הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 26398-04-15

בפני כבוד השופטת סיגלית מצא

התובע:
עמוס מלניקוב, ת.ז. XXXXXX217
על-ידי ב"כ עו"ד טל רבינוביץ'

נגד

הנתבעת:
שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ, ח.פ. 510278419
על-ידי ב"כ עו"ד רונן נאווי

פסק דין

1. מהו גובה הפיצויים להם זכאי התובע בגין ליקויי בנייה בדירה שרכש מהנתבעת והאם זכאית הנתבעת לתקן את הליקויים , אלה השאלות המונחות לפניי בתיק זה.
ההליך
2. ביום 26.12.2011 התקשרו הצדדים בהסכם מכר לרכישת דירה ברחוב משמר הגבול 14/21 בחדרה (דירה מספר 21 בבניין מספר 5 בפרויקט "חלומות פארק חדרה", להלן: "הדירה", ההסכם צורף כנספח א'2 לכתב התביעה ונספח 1 לכתב ההגנה, מפרט המכר צורף כנספח א'3 לכתב התביעה). במפרט המכר מתוארת הדירה כדירת מיני-פנטהאוז, 4 חדרים, קומה ה', דירה 21.
3. ביום 5.12.2013 קיבל התובע את המפתח לדירה ונערך פרוטוקול מסירה במסגרתו הצהיר התובע כי בדק את הדירה (פרוטוקול המסירה צורף כנספח ז' לכתב התביעה, נספח 2 לכתב ההגנה).
4. לטענת התובע לא עמדה הנתבעת בתנאי ההסכם והוראות הדין לעניין טיב הבנייה וכי בדירה התגלו ליקוי בניה רבים .
5. לאחר שקיבל את החזקה בדירה, השכיר התובע את הדירה לחברת גינדי, אשר שיכנה בה דיירת. בהתאם להסכם (נספח ח' לכתב התביעה) תקופת השכירות הנה מיום 10.1.2014 – 10.4.2014 עם אופציה להארכה בשלושה חודשים נוספים, עד יום 11.7.2014 (סעיפים 15-16 להסכם). דמי השכירות החודשיים בהתאם להסכם הנם 4,700 ₪.
טוען התובע כי במהלך מגורי השוכרת מטעם חברת גינדי בדירה התגלו ליקויים חמורים, לרבות רטיבות. נציגי הנתבעת נשלחו לדירה שוב ושוב על מנת לבצע תיקונים, עד שבסופו של דבר עזבה הדיירת את הדירה.
עוד טוען התובע כי לאחר עזיבת הדיירת בצעו נציגים של הנתבעת תיקונים רחבי היקף בדירה, כך שלא התאפשר להשכירה במשך חודש. לפיכך, עותר התובע כי הנתבעת תשלם לו דמי שכירות לחודש (אוגוסט 2014) בסך 4,700 ₪.
6. טוען התובע כי לאחר ביצוע התיקונים הצליח להשכיר את הדירה בדמי שכירות חודשיים של 3,600 ₪ בלבד , ולפיכך על הנתבעת לפצותו בגין ההפרש בדמי השכירות למשך שנה .
התובע צירף את הסכם השכירות (נספח ט' לכתב התביעה) שנכרת בינו לבין השוכרת לתקופה שבין 1.9.2014 עד 31.12.2015 עם אופציה לשלושה חודשים נוספים. בהתאם להסכם הועמדו דמי השכירות על סך 3,600 ₪ לחודש (סעיפים 3.3-3.4 להסכם).
7. טוען התובע כי לשם ביצוע התיקונים עליהם הורה המומחה מטעם בית המשפט יהיה צורך לפנות את הדירה לחודשיים, ולפיכך הוא זכאי לדמי שכירות בגין תקופת התיקונים.
8. ביום 19.11.2014 ביקר בדירה ד"ר אברהם בן עזרא וערך חוות דעת הנושאת את התאריך 28.11.2014 (חוות הדעת צורפה כנספח ב' לכתב התביעה).
9. ביום 4.12.2014 נשלחה חוות הדעת לנתבעת, לטענת התובע ללא כל תגובה.
10. לפיכך הגיש התובע תביעתו בה הוא עותר כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לו את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין ליקויים ואי התאמות בדירה, בהתאם לחוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא – 96,506 ₪;
ב. שכר טרחת ד"ר אברהם בן עזרא בגין הכנת חוות דעתו – 2,500 ₪;
ג. פיצוי בגין ירידת ערך בשל הקטנת שטח אויר ואור – 10,000 ₪ ;
ד. דמי שכירות לתקופת פינוי הדירה לשם ביצוע התיקונים – 9,000 ₪;
ה. הפסד דמי שכירות בשל עזיבת השוכרת (של חברת גינדי) את הדירה ב של ליקויי הרטיבות – 4,700 ₪;
ו. הפסד דמי שכירות בשל ירידת גובה דמי השכירות בהם ניתן היה להשכיר את הדירה מ-4,700 ₪ ל-3,600 ₪ לתקופה של 12 חודשים – 13,200 ₪ ;
ז. פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪.
11. לטענת הנתבעת הוגשה התביעה בטרם ניתנה לה הזדמנות לתקן את הדרוש תיקון, לטענת התובע, בדירה.
ביום 15.7.2014 בוצעו תיקונים רחבים בדירה (יומן העבודה צורף כנספח 3 לכתב ההגנה). בספטמבר 2014 פנה התובע לנתבעת במייל ובו רשימה ארוכה של ליקויים הקשורים לאיכות הגימור. בתגובה הודיעה הנתבעת "למיטב ידיעתי הליקויים תוקנו פרט לסדקים אותם ציינת במייל זה. סדקים נימיים מטופלים במסגרת תיקוני שנת הבדק, שנה לאחר מסירת הדירה" (התכתובת צורפה כנספח 4 לכתב ההגנה).
12. כן מפנה הנתבעת למכתבה מיום 5.2.2015 (נספח 5 לכתב ההגנה) בו אישרה הנתבעת את קבלת חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא ומסרה כי חוות הדעת הועברה לבדיקת מהנדס מטעמה, מר דן גורדון, אשר יתאם מועד לביקור בדירה על מנת לבדוק את טענות התובע. עוד נכתב במכתב כי עם קבלת ממצאי הבדיקה שתערוך הנתבעת, תעביר הנתבעת התייחסות עניינית לטענות התובעת. כן הודיעה הנתבעת כי ככל שיימצאו ליקויים שבאחריותה, בכוונתה לבצעם.
דא עקא, התובע לא המתין והגיש ביום 18.4.2015 את תביעתו לבית המשפט.
13. לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של המהנדס מר דן גורדון. כעולה מחוות הדעת נמצאו בדירה ליקויים מינוריים אשר עלות תיקונם נמוכה ורבים מהם אינם באחריות הנתבעת לדעת המומחה ( חוות הדעת צורפה כנספח 6 לכתב ההגנה).
14. לפיכך, טוענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. לחילופין, טוענת הנתבעת, ככל שקיימים ליקויים שבאחריותה, יש לאפשר לה לתקנם.
15. ביום 10.7.2016 הגישו הצדדים הודעה על הסדר דיוני, במסגרתו הודיעו כי הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יוסמך לבחון את טענות התובע לליקויים בדירה, מבלי לוותר על חוות הדעת שהוגשו מטעמם.
16. בהחלטתו מיום 10.7.2016 אישר בית המשפט את הודעת הצדדים והורה על מינויו של המהנדס מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט (להלן : "המומחה").
17. ביום 8.9.2016 הוגשה חוות דעתו של המהנדס מר דן ברלינר לתיק בית המשפט. ביום 20.9.2016 וביום 31.10.2016 הוגשו תשובות המומחה לשאלות הבהרה ששלחו לו ב"כ הצדדים לתיק בית המשפט.
18. בישיבת יום 16.2.2017 הודיעו הצדדים על הסכמתם להגשת סיכומים במסגרתם יתייחסו לחבות, היקף הפיצוי ורכיביו, עלות התיקון וזכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים, כל זאת על בסיס החומר הנמצא בתיק בית המשפט וללא צורך בחקירות.
19. ביום 12.4.2017 הוגשו סיכומי התובע. ביום 27.7.2017 הוגשו סיכומי הנתבעת. בו ביום הוגשה בקשה למחיקת טענות מסיכומי הנתבעת ולפסיקת הוצאות מטעם התובע. ביום 28.7.2017 הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובע. ביום 25.9.2017 הוגשה תגובת הנתבעת לבקשת התובע וביום 26.9.2017 הוגשה תשובת התובע לתגובת הנתבעת.
חוות הדעת
להלן התייחסות השמאים לליקויים, בהתאם לסדר הופעתם בחוות דעתו של השמאי ד"ר אברהם בן-עזרא.
20. דלת כניסה:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 1-15)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
הסף אינו במישור הדלת
קיים הפרש מדוד של 1 ס"מ. יש להתקין סף רחב לגישור בין שני צדי הריצוף (פנים וחוץ) .
מיקום לא מתאים של הסף ברצפה – 150 ₪
חסר מספר לדלת
יש להרכיבו.
התקנת מספר דלת – 50 ₪
כתמי צבע על הדלת
יש כתמי צבע הניתנים להסרה באמצעות נוזל ניקוי מתאים. הליקוי אינו מופיע בפרוטוקול המסירה.
כתמי צבע על הדלת – 150 ₪
פגם בציפוי הדלת מעל הידית
מדובר בכתם צבע שנראה כפגם בציפוי. המומחה הוריד את הכתם באמצעות מגבון.
לא ראה פגם
פגמים בגומייה העליונה ובגומייה צדדית
קיימים כתמי צבע הניתנים להורדה באמצעות נוזל ניקוי מתאים. דרוש ביצוע ניקוי מקצועי – 50 ₪.
הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה.
כתמי צבע על גומיות האטימה – 150 ₪.
כתמי צבע במלבן
יש כתמי צבע הניתנים להורדה ויש שאינם ניתנים להסרה. דרוש שפשוף כל המלבן, החלקה וצביעה מחדש. עלות – 200 ₪ .
הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה.
כתמי צבע במלבן הדלת – 250 ₪.
מזוזת משקוף עם מילוי והמלבן פגום, גם לאחר תיקון על-ידי הקבלן.
תיקוני השפכטל בוצעו ברמה לא מקצועית. דרוש שפשוף כל המלבן, החלקה וצביעה מחדש (נכלל בסעיף 10).
לא ראה פגם
גובה הידית 104 ס"מ. על פי ת"י 23.3 החל על דלתות עץ, גובה הידית צריך להיות בין 97 ל-101 ס"מ.
אין כל דרישה מחייבת לגובה ידית של דלת כניסה. ת"י 23 לדלתות נגרות מאפשר את מיקום הידית לפי הסכם בין המזמין ליצרן. אין קושי או אי נוחות בשימוש בדלת.
אין פגם בגובה ידית של 104 ס"מ.
אין נעילה כנדרש בפרט 2.92 (נעילה לארבעה כיוונים) לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון והבנייה"). אין נעילה לכיוון הרצפה .
מותקן בריח תחתון החודר למזוזה. על פי מפרט מכון התקנים מפמ"כ 196, פרק 7, מבנה ומידות: "במקום הבריח בפאה התחתונה של הדלת אפשר להתקין בפאה הצדדים (בצד שמותקן בו המנעול) בחלקה התחתון של הדלת, בריח נוסף על הבריח הקיים בה". הפתרון של בריח תחתון לתוך המזוזה עדיף על פתרון של בריח תחתון לתוך הרצפה מאחר וכך נמנעת פגיעה בריצוף ונמנע מטרד שכיח למדי בנעילת הדלת, כאשר הגומחה בריצוף מתמלאת בלכלוך המקשה על כניסת הבריח לתוך הגומחה.
אין פגם בנעילת דלת הכניסה. הדלת היא תקנית ומאושרת.
הקיר בו מורכבת הדלת עקום בחלק הקיר הסמוך לדלת.
הסטייה משמאל לדלת זניחה ואין טעם ביישור הדלת. הסטייה מימין עולה על המותר בתקן ונראית לעין.
יש לתקן את הסטייה על ידי יישור הקיר שמימין לדלת כולל הפנל שלו, כולל יצירת פינה אחרת בקיר. לא רצוי ליישר את הדלת. עלות – 300 ₪.
סטייה קלה במקבילות הדלת אל קווי הריצוף. פגם אסתטי קל. ירידת ערך בשיעור 500 ₪.
סגר הביטחון עולה על מסך האינטרקום.
נכון. דרוש הורדת מסך האינטרקום במספר סנטימטרים. עלות – 50 ₪.
יש לתקן מיקום אינטרקום – 250 ₪.

21. דלתות סלון:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיף 16)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
כתמי צבע על מסגרת כנף דלתות סלון ימנית ושמאלית וכן בארגז התריס – 1,000 ₪.
יש כתמי צבע, אך כולם ניתנים להורדה בקלות. עלות הסרת הכתמים על-ידי גורם מקצועי – 100 ₪.
הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה.
כתמי צבע על מסגרת כנף דלת וארגז תריס – 150 ₪

22. מעקה מרפסת סלון:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 17-20)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
אורכו של המעקה 9.9 מ'. המעקה הוא זיגוג על הגבהה בנויה. גובה ההגבהה 30 ס"מ, גובה הזיגוג 108 ס"מ נוספים. הזכוכית ממוקמת בחלק הפנימי של המעקה הבנוי – 10 ס"מ פנים ו-17 ס"מ חוץ.
אין ליקוי
יש להחליף את כל אדני השיש מתחת למעקה המרפסת. לוחות השיש הנם ברמה נמוכה. עלות התיקון – 6,000 ₪
ליקויים על פני לוחות המעקה: כתמי טיט והתפוררות מעבר לזכוכית בלוח הראשון של המעקה, התפוררות השיש בלוח הראשון, התפוררות השיש בלוח השני, פגם במקצוע בלוח שלישי, כתמים בלוח רביעי, התפוררות בלוח חמישי, התפוררות בחיבור בין לוחות 5-6, אבן שישית מתפוררת, כתמים בלוח שיש שביעי, כתמים בלוח שיש שמיני, חור שמחדיר רטיבות בחיבור השיש עם האנך, התפוררות בלוח 9, סדקים בשיש בצד, לוח 9 ולוח 1 0 לא בהמשך אחד, התפוררות בלוח 11, טלאי והתפוררות בלוח 12, התפוררות בלוח 13.
חלק מהטענות נכונות.
יש לאטום חורים באבן ולבצע ליטוש באופן הדרגתי. עלות – 100 ₪.
נכלל
אין אף מים פנימי
קיימת פינת מפגש של אדן המעקה עם חיפוי הקרמיקה שמתחת. זהו חיפוי שלם של המעקה הבנוי, לאחר בדיקה עם האדריכל אין צורך באף מים.
נכלל
השיפוע הרוחבי של לוח השיש הוא כלפי חוץ.

