הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 20099-12-14

לפני כבוד השופטת תמי לוי יטח

התובע

נתנאל פרץ ת.ז. XXXXXX475

נגד

הנתבעות
.1 תמר העמקים בע"מ ח.פ. 514455674
.2 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע''מ ח.פ. 570003152

החלטה

בפניי בקשת הנתבעות לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, פרופסור ירניצקי דוד (להלן: "המומחה" או "מומחה בית המשפט" ), ולחילופין, מינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

לטענת הנתבעות:

1. בהליך מתן חוות הדעת של מומחה בית המשפט, נפלו פגמים ופגמים אלה נתגלו בין היתר בהתכתבויות שנערכו בין המומחה לב"כ הנתבעות ובין הצדדים עצמם. המומחה לא נתן תשובות המניחות את הדעת, לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו בעניין זה, וכך גם בחקירתו הנגדית. הפגמים שנתגלו בהתנהלות המומחה, אינם מאפשרים לסמוך עליו ועל חוות דעתו.

2. הנתבעות המציאו למומחה את החומר הרפואי שבידיהן, לרבות פרוטוקולים של המל"ל וחוות הדעת מטעם הנתבעות, כבר ביום ה-9.6.2016 (להלן: "החומר" או "החומר הרפואי").

3. על אף האמור, פניית ב"כ התובע למומחה העלתה כי, החומר לא התקבל בידי המומחה וזאת נכון ליום ה-26.10.2016. אי לכך, ב"כ הנתבעות המציא שוב את החומר למומחה במייל מיום ה-27.10.2016. פנייה נוספת של ב"כ התובע למומחה ביום ה-6.11.2016, העלתה כי המומחה עדיין לא קיבל את החומר וכי הוא מעכב את חוות דעתו בשל כך. או אז, הבהיר ב"כ הנתבעות כי החומר נשלח למומחה כבר פעמיים.

4. המומחה בדק את התובע, ביום ה-20.7.2016, ושלח מכתב מטעמו לב"כ הנתבעות, ביום ה-7.8.2016, במסגרתו ציין כי במקביל להכנת חוות הדעת יש להעביר את התשלום עבורה.

5. רק ביום ה-27.11.2016, שלח המומחה את חוות הדעת מטעמו והמועד שצוין בחוות הדעת הינו ה-19.11.2016. בהתאם לחוות דעת זו, נקבעה לתובע נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 25%.

6. המומחה לא ציין ברשימת המסמכים שעמדו לרשותו בעת הכנת חוות הדעת, את הפרוטוקולים של המל"ל המתייחסים לתובע, על אף שאלה הומצאו לידי המומחה פעמיים ע"י ב"כ הנתבעות.

7. נוכח כלל השתלשלות האירועים האמורה, סבורות הנתבעות כי יש להסיק כי טרם קבלת החומר מטעם הנתבעות, המומחה בדק את התובע והתחיל לכתוב את חוות דעתו, ורק עיכב את שחרורה עד לקבלת החומר של הנתבעות.

8. משכך, מסיקות הנתבעות כי המומחה גיבש את דעתו עוד בטרם ראה את החומר שהומצא ע"י הנתבעות, ובטרם עיין בחוות הדעת מטעמן.

9. לאחר קבלת חוות הדעת, המומחה השיב באופן מתחמק לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו בעניין האמור, ונמנע מלהשיב בתשובה ישירה האם הפרוטוקולים של המל"ל עמדו בפניו אם לאו, והאם התקבל בידיו המכתב מיום ה-9.6.2016.

