הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23788-08-15

בפני
כב' סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד

תובע

אחמד מסרי , עו"ד
באמצעות עוה"ד ג'ורג' שחאדה

נגד

נתבעת

אסניר הובלות בע"מ
באמצעות עוה"ד חובב ביטון

פסק דין משלים

ביום 18.04.2020 ניתן פסק דין בתביעה, לפיו התביעה נדחתה והתובע חוייב לשלם לנתבעת הוצאות משפט (להלן: "פסק הדין").

במסגרת פסק הדין פורטו, בין היתר, העובדות המוסכמות על הצדדים וטענותיהם במשפט, ולפיכך אין צורך לשוב ולפרטן בשנית. כן מובהר כי כל ההגדרות שנקבעו בפסק הדין, נכונות גם ביחס לפסק דין משלים זה.

בסעיף 9 לפסק הדין נקבעו שלושת מעגלי המחלוקת בין בעלי הדין ו הובהר כי קבלת התביעה מותנה בקבלת עמדת התובע ביחס לכל אחד מאותם מעגלים, כמצוטט להלן:

"ניתן לתחום את המחלוקת בין בעלי הדין במשפט בשלושה מעגלים שונים, ואלה הם:

האם התובע הוכיח את טענתו בדבר מתן שירותים משפטיים ליניב ולחברת יניב אנרגיה בגינם לא שולמה תמורה.
נסיבות העברת השיק לידי התובע ומעמדו בשיק.
התמורה שקיבלה הנתבעת, אם קיבלה, עבור השיק, או, אם תרצה, טענתה בדבר כישלון תמורה מלא.
קבלת התביעה מותנה בקבלת טענות התובע בשלושת המעגלים לעיל, ודי בדחיית עמדתו ביחס לאחד מהם על מנת לדחות את התביעה. בנדון יובהר ביחס למעגל השלישי – טענת כישלון התמורה – כי אין חולק שהתובע אינו אוחז כשורה בשיק וזכויותיו בו כפופות לטענות הנתבעת כלפי הנפרעת, חברת יניב אנרגיה ויניב. הדברים הובהרו הבהר היטב בהחלטתי מיום 29.10.2017 בבקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. ..... ".

בהתאם לפסק הדין התקבלה עמדת התובע במחלוקת הראשונה כמצוטט לעיל, ונקבע כי הוא הוכיח את הטענה, לפיה הוא נתן שירותים משפטיים ליניב ולחברת יניב אנרגיה, ואשר בגינם לא שולם שכרו. מאידך, בפסק הדין נקבע כי התובע כשל בהוכחת טענתו כאילו השיק נשוא התביעה הומחה לו על ידי חברת יניב אנרגיה או מי ניב לכיסוי שכר הטרחה המגיע לו מהם, ולפיכך אין לו עילה שטרית בשיק כנגד הנתבעת. בנסיבות העניין, ולאור המתווה שנקבע בסעיף 9 לפסק הדין, לא הוכרעה המחלוקת בין הצדדים ביחס לטענה ולפיה הנתבעת לא קיבלה תמורה כלשהי עבור השיק, היא היא טענת כישלון התמורה, שכן ממילא אף אם תאמר כי הנתבעת קיבלה תמורה כנגד השיק, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה המתחייבת בדבר דחיית התביעה.

התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט המחוזי בחיפה ב- ע"א 61169-06-20 וביום 21.10.2020 התקיים דיון בערעור בפני כב' השופטים יגאל גריל, אב"ד , בטינה טאובר ו-סארי ג'יוסי, בו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה, התיק הוחזר למותב זה על מנת להכריע בטענת כישלון התמורה (להלן: "פסק הדין בערעור"). מכאן פסק הדין המשלים.

טרם תדון המחלוקת בין הצדדים ביחס לטענת כישלון התמורה לגופא , אתעכב קמעא על שאלת נטל ההוכחה ביחס לאותה טענה .

