הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 18957-04-17

בפני
כבוד ה שופט אפרים צ'יזיק

תובעים

  1. גלית יורמן יובל
  2. אפי יובל

ע"י ב"כ עוה"ד טל רבינוביץ'

נגד

נתבעת
צ.מ.ח המרמן בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אורן סלעי ואח'

פסק דין

בפניי תובענה כספית /נזיקית בגין ליקויי בנייה מיום 10.4.2017 בסך של 150,000 ₪.
רקע עובדתי :
התובעים הינם בני זוג אשר רכשו מהנתבעת בתאריך 30.4.2012 דירת מגורים בת חמישה חדרים בשטח 115 מ"ר הממוקמת בקומה הרביעית של בית משותף בן 20 דירות מגורים ברחוב ההגנה 77 בעיר כרמיאל.
בתאריך 31.1.2013 קיבלו התובעים את החזקה בדירה, לאחר שחתמו על גבי מסמך שכותרתו "פרוטוקול קבלת חזקה בדירה" , המאשר כי אין להם טענות ודרישות כלשהן כלפי הנתבעת הן בהיבט של התאמת הדירה למפרט הטכני והן בנוגע לטיב הבנייה (למעט תיקונים מסוימים אשר מפורטים במסמך).
התובעים טוענים כי רק לאחר שהחלו להתגורר בדירה התחוור להם שאבני הסף, המעקה והמרפסות נסדקו במהלך ביצוע עבודות הבנייה ,, וכי גושי טיח נדבקו על גבי מעקה המרפסת ,ברם רק לאחר שהם התריעו על כך בפני אנשי הנתבעת, היא הסכימה לתקן את המעקה אולם בסופו של יום נמנעה מלתקן את אבני הסף .
התובעים מוסיפים ומציינים כי הנתבעת מצאה לנכון להחליף למעלה מ – 40 אריחים אשר נפגעו במהלך ביצוע העבודות, וכי בנוסף לכך הם גם סבלו מחדירת מים , אשר חלחלו מתוך מרפסת דיירי הבית הסמוך (דירה מספר 16) הממוקמת על גבי גג הבניין , אל תוך ביתם .
התובעים מציינים שבמהלך חודש יוני 2013 הנתבעת עשתה ניסיון לתקן את מקור התקלה ("סומסום" רטוב אשר פגע באיטום), ברם , הניסיון כשל . לטענתם , לאחר תחילת מגוריהם בדירה הם סבלו , בין היתר , גם מריח טחב אשר התפשט ברחבי הדירה בשל איטום לקוי ואשר גרמה לתובע 2 ולשניים מילדיו לבעיות בריאות חמורות .
לטענת התובעים, ריבוי ליקויי הבנייה אילץ את הנתבעת לבצע במשך מספר חודשים תיקונים רבים מאוד בכל רחבי הבית , וכי למרות שחלק מהליקויים תוקנו , הרי שגם נכון להיום הינם ממשיכים לסבול מליקויי בנייה רבים אשר לא תוקנו כפי הנדרש .
התובעים טוענים כי בנוסף לליקויי הבנייה אשר מפורטים בחוות דעתו של המומחה המקצועי מטעמם, דר' אברהם בן-עזרא , יש גם מקום לשפותם בסכום נוסף בסך של 70,000 ₪ בשל ירידת ערכה של דירת מגוריהם משום שבמהלך שלב הרכישה הובטח להם בעל פה שקומת הגג הממוקמת מעל דירתם תשמש את כלל דיירי הבניין המשותף בעוד שבפועל הנתבעת התנערה מהבטחתה ובנתה על גבי גג הבניין מרפסת ששטחה כ – 24.5 מ"ר המשמשת את דיירי דירת המגורים הסמוכה להם (דירה מספר 16) אשר משתמשים באותה מרפסת באופן תדיר וגורמים למטרדי רעש בלתי פוסקים .
עוד טוענים התובעים כי לצורך תיקון הליקויים בהכנת תשתית מזגן הסלון הם נדרשו לשכור את שירותיו של קבלן פרטי בתחום החשמל וכי התחייבותם המפורשת של אנשי הנתבעת לשפותם בסכום התיקון בסך של 10,000 ₪ הופרה, לאחר שהם נמנעו לחתום על גבי מסמך כתב ויתור אשר עניינו אי הגשת תביעות עתידיות כנגד ה.
זאת ועוד, התובעים אף עותרים לפצותם בגין השלמת התיקונים ושכירת דירה חלופית במהלך תקופת השיפוצים בסכום של 10,000 ₪ .
בסופו של יום התובעים עותרים לשפותם בסכום כולל של 210,696 ₪, שמתוכה הינם מוצאים לנכון להעמיד את גובה התביעה לצורכי אגרה ע"ס של 150,000 ₪ , בהתאם לראשי הנזק הבאים :
עלות תיקון הליקויים בהתאם להערכת המומחה מטעמם - 78,794 ₪ ; ירידת ערך דירה – 70,000 ₪ ; החזר שכ"ט המומחים המקצועיים מטעמם - 6932 ₪ ; עגמת נפש – 35,000 ₪ ; עלות שכירת דירה חלופית – 10,000 ₪ ; החזר תיקון תשתית החשמל של המזגן – 10,000 ₪.
מנגד, הנתבעת טוענת כי התובעים אישרו בחתימת ידם את העובדה שהדירה נמסרה להם בלא ליקויים מהותיים , וכי לאחר שלב המסירה היא עשתה כל אשר לאל ידה על מנת לתקן באופן מהיר את כלל הליקויים שעליהם הלינו התובעים , ובפרט את החלפת האמבטיה ו טיפול בבעיית חדירת המים ממרפסת הגג.
לטענת הנתבעת, במהלך קביעת הפיצוי על בית המשפט להתחשב בעובדה שהתובעים חדלו מלהלין בפני אנשיה על דליפות מים אשר התגלעו בדירה לאחר השלמת התיקונים , ובפער העצום שבין העלות המוערכת של תיקון הליקויים על פי המפורט בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש (9000 ₪) אל מול ההערכה המפורטת במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים (78,764 ₪) .
עוד טוענת הנתבעת כי היא לא התחייבה לבצע הכנת תשתית לפי קיבולת מזגן מסוג כזה או אחר, אלא התחייבה לבצע הכנה לתשתית מערכת מיזוג אשר פורטה במסגרת מפרט המכר וכי הניסיון שאותו עשו אנשיה ליישר את ההדורים בין התובע 2 לבין קבלן החשמל לא צלח.
כמו כן, טוענת הנתבעת כי היא החליפה את ה"רובה" בדירת התובע לפני שהדירה נמסרה לחזקת התובעים וכי מלאכת חירוץ ה"רובה" לא גרמה לנזקים באריחי הדירה ולראייה אי אזכורה של עובדה זו במסגרת פרוטוקול המסירה .
לטענת הנתבעת, אין גם לקבל את טענת התובעים ולפיה הם התקינו בחדריה הפנימיים של הדירה רצפת פרקט בכדי להסתיר את הנזק אשר נגרם לריצוף במהלך שלב הבנייה וכל זאת משום שמחוות דעתם של התובעים עולה שאריחי הריצוף הפגומים הותקנו באזור הסלון, פינת האוכל , חדר הרחצה , מבואות הכניסה והמטבח .
