הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23471-11-18

בפני
כבוד ה שופטת הדס שכטר ישראלי

התובע

יוסף שעבאן

נגד

הנתבע
סמיר חלאילה

החלטה

לפני בקשת הנתבע מתאריך 07/09/20 (סרוקה במסגרת בקשה מס' 33) ל חיוב התובע בהפקדת ערובה, בסך של 30,000 ₪, להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, אם תידחה התובענה (להלן: " הבקשה").

הבקשה נסמכת על תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

עסקינן בתביעה כספית, אשר הועמדה על סך של 500,000 ₪.

בבסיס המחלוקת מצויה חלקה 13 בגוש 19337 (להלן: " המקרקעין").

על פי הנטען בכתב התביעה , בתאריך 10/11/11 נחתם הסכם מכר בין הנתבע לבין משפחת אבורייא (להלן: "המוכרים") לפיו מכרו אלה האחרונים לנתבע את מלוא זכויותיהם במקרקעין בעוד שהתמורה שולמה על ידי התובע וזאת במסגרת הסכם קודם שנחתם בין מי מטעם התובע למוכרים בתאריך 02/07/10.

טענת התובע היא, כי הנתבע קיבל ממנו את המקרקעין לצורך ביצוע עסקת חליפין ש עתיד היה הנתבע לבצע עם הימנותא והחזיק אפוא בזכויותיו הקנייניות ו/או הכספיות של התובע במקרקעין כנאמן שלו ו/או כשלוחו.

כבר בכתב התביעה מכחיש התובע את טענת הנתבע לפיה הועברו אליו הזכויות במקרקעין לצורך כיסוי חוב נטען ומוכחש של התובע לנתבע.

הנתבע, כך על פי כתב התביעה, הכופר בזכויות התובע במקרקעין, לא העביר לתובע את שווי טובת ההנאה / הרווח הכלכלי שצמחו לו במסגרת עסקת החליפין שביצע כאמור.

[יצוין כי התביעה הוגשה, בראשיתה, לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת תביעה למתן צו הצהרתי על בעלות במקרקעין, ובהמשך הועברה לבית משפט זה, בהתאם להחלטה מתאריך 20/06/19 שניתנה על ידי כב' השופט חננאל שרעבי].

הצדדים הגישו לתיק חוות דעת מטעמם, בתחום השמאות.

בבקשה טען הנתבע כי, התובע חב לו סכומי כסף גבוהים, כי יש לו חובות לנושים שונים, לרבות תיקי הוצאה לפועל וכי מצבו הכלכלי של התובע קשה.

נטען, כי במסגרת ה הליך הקודם שהתנהל בין הצדדים (ת"א 53548-10-18), נמחקה התביעה תוך שהתובע חויב בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ₪ אשר לא שולמו עד היום.

עוד נטען כי התובע העתיק את מרכז חייו לאוקראינה וכי כתובתו אינה ידועה לנתבע.

בנוסף טען הנתבע כי סיכויי התביעה נמוכים וכן טען כי התובע הציע ל ו את המקרקעין , אשר היו שיי כים למשפח ת רעיית התובע, על חשבון שחב זה האחרון לנתבע.

עוד טען הנתבע, כי לא חתם על הסכם מכר או על כל מסמך אחר בהתייחס למקרקעין, וכראיה לכך הוגשה מטעמו, בנוסף לחוות הדעת השמאית, חוות דעת גרפולוג.

בתגובתו לבקשה טען התובע כי טענותיו של הנתבע הינן בגדר "הודאה והדחה", שעה שהנתבע מאשר את זכות הבעלות של התובע בנכס המקרקעין וכי לכן הנתבע אף מנוע מלטעון טענת זיוף באשר למסמכי עסקת המכר של המקרקעין.

עוד נטען כי אין במסקנות חוות הדעת שהוגשו מטעם הנתבע כדי ללמד על כך שסיכויי התביעה נמוכים.

בהתייחס למצבו הכלכלי טען התובע כי מצבו הכלכלי יציב וכי בבעלותו נכס מקרקעין המצוי בעיר ס'חנין ששוויו המוערך הוא למעלה מ 2.5 מיליון שקלים.

כמו כן טוען התובע כי בבעלותו משרד עורכי דין בעיר ס 'חנין ובו מועסקים 3 עורכי דין וכי הוא לא עזב את הארץ לאוקראינה אלא שוהה בה לצורך לימודים אקדמאיים בפקולטה ליחסים בינלא ומיים באוניברסיטה באודסה ( צורף אישור סטודנט).

בתשובה טען הנתבע כי התובע לא צירף נסח מלשכת רישום המקרקעין אשר יכול והיה בו כדי ללמד על קיומם של שעבודים/עיקולים , באם ישנם.
כמו כן נטען כי למיטב ידיעתו, המשרד בעיר ס'חנין נסגר וכי ה תובע לא צפוי לחזור לארץ בשנים הקרובות.