כזכור, התובע בחר לפתוח את ההליך בהגשת השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בצפת. בנסיבות העניין, משלא הוגש כתב תביעה מתוקן, אזי בהכרח יש לומר כי עילת התביעה הינה שטרית, היא ו אין בלתה. דא עקא, משנדחתה גרסת התובע כאילו השיק הועבר לידיו לצורך גבייתו לכיסוי שכר הטרחה המגיע לו מיניב ומחב' יניב אנרגיה, ולצורך כך , כביכול, נחתמה המחאת הזכות נשוא התביעה , אזי בהכרח יש לומר כי לתובע אין עילה שטרית כנגד הנתבעת. ודוק, פסק הדין בערעור לא שינה קביעות אלה, ובהתאם לכך יש לבחון על מי מהצדדים מוטל הנטל להוכיח באם התקבלה תמורה כנגד השיק, אם לאו.

בהקשר זה ראוי להבהיר כי ביום 29.10.2017 ניתנה החלטתי ולפיה נדחתה בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף (להלן: "ההחלטה בבקשה "), בה נדונה טענת הנתבעת להעדר עילה שטרית והעדר יריבות וזאת מאחר ועל השיק לא מתנוססת חתימת היסב ולפיכך העברתו לא הושלמה. בסעיף 9 להחלטה בבקשה, נקבע כדלקמן:

"יתירה מכך, טענות הנתבעת בבקשה, אם לעניין העדר עילה שטרית ואם לעניין העדר יריבות, מבוססת על נימוקים עובדתיים שבמחלוקת בין בעלי הדין. לפיכך, הואיל ועסקינן בשלב מקדמי שבו טרם נדונו והוכרעו אותם נימוקים, אזי לא ניתן להכריע כעת בבקשה לגופא. הדברים נכונים הן ביחס לתנאי עסקת היסוד, הן ביחס לטענת כישלון התמורה והן ביחס לנסיבות מתן השיק לתובע וחתימת המחאת הזכות".

ביחס לטענת העדר יריבות בשל העדר חתימת הסב על השיק, בסעיף 10 להחלטה בבקשה נקבע כדלקמן:

"למעלה מהצורך, מבלי לקבוע מסמרות ועמדה נחרצים ובזהירות המתחייבת אומר כי, העדר חתימת הסב על השיק, לא מחייב בהכרח את המסקנה כאילו העברתו לתובע לא הושלמה ולפיכך אין יריבות בין בעלי הדין, כטענת הנתבעת. אבהיר להלן".

מהאמור לעיל עולה ומתחייבת המסקנה כי במסגרת ההחלטה בבקשה לא נקבע כאילו לתובע עילת תביעה שטרית נגד הנתבעת, אלא כל שנקבע הוא כי לצורך ההכרעה בסוגיה הנ"ל, נדרש לשמוע ראיות הצדדים, זאת ותו לא.

חלק נכבד מסיכומי התובע הוקדש לדיון בטענת כישלון התמורה ו בו הוא חוזר פעם אחר פעם על הטענה כאילו מאחר ועניין לנו בעילה שטרית, אזי נטל ההוכחה בנדון מוטל, כביכול, על הנתבעת והיא כשלה בהרמת נטל זה. דא עקא, משבאתי לכלל מסקנה כי לתובע אין עילה שטרית נגד הנתבעת, ועל אף העדר עילת תביעה אחרת, אזי בהתאם לכלל ולפיו המוציא מחברו עליו הראיה, בהכרח יש לומר כי נטל ההוכחה ביחס לטענת כישלון התמורה, ליתר דיוק, הטענה כי חברת יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת את דלקים כנגד השיק, מוטלת לפתחו של התובע , ולא של הנתבעת. אבחן אפוא להלן באם התובע הרים נטל זה, אם לאו.