באשר לטענה בדבר ירידת ערך הדירה טוענת הנתבעת כי התובעת מבססת את טענתה על סמך תמונת הדמיה אשר נתלתה במשרד המכירות שלה לצורכי שיווק גרידא וכי אין בתמונה האמורה בכדי לסתור את טענתה ולפיה המפרט ותוכניות הבנייה אינם כוללים בחובם התחייבויות בדבר "הצמדת" גג הבית לדירתם ו/או אי בניית מרפסת גג המיועדת לשימוש שכניהם.
חוות הדעת המקצועיות :
התובעים מבססים את תביעתם באמצעות שתי חוות דעת – האחת, חוות דעת מקצועית בתחום ליקויי הבנייה מיום 15.7.2016 אשר הוגשה מטעמו של המהנדס דר' אברהם בן עזרא מחברת "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ" , וחוות דעת נוספת מחודש אוגוסט 2013 מטעמו של שמאי המקרקעין , מר אלי סידאוי , אשר מתמקדת בסוגיית ירידת ערך הדירה .
כמו כן, צורפה לכתב התביעה חוות דעת נוספת מיום 13.6.2013 מטעמה חברת "טרמינל שירותי הנדסה ובדק בית בע"מ" אשר הועברה לנתבעת לצורך הערכת מצב ליקויי הבנייה בביתם מספר חודשים לאחר מועד תחילת מגוריהם בדירה .
מנגד, הנתבעים מבססים את כתב הגנתם על סמך חוות דעתו המייעצת של המומחה מטעמם , המהנדס , מר עמית זיו , מיום 24.5.2017 .
בתאריך 7.1.2018 הוגשה לבית המשפט הודעה משותפת מטעם ב"כ הצדדים ולפיה ימונה מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש אשר משקל חוות דעתו יהיה זהה למשקלן של חוות הדעת שאותן הגישו הצדדים. נוכח הסכמת הצדדים מינה בית המשפט בהחלטתו מיום 14.1.2018 את המהנדס ושמאי המקרקעין , מר יצחק חיט , כמומחה בלתי תלוי מטעם ביהמ"ש .
מנגנון נעילת דלת הכניסה לבית :
המומחה מטעם התובעים, דר' בן עזרא , מציין בחוות דעתו כי במקרה דנן סף הדלת חורג ממישור דלת הכניסה בצד ימין וכי נעילת הדלת אינה מותאמת לתקנה מספר 2.92 אשר דורשת כי נעילת הדלת תתבצע בארבעה כיוונים בעוד שבמקרה דנן הדלת ננעלת לשני כיוונים בלבד .
דר' בן עזרא מוסיף ומציין בחוות דעתו כי במקרה דנן לא קיימת אפשרות נעילה לכיוון תחתית הדלת (לכיוון מזוזת הצירים) משום שבמקום הותקנה בליטת מתכת באורך של 0.8 ס"מ בעוד שעל פי הוראת התקן הרלוונטי יש צורך לעשות שימוש בבריח ננעל שאורכו כ – 20 ס"מ.
דר' בן עזרא מציין בחוות דעתו כי מוט הנעילה חלוד וכי הדלת לא נפתחת בזווית ישרה משום שהמרחק בין הצירים לבין הקיר הניצב למישור הדלת הינו 4.5 ס"מ שעה ששיעור בליטת הידית מהכנף הינו 6.5 ס"מ.
לפי עמדתו של דר' בן עזרא הפתרון הרצוי במקרה דנן הינו התקנת דלת חדשה במרחק מתאים מהקיר בעלות של 4000 ₪ (עלות דלת : 3500 ₪ + עלות העתקת סף הדלת : 500 ₪) באופן המאפשר את פתיחתה בזווית של 90 מעלות.
מנגד, על פי האמור בחוות דעתו של מומחה הנתבעת , מר זיו , התקן הרלוונטי (ת"י 23) אינו רלוונטי בנוגע לדלתות פלדה מה גם שמדובר בליקוי זניח אשר ממילא ניתן לתקנו בסכום של 200 ₪ באמצעות מיקום הדלת מחדש .
כמו כן, טוען מר זיו כי על פי תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבנייה די בכך שנעילת הדלתות תתבצע באמצעי אחר שווה ערך מבחינת חוזקו , עמידתו ואמינותו וכי הקושי בפתיחה בזווית ישרה אינו מורגש ולכן אין צורך בתיקון הדלת אלא לכל היותר בהסטת מעצור הדלת בעלות של 50 ₪ .
בהתאם לחוות דעתו של מר חיט עמדתו של דר' בן-עזרא ולפיה אין כל חשיבות לחומר שממנו עשויה הדלת הינה עמדה אישית ולא מחייבת מצידו של דר' בן-עזרא וכי אין שום חשיבות של ממש לסטייה של 5 ס"מ ועד 6 ס"מ מגובה הידית.
באשר לדרך נעילת הדלת מדגיש מר חיט בחוות דעתו כדלקמן :
"10.10 מסקנתי הנה איפוא, כי דלת הבטחון שסופקה והותקנה בכניסה הראשית לדירה , ע"י הנתבעות , הינה שוות ערך (לדעתי הנה טובה יותר וחזקה יותר) מבחינת חוזקה ועמידותה לדלת עם 4 בריחים הננעלים ל – 4 כיוונים וכן הנה מתאימה לכל ההוראות שבתקן , ת"י מס' 5044 חלק מס' 1 ולהוראות שבמפמ"כ מס' 196 , אשר ההוראה בתקן הנה כי המנעול יתאים לכתוב בו (במפמ"כ מס' 196) .
10.11 אין איפוא פגם או אי התאמה בדלת הבטחון שבכניסה לדירה וממילא, לא נדרש לשנות בה דבר או לתקנה" .
התובעים טוענים בסיכומיהם כי מהתצלום אשר מצורף בעמוד 8 בסעיף מספר 9 לחוות דעתו של מר חיט ניתן להבחין בבירור שסף הדלת אינו נמצא במישור הדלת וכי המרווח שנוצר מהווה פתח המאפשר חדירת רעש, מקקים ומים מכיוון חדר המדרגות של הבניין המשותף .
עוד טוענים התובעים בסיכומיהם כי בניגוד לעמדתו של מר חיט הרי שמנגנון הנעילה של דלת שבה מותקן "עוקץ" שונה ממנגנון הסגירה של בריח וזאת משום ש"עוקץ" הינו מנגנון סגירה מקובע בעוד שבריח נכנס ויוצא בהתאם לסיבוב המפתח.
לפי עמדת התובעים תקנה 2.92 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאי ואגרות) , תש"ל – 1970 בריחים ננעלים לארבעה כיוונים בעוד שבפועל בדלת הכניסה הותקנו בפועל רק בריחים לשני כיוונים ולכן לא ברור כיצד המומחה מטעם ביהמ"ש סבור שהמנגנון הקיים הכולל בריחים לשני הכיוונים , הינו שווה ערך למנגנון סגירה עם ארבעה בריחים וזאת כפי שדורשת תקנה מספר 2.92 .
משכך, אליבא דשיטתם של התובעים יש לפצותם בגין רכיב תביעה זה בסכום כולל של 5148 ₪ (3500 ₪ בגין רכישת דלת חדשה בצירוף 500 ₪ עבור התאמת דלת לזווית פתיחה של 90 מעלות בצירוף מע"מ (17%) בצירוף 10% עבור פיקוח) .
