הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 2016-11-13

בפני
כב' השופט אייל דורון

התובע
בנק הפועלים כרמיאל
ע"י ב"כ עוה"ד דן סביון ואח'

נגד

הנתבעים

  1. גן - עד חברה לגינון - ביצוע ואחזקה בע"מ (ניתן פס"ד)
  2. אורי שנער (ניתן פס"ד)
  3. עזבון המנוח הי יב הושה (ז"ל)

באמצעות יורשיו החוקיים:
הייב אמינה ת.ז. XXXXXX740
הייב עמרן ת.ז. XXXXXX650
ע"י ב"כ עוה"ד דכוור סוהיל

פסק דין

1. זוהי תביעה כספית שהוגשה ע"י הבנק התובע ("הבנק") בסך של 615,385 ₪ בגין יתרת חובה בחשבון שמספרו 650160 שנוהל בסניף הבנק בכרמיאל. הסכום מורכב משני סכומי משנה, כאשר הסך של 14,383 ₪ הינו בגין יתרת חוב בחשבון העו"ש והסך של 601,002 ₪ הינו בגין יתרת הלוואה שלא נפרעה. התביעה הוגשה במקור נגד הנתבעת 1 בעלת החשבון (" החברה") וכן נגד שני בעלי המניות בחברה, הנתבעים 2-3 ("אורי" ו- "הושה", בהתאמה), בהיותם ערבים לחובות החברה כלפי הבנק מכוח ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום עליה חתמו ביום 18. 12.03 ("הערבות").

ביום 26.2.14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד החברה ואורי. החברה לא שילמה דבר ואורי שילם סך של 230,000 ₪ , במסגרת הסדר אליו הגיע בהליך פשיטת רגל בו נקט ( פש"ר 42428-03-14), והופטר מהחוב. לעומת זאת הושה התגונן וניהל את ההליך. מובן כי התשלום האמור מופחת מסכום התביעה שהוסיפה להתנהל.

2. לאחר שנשמעו כל העדויות בתיק למעט זו של הושה, עדות אשר נדחתה מספר פעמים לבקשתו מסיבות רפואיות, התברר כי גם הושה נכנס להליך של פשיטת רגל ( פש"ר 44530-05-16). יצוין כי עובדה זו לא דווחה לבית המשפט על ידי הושה או בא כוחו אלא דווקא על ידי הבנק. משהוברר הדבר עוכב המשך הדיון, והבנק פנה לבית המשפט המחוזי הדן בתיק הפש"ר בבקשה לאפשר המשך ההליכים בתיק זה. הושה התנגד לבקשה. המנהל המיוחד, עו"ד ליאור מזור, הסכים לה. הבקשה התקבלה וניתן היתר להמשך ניהול ההליך בתיק זה . בסמוך לאחר מכן, ובטרם נשמעה עדותו, הלך הושה לעולמו.

בעקבות זאת, ביום 10.5.17 נתן בית המשפט המחוזי צו לניהול עזבון המנוח בהתאם לסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל ( נוסח חדש), התש"ם- 1980, ועו"ד מזור מונה כנאמן לניהול העזבון.

בעקבות פטירתו של הושה תוקנה התביעה, בהתאם להוראת תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות"), כאשר תחילה נרשם עזבונו כנתבע, תוך פירוט שמונה יורשים על פי דין, ובהמשך הסתלקו שישה מהם מהעזבון, והוצא צו ירושה, שלפיו שניים מהם הם יורשיו החוקיים של הושה - הגב' היב אמינה ומר היב עמרן (" הנתבעים").

יצוין כי שני הנתבעים מצויים אף הם בהליכי פש"ר, כאשר בעניינה של הנתבעת, גב' הייב אמינה, מונה עו"ד מזור כמנהל מיוחד ( פש"ר 44516-05-16), ובעניינו של הנתבע, מר הייב עמרן, מונה עו"ד גיא הירש כמנהל מיוחד (פש"ר 1415-03-17) .