כזכור, וכפי שפורט בהרחבה בפסק הדין, ביום 24.05.2015 התקיימה פגישה בין התובע ומר תמיר מור מטעמו לבין יניב, ובמהלכה עלה, בין היתר, נושא השיק. הפגישה הוקלטה על ידי התובע וההקלטה הוגשה כחלק מראיותיו במשפט. והנה, מהאזנה לאותה הקלטה, ואשר התובע לא טרח להגיש את התמלול המלא שלה, עולה כי בסביבות הדקה 15:41 אמר יניב לתובע את הדברים הבאים ביחס לשיק:

"השיק אתה לא יכול להוציא ממנו כסף... אני אומר לך לא תוכל להוציא את הכסף על השיק, אתה סתם הולך ראש בקיר, הולך ראש בקיר... אתה בא לי בכוח לשיק הזה, הכי קל לי להגיד לך אין לי בעיה קח את השיק הזה איתך, הרי קל לי אבל אני אומר לך תמיר הוא לא יכול להוציא את הכסף...".

בהמשך אותה הקלטה אומר יניב ביחס לשיק, כדלקמן:

"אני אבדוק עוד משהו, אתה שומע, שיכול להיות, יכול להיות לא בטוח, אני צריך לדבר עם אוסניר, יש לי קצת קשרים איתו, יכול להיות... אני שולח לו לקוחות... יכול להיות מצב שהוא ייתן לך את הכסף, כל הכסף או שיגיד לך תשמע, תפקיד את השיק הזה, ואם אתה מפקיד אותו אז אתה לא מקבל לא את המאה לא את החמש מאות אלף ואתה מחזיר לי את היתר, תן לי לראות מה אני עושה".

דברי יניב כמצוטט לעיל, תומכים במסקנה כי חברת יניב אנרגיה לא סיפקה את הדלקים בהם התחייבה כלפי הנתבעת כנגד השיק, שאם לא כן, ניתן היה לממש את השיק, ללא צורך באישור הנתבעת לכך.

זאת יודגש, לדברי יניב לעיל , לפיהם לא ניתן לקבל מהנתבעת את תמורת השיק (אלא בהסכמתה), משנה תוקף במקרה דנן, לא רק מהטעם כי עניין לנו בראייה מטעם התובע עצמו, אלא גם לאור העובדה כי הם מנוגדים לאינטרס של אומרם - יניב לטעון כאילו חברת יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת את הדלקים כנגד השיק, ולפיכך ניתן לממשו.

וגם זאת, בטיעוניו לעניין כישלון התמורה הפנה התובע לפרוטוקול הדיון בו העיד מנכ"ל הנתבעת בבית משפט המחוזי בבאר שבע במסגרת הפרשה הפלילית, מוצג ת/22 (להלן: "הפרוטוקול"). דא עקא, וכפי שיפורט בהמשך, הפרוטוקול הינו משענת קנה רצוץ, ועל כך יורחב בהמשך .

דלות ראיות התובע ביחס לטענה כאילו חברת יניב אנרגיה סיפקה דלקים לנתבעת כנגד השיק והעובדה כי הם אף תומכים בגרסה הנגדית של הנתבעת, כמפורט לעיל, מחייבת דחיית טענתו בנדון. על אף זאת, לא אעשה מלאכתי קלה ואדון להלן ביתר טענות הצדדים לגופן.

במסגרת התביעה הגישה הנתבעת בקשה לביטול עיקולים זמניים והתנגדות לביצוע השיק, אליה צורף תצהירו של מר יניב (להלן: "בקשת ההתנגדות" ו-"התצהיר" בהתאם ). בסעיף 4-5 לתצהיר אישר יניב את גרסת הנתבעת ביחס לנסיבות משיכת השיק וכישלון התמורה בגינו, באומרו:

"4. למיטב זכרוני, ההמחאה ניתנה לחברת יניב מאת המבקשת ביום 14.6.2012, במסגרת מערכת יחסים עסקית שהתקיימה דאז בין חברת יניב למבקשת, כנגד התחייבות של חברת יניב לאספקת דלקים עתידית ותוך התחייבות שלא להשתמש ו/או לסחר את ההמחאה עד למועד אספקת הדלקים בפועל.