לאחר בחינת עמדות המומחים הנני מוצא לנכון לאמץ את עמדת מומחה ביהמ"ש ולפיה עמדתו של דר' בן-עזרא מתייחסת ל – ת"י מספר 23.3 סעיף מספר 1.1, שהינו תקן אשר עוסק בדלתות עץ לבודות שעה שבמקרה דנן דלת הכניסה המותקנת בדירת התובעים הינה דלת פלדה , ולכן במקרה דנן אין שום חשיבות לסטייה של 5 – 6 ס"מ בגובה הידית (ראה גם : סעיפים 8.2; 8.4 ו – 8.5 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש ; עמוד 3 סעיפים 19 - 24 לפרוטוקול) .
זאת ועוד, מומחה התובעים אף אינו מבסס את טענתו בנוגע לסף הדלת על סמך תקן ספציפי אלא מסתפק בהעלאת טענה בעלמא ולפיה סף הדלת חורג ממישור הדלת בצד ימין (ראה: סעיף 6 לחוות דעתו של דר' בן-עזרא) מה שעל פי קביעת מומחה ביהמ"ש זווית הסגירה של הדלת הינה 89 מעלות , כך שלכל היותר מדובר בליקוי זניח ביותר (ראה : סעיף 11.3 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש ; עמוד 7 שורות 1 – 7 ובשורות 18 - 21 לפרוטוקול) .
זאת ועוד, בנוגע למנגנון נעילת דלת הכניסה לבית התובעים הנני מוצא לנכון לאמץ את עמדתו של מומחה ביהמ"ש ולפיה מנגנון הנעילה אשר הותקן בדלת עם 7 בריחים הננעלים לשלושה כיוונים הינו מנגנון נעילה משופר יותר ממנגנון הנעילה אשר נקבע במסגרת תקנה מספר 2.92 .
עסקינן בדלת אשר קיבלה במהלך שלב הייצור "תו השגחה" מטעם מכון התקנים הישראלי וככזה הינו משקף את תהליך הייצור של כלל הדלתות אשר מיוצרות בישראל בלא מנגנון נעילה לכיוון הרצפה ולכן אין הבדל של ממש בין מנגנון מסוג "עוקץ קבוע" המותקן בדלת לבין מנגנון סגירת בריח (ראה : סעיפים 10.3 – 10.6, 10.10, 10.11 , 10.15 ו – 10.16 לחווה"ד ; עמוד 4 שורות 21 – 26 ; עמוד 6 שורות 22 – 34 לפרוטוקול).
במקרה דנן עלה בידי הנתבעת להוכיח כי סופקה לתובעים דלת תקנית בעלת מנגנון נעילה שווה ערך וכי תקנה מספר 2.92 אינה דורשת מהקבלן המבצע להתקין דלת כניסה עם מנעול בעל ארבעה כיוונים אשר פונים לכיוון הרצפה (ראה : ע"א (מחוזי ת"א) 38629-08-18 יעקב והודיה ווכניש נ' משהב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ מיום 18.2.2019) ולפיכך הנני מאמץ את מסקנות מומחה בית המשפט ולפיה לא הוכח קיומו של ליקוי במנגנון הנעילה של דלת הכניסה.
משכך, יש לראות בדלת שהותקנה בכניסה לדירת התובעים כשוות ערך לזו של דלת עם מנגנון נעילה המתואר בחוות דעתו של דר' בן-עזרא ומשכך התביעה בגין ראש תביעה זה נדחית .
לוח החשמל :
דר' בן עזרא מציין בחוות דעתו כי על פי תוכנית המכר לוח החשמל היה אמור להיות מותקן מאחורי כנף דלת הכניסה בעת פתיחתה, ולכן יש צורך בהעתקת הארון למ קום חלופי בעלות כספית של 1200 ₪, בעוד שמנגד המומחה מטעם הנתבעת מציין בחוות דעתו כי מיקום לוח החשמל בתשריט תוכנית המכר הינו לצורכי המחשה בלבד.
על פי האמור בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אין כל פסול בכך שדלת הכניסה לבית אינה מכסה את לוח החשמל משום שתשריטי המכר נועדו לתת לרוכשים מידע בסיסי בנוגע לתכונותיה הבסיסיות של הדירה ולכן מד ובר בליקוי זניח ושולי ביותר.
לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין הנני מבכר את עמדת מומחה ביהמ"ש כי מדובר בליקוי בנייה מינורי ביותר מה גם שטענה זו לא הועלתה על ידי התובעים עד לשנת 2016 וזאת למרות שלפי טענתם אופן סגירת לוח החשמל מטרידה אותם (ראה: עדות התובע בעמוד 18 שורות 12 – 14 ; שורות 21 – 24 לפרוטוקול).
אשר על כן, התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית .
מיקום ארון התקשורת :
מחוות דעתו של דר' בן עזרא עולה כי ארון כבלי התקשורת ממוקם מתחת לארון החשמל בניגוד לתוכנית וכי שלב ההתקנה ושלב הגימור בוצעו באופן רשלני. דר' בן-עזרא מוסיף ומציין בחוות דעתו כי אין בתוך ארון התקשורת שקע חשמל , כפי הנדרש בתקנה מספר 10.22 לתקנות התכנון והבנייה ולכן יש צורך בביטול הארון הקיים והתקנתו מאחורי הדלת ובהתקנת שקע חשמל בעלות של 1500 ₪ .
כמו כן, מדגיש דר' בן-עזרא במסגרת חוות דעתו כי לתוך ארון התקשורת הוחדר במהלך תהליך הבנייה חומר מסוג פוליסטרן מוקצף וכי קיימת נקודת תקשורת מיותרת בממ"ד הבית כתוצאה מפגיעת חומר האיטום במערכת קווי התקשורת כאשר עלות ביטול קו התקשורת והתיקון הינה 200 ₪ .
התובעים טוענים בסיכומיהם כי על הנתבעת לפצותם בגין ראש תביעה זה בסכום של 1930.5 ₪ (1500 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות פיקוח) בשל אי התאמת התקנת הארון לתוכנית המכר ובשל אי התקנת ארון התקשורת בניגוד להוראות תקנה מספר 10.22 לתקנות התו"ב אשר מחייבות להתקין שקע חשמל בתוך הארון.
מנגד, המומחה מטעם הנתבעת מציין בחוות דעתו כי הן ארון החשמל והן ארון התקשורת ממוקמים בדיוק באותו מיקום שפורט במסגרת תוכנית המכר , וכי בניגוד לנטען אותר שקע חשמל בסמוך לארון .
באשר לעובדה שבתוך הארון אותרו שאריות פוליסטרן הרי שלדעת מומחה הנתבעת לא ניתן לקבוע מי האחראי לכך מה גם שלפי טענתו גם לא עלה בידו לאתר נקודה מיותרת בממ"ד כתוצאה מפגיעת חומר האיטום וכי, ככל הנראה , אותה נקודה הינה גם נקודת המחשב אשר הוכנה על פי התוכנית .
על פי עמדתו של מומחה ביהמ"ש לא עלה בידו להבחין בשלב ה"ביקור במקום" לצורך שלב הכנת חווה"ד כי ארונית התקשורת הותקנה בצורה רשלנית ולכן לכל היותר על התובעים להלין על דרך התקנת הכבלים בפני חברת התקשורת .