10. כמו כן, המומחה הסתמך על בדיקה קוגניטיבית שנערכה לתובע ע"י ד"ר אידלמן, שהייתה חוות דעת פרטית של התובע, והביע חוסר הערכה לבדיקה קוגניטיבית אחרת שנזכרה בחוות דעתו של ד"ר רינות, אשר אוזכרה בפרוטוקול המל"ל. רק לאחר שב"כ הנתבעות המציא את תיעוד הבדיקה ותוצאותיה לידי המומחה, אז התברר כי הבדיקה נערכה ברמב"ם, במכון לנוירולוגיה קוגניטיבית. בעקבות זאת, המומחה עדכן את חוות דעתו והפחית את שיעור הנכות הצמיתה של התובע מ-25% ל-20%.

11. גם בעת חקירתו הנגדית, המומחה לא ידע בתחילה לענות האם הפרוטוקולים של המל"ל עמדו בפניו. מאוחר יותר, המומחה שינה את גרסתו והשיב כי עיין בפרוטוקולים של המל"ל טרם עריכת חוות הדעת מטעמו.

12. אשר לבדיקה הנוירוקוגניטיבית שפורטה במסמכי המל"ל, הרי שהמומחה לא ביקש מיוזמתו לקבל אותה מהנתבעות, על אף שהוא סבר שיש חשיבות עליונה לדעת מי ביצע אותה, מה היה היקפה ותוקף מסקנותיה.

13. רק לאחר שהבדיקה הומצאה לידי המומחה ביוזמת ב"כ הנתבעות, הוא הפחית 5% משיעור הנכות שקבע ב חוות דעתו. היה מצופה כי המומחה יבקש ביוזמתו את הבדיקה האמורה.

14. הנתבעות מסיקות כי המומחה לא ביקש מיוזמתו את תוצאות הבדיקה האמורה, מאחר והתיעוד הרפואי שנשלח אליו ביום ה-9.6.2016, לא עמד בפניו בעת שבדק את התובע ביום ה-20.7.2016, ולא עמד בפניו גם בעת כתיבת חוות הדעת. כשהשלים את חוות הדעת, עמדה בפניו רק חוות הדעת של ד"ר וולר, ואת הפרוטוקולים של המל"ל לא ראה כלל.

15. לעובדה כי הפרוטוקולים של המל"ל לא עמדו בפני המומחה בעת מתן חוות הדעת, ישנה השלכה ברורה על שיעור הנכות של התובע אשר נקבע על ידו.
בנסיבות האמורות, יש מקום לפסול את חוות הדעת של המומחה, ולו למען ההקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה.

לטענת התובע:

16. יש לדחות את בקשת ב"כ הנתבעות, בראש ובראשונה בשל השיהוי הניכר בהגשתה. חלפו 3 שנים מאז נבדק התובע ע"י מומחה בית המשפט, שנתיים וחצי מאז משלוח שאלות ההבהרה וכן שיהוי נוסף בגין ההמתנה עד לאחר חקירתו של המומחה בחקירה נגדית בפני בית המשפט.

17. רק לאחר שנכח ב"כ הנתבעות כי מסקנות המומחה אינן מיטיבות עם עמדת הנתבעות, ורק לאחר שלא צלח ניסיון ב"כ הנתבעות להפריך או לסתור את מסקנות המומחה בחקירתו, הוגשה הבקשה כניסיון אחרון לשנות את מסקנות המומחה.

18. לגופו של עניין, אין עילה המצדיקה את פסילת חוות הדעת של המומחה ולחילופין, אין עילה המצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף. ההלכה בעניין זה קובעת רף גבוה של ספק , כדי להצדיק צעד דרמטי שכזה. לא הוכח כי בחוות דעת המומחה או בהתנהלותו נפלה טעות בולטת כלשהי עד כדי חשש ממשי לעיוות דין או להקמת ספק ממשי בדבר נכונות חוות הדעת. חוות הדעת של המומחה מבוססת, מפורטת, מתיישבת עם החומר הרפואי שהוצג למומחה. בדיקות ההדמיה שנעשו לתובע מעידות על פגיעת הראש ממנה סובל התובע, וגם תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ולחקירה בבית המשפט, מסייעות לביסוס חוות הדעת.

