הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 22980-06-14

בפני
כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

תובעת

רים גאנם
ע"י ב"כ עוה"ד מג'די פלאח

נגד

נתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד וסים אבו חאטום ממשרד עוה"ד בלטר, גוט אלוני ושות'

החלטה

בפניי בקשה מטעם המבקשת/נתבעת מיום 1.7.2021 לפסילת חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט בתחום רפואת הכאב, דר' פאולה שטרמן , או לחילופין למנות מומחה נוסף בתחום רפואת הכאב .
רקע עובדתי :
התובעת, תושבת הכפר מג 'אר, נפגעה בתאונת דרכים אשר התרחשה בכביש העירוני של ישוב מגוריה בתאריך 21.7.2013 . כתוצאה מ התאונה נגרמו לתובעת חבלות גופניות בכתפה, במרפק יד שמאל (שבר) , בכתף יד שמאל , באצבעות יד שמאל (שברים) , בגב , בכתפיים וכן גם בחלקים נוספים בגופה .
בתאריך 18.6.2014 הגישה התובעת כנגד הנתבעת, שהינה מבטחת הרכב , תובענה לפיצוי בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לה על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ט – 1975 .
בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.
בחוות דעתו מיום 22.2.16 העריך ד"ר אדמוני כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 50% בשל כאבים קשים, הגבלה בתפקוד יד שמאל והתפתחות CRPS בזרוע שמאל. בנוסף לכך , העריך ד"ר אדמוני כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין צלקות .
במהלך דיוני ההוכחות, שבמהלכן העידו התובעת , בעלה והמומחים הרפואיים הוצג סרטון מעקב סמוי אשר נערך על ידי חוקר פרטי מטעם הנתבעת בתאריך 13.9.2017 המתעד את התובעת ובעלה מבצעים קניות בסניף "איקאה" בקרית-אתא.
באותו סרטון תועדה התובעת כשהיא מחזיקה את בנה (בן השנתיים) בעת שהינה נושאת בידה השמאלית תיק וכשהיא עומדת מול מראה ומסדרת את פניה ושיערה בידה השמאלית, ולכן לשיטת הנתבעת התיעוד אשר מופיע בסרטון סותר לחלוטין את טענת הנתבעת כי הינה מתקשה מאוד בהזזת זרוע יד שמאל.
ד"ר אדמוני נחקר על חוות דעתו, ומעדותו עלה כי קביעותיו התבססו על אמרות התובעת ותגובותיה בבדיקה מבלי שעלה בידו לעיין בצילומי רנטגן של המרפק או הכתף וללא בדיקת קיומם של תסמינים אובייקטיבים לקיומה של מחלת CRPS .
בתאריך 22.11.2018 הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר אדמוני שבה נטען כי דר' אדמוני אינו המומחה המתאים מבחינה מקצועית להכריע בשאלה האם הינה סובלת מתסמונת CRPS אולם הבקשה נדחתה בהחלטת ביהמ"ש מיום 30.12.2018 וכמו כן גם בקשת רשות ערעור שאותה הגישה הנתבעת לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה אף היא על ידי כב' השופטת ישראלה קראי-ג ירון בתאריך 14.3.2019 (רע"א 66316-01-19).
בתאריך 10.4.2019 הוגשה חוות דעת משלימה מטעמו ד"ר אדמוני אשר לא מצא לנכון לשנות את מסקנת חוות דעתו חרף התיעוד המצולם שהובא לעיונו, ולכן בנסיבות העניין מצאתי לנכון לקבוע בהחלטתי מיום 17.4.2019 כי יש מקום למנות מומחה רפואי אחר בתחום האורתופדי ובשל כך מונה ד"ר מרדכי קליגמן כמומחה רפואי.
בתאריך 28.4.2019 הגישה הנתבעת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף שהינו בעל מומחיות ספציפית לתסמונת ה - CRPS. לאחר מכן הגישה התובעת בקשה להחלפתו של דר' קליגמן בנימוק שדר' קליגמן אינו בר סמכא בתחום רפואת הכאב , וכך הלכה למעשה הצטרף לטיעוניה של הנתבעת מיום 28.4.2019 בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי עם התמחות ספציפית בתחום רפואת הכאב .