המומחה מטעם ביהמ"ש מציין בחוות דעתו כי מספר התקנה הרלוונטית הינו 10.07 ולא 10.22, שאינה קיימת כלל בתקנות התו"ב , וכי לא ניתן לקבוע האם חיבור הקיר שבתוך ארון התקשורת נעשה על ידי התובע או לחילופין על ידי הנתבעת . בנוסף לכך , מציין מומחה ביהמ"ש כי אין במסגרת התקנות הללו שום דרישה להתקנת "שקע כח" וכי עלותה של תמיסה להסרת הפוליסטרן הינה 100 ₪ .
התובעים טוענים בסיכומיהם כי יש לשפותם בגין רכיב תביעה זה בשל אי התאמת ארון התקשורת לתוכנית המכר ובשל היעדר התקנת שקע חשמל דא עקא שלמקרא חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש עולה שקיימת אפשרות לכך שנקודת החשמל הותקנה ביוזמת התובעים בשלב מאוחר יותר (ראה : סעיף 14.4 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש).
ודוק, בהיעדר התייחסות מפורשת מצד התובעים לאפשרות שנקודת החשמל הותקנה על ידם לאחר שלב מסירת הבית ובהיעדר קביעה מפורשת מצד מומחה בימ"ש כי ההתקנה והגימור של ארון התקשורת בוצעו בצורה בלתי ראויה ו/או כי קיימת סטייה התאמה מהותית אל מול תוכנית המכר הרי שהתובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית .
מעקה מרפסת הסלון :
מחוות דעתו של דר' בן-עזרא עולה כי מעקה הזכוכית מורכב על פי תוכנית המכר מחלק חיצוני של המעקה אשר בנוי במרחק של 1/3 מבחוץ ו – 2/3 מבפנים בעוד שבפועל המרווח הפנימי הינו 12.5 ס"מ ו – 11.5 ס"מ ולכן ככל שההתקנה הייתה מתבצעת בהתאם לתוכנית המקורית הרי שהמרוויחים העיקריים מכך היו התובעים אשר היה באפשרותם להגדיל את חלל המרפסת.
כמו כן, מציין דר' בן-עזרא כי לוחות השיש פגומים וכי קיים קושי לנקותם מה גם שהשיש משופע כלפי חוץ באופן אשר גורם להצטברות מים בצידה הפנימי של המרפסת . דר' בן-עזרא מציין בחוות דעתו כי הפתרון למניעת הצטברות המים בצמוד ללוח הזכוכית הינו התקנת לוחות זכוכית מוגבהים לצורך יצירת מרווח בעלות של 9600 ₪ (12 מ' * 800 ₪ למטר) .
המומחה מטעם התובעים טוען כי מעקה המרפסת פגום משום שהחלק הפנימי, אשר עשוי מזכוכית , וכן גם החלק החיצוני הינם באורך של 12 ס"מ בעוד שאורך החלק הפנימי צריך להיות 16 ס"מ ואילו החלק החיצוני צריך להיות 8 ס"מ מה גם ששיפוע המעקה (0.6%) כלפי פנים עלול לגרום להיקוות מים מעבר למעקה הזכוכית .
על פי הערכתו של דר' בן-עזרא יש מקום לבצע את התיקון באמצעות פירוק המעקה, החלפת שיש והתקנה מחדש של שיש המעקה והתקנת "אף מים" עם שיפוע כלפי פנים מעל מפלס השיש בסכום של 3600 ₪ (4.5 מ' * 800 ₪ למטר) ובנוסף להתקין לוח הזכוכית בסכום של 600 ₪.
מנגד, מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי שיפועי המעקה הותקנו בהתאם לנדרש , וכי המעקה ממוקם במרכז המרפסת ולכן לא ניתן לקבוע במקרה זה שמתקיימת "אי התאמה" . באשר לפגמים בתצורת השיש מציין מומחה הנתבעת כי מדובר באבן טבעית (אבן נסורה) הכוללת "גידים" ו"חטטים" וכי זהו המראה הטבעי של אבן השיש שאותה רכשו התובעים .
בנוסף לכך, מציין מומחה הנתבעת כי על פי תקן מספר 4440 למשטחי אבן ות"י 2378 לחיפוי באבן מותר לבצע תיקונים וסתימת חורים בדבק וכי בכדי למנוע הצטברות מים בצמידות ללוח הזכוכית יש להתקין את לוח הזכוכית באמצעות הגבהה וכי אין צורך בהתקנת "אף מים" בשל התקנת חיפוי קרמי פנימי . באשר לטענה ולפיה השימוש משופע כלפי חוץ בשיעור של חצי אחוז וכי הדבר גורם להצטברות מים טוען מומחה הנתבעת כי לא נמדד שיפוע הפוך .
לפי עמדת מומחה ביהמ"ש במקרה דנן לא ניתן להסתמך על תשריט מכר שאין בו פרטי בניין מוגדרים, ולכן אין לקבל את עמדת מומחה התובעת ולפיה לוח המליא צריך להיות מותקן כ – 4 ס"מ כלפי חוץ המרפסת . לטענתו , מבדיקתו הפיזית עלה שלוח המליא ניצב בסמוך למרכז נדבך ראש המעקה ולכן ברי שאין מדובר בפגם או באי התאמה .
מר חיט מציין בחוות דעתו כי בתשריטי מכר לא נהוג לסמן את מיקום המעקה המזוגג לרוחב הנדבך הראשי של המעקה ולכן ככל שפרט זה היה מהותי בעיני התובעים הרי שהיה עליהם לדרוש את סימון מעקה הזכוכית על פני נדבך הראש בתשריט המכר עוד בשלב הרכישה.
מר חיט מוסיף ומציין בחוות דעתו כי ניתן להבחין בכך שנטפי טיט צמנטי נדבקו לאדן האבן שבנדבך ראש מעקה המרפסת וכי עלות ניקוי נטפי הטיט הינה 250 ₪.
באשר לטענת התובעים ולפיה בניית השיש בשיפוע של חצי אחוז כלפי חוץ ובשיפוע של אחוז כלפי פנים גורמים להצטברות של מים בצד הפנימי והחיצוני של השיש טוען מר חיט כי מדובר בהצטברות של כמות מים מזערית ביותר שאינה מצדיקה את ביצועו של התיקון המסיבי אשר מפורט במסגרת חוות דעתו של ה מומחה מטעם התובעים.
לפי הערכתו של מומחה ביהמ"ש כמות המים אשר מצטברת על גבי נדבך הראש אינה עולה על כמות המים אשר הייתה מצטברת אף אם ניתן היה לנקז את המים בגרביטציה אל מחוץ למרפסת ולכן ברי שאין מדובר בפגם או באי התאמה.
בנוגע לטענת מומחה התובעת ולפיה קיימים פגמים בלוח השיש מציין מומחה ביהמ"ש כי בשל פער הזמנים הרב שבין מועד מסירת הדירה לבין מועד בדיקת הדירה על ידי המומחים לא ניתן לקבוע בהכרח שאדני האבן אשר הותקנו בנדבכי הראש של המעקות טופלו באופן ראוי בשל פגעי נזק האוויר. למרות שלהערכתו אין מקום להטיל על הנתבעת לתקן את אדני האבן או להחליפם בלוחות חדשים הרי שלפי הערכתו עלות תיקון פגמי הבלאי הינה בסכום של 500 ₪ .