5. 4 ימים בלבד לאחר מכן, ביום 18.6.2012, הובאתי למעצר במסגרת פרשה פלילית
סבוכה אליה נקלעתי, כך שלא אני ולא חברת יניב סיפקנו בפועל את הדלקים
נשוא ההמחאה למבקשת".
בדיון בבקשת ההתנגדות נחקר יניב ארוכות על תצהירו, אולם הוא לא נשאל כלל ועיקר על גרסתו כמצוטט לעיל, עובדה אשר צוינה ברחל ביתך הקטנה בהחלטה שניתנה באותה בקשה.

יתרה מכך, הנתבעת הגישה את תצהירו של יניב כתצהיר עדות ראשית בתביעה וב החלטה מיום 24.04.2018, ניתנה לתובע שהות על מנת להודיע האם ברצונו לחקור את יניב על תצהירו הנ"ל, ו נקבע כי העדר הודעה יחשב כוויתור על אותה חקירה. והנה, התובע לא הודיע כי ברצונו לחקור את יניב על תצהירו ולפיכך התצהיר התקבל כחלק מראיות הנתבעת ללא חקירה נוספת.

בנסיבות העניין, משלא חקר ב''כ התובע את יניב על גרסתו ביחס לנסיבות משיכת השיק על ידי הנתבעת וכישלון התמורה בגינו, הנה לך טעם נוסף לדחיית טענתו בנדון וקבלת גרסת הנתבעת, לפיה לא סופקו לה דלקים תמורת השיק.

לא נעלמה מעיניי העובדה כי בפסק הדין נקבע שאין לתת אמון בגרסתו של יניב ביחס ל טענה כאילו התובע לא נתן לו ולחב' יניב אנרגיה שירות משפטי ולפיכך הוא לא זכאי לקבל מהם שכר טרחה. אולם, הקביעה בנדון מבוססת על חקירת יניב ב יחס לאותה מחלוקת, חקירה ממנה התגלו פרצות וסימני שאלה לא מעטים, הכל כפי שפורט בפסק הדין. שונה המצב ביחס לטענת כישלון התמורה אשר בהעדר חקירה נגדית, היא לא הופרכה. וגם זאת, בהלכה הפסוקה נקבע כי בית המשפט מוסמך לדחות כבלתי מהימן חלק מסוים מדברי העד ולקבל כדברי אמת חלקים אחרים מעדותו (ר' ע"א 260/82 שמעון סולומון נ' ששון אמונה פ"ד לח(4) 253, 263, ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו פ"ד מה(4) 651, 658, דנ"פ 4342/97 אלעוביד נ' מדינת ישראל, פ"ד נא (1) 736, 806 וכן ספרו של יעקב קדמי על הראיות מהדורה 2009, חלק רביעי, 1845-1850).

גם מנכ"ל הנתבעת מסר גרסה דומה ועקבית ביחס לנסיבות משיכת השיק ו כישלון התמורה בגינו, ובנדון נאמר בסעיף 11-12 לתצהיר עדותו הראשית , מוצג נ/5, כדלקמן:

"11. ההמחאה ניתנה לנפרעת, ביום 14.6.2012, כנגד התחייבות מצד חברת יניב לאספקת דלקים עתידית עבורה, ותוך התחייבותה (של חב' יניב) שלא להשתמש ו/או לסחר את ההמחאה עד למועד אספקת הדלקים בפועל.
12. למיטב ידיעתי, ארבעה ימים בלבד לאחר מכן, ביום 18.6.2012, הובא יניב למעצר, במסגרת פרשה פלילית סבוכה אליה הוא נקלע, כך שלא יניב ולא חברת יניב סיפקו בפועל את הדלקים נשואי ההמחאה לנתבעת".

