בעמוד השדרה, הכוללים שינויים ניווניים ולחץ על השק התקאלי. ביום 20.11.2016 התלוננה התובעת על כאבים בעמוד שדרה מותני וצווארי וקושי והגבלה בתפקוד.

היעדר נכות רפואית צמיתה בגין התאונה

11. בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ליאור מרום, שניתנה לאחר שהוא בדק את התובעת ביום 16.1.2017, נקבע כי לא נמצאה הגבלת תנועה בצוואר ובגב תחתון וכי ממצאי ההדמיה מצביעים על שינויים ניווניים ולא על ממצא טראומתי ותואמים את גילה. נקבע כי ככל שיש לתובעת נכות קבועה היא אינה קשורה בתאונה מיום 27.8.2014 וכי אין קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לתאונה. עוד צוין כי ככל שהייתה פגיעה ברקמות כתוצאה ממפגש עם כביש, מדרכה או גוף קשיח אחר, היה מצופה לראות בדו"ח חדר מיון רישום על סימני חבלה חיצונית, כגון פצעי שפשוף ושטפי דם. עם זאת, המומחה קבע שיעור נכות זמנית של 25% למשך 3 חודשים ממועד התאונה. הנני מאמץ את ממצאי חוות הדעת, וקובע כי נכותה הרפואית הינה בשיעור 0%.

ראשי הנזק

12. בא-כוח התובעת טען בסיכומיו בכתב כי יש לפצות את התובעת בגין שלושה ראשי נזק: עזרת צד ג' בעבר, הוצאות בעבר וכאב וסבל.

13. עזרת צד ג' בעבר - מ דובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה והבאת ראיות. התובעת לא הביאה תימוכין להוצאות עבור עזרת צד ג' ואף לא התייחסה לכך בעדותה. בשים לב לשיעור הנכות הזמנית שקבע המומחה לאחר התאונה ובשים לב לגילה של התובעת, הנני פוסק לה פיצוי גלובלי עבור עזרת צד ג' בעבר בסך כולל של 3,000 ₪.

14. הוצאות בעבר - התובעת לא צירפה אסמכתאות בגין הוצאות רפואיות למעט הודעת תשלום חוב למגן דוד אדום. היא העידה כי בעקבות התאונה היא נזקקה לטיפולים רפואיים שונים בקופת החולים, אולם לא הוכיחה כי מדובר בטיפולים רפואיים שאינם כלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994. הנני פוסק לתובעת פיצוי גלובלי עבור הוצאות בעבר בסך כולל של 2,000 ₪.

15. כאב וסבל - בהתחשב בהיעדר נכות צמיתה ובאחוז הנכות הרפואית הזמנית שקבע המומחה, ובתלונות המשתקפות בתיעוד הרפואי, הנני פוסק פיצוי בגין כאב וסבל בסך כולל של 5,000 ₪.

16. סך הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת הינם:
- עזרת צד ג' לעבר - 3,000 ₪
- הוצאות בעבר - 2,000 ₪
- כאב וסבל - 5,000 ₪
סך הכל 10,000 ₪

התוצאה

17. לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום , וכן אגרת תביעה ושכר טרחת עורך דין בשיעור 15.21% מסכום הפיצוי.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.