בתאריך 19.3.2020 קבע מותב זה כי יש מקום למנות מומחה רפואי נוסף בתחום רפואת הכאב. בתאריך 5.5.2020 הגישה הנתבעת לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לביטול החלטת מותב זה בנוגע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום רפואת הכאב , אולם בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) בתאריך 7.5.2020 (רע"א 8095-05-20). בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי הנתבעת לביהמ"ש העליון (רע"א 3480/20) נדחתה אף היא על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת יעל וילנר).
בתאריך 2.6.2020 מונתה דר' פאולה שטרמן כמומחית בתחום הכאב. בתאריך 14.9.2020 הוגשה לתיק ביהמ"ש חוות דעתה של דר' שטרמן מיום 5.7.2020 אשר העריכה כי שיעור נכותה הצמיתה של התובעת בתחום הכאב הינו 30% בשל כאבים נוירופטיים במרפק שמאל ובכף יד שמאל, בשל אלודיניה (כאב בעקבות גירוי) , היפראסטזיה (רגישות יתר למגע) והגבלה מוטורית בתנועות המרפק.
בתאריך 6.6.2021 נחקרה דר' שטרמן על חוות דעתה בבית המשפט ועם סיום הדיון ניתן צו להגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.
לאחר הדיון הגיש ב"כ הנתבעת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון; נטען כי בדרכה החוצה מאולם בית המשפט פנתה מיוזמתה אל ב"כ התובעת וביקשה ממנו לעדכן אותה בנוגע לתוצאות פסה"ד. בתאריך 20.6.2021 קיבל ביהמ"ש את הבקשה והורה על תיקון הפרוטוקול, ובעקבות כך הוגשה על ידי הנתבעת בתאריך 1.7.2021 בקשה לפסילת חוות דעתה של דר' שטרמן או לחילופין למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט .
טענות הצדדים :
הנתבעת טוענת בבקשתה כי מעדותה של דר' שטרמן עלו תמיהות מהותיות ביותר אשר מצביעות על חוסר מקצועיות מובהק משום שתשובותיה אינן עולות בקנה אחד עם ממצאי סרטון הווידיאו.
הנתבעת טוענת כי אין לקבל גם את הסתמכותה של דר' שטרמן על הסבריה הסובייקטיביים של התובעת ובעיקר גם על דבריו של בעלה, אשר נכח במהלך הבדיקה הפיזית של רעייתו במרפאתה, שלפיהם רעייתו הייתה מצויה במהלך הביקור המשותף בחנות "איקאה" במצב נפשי לחוץ אשר גרם לה לשכוח את כאבי היד שעליהם הינה מלינה .
עוד טוענת הנתבעת, כי מתשובותיה של המומחית בביהמ"ש עלה כי האחרונה לא עיינה כלל באותם מסמכים רפואיים מהותיים ובעיקר ממסמך רפואי מחודש ינואר 2021 , שעליו חתום מומחה בתחום רפואת הכאב , ולפיו לא מתקיימים אצל התובעת אותם קריטריונים אשר נדרשים לצורך אבחון מחלת ה – CRPS, וכי גם לא עלה בידה ליתן הסבר המניח את הדעת בכל הנוגע לפערים שבין מסקנותיה לבין מסקנותיהם של דר' קליגמן ושל דר' מירז.
הנתבעת אף טוענת כי המומחית מטעם ביהמ"ש גילתה חוסר בקיאות בכל הנוגע לסעיפי הליקוי המתאימים, ואף לא נתנה הסבר המניח את הדעת כיצד אפשרה לבעלה של התובעת ל הימצא פיזית בבדיקה ואף לענות על שאלותיה במקום התובעת.
עיקר טענתה של הנתבעת מופנית לכך שהמומחית פנתה מיוזמתה אל ב"כ התובעת בבקשה לעדכן אותה בנוגע לתוצאות פסה"ד – עובדה אשר לפי הערכתה של הנתבעת מלמדת על קיומו של קשר פסול בין דר' שטרמן לבין ב"כ התובעת ועל חוסר האובייקטיביות שלה כמומחית בלתי תלויה מטעם בית המשפט, ולכן לעמדתה של הנתבעת יש מקום לפסול את חווה"ד, בשל הסתמכותה על טענותיו של בעלה של התובעת שהינן בבחינות סברות/השערות ותו לא.