נכלל

23. פרגולה מאלומיניום:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיף 21)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
עיגון פגום, חור מיותר לבורג וחור מיותר בקיר; בורג אמצעי עקום.
הספייסרים בין הפרגולה לבין הקיר אינם ישרים ומנותקים; כתמים בפרגולה; במסגרת הבנויה מסביב לפרגולה גימור הגליפים לקוי ויש כתמים וסימני רטיבות בגלל שאין אף מים והסדרי ניקוז.
נדרשת הרכבה חלקית מחדש של הפרגולה תוך הקפדה על רגליות מיושרות, תיקוני חורים באבנים, הורדת כל הכתמים ושאריות חומרי בניה. עלות – 300 ₪.
יש לתקן פגמים בעיגון הפרגולה ולהתקין אפי מים מסביב. עלות התיקון – 800 ₪.

24. אבני חיפוי במרפסת:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 22-40)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
22 - שורה 7 ומעלה עם ברגים המהווים פגם אסתטי.
23 - הכיסויים של הקידוחים בגוון זר לאבן.
24 - מרכז הכובד של הברגים לא במרכז הכובד של האבן – דבר המהווה אי התאמה לתקן 2378 לפיו מרכז הכובד של הברגים צריך להיות במרכז הכובד של האבן.
25 - בקיר סלון מבט מהמרפסת, בין הדלתות שורה עליונה מימין, יש אבן לדוגמא עם ברגים לא סימטריים.
26 - בשתי הדלתות אל המרפסת חיפוי האבן לא בגובה הפתח בקיר ויש השלמה של טיח משופע עם כתמי ניקוז גימור לקוי וכתמי צבע.
27 - ניסור אבן לקוי סביב פתח ברז דלי.
28 - ניסור אבן לקוי סביב פתח צנרת דלוחין לכיור.
29 - ניסור אבן לקוי סביב צנרת גז.
30 - מישק עבה ספוג רטיבות מעל דלת שמאל במבט מהמרפסת.
31 - אבן שבורה ושרוטה מימין לדלת שמאל.
32 - תחתית אבן סדוקה.
33 - תחתית אבן ברוחב 6 ס"מ עם עיבוד פגום סביבה – הותקנו 3 אבנים לאורך 110 ס"מ במקום 2 יחידות, נעשה שימוש באבנים קצרות כטלאי.
34 - עובי המישקים הוא 1 מ"מ למעט אבנים שתוקנו ובהם, בגלל ביצוע שאינו תואם – בוצע מישק עבה ללא התאמה.
35 - יש כתמים באבן.
36 - פתח לרמקול עם אבן בעיבוד לקוי ושברים בין הדלתות מימין.
37 - מימין לדלת ימנית אריח עם ניסור לקוי לפתח שקע חשמל.
38 - סדק וניסור אנכי של האבן.
39 - שברים במקצוע שמאלי.
40 - הקיר בין הדלתות עקום. שורה 7 ומעלה עם ברגים המהווים פגם אסתטי. הכיסויים של הקידוחים בגוון זר לאבן.
22 - גווני האפור של אבני החיפוי תואמים את דרישות התכנון והפיקוח. חזית המרפסת היא חלק מחזית הבניין. בוצע על פי תכנון ולפיכך אי ליקוי.
23 - הכפתורים נעשו באותו סוג של אבן חיפוי. הכפתורים נראים לעין ולא ניתן להעלימם. יחד עם זאת, יש מקום לשיפור. מוצע להחליף כ-20 כפתורים לצורך התאמת גוון טובה יותר. עלות – 200 ₪.
24 – החיזוק בברגים נעשה בנוסף לעיגון האבן בווי עיגון. ת"י 2378 חלק 4 הוא משנת 2012. התקן אינו מהווה אסמכתא למצב הקיים מבחינת תוכנו למועד הקובע שהוא מועד מתן ההיתר לבניין.
25 – חריגה לא משמעותית. אין ליקוי.
26 – נכון, בוצע לפי תכנון. ניתן להוסיף כיסוי מפרופיל אלומיניום. עלות – 150 ₪.
27 – נעשה תיקון חלקי. יש להשלים את התיקון לקבלת תיקון אסתטי או החלפת לוח חיפוי. עלות – 30 ₪.
28 – נכון. יש לבצע תיקון אסתטי, אפשר גם לה כין לוח כיסוי מפלסטיק משותף לנקודת המים ולנקודת הדלוחין. עלות – 30 ₪.
29 – נכון. יש לבצע תיקון אסתטי. אפשר גם להכין לוח כיסוי מפלסטיק. עלות – 30 ₪.
30 – המישק רחב אסתטית ויבש.
31 – נכון. הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה. יש להחליף לוח אבן. עלות – 150 ₪.
32 – נכון. הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה. יש להחליף לוח אבן. עלות – 150 ₪.
33 – נכון. ליקוי אסתטי. יש להחליף לוח אבן למניעת "אבן טלאי". עלות – 150 ₪.
34 – נכון. יתוקן בעת החלפת לוח אבן בסעיף 33.
35 – אותרו כתמים אחדים, הניתנים לניקוי. דרוש ניקוי כתמים ו ליטוש מקצועי. עלות – 50 ₪.
36 – דרוש כיסוי הפתח בלוחית פלסטיק זמנית עד להרכבת הרמקול בעתיד. עלות – 30 ₪.
37 – נכון. יש להחליף לוח אבן. עלות – 150 ₪.
38 – נכלל בסעיף 37.
39 – נכון. דרוש ביצוע תיקון אסתטי. עלות – 50 ₪.
40 – קיימת עקמומיות מסוימת, לא באי התאמה לתקנים ישראלים. לא לתיקון.
קיימים ליקויים באבני החיפוי.
ברגי עיגון במקומות לא סימטריים.
קנט עליון מעל הדלתות משופע במקום להיות אופקי.
פתחים לצורך אביזרי חשמל, צנרת, בעיבוד לקוי.
עלות התיקונים: 2,500 ₪

25. חדר שינה 1:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 41-45)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
האדן לא חודר לקירות בצדדים.
אדן החלון יושם כמקובל למבנים הבנויים בשיטת "ברנוביץ", כולל חיפויים בלוחות אבן. אורכו תקין ואין כל סימן לחדירת רטיבות דרכו או דרך הפוגות בקצוות שלו.
אין פגם באדן חלון שאינו חודר לקירות.
יש כתמי נזילות מים.
נכון. בוצע לפי תכנון. ניתן להוסיף פרופיל אלומיניום. עלות – 100 ₪.
כתמי נזילות על גליפים על החלון.
ציפוי הדלת מתקלף בפינה.
הקילוף ניתן להדבקה. הליקוי גלוי לעין ואינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה. לא באחריות החברה.
ציפוי דלת מתקלף.
פגמים במזוזה בצד הידית.
נכון. הליקוי גלוי לעין ואינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה. לא באחריות החברה.
פגמים במזוזה.
פגמים במשקוף וכתמי צבע בהלבשת המשקוף.
יש כתמי צבע הניתנים לניקוי בנקל. הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה. דרוש ניקוי הלבשה. עלות – 10 ₪.
כתמי צבע על משקוף.
עלות התיקונים בכל הסעיפים – 300 ₪

26. חדר שינה 3 – הורים:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 46 -50)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
סדק בקיר מעל הדלת המעיד על חגורה לא מעוגנת.
קיימים מספר סדקים מעל המשקוף. דרוש תיקון רחב הכולל שימוש ברשת חיזוק מתוחה לצדדים. עלות – 100 ₪.
קיים סדק אופקי בקיר מעל הדלת – 200 ₪.
אדן החלון קצר ו אינו חודר לקיר בצדדים .
אדן החלון יושם כמקובל למבנים הבנויים בשיטת "ברנוביץ", כולל חיפויים בלוחות אבן. אורכו מחייב סתימה בדבק אבן. אין צורך בהחלפת האדן. דרוש עיבוד מפגש האדן עם הגליפים. עלות – 30 ₪ .
אין פגם באדן חלון שאינו חודר לקירות.
שיש האדן מתפורר.
התפוררויות נקודתיות הניתנות לתיקון באמצעות דבק אבן. דרוש תיקון בדבק אבן. עלות – 30 ₪.
שיש אדן פגום – 300 ₪.
כתמי רטיבות בגליל עליון.
בוצע לפי תכנון. ניתן להוסיף פרופיל אלומיניום. עלות – 100 ₪.
לא ראה סימני רטיבות.
התריס מורכב על הטיח.
התריס מורכב על גליף חלק ולא על טיח מותז גבשושי. כמו כן לא איתר סימנים לחדירת רטיבות. אין ליקוי.
אין פגם בתריס המורכב על הטיח.

27. דלת חדר ארונות:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיף 51)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
החלק התחתון של הדלת מתקלף. כמו כן יש כתמים על הדלת.
הליקוי גלוי לעין ואינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה. לא באחריות החברה.
התקלפות בציפוי הדלת – 150 ₪

28. חדר רחצה הורים:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 52-57)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
1 - מעבר צר בין האסלה לכיור (45 ס"מ).
2 - דלת הכניסה חוסמת גישה אל שטח המקלחת.
3 - מעצור הדלת ממוקם בקרת קו הצירים, למניעת מכשול בשטחי מעבר.
במצב זה נוצר לחץ על הצירים בפתיחת הדלת בגלל המומנט.
4 - ציפוי הדלת מתנתק.
5 - כמו כן יש פגיעה בחלק העליון של אגף הדלת.
1 - תואם את תכנית המכר.
2 - המעבר בין האסלה לכיור לצרכי ניקיון וגישה לחלון לפתיחה ולסגירה מספק בהחלט.
3 - השימוש בתא המקלחת נעשה כמקובל עם דלת סגורה כמו השימוש באסלה. בכל מקרה דלת תא המקלחת נפתחת פנימה לתוך התא, כך שאין כל בעיה להשתמש בתא המקלחת גם עם דלת סגורה למחצה.
הלחץ על הצירים קטן ואינו מהווה כל בעיה. בוצע על פי תכנון.
4 - תואם את תכנית המכר. הרכבת דלת הזזה במקום דלת לפתיחה רגילה היא שינוי הכרוך בתשלום על ידי הרוכש. לא הוזמן שינוי כזה על-ידי הדייר בעת הבנייה.
5 - הפגמים בדלת קיימים ונראה אינם ניתנים לתיקון במקום. אינם מופיעים בפרוטוקול המסירה, אין אי התאמה למפרט ולא באחריות החברה. בוצע על פי תכנון. אין ליקוי.
לא מצא פגם בתכנון חדר הרחצה. קיים פגם בציפוי הדלת – 150 ₪
הזיגוג בחלון לא מסומן על אף מיקומו באזור בטיחות.
נכון. יש לוודא באמצעות קבלן המשנה לעבודות אלומיניום שהזכוכית המותקנת בטיחותית.
על הקבלן להמציא אישור על סוג הזכוכית.
גודל הפתח ברוטו 45 * 110 סמ"ר, אך שטח החלון לפי שטח מעבר אוויר הוא רק 35 * 70 סמ"ר.
מידות הפתח על פי תקנה 2.01 110 * 48 ס"מ. שטח החלון מחושב לפי מידות בניה החיצוניות. לפי מדידה זו החלון עומד בשטח המינימום שבתקנות. לפי התקנות, גם בעדכון פרק 2 משנת 2008, לא שונה אופן המדידה, שאינו מתייחס למקרה בו חלק מהחלון נפתח וחלק קבוע. כמו כן לא חשוב מה מידות הפרופילים מאלומיניום.
גודל החלון סביר ומתאים לחדר רחצה.
פתיחת החלון יוצרת סיכון.
החלון יכול להגיע לפתיחה של כמעט 90 מעלות כלפי מטה. בוצע על פי תכנון. יש להתקין מגביל פתיחה ל-30 מעלות. עלות – 50 ₪.
יש להתקין הגבלת פתיחה לחלון KIP – 150 ₪.
האסלה בגובה 35.5 ס"מ בלבד במקום 39 ס"מ כדרישת התקן ומתנדנדת.
האסלה מותקנת נמוך מדי. יש להגביהה ל-39 + 1 ס"מ (זו הדרישה המדויקת של ת"י 1205/3) ולקבעה יציב. עלות – 200 ₪.
יש להתקין מחדש אסלה נמוכה ולא יציבה – 500 ₪.
הכיור בגובה 88.5 ס"מ במקום עד 85 ס"מ כנדרש בתקן 1205.3.
בת"י 1205, חלק 3, שפורסם בנובמבר 2007, מפורטות בנספח א' מידות התקנה לקבועות שרברבות ואביזריהן. אלה הן מידות מומלצות. המידות הקובעות לביצוע הן המידות הניתנות בתכנית על-ידי המתכנן. בוצע על פי התכנון.
אין פגם בגובה כיור 88.5 ס"מ.

29. חדר שינה 4 – הממ"ד:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 58-61)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
גודל הממ"ד הנו 10.3 מ"ר. בהתאם לתקנה 2.21, על שטח החלון להיות 8% משטח הממ"ד, כלומר 0.824 מ"ר. בפועל, גודל החלון לפי מדידת מעבר אויר ואור הוא 95 * 85 ס"מ = 0.8075 מ"ר, קטן מהמינימום הנדרש.
מידות הפתח על פי תקנה 2.21 הנ ן 103 * 113 ס"מ. שטח החלון מחושב לפי מידות הבנייה החיצוניות. לפי מדידה זו עומד שטח החלון בדרישות המינימום שבתקנות. בעדכון פרק 2 משנת 2008, לא שונה אופן המדידה, שאינו מתייחס למקרה בו חלק מהחלון נפתח וחלק קבוע. כמו כן לא חשוב מה מידות הפרופילים מאלומיניום.
אין פגם במידות החלון בממ"ד.
כתמים באגף הדלת בשני הצדדים.
צביעה לקויה של המלבן.
על הדלת כתמים הניתנים לניקוי פשוט בעזרת מים וסמרטוט. דרוש ניקוי הכתמים. עלות – 30 ₪. הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה.
המשקוף אינו צבוע באופן מקצועי. יש לתקן את הצבע תוך שימוש במרק למילוי שקעים. עלות – 150 ₪.
יש לשפר את צביעת דלת הממ"ד והמלבן – 250 ₪.
גימור לקוי של פתחי אויר מעל הדלת.
הביצוע סביר ומקובל. אין ליקוי.
יש לשפר את הגימור מעל פתחי האויר בממ"ד – 150 ₪.