על אותה גרסה חזר מנכ"ל הנתבעת בחקירתו הנגדית, באומרו:

"ש. כשאתה קונה ממנו אתה משלם עבור הסחורה בשיקים דחויים נכון?
ת. תראה, בדלק זה עובד ככה – לא אחת , בדר"כ נותנים שיקים על חשבון או לחילופין כשאתה עושה העברה ביום המשיכה וזה בדר"כ ההתנהלות, נותנים שיקים ומושכים סחורה.
ש. זה אומר שאתה מקבל סחורה ומשלם בשיק דחוי?
ת. לא, לפני שאתה מקבל סחורה אתה נותן שיק. זה מה שקורה בענף.
ש. השיק שאתה נותן, היום אני נותן לך סחורה, השיק שזמן פרעונו עתידי או נכון להיום?
ת. אין דברים מוחלטים. כשאני נתתי לקרניש את השיקים כשהוא היה בא ומבקש ממני ומספק לי סחורה, וכמובן בכפוף לסחורה אני פורע לו את השיקים. לגבי השיק נשוא התביעה, יניב קיבל ממני שיק ביום חמישי, אם אני לא טועה זה היה יום חמישי, ויום שני בבוקר הוא נעצר. ואז לא קיבלנו סחורה.
ש. אני יודע שאם אני מספק לך סחורה אתה למעשה נותן לי שיק בגין הסחורה שאני מקבל, אתה לא נותן לאדון קרנש שיקים עתידיים עוד בטרם שקיבלת סחורה?
ת. נותן, זה קורה, זה מקובל, אני בטוח ב-2000%. 90% מהשיקים שנמצאים אצל סוחר דלק הם שיקים שניתנו על חשבון הספקות בעתיד" (שם, עמ' 26, שורה 12).

ובהמשך: "... בסה"כ, אם הייתי חייב לשלם, אני אומר לך, אני מפחד מהמשטרה. הייתי ב-433 (יחידת להב במשטרה – ר.ח.) , נחקרתי ביח' 433 ואמרתי להם שזה שיק שניתן ביום חמישי או ביום שישי על סחורה שהייתי אמור לקבל, לא קיבלתי. אמרו לי אל תשלם..." (שם, עמ' 26-27 לפרוטוקול הדיון, החל משורה 32). ושוב חזר מנכ"ל הנתבעת על אותה גרסה בהמשך חקירתו שם, עמ' 28, שורה 8 לפרוטוקול הדיון.

בטיעוניו הפנה התובע לעדותו של מנכ''ל הנתבעת בפרוטוקול, ואשר הוגש כחלק מראיותיו בתביעה. בנדון, ניתנה החלטתי מיום 24.04.2018 בה נקבע כי התובע רשאי לעמת את מנכ"ל הנתבעת עם אותה עדות, קביעה עליה חזרתי בהחלטה מיום 24.09.2019 (שם, עמ' 14 לפרוטוקול הדיון). על אף זאת, ומטעמים השמורים עמו, נמנע ב"כ התובע להפנות את מנכ"ל הנתבעת לפסקאות הרלוונטיות בפרוטוקול, פסקאות בהן הוא נתלה בסיכומי טענותיו במשפט. התנהלותו הנ"ל של ב"כ התובע מפחיתה את משקלו הראייתי של הפרוטוקול, אולי אף מאיינת אותו. ודוק, בעלי הדין בתביעה דנן לא היו צד בפרשה הפלילית, והרי בפסיקה נקבע לא אחת כי במקרה זה לא ניתן להגיש את הפרוטוקול לעניין אמיתות תוכנו (ר' ת''א (נצרת) 525/98 חזן נ. חזן, ת''א (נצרת) 797/98 הרן ואח' נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ת''א (תל אביב) 3656-08-13 שירז נ. המרכז הרפואי בני ציון ואח', פורסמו בנבו).
שמא תאמר כי לעדות מנכ"ל הנתבעת ב מסגרת הפרוטוקול משקל ראייתי ביחס לאמיתות תוכנם, הרי מהפרוטוקול עולה כי גרסתו ביחס לשיטת ההתקשרות עם חב' יניב אנרגיה ומשיכת שיקים עתידיים לפקודתה עבור סחורה שטרם סופקה, לא השתנתה. אצטט להלן:

"ש. איך הייתם מבצעים את ההתחשבנות במסגרת...
ת. היינו יושבים בדרך כלל אחד לשבוע, אחת לעשרה ימים. ורואים מי חייב למי, כי אני נתתי לו הרבה פעמים המחאות על חשבון, הייתי אמור לסיים את המשיכות ואז להזרים לו עוד כסף. אחת לחודש הייתי מקבל חשבוניות" (שם, עמ' 2 ש' 15 לפרוטוקול הדיון בפרשה הפלילית) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

יודגש כי חקירתו של מנכ"ל הנתבעת כמצוטט לעיל התקיימה ביום 17.06.2013 וזאת עוד בטרם הגיע השיק לידי התובע, ומן הסתם בטרם נודע לנתבעת על המחלוקת העתידית אשר תתעורר עם התובע ביחס לשיק, ללמדך כי עניין לנו בגרסה עקבית ואמינה.

לא נעלמו מעיניי דברי מנכ"ל הנתבעת בפרוטוקול שבהם נתלה התובע, כלהלן:

"ש. מר לרר, בסופו של יום כל מה שקנית מיניב שילמת, וכל עסקאות לקחת סחורה.
ת. כן.
ש. שילמת ואנחנו מדברים על חברת יניב, כשאתה אומר יניב אתה מתכוון יניב אנרגיה לישראל.
ת. יניב אנרגיה לישראל, כן"(שם, עמ' 6, ש' 25 לפרוטוקול).

המצוטט לעיל אינו משנה את המסקנה אליה הגעתי, לא רק מהטעם כי התובע לא טרח לעמת את מנכ''ל הנתבעת עם דבריו כמצוטט לעיל, אלא גם מאחר ועניין לנו בתשובה לשאלה בודדת, היא השאלה הראשונה לעיל (השאלה השנייה תומכת בגרסת הנתבעת במשפט). כמו כן, אותה שאלה מתייחסת בנשימה אחת הן לתמורה ששילמה הנתבעת לחב' יניב אנרגיה והן לעסקאות שהיו בין הצדדים , וזאת ללא כל אבחנה ביניהם, והרי גם בתביעה דנן הציגה הנתבעת גרסה אחידה, לפיה היא שילמה לחברת יניב אנרגיה את מלוא התמורה כנגד העסקאות שהיו ביניהן.

חיזוק נוסף למסקנה אליה הגעתי מצאתי בעובדה שאינה במחלוקת, לפיה הנתבעת משכה את השיק ביום 14.06.2012, יום ה' בשבוע, ו בחלוף ארבעה ימים בלבד, מתוכם ימי שישי-שבת, 18.06.2012, נעצר יניב במסגרת הפרשה הפלילית ומן הסתם עסקי חב' יניב אנרגיה קרסו. קשה אפוא להלום כי במהלך תקופה כה קצרה, חברת יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת את הדלקים כנגד השיק.

בסעיף 15 לסיכומיו הפנה התובע לעדות מנכ"ל הנתבעת, לפיה יניב נותר חייב לנתבעת סך של מיליון ₪ ותהה הכיצד על אף זאת הנתבעת המשיכה להתקשר עמו בעסקאות.

בטיעונו לעיל התובע לא דק פורתא, שכן מעדות מנכ"ל הנתבעת עולה כי החוב הנ''ל נוצר לאחר משיכת השיק והפסקת פעילותה של חב' יניב אנרגיה , וזאת בעקבות קשר עסקי שהיה בין הנתבעת לבין חברות חדשות שהקים יניב. בנדון העיד מנכ"ל הנתבעת באומרו:

"ש. האם היו עסקים איתו אחרי השיק הזה?
ת. היה. יניב בגלל היותו במעצר בית פתח שתי חברות שאחת הייתה הוריש נא, שלדעתי עבדה כמה חודשים, לא יודע כמה, ואחרי זה הייתה חברה שקראו לה רשב"י, שיניב היה לא הבעלים, יניב היה ה'פייסינג' של החברה, הוא עמד בפרונט אבל הוא לא היה הבעלים. לשאלתך, לא יודע, מישהו פתח את חברת הוריש נא ואחרי זה פתחו את חברת רשב"י ואז אני עבדתי מולו. יש לי פה כרטסת שעשיתי לו זיכוי של 900,000 ₪. הוא נשאר חייב לי " (שם, עמ' 29, שורה 3 לפרוטוקול הדיון).