מר חיט מוסיף ומציין כי להערכתו אדן מעקה מרפסת הסלון והשיש לא נפגמו מהדבקים הפולימריים והסתימות אשר התגלעו בהם בעוד שבנוגע לטענת מומחה התובעים בנוגע לצורך בהתקנת "אף מים" על פי תוכנית המכר הרי שלפי עמדתו של מומחה ביהמ"ש סימוני הקווקווים אשר מופיעים בתשריט המכר מלמדים על הצורך בהדבקת חיפויים על פני קיר המעקה באופן שמישור החיפויים (משני הצדדים) יתלכד עם מישור פיאת האדנים שבנדבך הראש.
לשיטתו של מר חיט, קביעתו של דר' בן-עזרא ולפיה הנתבעת לא התקינה "אף מים" לא הוכחה על ידו כפי הנדרש וזאת משום שטענה מעין זו מצריכה פירוק של החיפויים ובנוסף גם לבצע בדיקה בתחתית האדן . יתירה מכך , לפי עמדת מר חיט גם בהנחה שלא הותקן על ידי הנתבעת "אף מים" הרי שממילא לא היה צורך בהתקנתו משום שהחיפויים משני עברי המעקה הותקנו עד תחתית האדן שבנדבך הראש .
התובעים מציינים בסיכומיהם כי על פי תקן מספר 1752.1, אשר חל גם על מרפסות , יש לבנות את המעקה עם שיפוע כלפי פנים וכי זו גם הדרישה בתקנה מספר 5.36 אשר עוסקת ב"נדבכי ראש" .
לטענת התובעים, העובדה שהשיפוע כלפי חוץ נבנה בזווית של חצי אחוז מבלי שמר חייט נדרש לעניין זה במהלך שלב הבדיקה בשילוב העובדה שבמהלך תקופת החורף נקווים מים בשני צידי המעקה הן בחלק הפנימי של המעקה והן בחלק החיצוני של השיש בשילוב עם אי ההתאמה לתוכנית המכר מצדיקים לפצותם בגין רכיב תביעה זה בסכום של 13,899.6 ₪ (9600 ₪ + 1200 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות פיקוח) .
חובת המוכר לצרף להסכם המכר מפרט חתום, כמו גם תוכנו של מפרט זה (במפורט ובמדויק), עוגנו במסגרת צו המכר ו"מפרט לפי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 שצורף בתוספת לו כאשר הצו קובע כי על המוכר לצרף לחוזה המכר מפרט ולמסור לקונה העתק ממנו חתום בידו וכי כל תיקון במפרט טעון חתימת שני הצדדים.
חובת הגילוי הרחבה נועדה למתן את פערי המידע בין הקונה למוכר ולהגן על רוכש הדירה, אשר ידו בעסקה על התחתונה. הגנה זו נדרשת ביתר שאת כאשר מדובר בדירה הנרכשת מחברת בניה, במיוחד כאשר הדירה נרכשת "על הנייר" בטרם נבנתה (ראו גם: איל זמיר, חוק המכר ת שכ"ח – 1968 , הוצאת "נבו" , עמ' 216).
ודוק, עיון במפרט המכר אשר צורף להסכם המכר בהתאם לצו המכר (דירות) (טופס של מפרט) , התשל"ג – 1973 מעלה כי המונח "מעקה במרפסות" מוגדר כדלקמן : "בנוי , מתכת אלומיניום , מזוגג , או משולב לפי החלטת האדריכל . בגובה : לא פחות מדרישות ת"י 1142" .
במקרה דנן ניתן להבחין כי למרות שמיקום המעקה אינו מוגדר במסגרת הגדרות מפרט המכר, הרי שלפי בדיקת מומחה ביהמ"ש המעקה נבנה בפועל בסמוך למרכז נדבך הראש . בנוסף לכך , הנני מוצא לקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש , אשר לא נסתרה בידי התובעים , ולפיה הצטברות מי הגשם בסמוך למעקה הינה ממילא מזערית ולכן הלכה למעשה אין מדובר בליקוי בנייה מהותי אשר מצדיק לפצות את התובעים בגין תיקון המצריך את פירוק המעקה והתקנת "אף מים" חדש כפי הנטען בסיכומיהם בעלות כוללת של 13,899.6 ₪ (ראה : סעיפים 17.1 – 17.6 לחווה"ד ; עמוד 8 שורות 3 – 14 לפרוטוקול ; סעיף 42 לסיכומי התובעים).
זאת ועוד, בהתייחס לתקן ת"י 1752.1 , שאין נפקות לשאלה האם מדובר בתקן רשמי או אם לאו (ראה : ע"א (מחוזי תל-אביב) 66378-12-15 משהב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ נ' אמיר ושני פרדי מיום 12.11.2017) , ובמיוחד לתקנה מספר 5.36 לתקנות התו"ב , הרי ששתיהן מתייחסות לצורך בהתקנת אמצעים למניעת חדירת מים בהינתן מקרים שבהם קיימת הגבהה של מעקה בנוי או במקרה של קיר הנמשך ועולה על פני הגג .
זאת ועוד , הרציונל העיקרי אשר עומד מאחורי תקנה מספר 5.36 לתקנות התו"ב הינו מניעת חדירת מים אל תוך קירות חזית הבניין ולכן בהיעדר הצטברות משמעותית של מי גשם במרפסת והיעדר הצטברות של לכלוך על גבי אדן מעקה המרפסת הרי שאין מדובר בפגם או באי התאמה מהותי ים (ראה: עמוד 8 שורות 20 – 26 לפרוטוקול ; סעיפים 19.1 19.4 לחווה"ד) .
עם זאת, חרף עמדת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה הסיבה העיקרית להיווצרותם של הפגמים בסף השיש הינה היעדר טיפול נאות מצד התובעים לאחר שלב מסירת הדירה (ראה : סעיפים 20.2 ו – 20.6 לחווה"ד) ואי המצאת תעודת בדיקה מטעם "מכון התקנים" (ראה : עמוד 8 שורה 27 - עמוד 9 שורה 16 לפרוטוקול) סבורני שבמקרה זה יש מקום להטיל על הנתבעת את עלות תיקון פגמי הבלאי בהתחשב בכך שלא הובאה על ידם ראייה לכך שהתובעים הונחו ותודרכו טרם מסירת הדירה באיזה אופן יש לתחזק את אבן השיש וכן גם את העובדה שהטיט אשר נדבק לאבן השיש הינו פרי מחדלה . משכך , הנני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בגין תיקון סף השיש באדן החלון בסך של 750 ₪ בתוספת מע"מ (17%) והוצאות פיקוח (10%) בסך של 965 ₪ .
כמו כן, הנני מוצא לנכון לדחות את תביעת התובעת בגין הפגמים הנטענים ו/או אי ההתאמות הנטענות בנוגע למעקה המרפסת .
מישקי ההפרדה במרפסת וריצוף וחיפוי במרפסת :
דר' בן-עזרא מציין בחוות דעתו כי הנתבעת התנהלה באופן רשלני בכך שלא התקינה תפר הפרדה גמיש בין חיפויי הרצפה לבין הפנלים וחיפויי הקיר כפי הנדרש בת"י מספר 1555.3 מה גם שלוח השיש אשר הותקן במרפסת קצר ברוחבו מהרוחב אשר מפורט במסגרת תוכנית המכר.
דר' בן-עזרא מבהיר בחוות דעתו כי מבדיקתו עלה שלא נמצאו "תפרי הפרדה" בחדרי השינה ובסלון וכן גם במרפסות ובחדרי השירותים וכמו כן לא נמצאו גם תפרי ביניים אנכיים בין חיפויי הקירות הניצבים זל"ז בעובי של 6 ס"מ וזאת כפי שקובעות הוראות ת"י 1555.2 ו – 1555.3 לתקנות התו"ב.