עוד ובנוסף, טוענת הנתבעת כי יש לראות בפנייתה היזומה אל ב"כ התובעת לצורך קבלת עדכון בתוצאות פסה"ד בבחינת משוא פנים פסול אשר מצביע על הטיה אישית מצד המומחית כלפי התובעת , ולכן בנסיבות הללו יש מקום לפסול את חווה"ד ולמנות מומחה אחר בתחום הכאב או לחילופין למנות מומחה נוסף בשל הספק הרב אשר עול ה מדרך התנהלותה של דר' שטרמן .
מנגד, טוענת התובעת כי הנתבעת נוקטת בהליכי סרק שיטתיים מתוך מטרה לפסול חוות דעת אשר ניתנו על ידי מומחים בלתי תלויים שאותם מינה ביהמ"ש , לאחר שתוכן חוות דעתם לא עלה בקנה אחד עם ציפיותיהם , ובפרט משבמקרה זה הנתבעת פועלת מתוך מטרה להביא לכך שהתביעה תוכרע על סמך חוות דעתו של דר' קליגמן בעניין שאינו מצוי כלל בתחום מומחיותו .
התובעת מוסיפה ומציינת בתגובתה כי על פי פסיקת בית המשפט העליון אין מקום לפסול חוות דעת של מומחה בשל תחושותיו ו/או בשל תחושותיו למעט במקרים שבהם מומחה שגה שגיאה גסה ובולטת במיוחד, או לחילופין במקרים שבהם המומחה פעל בחוסר תום לב או לחילופי חילופין במקרים שבהם בית המשפט מתרשם שנגרם עיוות דין לאחד מבעלי הדין .
התובעת טוענת כי מדובר במומחית אשר מונתה ביוזמת בית המשפט, וכי במהלך ההתדיינות בין הצדדים לא נוצר שום קשר שהוא בין המומחית לבין בא-כוחה למעט בכל הנוגע לסוגיות טכניות גרידא , דהיינו , שליחת מסמכים רפואיים בלבד ממשרדו של ב"כ אל המומחית, מה גם שלצורך פסילת חוות דעת של מומחה רפואי יש צורך בקיום חשש ממשי למשוא פנים מצידו שאינו מתקיים בענייננו.
באשר לנוכחות הבעל בבדיקה טוענת התובעת כי מדובר בעניין שגרתי, וכי לרופא המומחה קיים שיקול דעת נרחב האם יש מקום לאשר את נוכחותו של אדם זר במהלך הבדיקה , ככל שלא מתקיים חשש מהותי לשיבוש הבדיקה , ובפרט משבמקרה זה דברי הבעל שיקפו את רצון הנבדקת בנוכחותו הפיזית בבדיקה וכן גם את חוויותיהם המשותפות של השניים לאחר התרחשות התאונה .
דיון והכרעה :
פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה חלופי – הפן המשפטי :
מומחה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה וחזקה עליו שהוא פועל במקצועיות ובתום לב, ולכן בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (ראה: רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת מיום 30.12.2007) .
עם זאת, לצד חזקת התקינות והמקצועיות מוטלות על מומחה ביהמ"ש חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות , ללא משוא פנים , בלא ניגוד עניינים , ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה , ובנוסף לכך גם חובות מקצועיות אשר קשורות בליבת תפקידו שעיקרן הצגת מצבו הרפואי של הניזוק לאשורו על יסוד הבדיקה ועל בסיס החומר הרפואי הרלוונטי (ראה: א(שלום קריות) 61670-03-19 פלונית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ מיום 8.8.2021) .
פסילה של מומחה רפואי אשר מונה על-ידי בית-המשפט או של חוות דעתו נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או כאשר הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות הדעת יורד לשורש העניין ניתן.
ניתן לפסול חוות דעת מומחה אשר התמנה על ידי בית המשפט באם ניתנה היא בחוסר סמכות פונקציונאלית, במקרי פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או במקרים שבהם חווה"ד נגועה במשוא פנים  או במקרים שבהם חווה"ד לוקה בחוסר סבירות קיצוני , במקרים של חוסר תום לב קיצוני או במקרים שבהם ביסוד כתיבת חווה"ד עומדים מטרה זרה או שיקולים זרים אשר פוגמים באובייקטיביות ובניטרליות של המומחה (רע"א 337/02 מ זרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678 ; ע"א 1188/92 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ברעלי פ"ד מט (1) 463, 478 (1995)) .  