ובהמשך:

"ש. ואתה אמרת שנותר חייב לך כמיליון שקלים.
ת. אוקיי.
ש. אז איך המשכת לעבוד איתו אחרי שנתיים? תסביר.
ת. ביניב אנרגיה אני קניתי ממנו.
ש. ואמרת שלא סיפק בסוף.
ת. לא סיפק, והיו עוד פציעות קלות.
ש. שזה כמה? עשרות אלפי שקלים?
ת. לא זוכר בכמה. במקרים השניים שהיו לאחר שנתיים, בשנת 2015/6, אחרי שיניב היה במעצר בית, הוא ביקש ממני עזרה ואסניר מכרה לו סחורה ואני קיבלתי ממנו שיקים של לקוחות. אף פעם לא שיק שלו ואף פעם לא שיק של אחת החברות שלו. קיבלתי שיקים כמו שאמרתי מלקוחות, ובסוף נדפקתי ממנו ב-900 א' ₪. כן קיבלתי לא קיבלתי, סיפורים שוב.
ש. אם אתה אומר שבחודש האחרון למעשה, או ימים ספורים, כדברייך, הוא לא סיפק את הסחורה.
ת. על מה אתה מדבר?
ש. על יניב אנרגיה. אם השיק שאנחנו מדברים עליו הוא 320,000 ₪, איך נוצר חוב של 700,000 ₪? הרי אמרת שיניב חייב לך מיליון ₪.
ת. יניב אנרגיה נשאר לי חוב של 900 מיליון ₪ בורסיה השניה. אני מיניב ושלל חברותיו בכל הכובעים נפצעתי במעל מיליון ₪. אני אומר את זה קבל עם ועדה. סה"כ גם בתקופה השנייה הייתה ב-2014 , 2015. התקופה הראשונה הייתה ב-2011, 2012. סה"כ הפציעות שלי מיניב הם במעל מיליון ₪"(שם, עמ' 30-31, החל מש' 11 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשות אינן במקור - ר.ח. ).

טענת התובע ולפיה הנתבעת לא הגישה את כרטסת ההתחשבנות עם חב ' יניב אנרגיה, מבוססות על ההנחה המוטעית כאילו עניין לנו בעילה שטרית , כי לתובע זכות קניינית בשיק וכי על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח את טענת כישלון התמורה. כאמור, טיעון זה נדחה במסגרת פסק הדין ולפיכך חובת ההוכחה כי חב' יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת דלקים כנגד השיק, מוטלת על התובע. הוא יל והתובע לא גירד את קצה קצהו את נטל ההוכחה בנדון, אזי העובדה כי הנתבעת נמנעה מהגשת אותה כרטסת, לא מעלה ולא מורידה מהמסקנה אליה הגעתי.

לסיכום כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת התובע כאילו חב' יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת את הדלקים בהם התחייבה כנגד השיק ומנגד אני מקבל את טענת הנתבעת בדבר כישלון התמורה ביחס לשיק.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, יובהר כי לאור המסקנה אליה הגעתי בפסק הדין, לפיה אין לתובע כל עילה שטרית בשיק, הרי גם לו נקבע כאילו חב' יניב אנרגיה סיפקה לנתבעת את הדלקים בהם התחייבה כנגד הש יק, הדבר לא היה מעלה ולא מוריד מהתוצאה הסופית, ולפיה דין התביעה להידחות.

ניתן היום, י' חשוון תשפ"א, 28 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.