(עמוד 49 לחוות הדעת)
גומייה של דלת הממ"ד ניתקת ממקומה. יש לקבע את הגומייה סביב בהיקף הדלת. עלות – 50 ₪.

30. חדר אמבטיה:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 62-66)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
כתמי צבע בהלבשות המשקוף.
יש כתמי צבע בחלק התחתון. דרוש ניקוי הכתמים. עלות – 30 ₪. הליקוי אינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה.
כתמי צבע על הלבשות – 50 ₪.
גובה הכיור 90 ס"מ במקום עד 85 ס"מ כנדרש.
בת"י 1205, חלק 3, שפורסם בנובמבר 2007, מפורטות בנספח א' מידות התקנה לקבועות שרברבות ואביזריהן. אלה הן מידות מומלצות. המידות הקובעות לביצוע הן המידות הניתנות בתכנית על-ידי המתכנן. בוצע על פי התכנון.
אין פגם בכיור בגובה 90 ס"מ.
האסלה מתנדנדת וגובה 38 ס"מ בלבד.
גובה האסלה עומד בדרישת ת"י 1205/3. האסלה אינה יציבה. יש לקבעה. עלות – 30 ₪.
יש להתקין מחדש אסלה נמוכה ולא יציבה – 500 ₪.
אין אוורור לחדר האמבטיה. יש דלת וחלון הפונים אל חדר כביסה אשר מידותיו 126 * 241 ס"מ, ובו חלון ברוחב 150 ס"מ. יש להתקין וונט.
תואם את תכנית המכר. למרפסת השרות תריס (לא חלון) המספק אוורור לחדר הרחצה. לא הורגש חוסר באוורור.
אין פגם באוורור חדר רחצה אל חדרון כביסה, הסגור רק בתריס.
יש פגם באמייל של האמבט.
אותר שפשוף של האמייל בצד האמבט. שפשוף זה ניתן לתיקון על-ידי בעלי מקצוע המומחים לכך ואין צורך או מקום להחליף את האמבט. הליקוי גלוי לעין ואינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה. בסעיף 3 הדייר מאשר שהאמבט שלם.
יש להחליף אמבט בגלל פגיעה מקומית – 2,000 ₪.

31. חדר כביסה:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 67-80)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
דלת חדר הכביסה עם כתמים
יש כתמי צבע במקומות שונים של האגף ושל מלבן הדלת. דרוש ניקוי הכתמים. עלות – 30 ₪.
כתמים בדלת – עלות 100 ₪.
החיבור של הציר התחתון של הדלת סדוק.
נכון. הליקוי לא מופיע בפרוטוקול המסירה. נראה שנוצר כתוצאה משימוש לא זהיר של הדיירים. יש להחליף את האגף. עלות – 700 ₪.
סדק בדלת, ליד הציר. יש להחליף את כנף הדלת – 700 ₪.
חדר הכביסה אינו מלבני.
קיים הפרש רוחב של 4 ס"מ. לא ניתן להתייחס באופן מלא לסטייה עקב מציאותם של ארון, מכונת כביסה ועוד חפצים. לא ניתן לקבוע אם יש צורך בתיקון וכיצד לתקן.
הפרש של כ-4.5 ס"מ ברוחב חדר כביסה. ירידת ערך הדירה – 500 ₪.
וונט חדר שירותים מסתיים בחדר הכביסה ליד חלון חדר האמבטיה.
יש להאריכו אל אוויר החוץ.
תואם את תכנית המכר. מוצא הוונט למרפסת שירות שהיא חלל מאוורר תקין בהחלט.
אין הצדקה לדרישה להארכת אוורור חשמלי.
פתח גישה למנוע המזגן בחדר הכביסה עם גימור לקוי וללא אפשרות פתיחה.
נכון, אך אין צורך בפתיחה צירית דווקא. יש להסדיר אפשרות פתיחה של הלוח הקיים וכן ביצוע גימור חלק מסביב. עלות – 100 ₪.
יש להתקין מחדש פתח גישה למנוע המזגן – 400 ₪.
גימור לקוי של תקרה מונמכת.
אותרה גליות מוגזמת. יש לבצע עיבוד שפכטל וצבע לשיפור המראה. עלות – 100 ₪.
פגם בתקרה מונמכת בחדר כביסה – 150 ₪.
גובה המעקה 102 ס"מ. מסתור הכביסה אינו חזק כמעקה ולא יציב מול כוחות אופקיים כנדרש בת"י 1142.
גובה המעקה בחדר כביסה 102 ס"מ והוא ניתן להגבהה פשוטה באמצעות הוספת פרופיל אלומיניום מתאים. אין צורך בהקמת מעקה ליד מסתור הכביסה. מסתור הכביסה חזק, ככל הנראה, דיו, אולם לא נועד לשמש מעקה. יצוין שהאזור המונמך, הגובל במסתור הכביסה, נועד להתקנת מערכת מיזוג אויר, דוד מים והגישה אליו אפשרית רק עם סולם ונעשית על-ידי בעלי מקצוע מיומנים, האמורים לשמור על בטיחותם כנדרש וכנהוג. בעבר מסתור הכביסה היה גגון מחומר קל ששונה לגגון עם מסתור כביסה דקורטיבי וכך נוהגים ברחבי הארץ ברוב המקומות.
יש לבצע הגבהה של כ-3 ס"מ על ידי פרופיל אלומיניום שיורכב על גבי המעקה (קיר החלון). עלות – 150 ₪.
יש להגביה פתח על-ידי פרופיל אלומיניום – 300 ₪.
מול חלון חדר כביסה צנרת שחורה ללא כיסוי – פגם אסתטי .
הביצוע הקיים סביר ומקובל. אין חובה להסתיר בכיסוי צנרת שחורה או צנרת כלשהי.
יש לכסות צנרת שחורה באזור תליית כביסה – 150 ₪.
האוגר תלוי ולא מעוגן, בניגוד לתקן 579.4.
האוגר תלוי על עוגן עליון. משקל האוגר מבטיח את יציבותו. מאחר והאוגר מותקן במקום מוגן אין צורך בעגינה תחתונה נוספת. ת"י 579.4 מתייחס להתקנות של אוגר החשוף לכוחות צד, לדוגמא רוחות על גג שטוח. אין ליקוי.
יש לחזק אוגר התלוי על הקיר – 300 ₪.
ניקוז חדר הכביסה מתבצע על-ידי זרימה חופשית אל משטח הכביסה במקום אל צינור מוביל.
אין פגם גימור ו/או תפקודי בצינור הניקוז הקיים.
אין פגם בניקוז חדר הכביסה.
צנרת גז לא מוסדרת ומרוחקת מהקיר.
נכון. הצנרת מרוחקת כ-30 ס"מ מהקיר. יש להסדיר מהלך צינורות הגז כך שיהיו צמודים לקיר. עלות – 50 ₪.
יש לשפר התקנת צינור גז – 150 ₪.
אדן החלון לתליית כביסה קצר מדי – פגם אסתטי .
מילוי הבטון בקצות האדן בוצעו בחוסר מקצועיות. יש לבצע מילוי בגוון האדן, ישר ומוחלק. עלות – 50 ₪.
יש לשפר גימור בצדדי אדן חלון – 100 ₪.
גימור לקוי וסדוק של גליל טיח סביב חלון חדר כביסה.
נכון. נותרו חלקי גליפים בלתי מוחלקים. דרוש שפשוף / החלקה וצביעה. עלות – 50 ₪.
יש לשפר גימור גליפים של החלון – 150 ₪.
תריס שרוט ומוכתם .
יש שריטות וכתמי צבע, גלויים מאוד לעין, אך אינם מופיעים בפרוטוקול מסירת הדירה. לא באחריות החברה.
יש להסיר כתמים מהתריס – 150 ₪.

32. חדר שירותי אורחים:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 81-83)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
פגמים במלבן הדלת.
לא אותר הליקוי המתואר.
קיים פגם במלבן הדלת – 250 ₪.
כבל חשוף בחיבור וונט.
לא מדובר בכבל חשמל חשוף היכול לגרום קצר או נזק. מדובר בסידור הכבל בצורה מרוכזת יותר.
כבל חשוף במאוורר חשמלי – 100 ₪.
גובה כיור 88 ס"מ במקום עד 85 ס"מ כנדרש בתקן 1205.3.
בת"י 1205, חלק 3, שפורסם בנובמבר 2007, מפורטות בנספח א' מידות התקנה לקבועות שרברבות ואביזריהן. אלה הן מידות מומלצות. המידות הקובעות לביצוע הן המידות הניתנות בתכנית על-ידי המתכנן. בוצע על פי התכנון.
אין פגם בגובה כיור 88 ס"מ.

33. מטבח:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 84-86)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
פגם במיקום האוגר מול חלון המטבח.
תואם את תכנית המכר. התכנו מקובל ונפוץ. מחלון הפונה למרפסת שרות רואים מה שיש במרפסת שרות. בוצע על פי תכנון, אין ליקוי.
אין פגם במיקום האוגר.
אדן החלון פגום וטעון החלפה.
יש פגמים אחדים באדן החלון, כולם ניתנים לתיקון מקומי. אין צורך בהחלפת האדן. דרוש ביצוע תיקונים בדבק אבן וליטוש. עלות – 30 ₪.
יש להחליף אדן חלון פגום – 400 ₪.
גימור עליון של גליל החלון ללא צבע.
נכון. דרוש שפשוף / החלקה וצביעה של הגליף. עלות – 50 ₪.
יש לשפר גימור גליפים של החלון – 150 ₪.

34. לוח חשמל:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיף 87)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
לוח חשמל לא מסומן.
יש לסמן את המעגלים על גבי המאמ"תים על ידי חשמלאי. עלות – 200 ₪.
יש לסמן מעגלים בלוח החשמל – 250 ₪.

35. סדקים, טיח וצבע:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 88-95)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
סדק אנכי תחת ארון תקשורת.
סדק אנכי באורך כ-40 ס"מ. יש לתקן. עלות – 50 ₪.
קיים סדק מתחת לארון תקשורת – 150 ₪.
סדק אנכי ליד ארון חשמל.
סדק לאורך צד שמאל של הלבשת הארון. דרוש תיקון. עלות – 50 ₪.
קיים סדק אנכי ליד ארון חשמל – 150 ₪.
סדק אנכי בין עמוד לקיר בחדר שינה הורים.
נכון. דרוש תיקון הסדק. עלות – 200 ₪.
קיים סדק אנכי בקיר בין חדרים – 450 ₪.
סדקים רוחביים בקיר חוץ בחדר שינה מספר 2 בחומר המילוי של מעבר צנרת חשמל.
לא אותר הליקוי המתואר.
קיים סדק דק בקיר – 200 ₪.
סדק אנכי בין חדר שינה 1 לחדר שינה 2.
לא אותר הליקוי המתואר.
נכלל בסעיף 90.
סדק בתקרת גבס בפרוזדור.
נכון, משני צדי סבכת המזגן. דרוש תיקון. עלות – 30 ₪.
סדק בתקרת גבס בפרוזדור – 150 ₪.
סדק בחיפוי גבס מול הכניסה לפרוזדור.
נכון. קיים סדק מפינה עליונה צד שמאל של הפרוזדור ועד לתקרה. דרוש תיקון. עלות – 30 ₪.
סדק אנכי בחיפוי גבס – 150 ₪.
סדק בחיבור לוחות גבס בתקרה מונמכת ליד הכניסה.
נכון. דרוש תיקון. עלות – 30 ₪.
סדק בחיבור לוחות גבס ליד הכניסה לדירה – 150 ₪.

36. ריצוף וחיפוי קרמיקה:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 96-99)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
מישק הפרדה: אין תפרי הפרדה גמישים כנדרש בתקן 1555.3.

שקיעת ריצוף ליד הקיר החיצוני של המרפסת – 800 ₪.
בשטח מרפסת הסלון יש ריצוף שוקע ביחס לחיפוי הקיר. יש לבצע תפר הפרדה גמיש.
שיפועי הניקוז הקיים טובים. הרובה בפינות מתפוררת בחלקה. יש לפנות את המרווח בין הריצוף לחיפוי מסביב למרפסת מרובה קשה ומתפוררת וליישם רובה גמישה. עלות – 250 ₪.
נכלל
יש כתמים, כתמי צבע וכתמי רטיבות וכן גוונים שונים של אריחים במרפסת הסלון.
יש שאריות של חומרי בניה, אך אין כתמי רטיבות ואין הבדלי גוונים מהותיים בין האריחים, כך שאין מקום להחלפת אריחים. דרוש ניקוי יסודי. עלות – 150 ₪.
נכלל
ניסור לקוי של אריח ריצוף ליד דלת הסלון אל המרפסת בשטח המרפסת.
נכון. מצד ימין של הוויטרינה. דרוש להחליף אריח קרמיקה. עלות – 100 ₪.
ניסור ריצוף לא מושלם ליד הדלת – 200 ₪.

37. חדר שינה וחדר רחצה הורים:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 100-105)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
ניסור לקוי של פרקט העץ ליד מזוזות חדר הארונות ומזוזות חדר רחצה הורים.
נכון. בחדר ארונות מצד שמאל, בחדר רחצה הורים מצד ימין. דרוש תיקון אסתטי. עלות – 50 ₪.
ליקויים קלים בגימור ריצוף פרקט – 200 ₪.
בחדר רחצה הורים יש כתמי רובה עקב רטיבות תת רצפתית, כתמים ופגמים.
נכון. דרוש ניקוי יסודי של התפרחת ושאריות הרובה ומעקב. עלות – 50 ₪.
כתמי רטיבות מקומיים בריצוף – 200 ₪.
תא הרחצה בחדר שירותי ההורים ללא דירוג ועם בליטה כלפי מעלה של הסף.
אין חובה לבצע דירוג מפלס בין רצפת חדר רחצה לבין משטח תא המקלחת.
קיים פס הפרדה בין סוגי הריצוף.
גימור לקוי וניסור אריחים לקוי סביב ידית הדחה של אסלה בחדר שינה הורים.
קיים מרווח מוגזם. יש להחליף את האריח. עלות – 100 ₪.
גימור לקוי סביב ידית הדחה – 200 ₪.
כתמים על החיפוי ליד החלון בחדר רחצה הורים.
נותרו שאריות צבע על האריחים. יש לבצע ניקוי יסודי. עלות – 30 ₪.
כתמים על חיפוי קיר – 50 ₪.
סימני רטיבות וסימנים לרטיבות כלואה תחת הריצוף.
אותרה רטיבות פעילה מעל הפנלים. ייתכן ושארית מהעבר, אך ייתכן כי קיים מקור המוסיף רטיבות. יש לבדוק צנרת מים וצנרת דלוחין לנזילות, לבדוק אם קיימת חגורת הפרדה בין חדר הורים לחדר רחצה הורים ותיקון בהתאם לממצאים. עלות – 500 ₪.
סימני רטיבות בחדר שינה הורים ובחדר ארונות – 750 ₪.