ביום 25.2.18, לבקשת הבנק ולאחר קבלת עמדת המנהלים המיוחדים שלא התנגדו לבקשה , ניתן צו להגשת סיכומים. הבנק הגיש סיכומים והמציא אסמכתאות להמצאת הסיכומים הן לנתבעים עצמם הן למנהלים המיוחדים. המנהלים המיוחדים מצידם הודיעו כי אין בכוונתם להגיש סיכומים. לאחר שניתנו מספר החלטות בעניין, ביום 14.10.18 הגיש עו"ד סוהיל דכוור, מי שהיה בא כוחו של הושה וביקש להתפטר מ ייצוג לאחר שנפטר, הודעה לפיה הוא מייצג את הנתבעים. על הודעה זו ניתנה החלטה לפיה התבקש עו"ד דכוור להמציא יפויי כוח של הנתבעים. יפויי הכוח הומצאו ביום 28.10.18 , אז גם ביקש ב"כ הנתבעים ארכה להגשת הסיכומים עד ליום 15.12.18. עד היום לא הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים על אף שהמועד לכך חלף זה מכבר. לא הוגשה גם כל בקשה מטעם הנתבעים. ביום 1.1.19 הגיש הבנק בקשה למתן פסק דין. דין הבקשה להתקבל.

3. בנסיבות אלה בהן לא הוגשו סיכומים מצד הנתבעים חלה הוראת תקנה 160( ד) לתקנות, הקובעת כי דינו של בעל דין שלא הגיש סיכומים כדין בעל דין שלא התייצב לדיון. תקנה 157(2) לתקנות קובעת כי מקום בו הנתבע הוא שאינו מתייצב לדיון "רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר". בנסיבות העניין שבפניי, לאחר שנשמעה למעשה כל פרשת התביעה, לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הבנק אותן מצאתי מהימנות ואשר נתמכו במסמכים רבים, הגעתי לכלל מסקנה כי הבנק הוכיח את תביעתו, כפי שאפרט להלן בתמצית .

4. במסגרת מסכת הראיות בתיק הגיש הבנק תצהיר עדות ראשית של גב' דליה פז (" דליה") שעבדה בסניף כרמיאל של הבנק וטיפלה באופן בלעדי בחשבון הבנק של החברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, וכן תצהיר עדות ראשית של אורי. שניהם נחקרו על תצהיריהם. בנוסף, הבנק זימן לעדות את רו "ח (ועו "ד) מר סמואל דכואר (" רו"ח דכואר") שהיה רואה החשבון של החברה בזמנים הרלוונטיים וכן את עו"ד עזיז אחרס (" עו"ד אחרס") שעבד כמנהל חשבונות במשרדו של רו"ח דכואר. כמו כן הגיש הבנק חוות דעת מומחה בתחום הגרפולוגיה המשפטית של המומחית גב' פנינה אריאלי באשר לאותנטיות החתימה הנחזית להיות חתימתו של הושה על פרוטוקול האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה מיום 9.3.11, לגביה טען הושה כי זוייפה. יצוין כי חוו"ד המומחית מטעם הבנק הוגשה רק לאחר שבא כוחו של הושה הודיע בתום הדיון מיום 25.1.16 ובהודעה מיום 28.1.16 כי יגיש חוות דעת גרפולוגית "להוכיח שהחתימה אינה חתימתו", וניתנו הנחיות לפיהן הבנק יגיש חוות דעת ראשון על מנת לשמור על הסדר הרגיל.

מטעם הושה הוגש רק תצהירו שלו. זאת, על אף הודעות בא כוחו כאמור כי בכוונתו להגיש חוות דעת על מנת להוכיח כי חתימתו על פרוטוקול האסיפה הכללית של בעלי המניות מיום 9.3.11 זוייפה, ועל אף מספר ארכות שניתנו לשם כך. לא זו בלבד, אלא שבא כוחו של הושה אף לא ביקש לחקור את המומחית מטעם הבנק על חוות דעתה.