דיון והכרעה

הסמכות של בית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע ככל שתידחה התביעה, מצויה בתקנה 519 לתקנות וזו לשונה:

" בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

לצורך כך, על נתבע לבסס את בקשתו בדבר קיומו של קושי להיפרע מהתובע נוכח מצבו הכלכלי.

נקודת האיזון משתנה בהתאם לזהות התובע.

כאשר מדובר בתובע שהוא אדם פרטי, להבדיל מחברה, חלה תקנה 519 לתקנות, על פיה, כמצוטט, נקודת האיזון נוטה לטובת זכותו של התובע ולפיכך במקרה זה יחייב בית המשפט את התובע בהפקדת ערובה במקרים חריגים בלבד [ ע"א 2877/92 אל ל טיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ , פ"ד מז(3) 846 (11/08/93)] .

קיימים אומנם שני סוגי מקרים בהם מקובל לחייב תובע בהפקדת ערובה מכוח התקנה הנ"ל – תושב חוץ שלא הצביע על נכסים בישראל, ותובע שלא נקב בכתובתו [רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647 (עמ' 650 ) ( 05/02/1990)], אך על פי הפסיקה לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב להורות על הפקדת ערובה.

עם זאת, יש להבהיר, שאין זה הכלל, וראוי לעשות בשיקול דעת זה שימוש זהיר, ולהורות כן במקרים היוצאים מן הכלל.

קביעה בדבר הפקדת ערובה תלויה בנסיבותיו של כל עניין ועניין והכללים בסוגיית הפקדת ערובה גובשו לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, וההלכה הידועה על פיה אין לחסום אדם מהבאת עניינו בפני בית המשפט מחמת עוניו בלבד, אותה יש לאזן אל מול התכליות העומדות ביסודה של תקנה 519 לתקנות .

בתוך כך, יש ליתן את הדעת לחשש שיש מתביעות והליכי סרק, אשר יגרמו לעומס על המערכת המשפטית, וכן להביא בחשבון את החשש שיש מפגיעה בנתבעים אשר יוגשו נגדם תביעות קנטרניות, אשר ככל שתידחנה, יהיה קושי בגביית החזר ההוצאות.

במסגרת דיון בסוגיית הפקדת ערובה, נדרש בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה בשלב מקדמי של ההליך, בהעדר ניתוח מעמיק של הראיות, אולם שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, אלא במקרים שניתן להגדירם כהליכי סרק מובהקים.

התקנה שצוטטה לעיל איננה כוללת קריטריונים לשימוש בה, אולם בפסיקה הותוו כמה שיקולים מנחים, הכוללים, בין היתר, את הנתונים הבאים: זכות הגישה לערכאות; סיכויי ההליך; מורכבות ההליך; מיהות הצדדים; מידת תום הלב בנקיטת ההליך.

ומן הכלל אל הפרט:

מעיון בכתב התביעה, ולמקרא נספחיו, קיים קושי להעריך את סיכויי ההליך שעה שיש צורך לבחון את הטיעון העובדתי (אשר הוכחתו תלויה, בין היתר, בטיב הראיות שתוגשנה) ויש לבצע בחינה מקיפה של כלל הנתונים הרלוונטיים והאסמכתאות שהוגשו.

אומנם, לא ניתן להתעלם מטענות ההגנה של הנתבע, אך עם זאת, דומני כי בשלב בו אנו מצויים לא ניתן לומר שמדובר ב"הליך סרק" כמו גם שלא ניתן לומר כי סיכוייו של התובע להוכיח את תביעתו קלושים המה.

הנה כי כן, אלו הנתונים אשר פורטו בפניי:

התובע שוהה במסגרת לימודיו האקדמאיים באוקראינה; באשר לנכס המקרקעין, לא צ ורף נסח עדכני מלשכת רישום המקרקעין ; באשר להיות משרד עורכי הדין שבבעלות התובע , לטענתו, לא צורפה אסמכתא כלשהי המעידה על פעילות המשרד והעסקת עובדים כנטען .

על כן, נוכח השיקולים שפורטו לעיל ובאיזן בין האינטרסים של הצדדים, מסקנתי היא כי יש לקבל את הבקשה ואולם, זו תתקבל בחלקה .

התוצאה:

אני מורה על חיוב התובע בהפקדת ערובה בסך של 15,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד לתאריך 20/12/20.

אציין, כי אין במסקנתי דלעיל כדי לקבוע כל ממצא או לנקוט עמדה באשר לטענות הצדדים, בהתייחס למחלוקת לגופה. אלה תתבררנה במסגרת ההליך.

בנסיבות העניין אינני מוצאת לעשות צו להוצאות.

הדיון שנקבע, יתקיים במועדו , בכפוף לביצוע ההפקדה עליה הוריתי.
מובהרת חובת התייצבות בעלי הדין.

5129371
54678313המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשפ"א, 04 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.