38. חדר אמבטיה:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 106-109)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
אריחי הקיר ליד החלון אינם חופפים את פרופיל ההלבשה. כמו כן יש כתמי סיליקון סביב החלון ובהיקף מזוזת הדלת.
בביצוע. יש כתמי סיליקון סביב החלון ובהיקף מזוזת הדלת. יש להרחיק ולנקות את כתמי הסיליקון. עלות – 30 ₪.
כתמי סיליקון סביב החלון – 100 ₪.
ניסור לקוי של ריצוף סביב נקז בחדר כביסה.
הביצוע סביר ומקובל. אין ליקוי.
גימור לקוי סביב פתח ניקוז ברצפה – 150 ₪.
ידית מיכל הדחה על החיפוי רופפת.
נכון. יש לבצע קיבוע של הידית והמכסה לקיר. עלות – 30 ₪.
ידית מיכל הדחה רופפת – 100 ₪.
כתמי צבע בפינת קיר עליונה.
נכון. דרוש ניקוי יסודי ומקצועי. עלות – 30 ₪.
כתמי צבע וידית מיכל הדחה רופפת בחדר שרותי אורחים – 150 ₪.

39. ריצוף עיקרי:
הליקוי על פי חוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא (סעיפים 110-123)
התייחסות המומחה מטעם הנתבעת, מר דן גורדון
הכרעת המומחה מטעם בית המשפט, מר דן ברלינר
1 - לא הושארו רציפים רזרביים.
2 - אריח בסלון ליד הכניסה עם פגם במקצוע. טעון החלפה.
3 - מול דלת ימנית של מרפסת סלון 2 פגמים במקצוע האריח.
4 - אריח חרוט מול דלת סלון.
5 - אריח שבור ליד הדלת.
6 - רטיבות ברובה תחת ארון ליד קיר משותף.
7 - רטיבות ברובה תחת ארון.
8 - רטיבות ברובה ליד המסילה.
9 - מקצועות פגומים באריחי סלון ליד דלת שמאלית למרפסת.
10 - רובה מתפוררת במטבח.
11 - רטיבות מעל פנלים בקיר מעלית במטבח וגימור פגום בתיקוני רטיבות.
11 - רטיבות בפרוזדור.
12 - פנלים ניתקים בכניסה לפרוזדור.
1 - לפי פרוטוקול מסירת הדירה מיום 5.12.2013 התחייב הרוכש לשמור את האריחים הרזרביים שקיבל למטרות תחזוקה ותיקונים שנתיים.
2 - 5 - האריח פגום, גלוי לעין, אך אינו מופיע בפרוטוקול מסירת הדירה. הפגם נוצר כנראה אחרי מסירת הדירה לחזקתו של הרוכש.
6 – מדובר בארון מטבח נייד. לא נמדדה כל רטיבות פעילה. אין ליקוי.
7 - יש סימני תפרחת, נראה שבהתייבשות. יש לבצע ניקוי יסודי על-ידי בעל מקצוע ולעקוב. עלות – 30 ₪.
8 - אותרה רטיבות פעילה. דרוש ביצוע איטום המסילה מצד המרפסת. עלות – 60 ₪.
9 – נכון. יש להחליף את האריח.
10 – כמה קטעים. דרוש הוצאת רובה מפוררת וביצוע חדשה. עלות – 60 ₪.
11 – לא נמדדה רטיבות פעילה.
12 – בקטע שבין דלת שירותי אורחים ודלת חדר אמבטיה אותרה רטיבות פעילה. לא מן הנמנע כי מדובר ברטיבות ההולכת ומתייבשת. דרוש איתור מקור הרטיבות וטיפול בהתאם. עלות – 200 ₪.
110-123 - ליקויים מקומיים בריצוף בשישה מקומות – 1,500 ₪.
חלודה בסף ממ"ד עקב רטיבות.
כיסוי הצבע לא טוב ויש כתמי חלודה. יש להסיר את הצבע הקיים על ידי שפשוף יסודי, צביעה רב שכבתית נגד חלודה. עלות – 50 ₪.
חלודה בסף ממ"ד – 150 ₪.
פנלים ניתקים בכניסה לפרוזדור.
נכון, משני הצדדים. דרוש קיבוע מספר פנלים מחדש משני צדי הפרוזדור. עלות – 30 ₪.
נכלל בסעיפים 110-123.