לפי הערכתו של דר' בן-עזרא עלות השלמת תפרי ההפרדה הגמישים ותפרי הביניים במרפסת, בחדרי השינה ובחדרי השירות הינה 6000 ₪ ואילו עלות החלפת האריחים בדופן האמבט , שהינן בגוון שונה ומסדרת ייצור שונה , באריחים רזרביים ותואמי גוון הינה 2000 ₪ .
דר' בן-עזרא מצין בחוות דעתו כי תקן מספר ת"י 1555.3 משנת 2003 חייב התקנת מישק הפרדה בחדרי בשירות, בחדרי הרחצה ובמרפסות וכי החל משנת 2012 התקן חל בכל מרצפות הבית . לפי קביעתו של דר' בן-עזרא עלות התיקון הינה של 3000 ₪ (החלפת פנלים – 600 ₪ + עלות ביצוע התפר – 2400 ₪) .
מנגד, מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי יש צורך לבצע איטום גמיש במפגש הקיר והרצפה בעלות של 150 ₪ וכי בנוסף יש גם צורך בהחלפת חלק מהפנלים בעלות של 600 ₪ .
מומחה הנתבעת מוסיף ומציין בחוות דעתו כי אין צורך בביצוע "תפרים" בחדר השינה ובמרפסת וכי לא בוצעו מרווחים אנכיים של 6 מ"מ באזורי החיבור של שני קירות האמבטיה (לאורך כולל של 16 מ').
בנוסף לכך, מציין מומחה הנתבעת כי אכן אותרו 3 אריחי קרמיקה בחדר האמבטיה שהינם בעלי גוון זר וכי עלות החלפתם הינה 300 ₪ אם כי לפי עמדתו הנתבעת פטורה ממתן פיצוי בגין רכיב זה משום שדרישת הפיצוי בגינו לא הועלתה על ידי התובעים בשלב תקופת הבדק או במהלך שלב מסירת הדירה .
חרף עמדות מומחי הצדדים ולפיה היה מקום לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה הרי שלדעת מומחה ביהמ"ש לא עלה בידו להבחין במישק בין האריחים לבין הפנלים בכל רחבי הבית, שהינם בעובי של 6 מ"מ , וכי התקן אינ ו עוסק ברווח שנוצר בין משטח הריצוף לבין משטח הפנלים (ראה : עמוד 9 שורה 27 – עמוד 10 שורה 5 לפרוטוקול).
כמו כן, מציין מומחה ביהמ"ש כי תקן מספר 1555.2 , אשר דן בתפרי ביניים אנכיים , פורסם בתאריך 30.4.2014 בעוד שהיתר הבנייה ניתן ביום 26.5.2011 ואילו החזקה בדירה נמסרה ביום 31.1.2013 ולכן במקרה זה אין מקום להחיל את תקן מספר 1555.2 אלא להסתמך על שיקול דעתו של מהנדס הבניין (הקונסטרוקטור) מטעם הנתבעת .
בנוסף לכך, מבהיר מומחה ביהמ"ש כי תקן מספר ת"י 314 סעיף מספר 3.2 מחודש יוני 2004 אינו מצריך הבדלים מהותיים בין גווני האריחים לבין מרקמיהם ומכאן שאין זה בגדר חובה שכל האריחים יהיו מסדרת ייצור ועם גוון זהה.
עמדתו של מומחה ביהמ"ש בנוגע למועד הפער שבין יום מתן היתר הבנייה לבין מועד כניסת תקן מספר 1555.2 לתוקף ובנוגע לשיקול דעתו של הקונסטרוקטור אשר פיקח על הבנייה וכן גם הטענות בנוגע לכך שהליקוי לא תועד ברשימת הליקויים בשלב המסירה וכי תקופת הבדק חלפה הינן טענות בעלות אופי משפטי גרידא שאינן נכללות במסגרת סיכומי הנתבעת (ראה : סעיפים 61 – 64 ו - 110 – 111 לסיכומי הנתבעים) ומשכך אינני מוצא לנכון להידרש להן.
בנוסף לכך, מחקירתו של מר חיט בביהמ"ש עלה גם שיש בצורך בהתקנת אריחים בעלי הבדלי גוון שאינם מהותיים (ראה : עמוד 13 שורה 10 – עמוד 14 שורה 8 לפרוטוקול) בעוד שבמקרה דנן התרשמתי הן מעיון בתמונות והן מעמדות מומחי הצדדים שקיים פער בולט בין גווני חלק מהאריחים אשר הותקנו בדירת התובעים .
לאור עמדות מומחי הצדדים ולאחר עיון בתמונה המצורפת לסעיף 16 של חוות דעתו של דר' בן-עזרא ולתמונות מספר 8 ו – 9 לחוות דעתו של מר חייט סבורני שיש לקבל את עמדתו של דר' בן-עזרא ולפצות את התובעים בגין עלויות השלמת תפרי ההפרדה בסך של 14,157 ₪ (עלויות השלמת תפרי ההפרדה והמישקים בסך של 8400 ₪ + בגין החלפת אריחים ופנלים בסך של 2600 ₪ + מע"מ בסך של 1870 בצירוף עלויות פיקוח בסך 1287 ₪) .
דלת חדר שינה מספר 1 :
דר' בן-עזרא מציין בחוות דעתו כי בעת סגירת הדלת ניתן להבחין בכך שקיימת אי התאמה של הדלת למשקוף המלבני ולכן קיים מרווח של סנטימטר שלתוכו חודר אור. לפי עמדתו של מומחה יש צורך בהחלפת כנף הדלת בעלות של 800 ₪ .
מנגד, המומחה מטעם הנתבעת טוען שבמהלך הביקור בדירת התובעים נמסר לו כי הדלתות קוצרו על ידי בר סמכא מטעמו לאחר שלב מסירת הדירה וכי מדובר בדלת משופרת מזו אשר הנתבעת התחייבה לספק לתובעים .
המומחה מטעם ביהמ"ש ציין בחוות דעתו כי התובע הבהיר בפניו במהלך הביקור המקדים לקראת הכנת חווה"ד כי הדלת קוצרה על ידי קבלן פרטי מטעמו אשר התקין בביתו רצפת פרקט בכל חדרי השינה.
על מנת להפריך את טענתו של מר חיט וכן גם את טענתו של מר זיו התובע 2 צירף לתצהירו התכתבות עם ספק הנתבעת, מר דרור יחזקאל , שממנה עולה כי הדלת של חדר שינה מספר 1 לא נחתכה על ידי מתקין הפרקט (ראה : סעיפים 21 – 25 לתצהיר) .
התובע 2 לא נחקר על טענתו העובדתית בעניין זה ולכן הנני מוצא לנכון לקבל את קביעתו של דר' בן-עזרא ולפיה יש מקום לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה בסך של 1029.6 ₪ (800 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות פיקוח).
החלפת החלון בחדר שינה מספר 1 :
דר' בן-עזרא מציין בחות דעתו כי בחדר השינה מספר 1 מספר מותקן חלון מסוג "כנף על כנף" כאשר שטח מעבר האוויר המרבי כאשר "כנף" אחת פתוחה הינו כחצי מ"ר. לפי תקנה 2.21 לתקנות התו"ב נדרש בחדר חלון למטרת אוורור בשטח של 8% מרצפת החדר , דהיינו , 0.8 מ"ר ולכן על פניו המידה שהותקנה קטנה ב – 37.5% מהדרישה .