19. גם אם ייקבע שנפלו פגמים כלשהם בחוות דעת המומחה, הרי שמדובר בפגמים פרוצדורליים גרידא. אי אזכור הפרוטוקול של המל"ל בחוות הדעת הוא לכל היותר ליקוי פרוצדורלי מינורי.

המומחה פעל בתום לב באופן מקצועי והוגן, כשנתן לצדדים את מלוא זכות הטיעון. דווקא התעקשותו של המומחה לעיין במסמכי הנתבעות ובחוות הדעת מטעמן, טרם השלמת חוות דעתו, מעידה על ההקפדה בעניין זה. גם בחקי רה של המומחה הוא שב ואישר כי היה בפניו כל החומר שהומצא ע"י הנתבעות, טרם השלמת חוות הדעת.

20. פסק הדין אליו הפנה ב"כ הנתבעות אינו רלוונטי, מאחר והוא מתייחס למקרה בו לא הייתה בפני המומחה חוות הדעת של הנתבעות, בעוד שזה לא המקרה שבפנינו. כמו כן, לא נמצאו סתירות בחקירתו של המומחה כפי שמנסה ב"כ הנתבעות לטעון, וזאת כעולה ממכלול דבריו של המומחה בחקירתו כפי העולה מפרוטוקול בית המשפט.

21. בפני בית המשפט 3 חוות דעת המצויות בתיק, וחזקה כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון והוא יכול להכריע באשר לשיעור נכותו של התובע, ללא צורך בפסילת חוות דעת המומחה או מינוי מומחה נוסף.

22. אשר לתוצאות הבדיקה הקוגניטיבית שבוצעה ברמב"ם, הרי שהנתבעות הן אלה של א טרחו להמציא את תוצאות הבדיקה למומחה ועשו כן רק לאחר שניתנה חוות הדעת. חרף מחדלן האמור, הנתבעות מנסות להטיל דופי במומחה בכך שהוא לא דרש את תוצאות הבדיקה. הנטל להמצאת המסמכים מוטל על בעל הדין המעוניין בכך. למעלה מכך, אפילו מומחה הנתבעות, פרופסור הלר, לא סבר כי לבדיקה יש ערך משמעותי שאילו היה סבור כך היה מבקש לקבל את תוצאות הבדיקה לעיונו, עוד בטרם ערך את חוות דעתו.

23. רק לאחר משלוח שאלות ההבהרה, ולאחר שהומצא מלוא החומר של הנתבעות למומחה, לרבות חוות הדעת המומחה מטעמן , פרופסור וולר, ראו לנכון הנתבעות לפעול לקבלת תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית מבית החולים רמב"ם.

24. מכל מקום, ככל שנפל פגם, הרי שבכל מקרה הוא נרפא בשלב מתן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, בעת שהפחית את שיעור הנכות, ובכל מקרה מדובר במהלך לגיטימי לתיקון פגמים טכניים מצד המומחה.

25. מעבר לכך, ישנו תיעוד רפואי רב המלמד על קושי של התובע לתפקד ב"רמה המצופה". תיעוד זה מבסס ותומך באמור בחוות הדעת של מומחה בית המשפט.

26. תכליתה של בקשת הנתבעות לשנות את מסקנות המומחה בחוות דעתו, מאחר ואלו אינן מתיישבות עם דעתן. ברם, אין לקבל ניסיון זה, בוודאי שלא במסגרת בקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה ו/או מינוי מומחה רפואי נוסף.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, על כלל נספחיהן, לאחר עיון בכלל המסמכים בתיק, ובפרט בחוות הדעת של מומחה בית המשפט ו לאחר התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהמומחה במסגרת חקירתו הנגדית, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים המפורטים להלן:

27. אין מחלוקת כי התובע נבדק ע"י המומחה כבר ביום ה-20.7.2016, וזאת טרם התקבל בידי המומחה מלו א החומר הרפואי מטעם הנתבעות.