אשר לעמדת הנתבעת ולפיה יש מקום לפסול את חווה"ד, הרי שבפסיקה נקבע כי ככל שבקשה לפסילת חווה"ד מוגשת לאחר הגשת חוות הדעת, או אז מתחזקת האפשרות שתוצאת חוות הדעת היא שהניעה את מבקש הפסילה , וכאשר תוכנה של חוות הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה , ולכן גם במקרים שבהם המומחה חרג בשוגג ובתום לב מהוראות החוק ומהנחיות בית המשפט לא ימהר בית המשפט לפסול את חוות דעתו כשניתן להסיר את הפגמים בעזרת הוראה מתונה יותר .
פסילת חוות הדעת של מומחה מטעם בית משפט היא צעד קיצוני שיינקט אך במקרה בו נמצא כי נפל בה פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין , ולכן הזהירות בנקיטת צעד כזה מקבלת משנה תוקף מקום בו בקשת פסילת חוות הדעת מוגשת לאחר שכבר התקבלה חוות הדעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט בשל החשש כי בשלב זה תוצאת חוות הדעת היא שהובילה לבקשת הפסילה (ראה: 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח נ' פלוני מיום 9.4.2012 ; רע"א 6234/09 יוסף חיות נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' מיום 17.11.09 ; רע"א 13224-06-21 (מחוזי חיפה) נסר אלדין נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים - בעניין שמורת טבע נחל גילבון ואח' מיום 7.8.2021).
בנוסף לכך, הכירה הפסיקה באפשרות לפסול חוות דעת במקרים שבהם הוכחה זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי , וככל שהוכח כי טיב מערכת היחסים שבין אחד מהצדדים לבין המומחה מקים חשד לניגוד עניינים בהתחשב בתכיפות הקשר שבין הצדדים , בסמיכות הזמנים למתן חווה"ד ולאור נכונותם של כל המעורבים לחשוף את המידע הרלוונטי בפני בית-המשפט (ראה: רע"א 8869/13 נעמה פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ מיום 19.1.2014; עניין חיות, שם).
משכך, אין די בכך שמומחה נתן בעבר מספר מועט של דעת עבור גוף ציבורי או חברת ביטוח ו/או עבור ב"כ כדי להביא לפסילתה של חוות דעתו בהיעדר קיומה של זיקה מהותית בין חברת הביטוח/גוף ציבורי ו/או לב"כ לאורך פרק זמן משמעותי (ראה : א(שלום ראשון לציון) 37647-01-18 אלציון עולה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ מיום 8.7.2021) .
באשר לאפשרות מינויו מומחה רפואי נוסף מטעם ביהמ"ש, הרי שלמרות שמינוי שכזה עוגן בפסיקה במקרים שבהם התברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע , הרי שמינוי שכזה ייעשה במשורה באותם מקרים בהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו , או כאשר בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע אך ורק בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הראשון, ובעיקר במקרים כאשר קיים חשש כי המומחה לא העריך נכונה את אמינותו של הנפגע באשר לתלונותיו ( ראה : ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ מיום 14.2.2013) .
האם יש מקום לפסול את חוות הדעת של המומחית בתחום הכאב בשל חוסר מהימנות ?
מתוך שלל טענותיה של הנתבעת בנוגע לצורך בפסילת חווה"ד דומה כי הנתבעת גמרה אומר להגיש את הבקשה דנן בעקבות אותה שיחה קצרה, תמימה ואגבית אשר התקיימה בין ב"כ התובעת לבין המומחית בסיום דיון ההוכחות האחרון מיום 6.6.2021 שבמסגרתו ביקשה דר' שטרמן מב"כ התובע לעדכן אותה בנוגע תוצאות פסה"ד.
ב"כ התובעת אמנם לא צירף לתגובת התובעת תצהיר מטעמו, ולא נימק בתגובה מה הייתה תשובתו למומחית מטעם ביהמ"ש , ברם , העובדה שכל שהוא נתבקש בסיום הדיון היה להעביר את פסה"ד לידי המומחית בשילוב העובדה שפסה"ד בתיק מסוג זה ניתן לעיון במרביתם המכריע של המקרים באמצעות הקשת מספר התיק באתר "נט המשפט" ו/או באתרי אינטרנט רבים אחרים מעצם היותן של החלטות שיפוטיות בבחינת "מן המפורסמות" שאינן צריכות ראיה כאמור בהוראת סעיף 57ב' לפקודת הראיות (נוסח חדש) , תשל"א – 1971 מאיינת כל חשש לקנוניה או לקשר פסול בין התובעת ו/או ב"כ לבין המומחית מטעם ביהמ"ש .