לפי קביעתו של המומחה מטעם התובעים הפתרון למצב זה הינו התקנת חלון אחר, אשר פתיחתו תותאם להוראת תקנה מספר 2.21 , בסכום של 2000 ₪ .
במענה לטענה זו טוען מומחה הנתבעת כי תקנה 2.01 לתקנות התו"ב קובעת כי המונח "שטח חלון" מוגדר כשטח הפתח שבו מותקן החלון לפי מידות הבנייה החיצוניות המינימאליות בעוד שבמקרה דנן תפקיד החלון הינו לאוורר את החדר ולצד זה לגרום להחדרת אור טבעי אל תוך החדר.
מר זיו מציין בחוות דעתו כי בפועל הותקן פתח אשר עונה לדרישות תקנה 2.21, דהיינו , חלון מידות בשטח של 1.27 מ"ר ולכן אין מדובר בליקוי בניה מה גם שלגבי גובה האדן הרי שאין בת"י 1142 מגבלה עליונה של גובה המעקה .
על פי קביעת מומחה ביהמ"ש יחס השטחים שבין החלון לבין שטח רצפת החדר הינו בשיעור של למעלה מ – 54% מן היחס המינימאלי שאותו קובעות התקנות מה גם שעל פי תקנות מספר 2.01 – 2.21 לתקנות התו"ב שטח החלון בבנייה מהווה 12.33% משטח רצפת החדר שבו הוא מותקן (כ – 54% יותר משטחו המזערי של החלון) ולכן לפי הערכתו לא נפל כל פגם או אי התאמה בדרך התקנת חלון זה (ראה : עדות מר חיט בעמוד 10 שורה 6 – עמוד 11 שורה 2 לפרוטוקול).
סעיף 2.01 לתוספת השנייה לתקנות מגדיר "שטח חלון" כשטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות". סעיף 2.21(א) לתוספת השנייה לתקנות קובע כי לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר ומכאן שהוראות הדין אינן עוסקות עוסק בשטח אוורור אלא בפתח החלון ובמידותיו הפיזיות בלבד (ראה : ע"א (מחוזי ת"א) 38629-08-18 יעקב והודיה ווכניש נ' משהב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ מיום 18.2.2019 ; ע"א (מחוזי ירושלים) 39478-10-12 מנשה לוי חברה לבניין בע"מ נ' עזבון המנוח שלמה שוורץ ז"ל מיום 10.7.2013).
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה בגין רכיב תביעה זה .
הליקויים בחדר השינה של ההורים (חדר שינה מספר 2) :
דר' בן עזרא מציין בחוות דעתו כי בחדר זה קיימים מספר ליקויים - ידית דלת מוכתמת, כנף דלת מעוותת ורווח של סנטימטר מתחת לדלת וכי עלות התיקון הינה 800 ₪ .
בנוסף לכך, קובע דר' בן-עזרא בחוות דעתו כי חלון החדר , אשר אורכו הינו 180 ס"מ , אינו ננעל וכי האדן קצר מרוחב החלון ומשכך ישנו שימוש מופרז בסיליקון ולכן מסגרת החלון לא התאימה למידות הפתח הבנייה ולכן המרווח מולא בסיליקון – ליקוי בנייה אשר מהווה מוקד לחדירת רטיבות לדירה .
כמו כן, קובע דר' בן-עזרא שקיים מעבר של אוויר ושל רוחות דרך חלון החדר וכי גובה אדן החלון מהרצפה הינו 118 ס"מ ולפיכך עלות השיפורים הנדרשים לצורך איטום החלון הינה 1000 ₪ .
בנוסף לכך, קובע דר' בן-עזרא בחוות דעתו כי דלת הכניסה אינה מותאמת למלבן הדלת משום שישנו רווח של 9 מ"מ מתחת לדלת ולכן עלות החלפת האגף הינה 800 ₪ ולכן יש צורך להתקין דלת אחרת במעבר שבין החדר למרפסת בעלות של 4000 ₪ משום שבמקרה דנן רוחב המעבר הינו 74 ס"מ במקום 80 ס"מ כפי הנדרש בתקנה מספר 3.2.1.3 לתקנות התו"ב .
ליקוי נוסף שאליו מתייחס דר' בן עזרא בחוות דעתו הינו הסידוק בשני חדרי השינה – סדק אחד בין קיר הפרוזדור לבין התקרה בחדר שינה 1 ובחדר השינה של ההורים (חדר מספר 2) - סדק אנכי בין קיר הגבס לבין קיר הבלוקים, סדק אופקי בצד החלון וסדק אלכסוני בקיר הממ"ד . לפי הערכתו של דר' בן-עזרא עלות תיקון הסדקים (תיקוני סדקים , תיקוני טיח וצביעת הדירה) הינה 6600 ₪ .
מנגד, המומחה מטעם הנתבעת טוען בחוות דעתו כי לא עלה בידו לאתר כתמים על גבי ידית הדלת אלא רק שאריות צבע לאחר שהתובעים צבעו את חדר השינה שלהם ולכן לשיטתו מדובר בבעיה שהינה באחריותם הבלעדית בהתאם להוראת ת"י מספר 1525 שכותרתו "תחזוקת בנינים וסביבתם הקרובה" .
באשר למרווח הנטעם טוען מר זיו כי מדובר במרווח של 3 מ"מ בלבד בין כנף הדלת לבין מזוזת הנעילה בחלקה העליון. באשר לליקוי הנטען בחלון החדר קובע מומחה הנתבעת כי קיים ליקוי בעת טריקת כנף ימין וכי עלות התיקון הינה 50 ₪ .
בנוסף לכך, קובע מומחה הנתבעת כי אדן החלון הותקן בצורה סבירה וכי לא אותרו סימני רטיבות בסמוך למסגרת החלון וכי אין כל מניעה על פי תקן ייצור מספר 1068 לחדירת אוויר ורוחות דרך החלון ובתנודות של עד 4 מ"מ בכנפי החלונות ובעת שהחלונות נעולים . כמו כן , לא אותרו על ידי מומחה הנתבעת ליקויים החורגים מהמותר או סימנים אשר יכולים להעיד על חדירת רטיבות מבעד לחלונות לטענתו של מר זיו .
בנוגע לדלת המרפסת מציין המומחה מטעם הנתבעת מציין כי מדובר במרפסת משנית ולא בדרך מילוט מהדירה ולכן תקנה מספר 3.2.1.3 אינה רלוונטית. כמו כן , לא עלה בידי המומחה מטעם הנתבעת 2 לאתר פגמים בשלבי התריס של חדר השינה (מספר 2) למעט פגיעה בתחתית השלב החיצוני אשר להערכתו עלולים היו להיגרם כתוצאה מבלאי .
באשר לטענת הסידוק בשני חדרי השינה נטען על ידי מומחה הנתבעת כי לא אותר סידוק וכי תקן מספר 1920 חלק 2 מתיר קיומם של סדקים.
מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש עולה כי ניתן להבחין בשריטות על גבי ידית הידית ובכתמי צבע אשר נדבקו על גבי הידית אשר פונה אל תוך החדר כאשר להערכת המומחה עלות החלפת הידית הינה 100 ₪ וזאת למרות שלא נמסר לעיונו מסמך המסירה שבו נזכר פגם זה.