28. אין מחלוקת כי ברשימת המסמכים שפורטה בחוות דעת המומחה, לא צוינו פרוטוקולים של המל"ל שהומצאו לידיו ע"י הנתבעות.

29. אין מחלוקת כי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעות, פרופסור וולר, הומצאה לידי המומחה ע"י הנתבעות, צוינה ברשימת המסמכים שפורטה בחוות דעת המומחה, וניתנה לה גם התייחסות בגוף חוות הדעת.

30. הנתבעות מציינות בבקשתן כי החומר נשלח לידי המומחה פעמיים, פעם אחת ב-9.6.2016 והפעם השנייה ביום ה-27.10.2016. כפי שעלה מחקירתו של המומחה, התקבל בידיו ביום ה-27.10.2016, קובץ ממוחשב שכלל את כלל החומר שהומצא ע"י הנתבעות (להלן: "הקובץ"). קרי, החומר התקבל בידי המומחה לפחות פעם אחת, ביום 27.10.16.
הנתבעות אינן טוענות כי המציאו את החומר למומחה באופן מפוצל, אלא כי המציאו לידיו (בפעם השנייה) את כלל החומר במאוחד במסגרת אותו קובץ מיום ה-27.10.2016.
המסקנה המתבקשת הינה כי, כפי שהתקבלה בידי המומחה חוות הדעת של הנתבעות אשר צורפה לקובץ זה ופורטה ברשימת המסמכים בחוות הדעת, כך גם התקבלו בידי המומחה הפרוטוקולים של המל"ל, אשר גם הם נכללו בקובץ זה.

31. הטענה כי כל החומר שהומצא על ידי הנתבעות, למעט הפרוטוקולים של המל"ל, הופיע בפני המומחה, אינה סביר ה ואינה הגיוני ת נוכח העבודה שכאמור, כלל החומר הומצא כמקשה אחת במסגרת קובץ אחד ביום ה-27.10.2016.
32. משכך מצב הדברים, יש מקום לקבל את טענת המומחה ולפיה, אי ציון פרוטוקולים של המל"ל ברשימת המסמכים הינה בגדר טעות טכנית ו/או טעות סופר, ואין בכך כדי ללמד כי הפרוטוקולים של המל"ל לא הופיעו כלל בפני המומחה בעת עריכת חוות הדעת.

33. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהמומחה אישר בחקירתו לאחר שבדק במכשיר הטלפון הנייד שלו, כי אכן התקבל בידיו קובץ מב"כ הנתבעות ביום ה-27.10.2016, וכי ללא קובץ זה לא יכול היה לכתוב את חוות דעתו. מי שערכה את רשימת המסמכים בפרק זה בחוות הדעת, הינה מזכירתו ולא הוא עצמו וככל שהייתה השמטה הרי שמדובר בטעות פרוצדורלית בלבד. כמו כן, המומחה ציין כי בכל מקרה הוא לא נותן משקל מהותי להחלטות של ועדות המל"ל.