40. עלות תיקון הליקויים שמצא המומחה מר דן ברלינר הנה 25,900 ₪ (לפני מע"מ ופיקוח הנדסי).
41. בתשובות לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי יש להוסיף לחוות דעתו 150 ₪ בגין סעיף 8, 200 ₪ בגין סעיף 31, וכן 150 ₪ בגין סעיף 123 – סך הכל: 26,400 ₪ בצירוף פיקוח הנדסי בשיעור 3,000 ₪ ומע"מ.
טענות הצדדים
טענות התובע
מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט
42. טוען התובע כי המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט אינו מומחה מוסכם, ולפיכך מעמד חוות דעתו מבחינה ראייתית כמעמד חוות דעת המומחה מטעם התובע.
עוד טוען התובע כי המומחה מטעם בית המשפט לא נימק ולא פירט את חוות דעתו. חוות הדעת אינה כוללת תמונות, מידות, חישובים, פירוט או ביסוס, ולפיכך אינה מאפשרת לבית המשפט לבחון את קביעותיו ונכונות מסקנותיו או לנמק את פסק הדין עליהן. לפיכך, אף מטעם זה, מתבקש בית המשפט להעדיף את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע.
ליקויים בדירה
43. דלת הכניסה
מנגנון הנעילה של דלת הכניסה אינו כולל נעילה לארבעה כיוונים שונים, כנדרש על פי סעיף 2.92 לתוספת השנייה לתקנות ולא הוצג אישור על מנגנון נעילה חלופי שווה ערך כנדרש על פי אמצעי 2 לתקנה.
לעניין זה מפנים הנתבעים לפסקי דין רבים בהם התקבלה הטענה: ת.א. (שלום חיפה) 6404-02-10 אביבה שטיגליץ ואח' נגד יואב זיו בע"מ (15.2.2015); ת.א. 6576-04 (שלום חיפה) אלברט סופר נגד אפריקה ישראל בע"מ (8.11.2009); ת.א. (שלום נצרת) 8193-07-09 גולדברג ואח' נגד דרורי בע"מ (3.9.2012); ת.א. 2283-08-12 (שלום חיפה) לביא נגד י.ב. זיו בע"מ (17.4.2014); ע"א 4661-03-09 אלון בודנר נגד דינה ג'ורג'יה (בעקבותיו ניתן פסק דין בת.א. (שלום חדרה) 1151-05 בודנר ואח' נגד ג'ורג'ה ואח'); ת.א. (שלום חיפה) 2881-10-12 גיא גונן ואח' נגד שיכון עובדים בע"מ ואח' (4.7.2016).
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום חיפה) 22024-01-10 יעקב כץ נגד ט.א. רימון בע"מ (16.8.2011), נטען על-ידי המנהל הטכני הארצי של חברת "שריונית חסם" אשר יצרה את הדלתות נשוא אותו תיק כי בריח לכיוון הרצפה מסוכן, חלש וקל לפריצה. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי "התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישות התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכיוון הרצפה אינה יעילה".
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום חיפה) 19918-99 אברהם אייל ורבקה נגד ס.ע.מ.ר. בע"מ (לא פורסם) דחה בית המשפט (כב' השופט ר' סוקול) את הטענה כי בריח רביעי לכיוון הרצפה אינו יעיל וקבע כי "כפי שראינו נוהג של קבלנים עשוי להביא בסופו של דבר לשינוי הוראה בתוספת, ואילו בעניין הנוכחי למרות הנוהג לא מצא המחוקק לשנות את הוראותיו. אין כל סיבה שקבלן לא ימסור לדייר את שהתחייב לו ואת שנדרש הוא על פי חוק המכר. יתרה מזו, לא ברור מדוע הוספת בריח אינה יעילה ועל פי מה הגיעו למסקנה שהדבר אינו יעיל".
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום חיפה) 25935/01 (25.9.2003), קבע בית המשפט (כב' השופט מ' רניאל) כי יש להציג תו תקן לדלת שאינה מוברחת לרצפה ובהיעדרו יש לתקנה.
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום חיפה) 14308/98 דב ורות גיל ואח' נגד גדקו בע"מ (1.10.2003), ציטט בית המשפט את פסק הדין בת.א. 6853/99 טל נגד א.י.י.ו. מבנים, שם נקבע כי: "לשון הסעיף (סעיף 2.92) מאפשרת נעילה באמצעי אחר ובלבד שהראייה שהאמצעי האחר הוא שווה ערך תהיה על מי שטוען לכך. המומחה המוסכם מציין כי מכון התקנים העניק תו תקן לדלת. בכך עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה כי האמצעי האחר – שהוא התקנת מנעולים בשלושה כוונים ללא התקנת מנעול בכוון הרצפה – הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו לאמצעים שפורטו בסעיף 2.92 ואין מדובר בליקוי". בית המשפט הוסיף כי בתיק שלפניו לא טענה וממילא לא הוכיחה הנתבעת כי לדלת הוענק תו תקן מאת מכון התקנים.
בפסק הדין שניתן בת.א. 20295-04 לוי רויטל נגד מטאנס בע"מ (13.8.2007), מצא המומחה מטעם בית המשפט כי הבריח הרביעי מותקן בצורה אופקית ולא אנכית, וקבע כי אם תמציא החברה אישור יצרן לפיו הדלת תואמת לדרישות התקנות אין צורך בתיקון. בית המשפט ציין כי "חרף טענותיה בעניין זה לא המציאה החברה אישור היצרן . לכן הגם שסעיף 2.92 לתוספת השנייה מתיר אמצעים חלופיים לנעילת דלתות זולת התקנת פין אנכי, משלא הומצא אישור היצרן אודות עמידה בדרישות התקנות והתקנים יש ליתן לדיירים ל יהנות מהספק ולפסוק לטובתם פיצוי בגין ליקוי אפשרי זה".
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום נצרת) 7641-03-10 נציגות הבית המשותף צפת האר"י 13 נגד עיריית צפת ואח' (11.3.2016) קבע בית המשפט כי נוכח הוראות תקנה 2.92, לא ניתן להחליף עוקץ לכיוון הרצפה בעוקץ אופקי בחלק התחתון של הדלת לכיוון המנעול כפי שעשה הקבלן.
בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום חיפה) 29350-11-12 גולן חקון ואח' נגד משה בן דוד חברה לבנייה בע"מ ואח' (18.4.2016), דחה בית המשפט את טענת מומחה הנתבעת כי מדובר בדלת בטיחותית יותר, המיוצרת מזה 17 שנה ללא הבריח הרביעי ומקבלת תו תקן. בית המשפט קבע כי "ייתכן כי נכונים הדברים, אך עובדה היא כי משך זמן זה לא שונתה התקנה והדרישה עדיין קיימת וזכותם של התובעים לקבל את הדירה בהתאם לדרישות התקנות."
התובעים מוסיפים כי התקנת מנעול הכולל צירים לשלושה כיוונים אינה התקנה של אמצעי נעילה אחר כקבוע בתקנה 2.92 אלא התקנה של אמצעי נחות, בין אם בשל המרת בריח ננעל בעוקץ קבוע לצד מזוזת הצירים ובין אם בשל הימנעות מהתקנה של בריח לכיוון הרצפה.
44. אבני חיפוי במרפסת (סעיפים 22-40):
טוען התובע כי המומחה נמנע מלהתייחס לקירות העקומים, למרות שעקמומיותם תועדה במדידה בפלס שערך ד"ר בן עזרא. אשר על כן מבקש התובע כי בית המשפט יורה על פיצוי נוסף בגין סעיף זה בשיעור 3,500 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח.
45. אדן החלון (סעיפים 41-49) בחדר שינה 1 ובחדר שינה הורים :
טוען התובע כי כתוצאה מכך שאדן החלון אינו חודר לקיר מצדי החלון, קיימים ליקויי רטיבות שתועדו בחוות דעתו של ד"ר בן עזרא. עוד טוען התובע כי שילוב שני הליקויים מחייב את החלפת החלון.
לעניין זה מפנה התובע לפסק הדין בת.א. 48068-07-10 ראם אברהם נגד חברת גב ים לקרקעות בע"מ (27.6.2013) ות.א. 26800-10-10 אזוגי גלית ואילן נגד אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (3.7.2014), בהם חי ווה המומחה דעתו כי יש לתקן את אדני החלון שלא הוחדרו לקיר.
46. מסילות תריס (סעיף 50):
לעניין הטענה כי מדובר בליקוי מפנה התובע לפסק הדין בע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נגד לשם אריה ורבקה (4.3.1987).
47. חדר רחצה הורים (סעיף 52):
טוען התובע כי הכלים הסניטריים הוצבו בחדר הרחצה בצפיפות ובהתאם לתכנון לקוי , כך שנוצר מעבר אלכסוני צר באורך 45 ס"מ בלבד בין כיור לאסלה ו דלת הכניסה לחדר חוסמת את הכניסה אל תא המקלחת.
48. גודל חלון בממ"ד ובחדר רחצה הורים ( סעיפים 54 ו-58):
טוען התובע כי המומחה נקלע לטעות לעניין פרשנות הגדרת "שטח חלון" בפרט 2. 01 לתוספת השנייה לתקנות וכי החישוב צריך להתבסס על מעבר האוויר והאור ולא על המידות החיצוניות של פתח החלון. לעניין זה מפנה התובע לפסק הדין בע"א 13935-06-15 רקפות בגבעה בע"מ נגד סבג (20.10.2015), שם נקבע כי "חלון" מוגדר בתקנות כפתח המש מש אמצעי תאורה ואוורור טבעיים ופונה לשמיים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה. לפיכך, קבע בית המשפט, כי "החלון, כל חלון, בין בממ"ד ובין בחדר שירות, מוגדר לפי האור והאוורור, וכפי שנקבע באותו פסק דין, לצורך מדידת שטח החלון יש למדוד את הפתח לאוורור ואור, ולא את מידות הבנייה". כן הפנה התובע לפסק הדין בת.א. 922/95 סולומון ואח' נגד שיכון ופיתוח בע"מ (28.5.2003); ת.א. 37684-01-1 2 קוטר ואח' נגד דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ (21.3.2016); ת.א. 20628-06-13 א בי אוחיון נגד מ.נ. חסקי אלון ייזום, בנייה והשקעות בע"מ (25.4.2016).
49. גובה הכיור בחדרי רחצה (סעיפים 57, 63 ו-83):
התובע חוזר על טענתו כי הכיור שהותקן בגובה 88.5 ס"מ אינו תואם את תקן 1205.3, במסגרתו הוגבל גובה הכיור ל-80-85 ס"מ. מוסיף התובע וטוען כי פרט 1.01 לתוספת השנייה לתקנות קובע כי מתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל"ת, לכללי המים (אביזרים לצרכי בית), התשכ"ד-1964 ולתקן ישראלי 1205 על כל חלקיו (למעט חלק 5).
50. אוורור חדר אמבטיה (סעיף 65):
טוען התובע כי חדר האמבטיה אינו מאוורר כנדרש, שכן החלון והדלת פונים אל חדר הכביסה ולא כלפי חוץ. התובע מדגיש כי חדר הכביסה אינו מרפסת ולכן מדובר באי התאמה לתקנות. התובע מסכים כי הגדרת "מרפסת" הושמטה מה תוספת השלישית לתקנות, אולם לטענתו ההגדרה שהושמטה מתאימה מבחינה פרשנית ופונקציונלית, וחדר השירות אינו תואם להגדרה זו. לעניין זה מפנה התובע לפסק הדין בת.א. 32237-01-10 בוריס אוצ'לדייב נגד ע.ע. אבו ראס (23.1.2012).
עוגמת נפש
51. ביום 5.12.2013 קיבל התובע את החזקה בדירה. הדירה הושכרה לחברת גינדי השקעות בע"מ, אשר שיכנה בה דיירת שפונתה מאחד הבניינים ש בנתה חברת גינדי בחדרה. במהלך התקופה בה גרה שוכרת המשנה של גינדי בדירה, הוטרד התובע אינסוף פעמים בשל ליקויים רבים וחמורים שהתגלו בדירה, לרבות רטיבות קשה, שהצריכו את טיפולו של התובע וגרמו לו טרדה ועוגמת נפש.
הנתבעת ביצעה תיקונים בדירה, אולם, טוען התובע, אלה כשלו, ודיירת המשנה של גינדי עזבה את הדירה.
התובע מודה כי אינו גר בדירה, אולם טוען כי הנו זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש בשל הטרדתו על-ידי הדיירת בשל הליקויים החמורים בדירה והצורך לנהל מאבקים עם הנתבעת לשם תיקונם.
פיצוי בגין אובדן דמי שכירות
52. טוען התובע כי בעקבות עזיבתה של השוכרת מטעם חברת גינדי , אשר שילמה דמי שכירות בשיעור 4,700 ₪ לחודש, הפסיד דמי שכירות לחודש במהלכו ביצעה הנתבעת תיקונים בדירה פעם שלישית (הסכם השכירות צורף כנספח 8 לכתב התביעה).
53. עוד טוען התובע כי בעקבות עזיבת השוכרת, צנחו דמי השכירות לסך של 3,600 ₪ (הסכם השכירות השני צורף כנספח 9 לכתב התביעה).
אשר על כן עותר התובע לפיצויים בסכום 4,700 ₪ + 13,200 ₪ (12 חודשים * 1,100 ₪).
54. עוד טוען התובע כי ביצוע התיקונים יחייב את פינוי הדירה לתקופה של חודשיים, וכי הוא זכאי לפיצוי בגין שני חודשי שכירות בסך 9,000 ₪.
ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת
55. טוען התובע כי אין לו אמון בנתבעת, בכוונותיה או יכולותיה המקצועיות. עוד טוען התובע כי הנתבעת ביצעה תיקונים כושלים, ובכך מיצתה את זכותה לבצע תיקונים.
56. טוען התובע כי הכחשת קיומם של הליקויים על ידי הנתבעת שוללת את "זכותה" לביצוע תיקונם, ככל שהייתה קיימת. לעניין זה מפנה התובע לפסק הדין בע"א 472/95 זלוצין נגד דיור לעולה, פ"ד נ (1) 858; ת.א. 20628-06-13 אבי ואסתר אוחיון נגד מ.נ. חסקי (25.4.2016); ע"א 52575-05-15 יעקב גלבוע נגד רונית בן ג'ויה (20.10.2015); ע"א 13935-06-15 רקפות בגבעה בע"מ ואח' נגד אסף ודנה סבג (20.10.2015).
57. החזר הוצאות
טוען התובע כי הוא זכאי להחזר הוצאות כדלקמן:
א. חוות דעת ד"ר בן עזרא – 2,500 ₪;
ב. חלקו של התובע בתשלום שכר טרחתו של המומחה – 3,000 ₪;
ג. מחצית ראשונה של אגרת בית המשפט – 1,688 ₪.
58. ריבית
התובע עותר כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בתשלום ריבית מיום קבלת הדירה לעניין זה מפנה התובע לפסק הדין בת.א. 1171/89 זכריה זלוצין ואח' נגד דיור לעולה בע"מ (13.1.1999).
טענות הנתבעת
59. לטענת הנתבעת מנסה התובע להתעשר על חשבונה, בחוסר תום לב. טוענת הנתבעת כי התובע הכשיל את ניסיונות הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה, הן לפני הגשת התביעה והן לאחר מכן. עוד טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה כשנה וארבעה חודשים לאחר שקיבל התובע את החזקה בדירה, כאשר במהלך תקופה זו פעלה הנתבעת באופן אקטיבי ושוטף לתיקון הליקויים שהתגלו במהלך תקופת הבדק.
טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה בניגוד לסיכום שהושג בין הצדדים ולפיו ישלח מהנדס מטעם חברת דניה סיבוס לשם בחינת הליקויים ותיקונם לאחר מכן על-ידי הנתבעת . אף לאחר הגשת חוות דעת המומחה הודיעה הנתבעת על הסכמתה לבצע את מלוא התיקונים הנדרשים בדירה, אולם התובע סירב להצעה נדיבה זו ללא כל טעם אמ תי, למעט ניסיונו לעשות עושר על חשבון הנתבעת.
זכות התיקון
60. לטענת הנתבעת הנה זכאית לבצע את התיקונים, מכל אחד מהטעמים הבאים:
א. מבחן הסעד שבתביעה – הסעד העיקרי בתביעה הנו סעד של תיקו ן הליקויים על דרך של ביצוע בעין;
ב. זכות התיקון לנתבעת מתחייבת אף מהוראות הסכם המכר (סעיף 1(ז) להסכם) – הנתבעת זכאית לבצע את התיקונים הנדרשים מכוח הוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים, לפיו על התובע לאפשר לנתבעת לתקן בעצמה ליקויים שיימצאו בדירתו תוך זמן סביר לאחר חלוף שנה ראשונה ממועד השלמת הדירה;
