הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 25375-01-17

מספר בקשה:3
בפני
כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן
המבקשת
פלונית

נגד

המשיבה
עיריית חיפה

החלטה

לפניי בקשה לפטור את התובעת מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט מכח תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ( להלן: "התקנות").
עסקינן בתביעת נזקי גוף בגין אירוע מיום 20/01/2010 בו נפגעה התובעת לכאורה לאחר שמעדה על מכסה ביוב שניתק ממקומו. התובעת טופלה בבית חולים רמב"ם, אובחן שבר בכף יד ימין, בוצע שחזור סגור וקיבוע פנימי וידה גובסה.

לטענת התובעת, אין ביכולתה הכלכלית לשלם שכ"ט מומחה, עסקינן באלמנה, אם לשתי בנות, ללא מקורות הכנסה וללא יכולת לגייס את שכ"ט המומחה. לראייה מפנה התובעת לבקשתה לפטור מאגרה שהתקבלה ע"י כב' הרשמת הבכירה הדס שכטר ישראלי. עוד טוענת התובעת כי לתביעה סיכויים טובים נוכח צילומי המפגע שצורפו לתביעה והעובדה כי בביטוח הלאומי, נכות כללית, נקבעה לה נכות בשיעור 10% לפי תקנה 35 1 ב.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה לא התנגדה לפטור מאגרה על מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת לערכאות. עם זאת, לתובעת הכנסה חודשית גבוהה משכר המינימום ועומדת על סך 7,000 ₪ ( מהמל"ל ומשרד השיכון). התובעת אלמנה וילדה אחת סמוכה על שולחנה. בנוסף התובעת מיוצגת ע"י עו"ד פרטי ולא ע"י הסיוע המשפטי. ביחס לנכות שנקבעה במל"ל, היא אינה מחייבת בהליך דנן, ובכלל עסקינן בנכות כללית. לבסוף, בניגוד לנטען, סיכויי התביעה אינם טובים, לכתב התביעה לא צורפו תמונות של המפגע הנטען. לנתבעת לא הודע ולא ידוע על מכסה ביוב תקול באזור בו נפלה התובעת, ונראה כי נפלה בגלל הגשם הרב שירד ולא בגלל מפגע כלשהו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה דין הבקשה להידחות.

סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים ולמתן פטור מהגשת חוות-דעת מומחה מוגדרת בפרק יא' לתקנות. שתי התקנות הרלבנטיות לענייננו הן תקנות 127 ו- 130, וזו לשונן:
127. חוות דעת רפואית
"רצה בעל-דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב-טענותיו תעודת-רופא או חוות-דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות[נוסח חדש], התשל"א – 1971, אולם, רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל-דין מצירוף חוות-דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

130. מומחה מטעם בית המשפט
(א) "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין".

שילובן של שתי התקנות מאפשר לבית המשפט לפטור בעל-דין מהגשת חוות-דעת רפואית ולמנות, בנסיבות מיוחדות, מומחה לעניין שבמחלוקת, וזאת אף ללא הגשת חוות-דעת על-ידי הצד המעוניין במינוי המומחה ( ראה: רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי ( מיום 23/03/97) וגם רע"א 1025/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' ציאני חנה ואח', פ"ד נז(1) 797. הדבר מתאפשר על-ידי מתן פטור מהגשת חוות-דעת מטעם הצדדים לפי תקנה 127, ומינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130.
תקנה 127 סיפא מחייבת קיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו" כתנאי למתן פטור מהחובה לצרף חוות דעת לכתב התביעה, כך שנדרשת דרגת שכנוע גבוהה וקיומן של נסיבות מיוחדות ומשכנעות במיוחד ו בית המשפט לא ימהר לעשות שימוש בסמכותו.

כב' השופט הנדל בבר"ע (ב"ש) 511/06 מאיר אמויאל נ' פלונית ( ניתן ביום 15/08/06 ) תמצת את המבחן המשולש המצדיק קבלת פטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה : "נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א".

ולעניינו – המבחן הראשון, הבוחן את " הנסיבות המיוחדות" – האם מצבה הכלכלי והרפואי של התובעת עולה כדי אותן נסיבות מיוחדות?

ביחס למצב הכלכלי – עיינתי בתצהיר התובעת והאסמכתאות שצורפו, עיינתי גם בהחלטת כב' הרשמת ואני מקבלת את טענת התובעת כי אפשר שמצבה הכלכלי לא מכביד עליה במימון חוות-דעת בכוחות עצמה, הגם שלא שוכנעתי כי אינה יכולה לגייס כסף ממקורות אחרים ואף רשמתי לפני כי הכנסתה החודשית עומדת על 7,000 ש"ח. ודוק תביעתה הוגשה ע"י עו"ד פרטי ולא סיוע משפטי.

ביחס למצב הרפואי, עיון בכתב התביעה מלמד כי האירועים נשוא התביעה אירעו לפני למעלה מ 7 שנים בינואר 2010. התיעוד העדכני ביותר אודות מצבה הרפואי של התובעת הוא מיוני 2010 למעשה אין בפניי מידע אודות מצבה הרפואי של התובעת היום. קביעת המל"ל, אינה מחייבת בתביעה שלפניי ולא ברור אם קשורה לארוע נשוא התביעה ( וגם היא ניתנה ב 2010 ).

המבחן השני הוא שיש להראות ולו לכאורה סיכוי סביר שהתביעה תתקבל. מדובר בתביעת נזקי גוף, בגין מפגע לכאורה בדמות מכסה ביוב שהתרומם בגין גשמים מרובים. מעיון בכתב התביעה לא עולה כי נעשתה איזושהי פנייה לנתבעת סמוך לאירוע, התביעה הוגשה על כאמור סף ההתיישנות ( האירוע ארע ביום 20/01/10 התביעה דנן הוגשה ביום 11/01/2017) לא צורף לכתב התביעה צילום של המפגע או אינדיקציה אחרת לקיומו ובשים לב לאמור, סיכויי התביעה כלל לא ברורים.

המבחן השלישי הוא מבחן " ראשית ראייה" - האם הובאה ראשית ראייה לביסוס העניין שברפואה? לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לתביעה נראה כי יש תשתית לכאורה מספקת לכך שהתובעת נפלה ברחוב. שאלת הקשר הסיבתי העובדתי והרפואי עדיין לא ברורה , שעה שעסקינן בנכות כללית שקבע המל"ל ולא נכות כתוצאה מתאונת עבודה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מתקנות סדר הדין המחייבות הגשת חוו"ד ע"י התובע לשם תחימת גדר המחלוקת. משלא התקיימו כל התנאים האמורים לפטור התובעת מהגשת חוות-דעת מטעמה, הבקשה נדחית. התובעת תגיש חוות דעת עד 20/04/17. אם לא תוגש חוות הדעת במועד יתנהל התיק על בסיס העדר נכות.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.