"ש. ברשימת המסמכים האלה לא נזכרים פרוטוקולים של המל"ל, האם לאור תשובתך אפשר להניח שפרוטוקולים אלו לא עמדו לנגד עיניך בעת עריכת חוות הדעת?
ת. רשימת המסמכים עושה המזכירה שלי, שאני מניח שמה שיש מופיע ברשימה, אני לא יודע לענות נקודתית בדיוק על זה, אני יכול להגיד כמו שכתבתי בתשובות ההבהרה, שבדרך כלל אני מעדיף לא לתת משקל להחלטות של הוועדות המל"ל.
ש. אתה אומר שהיום אתה לא יודע להגיד לי למעשה האם הפרוטוקולים האלה עמדו או לא עמדו בפניך בעת עריכת חו"ד?
ת. כן, וגם אם הם עמדו זה לא היה משנה.
...
ש. היו או לא היו, אני מהתשובות לשאלות ההבהרה אני לא מבין אם הם היו או לא היו לא ב-2017 וגם כיום אני לא מצליח להבין אם היו בפניך?
ת. אתמול עברתי עליהם, המסמכים של פרוטוקולי המל"ל נמצאים בחומר, ויש קובץ אחד שהמשרד שלכם העביר וזה נמצא בקובץ, ולכן התשובה היא כן.
ש. כן הם עמדו בפניך?
ת. כן.
ש. מתי נשלח הקובץ האמור?
ת. לא זוכר, לא יכולתי לכתוב את חוות הדעת בלעדי הקובץ. אני יכול לבדוק (בודק בפלאפון). רשום שב-27.10.16 הקובץ של חומר הנתבעים התווסף לתוך המערכת. זה הזמן שזה נכנס למערכת הממוחשבת שלי, בדואר זה כנראה הגיע לפני כן. אם החומר הגיע אלי בדואר, אז עצם קבלת החומר מתעדכן במערכת הממוחשבת, ואם זה במייל אני יכול למצוא את המייל.
...
ש. לשאלת בית המשפט, כל הסיפור אם היו בפניו הפרוטוקולים או לא, ממה שניתן להבין שעוד לפני עריכת חו"ד ראשונה קיבל קובץ עם כל החומר?
ת. כן.
ש. לבית המשפט, כשאתה עורך חו"ד ושולחים אליך את כל החומר בקובץ, האם צריך להניח שעברת על כל החומר שנמצא בקובץ הזה?
ת. בהחלט.
ש. לבית המשפט, האם מזה אפשר להניח שעיינת בפרוטוקולים של המל"ל לפני עריכת חו"ד הראשונה?
ת. חיובי.
ש. אם החומר הזה עמד בפניך, מדוע הוא לא נזכר בחו"ד?
ת. זה מה שאמרתי קודם בשאלת ההבהרה, אני לא נותן משקל משמעותי למה שנידון בוועדה של המל"ל.
ש. אז מעולם אתה לא מזכיר בחו"ד שלך את ועדות המל"ל?
ת. אתה מתייחס לרשימה במסמכים של חו"ד? אני לא עורך את הרשימה הזו, המזכירה שלי עורכת אותם, יכול להיות שזו טעות, אין סיבה לא לרשום את הפרוטוקולים ברשימת המסמכים.
ש. כל השאלות נשלחו אליך במסגרת שאלות ההבהרה בינואר 2017, מדוע בתשבותיך לשאלות ההבהרה לא נתת את התשובות שאתה נותן היום?
ת. מה זה שונה ממה שאני אומר עכשיו.
ש. מדוע לא הוזכר עצם קבלת פרוטוקולי המל"ל בתשובותיך לשאלות ההברה?
ת. אני יכול לעיין בתשובות? עניתי לך, אני לא יודע, לא התייחסתי לקטע הפרוצדורלי הזה, לא משנה התהליך החשיבתי שלי. "

(ראה פרוטוקול מיום ה-7.5.2019, עמודים 47-48).

34. צא ולמד, כי הנתבעות מנסות להיבנות בבקשתן מתשובה אחת של המומחה בחקירתו תוך התעלמות ממכלול דבריו. ברם, עיון בציטוט דלעיל, מחקירת המומחה אינו מוביל למסקנה כי המומחה שיקר בחקירתו כפי הנטען ע"י הנתבעות, אלא שבתחילה הוא הדגיש כי הוא לא מייחס חשיבות לפרוטוקולי המל"ל. לאחר מכן, כשנדרש להבהיר באופן חד משמעי לבית המשפט האם עיין בפרוטוקולים טרם עריכת חוות הדעת, הוא הבהיר "ברחל בתך הקטנה" כי התשובה לכך היא חיובית, ואף ביצע בדיקה בפועל במהלך חקירתו, במכשיר הטלפון הנייד שלו, המאשרת את קבלת הקובץ ביום 27.10.16, הכולל את הפרוטוקולים.