5. כאמור, בשל פטירתו לא נחקר הושה על תצהירו. בנסיבות אלה מורה ההלכה הפסוקה כי עדות שניתנה בתצהיר והמצהיר לא התייצב להיחקר על תוכן תצהירו, היא עדות מפי השמועה ובהיותה כזו היא איננה קבילה אלא אם יוכח שמתקיים אחד החריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. תוצאה זו נובעת משילוב הוראות סעיפים 15( א) ו-17(א) לפקודת הראיות [ נוסח חדש], התשל"א - 1971 עם הוראת תקנה 522 לתקנות [ ראו: ע"א 8493/06 עזבון המנוח כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.10.2010) (להלן: "ענין כהן")]. האמור נכון גם במקרה בו לא נחקר המצהיר בשל פטירתו, אך במקרה זה יתכן שתצהיר יתקבל כראיה אם תוכח תחולתו של חריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה בהקשר לאמרת נפטר [ ראו: רע"א 7953/99 פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פ"ד נד(2) 529 (2000); ענין כהן, פסקה 20].

נזכיר כי לא כל אמרת נפטר מוכרת כראיה קבילה, אלא רק אלה שהוכרו על ידי הפסיקה כחריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה [ י' קדמי על הראיות חלק שני, 573-574 (2009)]. בענייננו מאחר שהנתבעים לא הגישו סיכומים, למעשה לא נטען על ידם דבר בנקודה זו. על אף האמור ולמען הסר ספק אציין כי אמרת נפטר שעשויה להיות רלבנטית לענייננו כאשר מצהיר נפטר בטרם נחקר על תצהירו הינה " אמרת נפטר בניגוד לאינטרס הרכושי שלו", אולם נפסק כי גם אם חלק מהדברים האמורים בתצהיר הם לטובת המצהיר וחלקם פועלים כנגדו, יתקבל כל התצהיר כמקשה אחת כראיה קבילה [ ענין כהן, פסקה 20]. בענייננו, מעיון בתצהירו של הושה עולה כי אין תחולה לחריג זה שכן אין בו דבר המנוגד לאינטרס הרכושי של הושה. לאור כל האמור, הרי שתצהירו של הושה אינו מהווה ראיה קבילה בהליך.

6. העובדות הנחוצות להכרעה בתיק זה, כפי שעולה מחומר הראיות הרב שהונח בפניי הן כלהלן:

ביום 18.12.03 פתחה החברה חשבון בנק בסניף הבנק בכרמיאל ומספרו 650160. מורשי החתימה בחשבון היו אורי והושה ונקבע כי לשם ביצוע פעולות בחשבון נדרשת חתימת שניהם בצירוף חותמת החברה. כמו כן באותו מועד חתמו אורי והושה על הערבות, שהיא כאמור ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום לכל חובות החברה כלפי הבנק במסגרת חשבון הבנק שלעיל. יובהר כבר כעת כי ערבות זו מעולם לא בוטלה בהודעה לבנק, ולמעשה הושה אף כלל לא הודיע לבנק כשעזב את החברה לתקופה מסוימת.

בחודש דצמבר 2009 הופסקה עבודתו של הושה בחברה ומניותיו הועברו לאורי. יצוין כי מעדותו של אורי, שלא נסתרה, עולה כי הפסקת עבודתו של הושה בחברה היתה מהלך יזום של שניהם יחד, שנועד לאפשר לו למשוך את כספי הפיצויים שהיו נחוצים לו בשל חובות בהם היה נתון, כאשר הושה התחייב לשוב לחברה ב-1.7.10 (פרוטוקול הדיון: עמ' 83 ש' 25 - עמ' 84 ש' 2).

ביום 5.3.10 נערך ע"י אורי שהיה באותה העת בעל מניות יחיד בחברה, פרוטוקול של אסיפת מועצת מנהלים מאותו היום ( "ת/7"), בו נכתב כי הוחלט להמשיך ולפעול בחשבון הבנק מס' 650160. כמו כן, בין היתר, הוחלט כי מורשה החתימה בבנק יהיה אורי וכי בנוסף לחתימתו תידרש חותמת החברה (" הפרוטוקול הראשון"). אין חולק כי פרוטוקול זה הומצא לבנק וכי החברה פעלה על פיו.