ג. לנתבעת זכות לבצע את התיקונים לפי סעיף 4ב(א) להוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הקובע כי על התובע ליתן בידי הקבלן הזדמנות נאותה לבצע את התיקון;
ד. יישום מבחני הפסיקה הרלבנטיים לעניין ביצוע התיקון על-ידי הנתבעת מוביל למסקנה כי הנתבעת זכאית לבצע את התיקונים. לעניין זה טוע נת הנתבעת כי הייתה לה נכונות אמתית לבצע את התיקונים במהירות וביעילות; כי דריש ות התובע לתיקונים היו מופרזות; כי מידת הפיקוח מצד בית המשפט הנדרשת לשם ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת הנה מינורית ; כי מידת אי הנוחות שתיגרם לתובע עקב ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת היא זניחה וכי לא הובא כל טעם ממשי לטענה לאובדן אמון בנתבעת. לעניין המבחנים ויישומם מפנה הנתבעת לפסק דינו של כב' השופט ביין בת.א. (מחוזי חיפה) 378/98 זיו בנימין נגד קציר רובינסון חברה לבניין בע"מ (3.4.2000).
61. לחלופין, וככל שיקבע בית המשפט כי על הנתבעת לפצות את התובע בפיצוי כספי, עותרת הנתבעת כי מהסכום שקבע המומחה יופחת סכום העומד על 25-30%, כך שהפיצוי הכספי ישתווה לעלות ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת בהתאם להערכת המומחה בתשובתו לשאלת הבהרה ששלחו לו הנתבעת . לעניין זה מפנה הנתבעת לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7799/01 ברזילי ואח' נגד שרביב בע"מ, נו (5) 725.
62. טוענת הנתבעת כי במהלך השנה שחלפה ממועד תפישת החזקה בדירה על-ידי התובע נענתה לכל בקשותיו לביצוע תיקונים:
א. ביום 19.3.2014 פנה התובע לדניה סיבוס בטענה לליקויי רטיבות בדירה. ביום 3.4.2014 ביקש התובע לדחות את מועד התיקון ליולי 2014, שכן השוכרים אינם מאפשרים כניסה לדירה. בחודש יולי 2014 פנה שוב התובע למחלקת שירות הלקוחות של דניה סיבוס ונציגי החברה ביצעו את התיקונים הנדרשים לשביעות רצונו המלאה של התובע.
ב. ביום 15.7.2014 פנה התובע למוקד שירות הלקוחות של דניה סיבוס בתלונה על פנלים המתנתקים מהקיר. הקריאה טופלה במהלך חודש אוגוסט 2014 על-ידי חברת נגב קרמיקה שנקראה לדירה על-ידי חברת דניה סיבוס.
ג. ביום 19.9.2014 פנה התובע לשירות הלקוחות של חברת דניה סיבוס והתלונן על רשימת ליקויים, ביניהם ליקויים גלויים אשר לא נטענו קודם לכן ולפיכך חזקה כי נגרמו עקב שימושו בדירה. ביום 30.9.2014 הובהר לתובע כי הטענה לסימני רטיבות בדירה ולליקוי במשקוף בדלתות הפנים יועברו לגורם המטפל. כמו כן, מאחר והפניה בוצעה בטרם חלוף שנה ממועד מסירת הדירה, ייבדקו הליקויים במסגרת בדיקה כוללת המתבצעת בתום שנת המגורים הראשונה. התלונה ביחס לרטיבות טופלה ביום 3.12.2014.
ד. בינואר 2015 המציא התובע לנתבעת את חוות דעתו של המומחה ד"ר אברהם בן עזרא. ביום 5.2.2014 הודיעה נציגת הנתבעת לתובע כי חוות הדעת התקבלה וכי מומחה מטעם הנתבעת יבקר בדירה ויבחן את הטענות לליקויים. עוד הודיעה הנתבעת לתובע כי "ככל שיימצאו ליקויים שבאחריות חברתנו, אשר שימשה כקבלן המבצע בפרויקט, בכוונת חברתנו לבצע את התיקונים". ביום 24.2.2015 ביקר המומחה מטעם הנתבעת בדירה. באפריל 2015, בטרם התקבלה חוות דעתו של המהנדס דן גורדון או עמדת הנתבעת ביחס לתיקונים המתבקשים, הגיש התובע תביעתו לבית המשפט.
63. לטענת הנתבעת, לא הובא כל טעם המצדיק סטייה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. עוד טוענת הנתבעת כי המומחה מונה בהמלצת ובהסכמת הצדדים במסגרת הסדר דיוני אליו הגיעו וכי הצדדים ויתרו על חקירתו. בשים לב לאמור לעיל ונוכח הפסיקה בעניין מעמדה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענת התובע כי חוות דעת המומחה שווה בערכה הראייתי לחוות דעת הצדדים. לעניין זה מפנה הנתבעת לפסק הדין בע"א (מחוזי חיפה) 63255-09-14 פלונית נגד מאיר דרייפוס (28.6.2015); ת.א. 2881-10-12 גיא גונן נגד שיכון עובדים בע"מ (4.7.2016); ת.א. 20628-06-13 אבי אוחיון נגד חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ (25.4.2016); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי (31.12.1988).
64. טוענת הנתבעת כי יש לדחות לחלוטין את תביעת התובע לפיצויים בגין עוגמת נפש מכל אחד מהטעמים הבאים: הנתבעת לא הפרה את חובותיה החוזיות וניסתה לתקן את הליקויים; התובע לא הוכיח בראיות את הנזק הלא ממוני בגינו הוא תובע פיצוי (ע"א 8910/05 א' אדמון בע"מ נגד וינבלט (20.9.2007); דין התביעה בראש נזק זה דחייה לגופה בשים לב לכך שמדובר בליקויים קלים (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005)), תיקון הליקויים אינו מחייב את פינוי הדירה ולפיכך אינו כרוך בעוגמת נפש, הנתבעת עשתה ככל שביכולתה להפיס את דעתו של התובע ולתקן את הליקויים וגובהו הכללי של הפיצוי בגין הליקויים אינו גבוה במיוחד. הנתבעת הוסיפה לעניין זה כי התובע אינו מתגורר כלל בדירה ולפיכך הנו מנוע מלתבוע עוגמת נפש שנגרמה לאחר.
65. עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענות התובע לפיצויים בגין אובדן שכירות, הפרש בדמי שכירות ודמי שכירות לתקופת התיקונים. לעניין זה מצביעה הנתבעת על כך שמהסכם השכירות שנכרת בין התובע לבין חברת גינדי עולה כי תקופת השכירות הסתיימה ביום 11.7.2014, ולפיכך הטענה כי הדיירת פינתה את הדירה בשל הליקויים אינה נכונה. במהלך חודש אוגוסט התקשר התובע עם דיירת חלופית (ד"ר ברכה קליין תאיר) כאשר תקופת השכירות הנה מיום 1.9.2014. דמי השכירות בהסכם עם ד"ר קליין אמנם נמוכים יותר, אולם לטענת הנתבעת קיימים הסברים חליפיים להסבר התובע להפרש זה (ליקויים בדירה), כגון אורך תקופת השכירות (תקופת שכירות הראשונה קצרה), נסיבות השכרת הדירה לחברת גינדי אשר היו כרוכות בדחיפות וההבדל בין השוכרת לבין הדיירת מטעמה. לעניין זה מפנה הנתבעת גם לחות דעתו של המומחה לפיה לא מצא כי ליקויי הבנייה הביאו לירידה בהכנסות משכר הדירה וכן לכך שהתובע לא תמך טענותיו בנקודה זו בראיות.
66. באשר לראשי הנזק מפנה הנתבעת לחוות דעת המומחה מטעמה וכן לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
דיון והכרעה
מעמד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט
67. מומחה בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט. בית המשפט ממנה מומחה מטעמו על מנת שתעמוד בפניו חוות דעת נייטרלית ואובייקטיבית בעניין מקצועי שאינו בתחום מומחיותו של בית המשפט. משכך, חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נותנת בידי בית המשפט כלים מקצועיים ואובייקטיבים, להכריע במחלוקות שבין הצדדים.
לעניין זה ר' פסק הדין בע"א 3056/99 רועי שטרן נגד המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949; כן ר' דבריו של השופט א' גולדברג בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 568-569 (1998) והחלטת כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 1157/15 ‏ ‏ מיחאיל מארון נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (10.5.2015)
68. בהתאם להלכה הפסוקה, יש ליתן מעמד מיוחד לחוות דעת מומחה מטעם בית משפט, ובהעדר סיבה מוצדקת, סביר שבית המשפט יאמצה. אכן, לא על נקלה יסטה בית המשפט מקביעת מומחה מטעמו. יחד עם זאת, מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט. מינוי מומחה מטעם בית המשפט וההסתמכות על חוות דעתו, אין בהן כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט או את סמכותו להכריע במחלוקת שבין הצדדים.
כך הדבר אף כשאין מדובר במומחה מוסכם, בהתאם לסעיף 130(ג) לחוק לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
ומכאן לענייננו.
69. בתיק זה מונה המהנדס מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט. יתר על כן, בתיק זה מונה המומחה מטעם בית המשפט לבקשת הצדדים ואף זהותו נקבעה מתוך שתי הצעות שהציעו הצדדים. הצדדים אמנם ביקשו כי חוות דעת המומחים מטעמם יישארו בתיק בית המשפט ואף שלחו שאלות הבהרה למומחה, אולם המומחה (כמו גם המומחים מטעם הצדדים) לא נחקרו, בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים.
בנסיבות אלה על הצדדים להצביע על טעות גלויה על פני חוות הדעת על מנת להצדיק סטייה מחוות הדעת. יתר על כן, מעיון בחוות הדעת התרשמתי כי מדובר במומחה רב ניסיון, מתון, מאוזן ואובייקטיבי. חוות דעתו של המומחה אמנם מנוסחת בקצרה, אולם התייחסה לכל טענות הצדדים. המומחה אף השלים תשובותיו, ככל שהתבקש, במסגרת שאלות השלמה ששלחו לו הצדדים .
70. לפיכך, ככלל, אני מאמצת את ממצאי חוות דעתו של המומחה, והיא תשמש כנקודת מוצא לגבי עצם קיומו של הפגם/אי ההתאמה ועלות תיקונו .
ומכאן לבחינת הליקויים הנטענים.
ראשי הנזק
71. דלת כניסה
מנגנון נעילה שלא לארבעה כיוונים: המומחה קבע כי מדובר בדלת תקנית ומאושרת, ולא מצא פגם בסעיף זה. המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס מר דן גורדון, ציין כי הבריח התחתון החודר למזוזה שהותקן במקום עוקץ לרצפה תואם את מפרט מכון התקנים מפמ"כ 196, פרק 7, מבנה ומידות. עוד ציין המומחה כי הפתרון של בריח תחתון לתוך המזוזה עדיף שכן הוא מונע פגיעה בריצוף או סתימת הגומחה בלכלוך (לעניין זה ר' פסק הדין בת.א. (שלום חיפה) 20628-06-13 אבי אוחיון נגד חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ (25.4.2016),
בסיכומיו מפנה התובע לפסקי דין רבים בהם התקבלה עמדתו. דא עקא, מעיון בפסיקה עולה כי קיימים גם פסקי דין אשר דחו את טענת התובע בנקודה זו . זאת ועוד, מעיון בפסקי הדין עולה כי ברבים מהם לא מדובר באותו דגם של דלת או באותו מנגנון נעילה כזה המוצג בתיק זה. לא זו אף זו, נימוקי בית המשפט בפסקי הדין השונים – שונים הם.
לכשעצמי, סבורני כי משמדובר בדלת תקנית, התואמת את מפמ"כ 27 למכון התקנים, ונוכח הטענה שנשמעה בתיקים רבים לפיה אלה הן הדלתות המיוצרות בארץ מזה שנים רבות, ואף יש בהן יתרון לעומת הדלת עם מנגנון נעילה הכולל עוקץ כלפי הרצפה (בשל סתימת החור ברצפה עקב לכלוך ואבק), פסיקת פיצוי בגין סעיף זה אינה ראויה או צודקת. לטעמי אין לייחס משמעות יתר לכך שפרט 2.92 לתוספת השנייה לתקנות לא תוקן עד כה, באשר תיקוני החקיקה לעיתים מפגרים הם אחר ההתפתחות הטכנולוגית. ייתכן גם שהמחוקק סבור כי אין צורך בתיקון הפרט, בשים לב לאפשרות הקבועה באמצעי 2 לפרט 2.92 להתקין אמצעי שווה ערך מבחינת אמינותו, בטיחותו וחוזקו.
לעניין זה ר' פסק דינו של השופט ר' סוקול בת.א. (חי') 27349/99‏ ‏ סטארובין מרדכי נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (27.2.2005):
"נעילת דלת כניסה ראשית לדירה - לפי הנדרש בסעיף 2.92 לתקנות התכנון והבניה, יהיו עוקצי נעילת הדלת הראשית בארבעה כיוונים שונים. במנעול דלת הכניסה הראשית חסר פין אנכי תחתון לנעילת הדלת אל רצפת הדירה, וסף הדלת חסר קדח לפין. המומחה המוסכם כותב בחוות דעתו כי אין מדובר בליקוי כיוון שבדלת הכניסה הותקן מוט נעילה צ די תחתון, השווה ערך לנעילה תחתונה ולפיכך מתקיימות הוראות תקנה 2.92 לתוספת השנייה. לטענת התובע בסיכומיו אין די בבריח צדי תחתון ויש למלא את לשון התקנות. בהתאם לקביעת המומחה בריח צדי תחתון הוא שווה ערך לבריח לכיוון הרצפה ואיני מוצא מקום לסטות מקביעתו המבוססת על מומחיות. לפיכך אני דוחה את דרישת התובע בפריט זה."
כן ר' פסק דינו של השופט י' עמית בת.א. (חי') 889/98‏ ‏ אופק אריה וטוני נגד שיכון בע"מ (1.5.2005):
"המומחה בדק ומצא, כי הותקנה נעילה לדלת בחלק התחתון, כתחליף לנעילה לכיוון הרצפה, ודרך נעילה זו אף פרקטית מזו המוצעת בתקנות, כיוון שחור ברצפה נוטה להיסתם בלכלוך באופן המקשה על סגירתו. מסקנתו של המומחה הייתה, כי יש לראות בדלת הקיימת שוות ערך לדלת עם נעילה לכיוון הרצפה. כן ציין המומחה, כי בדגמים מהשנים האחרונות, כבר לא משתמשים בנעילה לכיוון הרצפה. אשר על כן, אני דוחה דרישת התובעים בפריט זה."
לעניין זה ר' גם פסק הדין בת.א. (חי') 8212-06-10 אריק רוזנטל נגד י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ (22.8.2016) ופסק הדין בת.א. (חי') 14760-05-13‏ ‏איציק איטח נגד א.ב. רימונים בע"מ (24.3.2015), שם הוצג מכתב של חברת רב בריח, הקובע כי "כאשר מותקן בריח רביעי בחלק התחתון של הדלת, אין הדבר גורע מעמידותה ולא רק זאת, הדבר מקל על תחזוקתה."
72. אבני חיפוי במרפסת (סעיפים 22-40):
טוען התובע כי המומחה נמנע מקביעת פיצוי בגין הקירות העקומים, אשר עקמומיותם תועדה בחוות דעתו של ד"ר אברהם בן עזרא. המהנדס דן גורדון קבע כי קיימת עקמומיות מסוימת, אולם היא אינה נמצאת באי התאמה לתקנים ישראלים.
ב"כ התובע הפנתה למומחה שאלת הבהרה בעניין אי קביעת פיצוי בגין סעיף זה (סעיף 40 לחוות דעת ד"ר בן עזרא, שאלה 5(ו)). בתשובתו השיב המומחה כי עקמומיות הקיר היא בגדר הסביר.
התובע לא הצביע על כל טעות משפטית או חוסר סבירות בקביעה זו של המומחה, ואיני מוצאת עילה לסטות מחוות דעתו.
73. אדן החלון (סעיפים 41-49) בחדר שינה 1 ובחדר שינה הורים :