35. אין מחלוקת כי חוות הדעת נושאת את התאריך ה-19.11.2016, וכי מועד זה מאוחר בכ-3 שבועות מהמועד שבו אישר המומחה כי קיבל בידיו את הקובץ עם כלל החומר מב"כ הנתבעות.
פרק הזמן האמור, בן ה-3 שבועות לערך, הינו פרק זמן סביר בהחלט אשר יכול היה לשמש את המומחה להמשך עריכת חוות הדעת ולהשלמתה. במסגרת פרק זמן זה הייתה למומחה שהות סבירה ומספקת לעיין בכלל המסמכים נשוא הקובץ שנשלח לידיו על ידי ב" כ הנתבעות.
הנתבעות מנסות לטעון כי המומחה גיבש דעתו ומסקנות חוות הדעת טרם קבלת החומר מהנתבעות. ככל שפרק הזמן בין קבלת החומר לבין השלמת עריכת חוות הדעת היה קצר מאוד, יתכן כי ניתן היה לקבוע כי ישנה היתכנות ו/או סבירות כלשהי לטענה זו. ברם נוכח העובדה כי לא מדובר במקרה דנן בפרק זמן קצר מאוד, אלא פרק זמן של כ- 3, הסבירות לכך הינה נמוכה עד אפסית.

36. לא זו אף זו, התעקשות המומחה שלא למסור את חוות הדעת לצדדים טרם קבלת מלוא החומר משני הצדדים, נזקפת דווקא לזכותו ולא לחובתו. ודוק, התנהלות זו מעידה על החשיבות שמייחס המומחה לקבלת מלוא החומר משני הצדדים ועיון בו, טרם גיבוש מסקנות חוות הדעת ו/או השלמת חוות הדעת ומסירתה לצדדים.

37. בדיקת התובע ביום 20.7.16, לכאורה טרם קבלת החומר מהנתבעות, אינו מהווה לכשעצמה עילה לפסילת חוות דעתו של המומחה. במסגרת הבדיקה מתמקד המומחה בבדיקתו הפרונטלית של התובע ובחינת תלונותיו, ואולם לאחר ביצוע בדיקה זו, בוחן המומחה את התיעוד הרפואי, ואת ההלימה בינו לבין תלונותיו של התובע. לאחר הבדיקה ועיון בכלל החומר שהומצא למומחה, הוא משלים את עריכת חוות דעתו, מגבש את מסקנותיו ומפרט אותן בחוות הדעת.

38. במילים אחרות, אין בעובדה כי החומר מהנתבעות התקבל בידי המומחה ביום 27.10.16, לאחר בדיקת התובע, כדי להוות פגם היורד לשורש העניין, עד כדי צורך בנקיטת צעד דרסטי של פסילת חוות דעתו של המומחה. חזקה על מומחה בית המשפט, כי ככל שהיה רואה צורך לשוב ולבדוק את התובע בשנית לאחר עיון בכלל החומר ו/או לשלוח אותו לבדיקות נוספות, היה דורש זאת, כפי שנהוג ומקובל בקרב מומחים מטעם בית המשפט ובקרב מומחים בכלל.

39. אשר לבדיקה הקוגניטיבית מטעם המל"ל, עליה הסתמך פרופסור וולר המומחה מטעם הנתבעות, הרי שהמומחה מאשר כי בדיקה זו לא עמדה בפניו בעת הכנת חוות הדעת, שכן היא לא הומצאה לידיו ע"י הנתבעות. המומחה הבהיר, כי לא ידע באיזה אבחון מדובר, והוא סבר לתומו כי ככל שלא הומצא לידיו האבחון, הרי שלא מדובר במסמך מהותי בעל חשיבות (ראה בעניין זה פרוטוקול מיום ה-7.5.2019, עמוד 51).