אשר על כן, עם תום דיון ההוכחות אין למומחית כל יכולת להשפיע על תוצאות פסה"ד , שכן מסקנות חוות דעתה צריכות להיבחן על ידי ביהמ"ש הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הראייתי – עובדתי בשקלול עם ראיות הצדדים וקביעותיהם של יתר המומחים .
משכך, נשלל כל חשש אפשרי לקנוניה אפשרית בין המומחית לבין התובעת ו/או עם בא-כוחה ולכן על פניו יש לראות בעצם פנייתה של המומחית אל התובעת בבחינת לא יותר מאשר כוונה של המומחית לבחון את נכונות מסקנות חוות דעתה לאחר קריאת פסה"ד ותו לא , או לכל היותר, אמירה של נימוס להבעת עניין (ולא עניין אישי בתוצאה).
אשר לטענת הנתבעת בכל הנוגע לצורך בפסילת חווה"ד בהינתן הסתירות והפרכות אשר עולות מתשובותיה השונות הן בנוגע לתוכן הסרטון, בנוגע להיעדר התייחסות למסמכים מהותיים ולהתעלמות ממסקנותיהם של שני המומחים האחרים אשר מונו בתיק (דר' קליגמן ודר' מירז) , ואי מתן תשובה מספקת בנוגע לכך שהתובעת אינה סובלת מדלדול שרירים , וכן גם הטענה לחוסר התאמה בין קביעת דרגת הנכות לבין הסעיפים הרלוונטיים מתוך תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכ ות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 אינן מהוות עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף משום שטענות מעין אלו , שהינן טענות משפטיות ועובדתיות גרידא , צריכות להתברר במסגרת סיכומי הצדדים ולא במסגרת בקשה לפסילת חוות הדעת אשר הוגשה לאחר חקירת המומחית בבית המשפט ולאחר שגם ניתן צו להגשת סיכומים בכתב .
האם יש מקום לפסול את חוות הדעת בשל נוכחותו של הבעל במהלך הבדיקה ?
עילה נוספת לפסילת חווה"ד שאותה מעלה הנתבעת נוגעת לעצם נוכחותו הפיזית של בעלה של התובעת במהלך הבדיקה ולהתערבותו בשאלות אשר התובעת נשאלה עליהן בכל הנוגע למצבה הנפשי, בין היתר , בנוגע לאחר שהאחרון ציין בפניה שמאז התרחשות התאונה מצבה הנפשי הפך לקשה ולאחר ששאלה את התובעת על מצבה הנפשי בעת שביקרה בחנות "איקאה" ביחד עם בעלה ובתה השיב כי הביקור הסב לה שמחה רבה .
בפסיקת בתי המשפט קיימת מחלוקת של ממש בכל הנוגע לסוגיה האם יש לאפשר נוכחות של מלווה במהלך בדיקתו של בעל-דין על-ידי מומחה, ברם , בית המשפט העליון מצא לנכון לציין באמרת אגב כי זכותו של המטופל/נבדק לליווי רפואי לבחור האם יש מקום לצרף אליו מלווה במהלך בדיקה שגרתית ו/או בדיקת אבחון ככזו אשר נגזרת מכח הוראות סעיפים 2 ו – 8 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (ראה : רע"א 3263/16 פלוני ואח' נ' בית הספר הרוא"ה שדרות מיום 7.6.2016) .
זאת ועוד, הוראת סעיף 6א(ב) לחוק זכויות החולה מקנה למומחה מטעם ביהמ"ש שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לנוכחות מלווה בבדיקה בדיקה רפואית לצורך עריכת חוות דעת רפואית, ולכן בנסיבות ענייננו לא עלה בידי הנתבעת לסתור את חזקת תקינות התנהלותה המקצועית של מומחית ביהמ"ש , לאחר שהתרשמה כי נוכחותו של הבעל לא הפריעה בידה לבצע את מלאכתה נאמנה וללא משוא פנים (ראה : א(מחוזי תל-אביב) 38130-10-19 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ מיום 13.1.2021).
במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם , השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש , או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך , והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד , צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד.
סוף דבר :
הבקשה נדחית.
התובעת תגיש את סיכומיה עד ליום 1.11.2021 ואילו הנתבעת תגיש את סיכומיה עד ליום 2.1.2022 . לעיון ומעקב בהתאם .

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"א, 23 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.