בחודש יולי 2010 שב הושה לחברה, הן כבעל מניות של מחצית ממניות החברה והן כדירקטור. מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות מיום 1.7.10 עולה כי הוחלט למנות את אורי והושה למנהלים של החברה וכי חתימותיהם יחד בצירוף חותמת החברה יחייבו את החברה בכל פעולותיה ובין היתר בכל הקשור לחשבון הבנק (" הפרוטוקול השני"). מעדויותיהם של אורי ודליה, שלא נסתרו, עולה כי פרוטוקול זה לא נמסר לבנק ( סעיף 12 לתצהירו של אורי וסעיף 29 לתצהירה של דליה), ומנגד לא הוצגה כל ראיה המעידה ההפך.

ביום 9.3.11 נערך פרוטוקול נוסף של אסיפת בעלי המניות ( "ת/4") ממנו עולה כי נכחו באסיפה אורי והושה ובמסגרתה הוחלט כי אורי יהיה מנהל החברה וכי חתימתו בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה בכל פעולותיה ובין היתר בכל הקשור לניהול חשבון הבנק (" הפרוטוקול השלישי"). על הפרוטוקול השלישי חתומים אורי והושה וחתימותיהם אומתו על ידי עו"ד אחרס אשר חתום על המסמך. יצוין כי אין חולק שהפרוטוקול השלישי לא הומצא לבנק.

באשר לפרוטוקול השלישי טען הושה כי חתימתו שם זויפה. מעבר לכך ש לא הובא על ידי הושה בדל ראיה לתמיכה בטענה, טענתו זו נסתרה על ידי הבנק לחלוטין. (זאת, גם אם לצורך העניין נניח כי יש להתעלם מעדותו של אורי). ראשית, הבנק הוכיח כי החתימה הנחזית להיות חתימתו של הושה היא אכן של הושה באמצעות חוות הדעת מטעמו, בה קבעה המומחית כי הגיעה למסקנה "בסבירות גבוהה מאוד" שהחתימה האמורה נכתבה על ידי הושה בעצמו. חוות הדעת לא נסתרה לא באמצעות חוות דעת נגדית ולא באמצעות חקירה. ב"כ הושה דאז, ב"כ הנתבעים דהיום, לא ביקש לחקור את המומחית, ומשמעות הדבר ברורה. שנית, לכך מצטרפת עדותו של עו"ד אחרס, שלא נסתרה, לפיה הוא שאישר את חתימות אורי והושה אשר חתמו בפניו ( עמ' 31 ש' 30 - עמ' 32 ש' 18). על כן, יש לקבוע כי הוכח שהפרוטוקול השלישי נחתם ע"י הושה.

ביום 10.10.12 נטלה החברה מהבנק הלוואה בלתי צמודה בריבית משתנה בסך של 650,000 ₪ אותה התחייבה החברה להחזיר בשישים תשלומים. על הבקשה למתן הלוואה חתום אורי בלבד בצירוף חותמת החברה. יצוין כי מעדותה של דליה עולה כי אין מדובר בכספים חדשים שהוזרמו לחברה, אלא במיחזור הלוואות ישנות לצורך פריסתן מחדש ( עמ' 67 ש' 10-12). החברה לא עמדה בהחזרי ההלוואה ומשכך הוגשה תביעה זו בגין יתרת ההלוואה ויתרת החוב בחשבון העו"ש כנגד החברה וכנגד הערבים - אורי והושה.

7. ממסכת העובדות שנפרסה לעיל עולות המסקנות הבאות:

א. הושה היה ערב לחובות החברה כלפי הבנק בערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום שלא בוטלה בשום שלב. אף כשעזב את החברה לפרק זמן קצר, לא הודיע הושה על כך לבנק ולא ביטל את ערבותו כלפי הבנק . למעשה די בכך בכדי לקבל את תביעת הבנק.

ב. ההלוואה ניתנה על ידי הבנק כדין. הבנק הוכיח כי הפרוטוקול היחידי שהיה מונח בפניו היה הפרוטוקול הראשון, לפיו חתימתו של אורי לבד בצירוף חותמת החברה מחייבת את החברה ומשכך אין כל פסול במתן הלוואה לחברה כאשר אורי הוא החתום על מסמכי הבקשה להלוואה.