40. הנתבעות מלינות על כך שהמומחה לא ביקש מיוזמתו לקבל לידיו את תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית האמורה, ואולם לא ניתן כל הסבר על ידן מדוע הן מצדן לא המציאו את תוצאות הבדיקה על אף שהן סבורות שיש לו חשיבות רבה , וברי כי הנטל על הצדדים להמציא המסמכים הרלבנטיים מבחינתם למומחה.

41. כפי הנראה, רק לאחר קבלת חוות הדעת פנו הנתבעות לקבלת אותן תוצאות ולהעברתן לידי מומחה בית המשפט. משכך, המומחה מטעם הנתבעות עצמו הסתמך על תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית האמורה, והפנה אליה בחוות דעתו, מבלי שבהכרח תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית היו בפניו.

42. אף אם נצא מתוך נקודת הנחה כי המומחה היה אמור לדרוש באופן יזום את קבלת תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית האמורה, הרי שממילא פגם לכאורי זה נרפא בפועל בעת שתוצאות הבדיקה הועברו לעיונו של המומחה, במסגרת משלוח שאלות הבהרה. המומחה לא היסס לתקן את האמור בחוות דעתו, והפחית 5% משיעור הנכות שנקבעה בחוות הדעת, קרי שינה את שיעור הנכות ל-20%.

43. די בהתנהלות האמורה כדי ללמד דווקא על הגינותו של המומחה ויושרו, ועל כך שדעתו לא הייתה מקובעת ונעולה והוא לא ניסה "להתחפר" במסקנות חוות דעתו המקורית, עת שהוצג בפניו תיעוד נוסף ורלוונטי ע"י הנתבעות.

44. אשר לשיהוי הניכר בהגשת בקשה זו לפסילת חוות דעת המומחה. אכן מדובר בשיהוי ניכר של כשנתיים וחצי מאז קבלת חוות הדעת, משלוח שאלות ההבהרה והתשובות להן, ועד להגשת הבקשה. עקרונית לא הייתה מניעה כי הבקשה תוגש עוד טרם דיון ההוכחות. ברם, אין בשיהוי זה לבדו כדי להוות עילה לדחיית בקשת הנתבעות וממילא החלטתי זו איננה מתבססת על השיהוי בלבד , אלא על יתר הנימוקים כבדי המשקל שפורטו לעיל.

45. אשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעות בבקשתו (רע"א 1834-18 שירותי בריאות כללי נ' פלונית), הרי שזו אינה מתאימה לנסיבות הבקשה דנן. בפסק הדין הנ"ל ניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט מבלי שעיין בחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת. אין כל מקום להשוואה בין החשיבות העצומה שיש לייחס לעיון מומחה בית המשפט בחוות הדעת של המומחה מטעם הצדדים, לבין החשיבות שיש לייחס לפרוטוקול של המל"ל ובפרט במקרה שבו אישר המומחה שוב ושוב כי פרוטוקולים אלו נשלחו אליו בקובץ אחד יחד עם חוות הדעת של מומחה הנתבעות ויתר המסמכים שהומצאו מטעמן.

46. רבות נכתב על תפקידו ומעמדו של מומחה בית המשפט, כזרועו הארוכה של בית המשפט, קל וחומר בתחום הרפואה. המומחה זוכה לאמון רב הנובע בין היתר מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו. (ראה רע"א 337-02 מזרחי נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ו (4) 673, 676 (2002) ). רק במקרים בהם ישנה חוסר נאמנות ברורה של חוות הדעת או של המומחה היורדת לשורש העניין ואשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין למי מהצדדים, ישקול בית המשפט את האפשרות למינוי מומחה נוסף, ובמקרים הקיצוניים לפסילת חוות הדעת.