טוען התובע כי קיים פגם בכך שאדן החלון אינו חודר לקיר מצדי החלון. המהנדס דן גורדון קבע כי אדן החלון יושם כמקובל למבנים הבנויים בשיטת "ברנוביץ" (שיטת עבודה לביצוע חיפוי חוץ) , כולל חיפויים בלוחות אבן. אורכו של אדן החלון תקין ואין כל סימן לחדירת רטיבות דרכו או דרך הפוגות בקצוותיו.
המומחה קבע כי אין כל פגם בכך שאדן החלון אינו חודר לקיר מצדי החלון.
בשאלה 6 לשאלות ההבהרה ציינה ב"כ התובע בפני המומחה כי הפגם בכך שאדן החלון קצר, ולפיכך לא זו בלבד שאינו חודר לקיר בצדדים, הוא גם לא חודר לעובי הטיח. המומחה נשאל האם נכון כי מבחינת איטום ותחזוקה עדיף שאדן החלון יחדור לעובי הטיח. המומחה השיב כי אכן עדיף מבחינת איטום ותחזוקה שאדן החלון יחדור לקיר, אולם אין הכרח כי כך ייעשה.
לעניין הפסיקה אליה הפנה התובע יצוין כי קיימת גם פסיקה אחרת ר' לדוגמא ת"א (חי') 21700-08-11 נציגות הבית המשותף מרח' שלום עליכם 12 קריית אתא נ' יעקב גלבוע (16.2.2017) ; תא (חי') 22366-07-14‏ ‏ משה הירשביין נ' ט.א. רימון יזמות ובניה (1997) בע"מ ( 14.11.2017)). עוד יצוין כי מעיון בפסקי הדין אליהם מפנה התובע עולה כי באותם מקרים קבע המומחה מטעם בית המשפט כי מדובר בליקוי ופסקו בגינו פיצוי, שלא כפי שהומלץ בענייננו על-ידי המומחה .
תשובת המומחה מניחה את דעתי. משלא הצביע התובע על פגם שנפל בקביעת המומחה, על ליקוי רטיבות כתוצאה מהשיטה שנבחרה או על חובה של הנתבעת לספק את פתרונות האיטום והתחזוקה הטובים ביותר בנמצא , איני מוצאת לפסוק פיצוי בגין סעיף זה.
74. מסילות תריס (סעיף 50):
טוען התובע כי הרכבת מסגרת התריס על טיח מותז (שפריץ) אינה ביצוע נאות. המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס דן גורדון, קבע כי התריס מורכב על גליף חלק ולא על טיח מותז גבשושי. כמו כן לא איתר המומחה סימנים לחדירת רטיבות ממסגרת התריס .
המומחה קבע כי אין פגם בתריס המורכב על טיח.
בסיכומיו מפנה התובע לפסק הדין בע"א 86/86, אולם איני מוצאת כי יש בפסק הדין בכדי ל כרסם בחוות דעתו של המומחה. באותו מקרה קבע בית המשפט: " באשר לטענת ב"כ המוכרת בקשר לקביעת המהנדס בן-עזרא בסעיף 14 לחוות דעתו ת/1, הרי שאין מחלוקת בין המהנדסים שמסגרת התריס הורכבה על טיח מותז (שפריץ). המחלוקת ביניהם נסבה בשאלה אם צורת הרכבה שכזו גורמת לחדירת מים ואויר אם לאו. בעוד שהמהנדס בן-עזרא חווה דעתו לחיוב שלל עמיתו, המהנדס טיגרמן את חדירת המים ומסביר בעדותו - ע' 14 המודפס - כי 'מזרח זה לא כוון הגשם' ולכן אין חדירת מים ואין אף סימנים לחדירה שכזו. דעתו של המהנדס בן-עזרא היא - ע' 9 המודפס - כי אז אין קשר בין כוון המרפסת לחדירת או אי חדירת מים לעניין הבצוע הנאות של עבודה זו. המהנדס טיגרמן מתעלם בחוות דעתו נ/1 ובעדותו מקביעתו של המהנדס בן-עזרא כי בניה שכזו היא פגומה מעצם טיבה, ומחייבת את התיקון שהוצע על ידו, וזאת ללא קשר עם חדירת מים או אי חדירתם. גם תריס שאינו מחדיר מים צריך להיות בנוי כראוי. מה גם שלא הובאה כל ראיה מטעם המוכרת לטענה כי מצד מזרח אין גשם. אין לקבל השגתו זו של ב"כ המוכרת." מכאן, כי קביעת בית המשפט באותו פסק דין התבססה על נסיבותיו המיוחדות של אותו תיק, בו לא הייתה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, והמומחה מטעם הנתבעת לא התייחס בחוות דעתו לטענת ד"ר בן עזרא לפיה בניית מסילת התריס על טיח מותז הנה פגומה. בענייננו, התייחס המומחה ל טענה וקבע כי לטעמו לא מדובר בפגם. קביעה זו מקובלת עליי.
75. חדר רחצה הורים (סעיף 52):
טוען התובע כי מיקום הכלים הסניטריים הנו לקוי, קיים מעבר אלכסוני צר באורך 45 ס"מ בין הכיור לאסלה והדלת חוסמת בפתיחתה את הכניסה אל תא המקלחת.
מעיון בתכנית המכר עולה כי מיקום אביזרי הסניטציה בחדר האמבטיה, לרבות מיקום הדלת והכיור, תואם את התכנון. המומחה מטעם הנתבעת מצא כי המעבר בין האסלה לכיור לצרכי ניקיון והגישה לחלון לצרכי פתיחה ולסגירה הנם מספקים בהחלט. עוד ציין המהנדס דן גורדון כי השימוש בתא המקלחת נעשה כמקובל עם דלת סגורה , כמו השימוש באסלה. בכל מקרה דלת תא המקלחת נפתחת כלפי פנים, לתוך התא, כך שאין כל בעיה להשתמש בתא המקלחת גם כאשר דלת הכניסה לחדר סגורה למחצה. אשר לבקשה להחלפת דלת הכניסה לחדר הרחצה בדלת הזזה ציין המהנדס מר גורדון כי הרכבת דלת הזזה במקום דלת לפתיחה רגילה היא שינוי הכרוך בתשלום על ידי הרוכש. בענייננו, לא הוזמן שינוי כזה על-ידי התובע בעת הבנייה.
המומחה מצא כי לא קיים כל ליקוי תכנוני במיקום הכלים הסניטריים בחדר האמבטיה או במיקום הדלת. בתשובתו לשאלות ההבהרה (שאלה מספר 9) ציין המומחה כי דלת הזזה אמנם תשפר את השימוש בחדר האמבטיה, אולם אין בה הכרח.
מעיון בתשריט (סעיף 77 לסיכומי התובע) עולה כי הדלת בחדר הרחצה נפתחת כלפי תא האמבטיה, כך שכאשר הדלת פתוחה, היא צמודה לדלת תא האמבטיה. קשת פתיחת הדלת עוברת אף בסמוך לכיור, המותקן על הקיר הנגדי לתא האמבטיה. לטעמי מדובר בתכנון בלתי סביר ואף בלתי בטיחותי (כגון במקרה בו נפתחת הדלת כאשר אדם מבקש לצאת מתא האמבטיה או מקרה בו הדלת נפתחת כאשר אדם עומד ליד הכיור).
בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי עבור התקנת דלת הזזה בסך 1,200 ₪ ( בהתאם לתשובת המומחה לשאלה מספר 9 לשאלות ההבהרה ששלח לו התובע).
76. גודל חלון בממ"ד ובחדר רחצה הורים ( סעיפים 54 ו-58):
הצדדים חלוקים בעניין פרשנות פרט 2.21 ל תוספת השנייה לתקנות, ובאופן נגזר, בשאלת גודל החלון בממ"ד ובחדר הרחצה הצמוד לחדר הורים.
לטענת המומחה מטעם התובע, ד"ר אברהם בן עזרא, יש למדוד את שטח החלון על פי שטח חדירת אור ואוויר. על פי מדידה זו, שטח החלון בממ"ד (95 * 85 ס"מ = 0.8075 מ"ר) קטן מהשטח המינימלי לפי פריט 2.21 לתוספת השנייה לתקנות ( 0.824 מ"ר). בחדר רחצה הורים גודל הפתח ברוטו 45 * 110 סמ"ר, אך שטח החלון לפי שטח מעבר אוויר הוא רק 35 * 70 סמ"ר, פחות מהשטח המינימלי לפי פרט 2.21 לתוספת השנייה לתקנות.
לדעת המהנדס דן גורדון, לעומת זאת, יש לבצע את המדידה לפי מידות הבנייה החיצוניות. בהתאם למדידה זו מצא המומחה כי מידות הפתח בחדר רחצה הורים הנן 110 * 48 ס"מ ובממ"ד מידות הפתח הנן 103 * 113 ס"מ.
המומחה קבע כי החלונות בחדר הרחצה של חדר ההורים ובממ"ד הנם רגילים, ואין חוסר התאמה. בתשובתו לשאלה ישירה בעניין זה במסגרת שאלות ההבהרה ציין המומחה כי מידות גודל החלון בחוות דעת מר דן גורדון הן הנכונות (תשובה 11).
בהתאם לפריט 2.01, חלק ב', סימן א' לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה, שעניינה: גודלם, אוורורם ותאורתם של חלקי בניין, "שטח חלון" מוגדר כ: "שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות בנייה המינימליות". "חלון" מוגדר בפריט 2.01 כ: " פתח המשמש אמצעי תאורה ואוורור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה." השאלה היא, אם כן, האם יש להתייחס לשטח כניסת האוויר או אל מפתח הבנייה.
במחלוקת שנפלה בין הצדדים בכל הנוגע לפרשנות פרט 2.01 לתוספת השנייה לתקנות, דעתי היא כי יש למדוד את מפתח הבנייה, ולא את פתח האוויר והאור, כפי שעשה המומחה מטעם התובע. כך עולה, לטעמי, באופן מפורש מלשון ההגדרה, המפנה לשטח הפתח בו מותקן החלון. ודוק: משמעות המילה "פתח" המופיעה בתחילת הגדרת "שטח חלון" שונה בהכרח ממשמעות המילה "פתח" המופיעה בהגדרת "חלון", באשר הגדרת "שטח חלון" מתייחסת ל"פתח" בו מותקן ה"חלון", המוגדר כ"פתח ....". משכך, הגדרת שטח חלון גדולה בהכרח מהגדרת חלון, הוא פתח המשמש אמצעי לאוורור ותאורה (לעניין זה ר' גם פסק הדין בת.א. (חי') 13669-11-11‏ ‏חיה מרים בראונר נגד שיכון עובדים בע"מ (25.3.2015). כן ר' פסק הדין בת.א. (שלום חיפה) 25126-06-14 אריק לב נגד גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ (17.7.2016):
"המומחה מטעם הנתבעים טען, כי מדידת שטח החלון נעשתה באופן שגוי, שלא על פי שטח בניה. הוא טען, כי שטח החלון (על פי מידות בניה) הינו 1.0 מ"ר ולכן, הוא תקין. עוד נטען, כי מדובר בחלון סטנדרטי שגודלו מספיק לחדר ממ"ד, עד לשטח של 12 מ"ר ברוטו, שהם 9 - 10 מ"ר נטו.
המומחה סיגל קבל את עמדת הנתבעת, על נימוקיה, בעניין זה וקבע, כי החלון תקין. בחקירתו הנגדית, עמד המומחה על דעתו והבהיר, כי כל חלונות הממ"ד המיוצרים בארץ הינם בגודל סטנדרטי של 1.0 מ"ר והם מתאימים לממ"ד בשטח של 12 מ"ר ברוטו, שהם כ - 9.5 מ"ר נטו. טענתו זו לא נסתרה והוא לא עומת בחקירתו הנגדית עם ממצאים אחרים.
אין בידי לקבל את עמדתם של התובעים בעניין זה. אכן, כפי שנקבע בפסק הדין בע"א 13935-06-15, הנזכר בסיכומי התובעים, הגדרת המונח 'חלון' בתקנות חלה גם על חלון הממ"ד. עם זאת, אינני מסכים עם הפרשנות שניתנה בפסק הדין הנ"ל באשר לאופן מדידת שטח החלון. אעיר, כי מדובר בפסק דין מנחה ולא מחייב.
חלק ב' של התוספת הראשונה בתקנות התכנון והבניה עוסק בגודלם, אוורורם ותאורתם של חלקי הבניין.
תקנה 2.01 מגדירה את המונח 'חלון' כ'פתח המשמש אמצעי תאורה ואוורור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה'.
בנוסף, קובעת תקנה 2.01, כי 'שטח חלון' הוא 'שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות'.
תקנה 2.01 קובעת באופן ברור, כי 'שטח חלון' הוא אותו שטח בו מותקן החלון, קרי - פתח האור טרם התקנת החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות (משמע, לאחר יישום טיח או חיפוי אחר). בהתאם להוראות תקנה 2.01, מדידת שטח החלון מתבצעת, אפוא, לפי שטח בניה ולא לפי פתח האור בין מסגרות החלון עצמו.
תקנה 2.21 קובעת כי 'לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר'.
אין חולק, כי שטח הממ"ד נטו ('שטח רצפה') הינו 9.715 מ"ר. לפיכך, שטח החלון המינימלי, על פי מידות בניה, אמור להיות 0.777 מ"ר. שטח חלון הממ"ד בענייננו הינו 1.0 מ"ר ולכן, הוא עומד בדרישות הוראות התקנות".
פסק הדין בת"א 42016-06-12 תורג'מן נ' משה"ב (28.4.2014):
"הנה כי כן, שטח החלון הוא שטח הפתח בו מותקן החלון. פרשנות זו היא הפרשנות שעל פיה קבע המומחה מטעם בית המשפט שהחלון שהותקן בממ"ד תואם את הוראות התקנות ואת הוראות פיקוד העורף, ועל כן אין מקום לתשלום פיצויים כלשהם לתובעים בגין גדלו של חלון זה. יתר על כן, בהיות החלון חלון תקני של ממ"ד מסופקני אם קבלת עמדת התובעים אין פירושה הזמנת תביעות סדרתיות בעניין גודל החלון בממ"ד ביחס לשטח החדר."
כן ר' פסק הדין בת"א (ת"א) 24009-01-13 יונתן קריצ'בסקי נגד משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע "מ (18.1.2017):
"בהינתן הגדרה זו הקבועה בתקנות המלמדת מהו 'שטח חלון' מובן כי אינני יכולה לבסס את ממצאיי אלא עליה. משכך אני מקבלת את קביעת המומחה ואינני מוצאת כי קיים ליקוי בשטחי החלונות כטענת התובעים. "
77. גובה הכיור בחדרי רחצה (סעיפים 57, 63 ו-83):
המהנדס דן גורדון הפנה לת"י 1205, חלק 3, שפורסם בנובמבר 2007, שם מפורטות בנספח א' מידות התקנה לקבועות שרברבות ואביזריהן וטען כי אלה הן מידות מומלצות. המידות הקובעות לביצוע הן המידות הניתנות בתכנית על-ידי המתכנן, כפי שנעשה בענייננו.
המומחה לא מצא פגם בגובה הכיורים, למרות חריגתם מהגובה הקבוע בת"י 1205/3.
פרט 1.01 לתוספת השנייה לתקנות אכן מפנה לתקן 1205. אולם, בשים לב לכך שהתקן מכפיף הוראותיו לכדי המלצה, הרי לא ניתן לומר כי הופרו הוראותיו. לעניין זה ר' גם פסק הדין בת.א. (חי') 16863/01 גלוזמן בריקר ברוך ואידה נגד כץ מנחם (2.10.2005). יתר על כן, מדובר בסטייה קטנה (עד 5 ס"מ המהווים כ- 5%) מהקבוע בתקן, אשר אינה מהווה הצדקה להחלפת הכיורים בהיעדר הפרעה לשימוש, וזו לא נטענה ולא הוכחה.
כן ר' פסק הדין בת.א. 22117-08-09 מרינה מנחימוב נגד גורדי בע"מ (2.11.2014):
"התקן אליו מתייחסים הן התובעים והן המומחה מטעם בית המשפט, תקן 1205.3, קובע כי המידות הנזכרות בנספח לו (נספח א') יחולו רק במקרה בו מיקום 'קבועות השרברבות' לא יקבעו בתכניות המתכנן, אז 'מומלץ' לקבוע את המיקום והמידות בהתאם לנספח א'.
...
עמדת המומחה מקובלת עליי. איני סבור שסטייה מן התקן, שהוא כאמור בגדר הנחייה לביצוע סביר, מהווה ליקוי בנסיבות דנן. הקטנת המרחק בין הכיור לאסלה ב-15 ס"מ מן ההמלצה הייתה הכרחית עקב מידות חדר השירותים (שאין טענה כי מהווים ליקוי כלשהו). על כן, בהתחשב בגודל הסטייה, ובקביעת המומחה כי מיקומו של הכיור הוא ראוי, איני סבור כי מרחב הגישה הוא בניגוד לכללי הביצוע הסבירים. יתרה, כפי שעולה מדברי המומחה, גם אם נגרמה חוסר נוחות מסוימת עקב הצפיפות בתא השירותים, התקנת הכיור, שלא הייתה מחויבת, היוותה שיפור שהגדילה בסופו של דבר את הנוחות בשימוש בתא."
78. אוורור חדר אמבטיה (סעיף 65):
טוען התובע כי חדר האמבטיה אינו מאוורר כנדרש, שכן החלון והדלת פונים אל חדר הכביסה ולא כלפי חוץ, תוך סטייה מהאמצעי הקבוע בפריט 2.40(1) לתוספת השנייה לתקנות ("חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד"). המהנדס דן גורדון קבע כי חדר האמבטיה תואם את תכנית המכר. המהנדס גורדון ציין כי למרפסת השרות תריס (לא חלון) המספק אוורור לחדר הרחצה. עוד ציין המהנדס גורדון כי לא הורגש חוסר באוורור.
המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין פגם באוורור חדר רחצה אל חדרון כביסה, הסגור רק בתריס.