ג. מעבר לנדרש ועל אף שדי באמור בסעיף א' לעיל כשלעצמו על מנת לקבל את התביעה, יצוין כי הוכח שהושה ידע כי מורשה החתימה בחשבון הינו אורי לבד. האמור הוכח על ידי התובע בראיות הבאות:

- כפי שפורט לעיל, הוכח ע"י הבנק כי אין ממש בטענת הזיוף שהעלה הושה וכי הושה חתום בעצמו על הפרוטוקול השלישי בו נכתב כי מורשה החתימה בחשבון הוא אורי.

אמנם פרוטוקול זה לא הומצא לבנק (כפי שגם הפרוטוקול השני לא הומצא והבנק ממילא פעל כל העת על פי הפרוטוקול הראשון, שמבחינת הבנק, אופרטיבית, דומה לפרוטוקול השלישי), אך ברור כי יש בפרוטוקול השלישי עליו חתם הושה כדי להוכיח שהושה ידע היטב כי אורי הוא מורשה החתימה.

- התובע הציג שיקים של החברה שכולם ניתנו בחתימתו של אורי בלבד. אורי העיד, ועדותו לא נסתרה, שחלק מהשיקים נרשמו על ידי הושה עצמו והובאו לאורי לחתימתו. מעבר לכך, חלק מהשיקים הם לפקודת הושה בעצמו ואף הם נושאים את חתימתו של אורי בלבד. מכך משתמע שהושה ידע כי אורי הוא מורשה החתימה היחיד בחברה.

- רו"ח דכואר העיד כי הוא היה מודע לכך שאורי הוא מורשה החתימה היחיד בחשבון וכי גם הושה היה מודע לכך:

"ש. רואים שאדון עזיז חתם במקומך בהרבה מקומות. בכל פעם שהוא חותם במקום חברי הוא מתקשר אליך?
ת. תראה, אני נותן הנחיות לעובד שלי, ... לכן בעניין זה אני מקפיד, והתשובה היא כן - הוא אמור להתקשר אלי. אני אומר לך משהו - אם הוא התקשר אלי לפני הפרוטוקול הזה? האמת היא, שהתוכן של הפרוטוקול הזה [ הפרוטוקול השלישי-א.ד.] ולפיו רק אורי יחתום - כן הוא התקשר אלי ואני יודע את התוכן הזה. וגם הושה יודע את זה.
ש. אתה זוכר שהתקשר אליך לפני 4 שנים?
ת. לא, התוכן. אני לא יכול לזכור לפני 4 שנים, אבל התוכן ידוע לי.
ש. אתה זוכר שהוא התקשר אליך?
ת. אני לא יכול לזכור תאריך ושעה, אבל התוכן בכללי, זה שאורי לבד חותם זה אני זוכר. איך החברה יכולה למשוך צ'קים שנפרעו להושה. הושה בעצמו קיבל משכורת. איך שילמו לו צ'ק שלו, הוא לקח אותו בחתימה אחת, איך הוא לקח אותו? איך שילמו מס הכנסה? איך שילמו ביטוח לאומי?
ש. אני אומר לך שידוע מה שחברי אומר, למרות שחברי עכשיו נותן דעה במקום התובע. אבל האם מה שאתה אומר שלחתום על צ'ק של משכורת הוא כמו לקבל 650 אש"ח זה אותו מעמד?
ת. לא, זה משהו אחר. אני לא נכנס מה זה 650 או לא 650. אני כן יודע שאורי היה בעל זכות חתימה יחיד וזה הושה גם יודע ואני לא נכנס מה היה ביניהם, אבל גם יש סיבה לזה.

(עמ' 43, ש' 10-31)

7. לאור כל האמור לעיל, הרי שדין התביעה להתקבל.

הנתבעים ישלמו לתובע את סכום התביעה, בצירוף ריבית כמפורט בתביעה, ובהפחתת התשלומים שהתקבלו בידי התובע על פי מועדיהם.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע החזר אגרה ששולמה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 60,000 ₪.
כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעו"ד ליאור מזור ולעו"ד גיא הירש.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ט, 03 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.