47. ב"כ הנתבעות הפנה בפסק הדין של שירותי בריאות כללית לפעולות שעל בית המשפט לבצע כאשר הוא נתקל במקרה בו המומחה מפר את החובות המוטלות עליו. הדרך האחת המתונה יותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעתו של המומחה והראיות הנוספות, וזאת אף מבלי לאמץ את מסקנות המומחה ותוך אפשרות לסטות מחוות דעתו. הדרך השנייה, מינוי מומחה רפואי נוסף לצורך הכרעה בשאלות שברפואה, והדרך השלישית והקיצונית ביותר היא פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו (ראה רע"א 1138-12 אי.די. איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלונה [פורסם בנבו], פסקה 12 (9.4.2012), רע"א 4102-15, שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה [פורסם בנבו], פסקה 10 (27.10.2015) ).

48. סבורני כי במקרה דנן, בית המשפט אינו נדרש לפעול בהתאם לאף אחת מהדרכים שפורטו לעיל. זאת מאחר וכלל לא שוכנעתי כי מומחה בית המשפט הפר בענייננו את אחת החובות המוטלות עליו, הן את חובות האמון הכוללות את החובה לנהוג בתום לב, באובייקטיביות, ללא משוא פנים, ללא ניגוד עניינים ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה, והן את החובות המקצועיות הכוללות את החובה לעריכת בדיקה מקצועית על יסוד החומר הרפואי הרלוונטי.

49. ודוק, במקרה דנן, התנהלות המומחה והקפדתו שלא להשלים את עריכת חוות דעתו טרם קבלת מלוא התיעוד הרפואי משני הצדדים, מלמדת על החשיבות שהוא מייחס לביצוע בדיקה מקצועית, תוך עיון בכלל המסמכים הרלוונטיים. כמו כן, ההקפדה האמורה מלמדת גם על תום ליבו של המומחה, היעדר משוא פנים או ניגוד עניינים, ובוודאי הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה. אומנם, פרוטוקולי המל"ל נשמטו בשוגג מרשימת המסמכים המפורטת בחוות הדעת, ואולם אין מקום לאפשר לנתבעות להיבנות מטעות טכנית זו, שכפי שהובהר, מקורה בטעות בשוגג של מזכירתו של המומחה, ואין מחלוקת כי כלל המסמכים שנשלחו ע"י הנתבעות התקבלו גם התקבלו, בקובץ אחד ומאוחד בידי המומחה ביום ה-27.10.2016, קרי כ-3 שבועות טרם השלמת חוות הדעת. לכך יש להוסיף את הגינותו ויושרו של המומחה שכאמור, לא בחל לתקן את חוות דעתו לאחר שהוצגו בפניו תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית במסגרת שאלות ההבהרה . עוד יש להוסיף את הסבריו של המומחה, באשר לחומר רפואי שהוצג לו, הכולל בין היתר בדיקות הדמיה, המהוות ממצא אובייקטיבי לפגיעת ראש ממנ ה סובל התובע, ואשר תומך לשיטתו של המומחה במסקנותיו באשר לנכות אותה יש לייחס לתובע.

50. נוכח כלל הנימוקים המפורטים לעיל, לא שוכנעתי כי נפלה טעות בולטת בחוות דעתו של המומחה ו/או פגם משמעותי היורד לשורש העניין, עד כדי שיש חשש ממשי לעיוות דין המצדיק את פסילתה של חוות הדעת שניתנה ע"י המומחה או מינוי מומחה נוסף.

51. אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

52. הנתבעות תשלמנה לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין דחיית הבקשה בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו בידי ב"כ הנתבעות, שאם לא כן הוא יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

53. ב"כ התובע תגיש סיכומים משלימים תוך 30 יום מהיום.

54. ב"כ הנתבעות יגיש סיכומיו תוך 30 יום ממועד קבלת סיכומי התובע.

55. התיק יובא לעיוני עם קבלת סיכומי הנתבעות לשם מתן פסק דין.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, 23 יוני 2019, בהעדר הצדדים.