איני מוצאת חוסר התאמה לפרט 2.40 לתוספת השנייה. בהתאם לאמצעי האוורור אליו מפנה ס"ק (1) ניתן לאוורר את חדר האמבטיה על-ידי חלון הנפתח למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד. כך נעשה בענייננו, כמו גם בדירות רבות אחרות. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט בפסק הדין שניתן בת"א (חי') 889/98‏ ‏ אופק אריה וטוני נגד שיכון בע"מ (1.5.2005) :
"(1) המומחה קבע, כי יש להוסיף מאוורר חשמלי (ונטה) לחדר האמבטיה. זאת, מאחר שפתח האוורור פונה אל מרפסת השירות הסגורה בתריס, בניגוד לסעיף 2.40 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970 בנוסחו הקודם, ולפיו חדר השרות 'יאוורר באחד האמצעים האלה (1) חלון הנפתח לאוויר החוץ '. ברם, התקנה תוקנה בחודש 8/98 ונוסחה דהיום הוא: 'חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד'. בכך נתן המחוקק גושפנקא לפרקטיקה הנוהגת, ולפיה אוורור חדרי השירות נעשה גם דרך מרפסות שירות מקורות, הסגורות באמצעות תריס. מטעם זה, איני מוצא לפצות את התובעים בגין ליקוי שיש לראותו כליקוי טכני, שאין עמו נזק של ממש, ליקוי שהמומחה העריך את עלותו ב-1,000 ש"ח."
כן ר' פסק הדין בת"א (י-ם) 978/95‏ רמי ולבנה מילון נגד שיכון עובדים בע"מ (24.4.2001) :
"ואכן, הפער הרב בין שתי החלופות הנ"ל [שתי החלופות המפורטות בפריט 2.40 לתוספת השנייה לתקנות – ס.מ.] , שהוביל למצב ביניים לא ברור, בשל קיומה של אפשרות פשוטה הנופלת מהחלופה הראשונה אך עולה בטיבה על זו השנייה, גרם לכך שבשנת 98' תיקן מחוקק המשנה את סעיף המשנה הראשון, באופן שלסיפא שלו נוספה החלופה: 'או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד' (ק"ת 5915, תשנ"ח, מיום 3.8.98, עמ' 1080).
לאור האמור, אין לפצות את התובעים בשל הטענות לקיומם של שני הפגמים האמורים."
כן ר' פסק הדין בע"א (חי') 1594/05 גוטמן אביאל נ' בני בנימין לקריץ י.י. 1993 בע"מ (26.6.2006) :
"אכן, על פי תקנה 2.20 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, בנוסחה היום, לאחר התיקון, לא נדרש עוד כבעבר אוורור אל החוץ וניתן להסתפק באוורור למרפסת הסגורה בתריס ...
ענין דומה נדון גם כן בפסק הדין בעניין אופק אריה (שם דובר על אוורור חדר האמבטיה), ונקבע, כי ליקוי זה הינו ליקוי טכני שאין עמו נזק של ממש, על כך ניתן ללמוד גם מהעובדה שהתקנה שונתה ברבות הזמן והותאמה לפרקטיקה הנוהגת (שם, עמ' 1039). הדבר נכון גם בענייננו."
זהות מבצע התיקונים
79. בסיכומיה הרחיבה הנתבעת על זכותה לבצע את התיקונים הנדרשים. הנתבעת הודיעה כי היא נכונה ומזומנה לבצע את התיקונים, כפי שעשתה עד כה, והיא אף זכאית לבצעם – הן על פי הסכם המכר והן על פי הוראות חוק הדירות.
80. כעולה מהפסיקה בעניין, שאלת זכאות הקבלן לבצע את התיקונים אינה מוחלטת. זכות זו נגזרת מנסיבות המקרה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. לעניין זה ר' פסק הדין בע"א (חי') 43959-05-16‏ ‏ עדן לבונה - בנין השקעות ויזום (2000) בע"מ נ' דינה בגליקוב (1.8.2016):
"ככלל, 'התשובה לשאלה האם יש לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.' (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005)). בפסיקה עקבית של בית המשפט, מזה שנים רבות, נקבע כי מוכר מאבד את זכותו לבצע את תיקוני אי ההתאמה בעצמו, על פי סעיף 4ב' לחוק המכר, מקום שלא הודה בליקויים ולא גילה מוכנות לתקנם. כך למשל נקבע בע"א 472/95 זלוצ'ין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2), 858 כי:
'אמנם, במקרה מתאים, יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית... זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש'.
בע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז(5), 1 הוסיף בית המשפט וקבע כי אם ניתנה למוכר הזדמנות נאותה לתיקון אי ההתאמה לפני הגשת התביעה והוא לא נאות לבצע את התיקון, אין לדרוש מתן הזדמנות נוספת במסגרת ההליך השיפוטי."
81. אבדן יחסי האמון בין הצדדים הנו סיבה מספקת לשלילת זכותו של הקבלן לבצע את התיקונים הנדרשים. לעניין זה ר' פסק הדין בת"א (חי') 27349/99‏ ‏ סטארובין מרדכי נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (27.2.2005) :
"ממכלול הדברים האמורים עולה כי ניסיונות שונים לתיקון שנעשו בשנת הבדק לא סילקו את מכלול הליקויים וכפי שניתן ללמוד מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נותרו עדיין ליקויים שונים בדירות. הנתבעת אמנם הביע נכונות לתיקון הליקויים מיד לאחר הגשת התביעה אך לכלל ביצוע לא הגיעו הדברים תוך שכל צד קובע את תנאיו.
בנסיבות כאלו ברי כי נשבר האמון בין הצדדים ויש להניח כי מתן זכות תיקון, להבדיל מהקטנת הפיצוי, לא תביא לסיום המחלוקת בין הצדדים ורק תנציח את המאבקים המשפטיים (ראה ע"א 9085/00, שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פד"י נז(5) 462, 478). יש לזכור גם כי חלק מהליקויים אינו ניתן לתיקון. זמן רב חלף מאז סיום עבודות הבנייה ואפילו מאז הגשת התביעה.
דומה שבשים לב להיקף הלקויים שניתן לתקנם כפי שיפורט לעיל וכלל הנסיבות, ראוי לפסוק לתובעים פיצוי כספי על פי עלות תיקון לדייר ולא על פי עלות תיקון לקבלן."
כן ר' פסק הדין בע"א 13935-06-15 ר קפות בגבעה בע"מ נגד סבג (20.10.2015):
"הערכאה הדיונית דנה בעניין זה והגיעה למסקנה, הנכונה על פי ע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ (2) 858, כי המערערות איבדו את זכותן לבצע תיקונים. זאת, הן עקב אי הצלחת המערערות בביצוע תיקונים והן בשל אבדן אמון המשיבים במערערות ומערכת יחסים עכורה והן בשל כך שהמערערות לא הודו בליקויים אלא כפרו בהם. אם אכן המערערות לא הצליחו בביצוע תיקונים ואבד האמון של המשיבים במערערות עקב מערכת יחסים עכורה, אין למערערות עוד זכות לתיקון הליקויים בעצמן, על אף האמור בחוק המכר (דירות) ובהסכם רכישת הדירה. אין לכפות על המשיבים לאפשר לקבלן שלא הצליח לבצע תיקונים הזדמנות נוספת לתיקון, ואין לכפות עליו לתת אמון שמי שמצוי עמו במערכת יחסים עכורה. "
כן ר' פסק הדין בת"א (חי') 25126-06-14 אריק לב נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ
"על רוכש דירה מוטל לפעול במספר מישורים - לבדוק את הדירה, להודיע על קיומם של ליקויים, לאפשר לקבלן לבצע בדיקה נוגדת וליתן לו הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים. אלא, משלא מנצל המוכר את ההזדמנות לתקן את הליקויים או חולק על עצם אחריותו לתיקון, הוא מאבד את זכותו לתקן את הליקויים בעצמו. באותה מדה, מאבד הקבלן את זכותו לתקן את הליקויים, מקום בו קבל הזדמנות לעשות כן, אך בצע את התיקונים באופן כושל (ראה בעניין זה בר"ע (חיפה) 1942/07 יובל סעדון נגד משהב חברה לבניין בע"מ, ע"א 472/95 זכריה זלוצין נגד יחליף ריצוף, פ"ד נ(2) 858 (1996) וכן, ע"א 656/99 ד"ר בר שירה ואח' נגד מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1).
במקרה דנן אין מקום לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים נוספים ויש לפסוק את הפיצוי המגיע לתובעים."
תיק תיק ונסיבותיו. מכאן לענייננו.
82. התובע קיבל חזקה בדירה ביום 5.12.2013. במרץ 2014 התלונן על ליקויי רטיבות, ואלה תוקנו במהלך יולי 2014, לבקשתו. ביום 15.7.2017 התלונן התובע על הפנלים, ואלה תוקנו באוגוסט 2014.
ביום 19.9.2014 פנה התובע במייל במסגרתו פירט שורה של שמונה ליקויים שלא תוקנו, ואת הסיבה להיעדר תיקונם (שלושה תיקונים נדחו שכן לא מופיעים בפרוטוקול המסירה, שניים נדחו לתיקוני סוף שנת הבדק ושלושה בבדיקה, לרבות תלונה על רטיבות קשה בכל קירות הדירה, למרות התיקון שבוצע).
בסיכומיה טוענת הנתבעת כי ביום 3.12.2014 בוצע תיקון, ככל הנראה של הרטיבות. לא נטען כי שאר התיקונים בוצעו או נעשה ניסון לבצעם עובר להגשת התביעה ביום 18.4.2015, למרות ששנת הבדק חלפה ביום 5.12.2014. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי לא ניתנה לנתבעת אפשרות סבירה, ואף יותר מכך, לבצע את התיקונים. הנתבעת אמנם ניצלה אפשרות זו באופן חלקי, אולם אין לומר כי לא ניתנה לה הזדמנות לבצע את תיקון הליקויים.
83. לא מן המותר לציין בהקשר זה כי כעולה מהמייל של התובע מיום 19.9.2014 (נספח 4 לכתב ההגנה), חלק מדרישות התיקון נדחו, שכן לא הופיעו בפרוטוקול המסירה. צודקת הנתבעת כי קיימת חפיפה ניכרת בין הליקויים שהוכרו על-ידי ה מומחה מטעמה לבין אלה שהוכרו על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, אולם לגבי חלק ניכר מהליקויים ציין המומחה כי מדובר בליקויים שאינם באחריות הנתבעת ואין עליה לבצעם . לעניין זה ר' גם את תשובת נציגת הנתבעת (נספח 5 לכתב ההגנה) מיום 5.2.2015, לפיה "ככל שיימצאו ליקויים שבאחריות חברתנו ... בכוונת חברתנו לבצע אותם התיקונים".
84. לעניין חוסר האמון של התובע בנתבעת די להפנות למייל שלו מיום 19.9.2014, למעלה מחצי שנה לפני הגשת התביעה, בו הוא מדווח על תחושות קשות של אכזבה וכעס.
85. אני גם מקבלת את טענת התובע בסיכומי התשובה שהגיש, לפיה ביצוע התיקונים על-ידי הנתבעת יביא, בנסיבות תיק זה, להליך ארוך אשר סופו מן ישורנו והוצאת הוצאות בגין פיקוח וליווי של מומחה מטעם בית המשפט או מטעם התובע.
86. אשר על כן, אני קובעת כי התובע זכאי לבצע את התיקונים בעצמו, והוא זכאי לפיצוי בגין עלותם המלאה.
עוגמת נפש
87. לעניין הפיצויים בגין עוגמת נפש לקחתי בחשבון כי מדובר בדירת מגורים, הגם שלא מדובר בדירה בה מתגורר התובע , את ריבוי הליקויים ומהותם.
לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, אני פוסקת לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש בשיעור 6,000 ₪.
פיצויים בגין הפסד / ירידת שכר דירה
88. המומחה קבע כי ביצוע התיקונים אינו מחייב פינוי הדירה.
דמי שכירות בדירה הנם כיום 3,700 ₪. לעניין הטענה לירידה בהכנסות משכר דירה קבע המומחה כי לא מצא כי ליקויי הבנייה הנם גורם לירידה בהכנסות בשכר דירה. התובע לא הביא כל ראיה התומכת בטענתו כי הליקויים שבדירה הם שהביאו לירידת שכר הדירה. מנגד, בסיכומיה עמדה הנתבעת על הסברים חליפיים אפשריים להבדל בשכר הדירה המוסכם בין השוכרת הראשונה לשנייה.
משכך, לא זכאי התובע לפיצויים בגין הפסד / ירידת דמי שכירות חודשיים.
בקשה למחיקת טענות מבישות
89. ב"כ התובע עתרה למחיקת סעיפים 36-40 לסיכומי הנתבעת, הכוללים לטענתה טענות מבישות.
לאחר שעיינתי בפרק ג.3 לסיכומי הנתבעת, אני מקבלת את בקשת ב"כ התובע ומורה על מחיקת הפרק (סעיפים 36-40 לסיכומי הנתבעת).
90. צודקת ב"כ התובע כי יש להימנע מטענות אישיות כלפי באי כוחה הצדדים או מומחים מטעמם. באי כוח הצדדים או המומחים מטעמם אינם הנושא או העניין, ואין להפכם לכאלה. מעבר להיעדר הרלבנטיות של הטענות, מדובר בטענות אשר עשויות לפגוע במטה לחמם של ב"כ התובע והמומחה מטעמו, ללא כל צידוק או הליך הוגן . מילים עשויות לפצוע ויש להיזהר ולהישמר בטרם העלאתן על הכתב ופרסומן. דברים אלה יפים ביתר שאת כאשר מדובר בטענות הנוגעות למשלח ידו של האדם בו מדובר, קל וחומר כאשר מדובר בחבר למקצוע.
לא זו בלבד שטיעון מסוג "אד הומינום" אינו ענייני או רלבנטי ואין בו לקדם את הדיון הענייני , הוא אינו מכבד את נושאו או נשואו.
91. בתגובת הנתבעת לבקשה התנצל ב"כ הנתבעת בפני ב"כ התובע והסביר את כוונת הדברים, הגם שלא הסכים לקבלת הבקשה. עוד הרחיב ב"כ הנתבעת בשבחיה של ב"כ התובע, וטוב שעשה כן. על זאת ייאמר "מודה ועוזב ירוחם".
אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת פרק ג.3 לסיכומי הנתבעת . אין צו להוצאות בגין בקשה זו .
ריבית והצמדה
92. פסיקת ריבית נועדה להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נגד נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 68-67 (1992)).
93. המומחה מטעם בית המשפט העריך את עלות תיקון הליקויים ליום עריכת חוות הדעת. הוספת ריבית לעלות התיקונים ממועד קודם למועד הגשת חוות הדעת תעשיר שלא כדין את התובעים ואין לה כל הצדקה.
94. אשר על כן אני קובעת כי הפיצויים בגין הליקויים יישאו ריבית והצמדה מיום מתן חוות דעתו של המומחה (מועד הגשתה לתיק בית המשפט, 24.3.2016) ועד התשלום בפועל.
סופו של דבר
95. בהתאם לחוות דעת המומחה על הנתבעת לשלם לתובע 25,900 ₪ (לפני מע"מ ופיקוח הנדסי). לסכום זה יש להוסיף את הסכומים הבאים:
א. 500 ₪ - בהתאם לתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה (סעיפים 8, 31 ו-123).
ב. 1,200 ₪ - בגין סעיף 52 (דלת הזזה לחדר רחצה), בהתאם לקביעתי.
ג. לא הוצג אישור של מעבדה מאושרת לגבי הזיגוג. לפיכך, בהתאם לתשובת המומחה לשאלת הבהרה מספר 10 של התובע, יש להוסיף לסכום הפיצוי 400 ₪.
96. סך הכל על הנתבעת לשלם לתובע 28,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף מע"מ ועלות פיקוח (3,000 ₪).
97. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאותיו לפי הפירוט הבא:
א. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – 3,000 ₪;
ב. חוות דעת ד"ר אברהם בן עזרא – 2,500 ₪;
ג. החזר אגרת בית משפט;
98. לסכומים אלה יש להוסיף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 6,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.