באשר למרווח הנמצא בתחתית דלת חדר השינה מדגיש מומחה ביהמ"ש כי קיים מרווח של 3 מ"מ בין מישור האגף לבין גומיות האטימה אשר קבועות במשקוף בפינתה העליונה של הדלת כשהיא נמצאת במצב סגור וכי עלות כיוון הדלת לצורך התאמת מנגנון הסגירה הינה 200 ₪.
כמו כן, קובע מומחה ביהמ"ש כי לא ניתן לנעול את אגף החלון אשר נע במסילה לכיוון צפון הבית , ולכן יש צורך בהחלפת סגר החלון בעלות של 100 ₪ ולתקן גם את אטימת החלון באמצעות החלפתו באופן שמסגרתו החיצונית של חלון החדר תהא קטנה בחצי מ"מ מכל צד ממסגרתו הפנימית של המשקוף הסמוי כאשר עלות ההחלפה הינה 5000 ₪ .
באשר לגובה אדן החלון קובע מומחה ביהמ"ש כי אין מדובר בפגם ואילו בנוגע לתלונתם של התובעים על חדירת אוויר ורוחות אל תוך חדר מספר 2 קובע מומחה ביהמ"ש כי מבנה התריס תקין אולם יש צורך לתקן את אופן ההתקנה של מברשות האטימה כך ששתיהן תתחככנה משני צידיו על מנת ליצור מנגנון אטימה משופר מזה אשר קיים כיום בעלות של 250 ₪.
באשר לרוחב דלת המוצא אל עבר המרפסת מציין מומחה ביהמ"ש כי בעת פתיחתה רוחבה הינו 74 ס"מ וכי על פי הוראות תקנה 3.2.1.3 אין דרישה כי רוחבה של המרפסת יהיה גדול יותר.
המומחה מטעם ביהמ"ש אף מתייחס בחוות דעתו להוראת סעיף מספר 1 לטבלה אשר מצורפת לתקנה זו ולפיה הדרישה לרוחב של 80 ס"מ בדלת היציאה אל המרפסת של חדר השינה חלה על אותם מקרים שבהם הדלת משמשת כדרך מוצא. עם זאת , לשיטתו של מומחה ביהמ"ש במקרה דנן הדלת מובילה עבר מרפסת אשר תלויה בקומה מספר 4 של בניין רב קומות ומשכך אין מדובר בדלת שהינה "דרך מוצא" ואף אינה יכולה להיחשב ככזו .
כמו כן, מציין מומחה ביהמ"ש כי שני שלבים בתריס חדר השינה מספר 2 נמצאו פגומים וכי עלות החלפתם הינה 200 ₪ .
קביעתו של דר' בן-עזרא ולפיה דלת הכניסה של חדר השינה מספר 2 אינה מותאמת למלבן שעליו הותקנו משקופי דלת החדר בשל רווח של 9 מ"מ מתחת לדלת מהווה ליקוי אשר מצריך את החלפת אגף הדלת בסכום של 800 ₪ נשללו על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש בנימוק שסיבת הרווח אשר מתחת לדלת בשל דרך התנהלותם של התובעים אשר ניסרו את דלת החדר מיוזמתם על מנת לאפשר חדירת אוויר מזגן אל תוך החדר.
כאמור מעלה, עמדתו של מומחה ביהמ"ש ולפיה מתקין הפרקט ניסר את הדלתות נשללה על ידי התובע (ראה : סעיף 24 לתצהיר התובע) ולכן שעה שהתובע לא נחקר בנוגע לסוגיה זו הרי שיש לקבל את טענת התובעים בסיכומיהם ולפיה יש לשפותם בגין החלפת אגף הדלת בסכום של 643.5 ₪ (800 ₪ לפי הערכת דר' בן-עזרא בקיזוז 100 ₪ בגין החלפת ידית לפי הערכת דר' בן-עזרא בקיזוז 200 ₪ בגין כיוון הדלת אשר נקבע על ידי מר חיט בצירוף מע"מ ועלויות פיקוח) בצירוף התקנת דלת תואמת למלבן בסך של 1029.6 ₪ (800 ₪ בצירוף מע"מ ופיקוח) .
מאחר והנתבעת לא מצאה לנכון לחקור את מומחה ביהמ"ש על קביעתו בנוגע לצורך בהחלפת חלון החדר ותיקון המרווחים שבין התריס לבין מברשות האטימה ובהיעדר התייחסות לרכיב זה בסיכומיה הנני מקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש ומורה על שיפוי התובעים בגין ראש תביעה זה בסך של 6692 ₪ (5200 ₪ בצירוף מע"מ ועלויות פיקוח).
בהתייחס לעמדתו בחוות דעתו ולפיה הדלת המובילה מחדר שינה מספר 2 אל עבר המרפסת המשנית אשר ממוקמת בסמוך לחדר זה אינה מהווה "דרך מוצא" כאמור בהוראת תקנה מספר 3.2.1.3 לתקנות התו"ב ציין מומחה ביהמ"ש בחקירתו בביהמ"ש כדלקמן (ראה : עמוד 12 שורה 8 – עמוד 13 שורה 3 לפרוטוקול):
"ש. אני מפנה אותך לפרק ב' לתקנות, הנושא כותרת, מרכיבי דרך המוצא, סעיף 3.2.1.5 (א) סעיף קטן (3), תחת פרק זה ישנה התייחסות לדלת יציאה למרפסת, כלומר לפי התקנות גם זה חלק מדרך מוצא, כיצד משתנה חוות דעתך לאור זאת.
ת. היא תישאר על כנה באותו אופן. בדירה צריכה להיות יציאה אחת למוצא בטוח. זה המינימום המחייב. ויש יציאה. לא מסתכל אם זה מרפסת. אני אומר שלפי התקנות שמתכננים דירה יש יציאה אחת למוצא בטוח.
ש. תפנה אותי למקום בתקנות שבו נאמר שאפשר להסתפק רק ביציאה אחת. מפנה לטבלה שבסעיף 3.2.1.3 שורה 22 המתייחסת אל דלת דו אגפית, כמו הדלת שלנו, האם גם כעת לא תשנה את חוות דעתך.
ת. לא אשנה אותה. אין לזה רלוונטיות. יש מוצא בטוח, יש יציאה אחת.
ש. אם זה כך, מדוע אם לשיטתך דלת אל מרפסת היא לא דרך מוצא, אז למה התקנות מתייחסות בפרק ב' הנושא כותרת מרכיבי דרך המוצא, גם לדלת זו.
ת. אני יכול להסביר. יש הרבה דירות שהכניסה והיציאה אליהם, היא דלת שמחברת לחצר, ולכן קבעו את זה בתקנות. לא ייתכן שדירה בקומה 25 שהמרפסת היא דרך מוצא.
ש. אני אומרת לך שאם בתקנות אין התייחסות לדלת מרפסת, זה לא בגלל שדלת מרפסת היא לא חלק מילוט עבור מי שנמצא במרפסת וצריך להימלט אלא כי היא לא נבחנת על פי היותה מרפסת אלא על פי שאר הפרמטרים שלה, למשל האם היא חד אגפית, או דו אגפית. האם היא דלת בחדר דיור, או דלת יציאה למרפסת מחדר שירות וכו'. אלה הם הפרמטרים המשפיעים על רוחב הדלת.
ת. אין לי מה לומר על זה. כי לא התעמקתי עד כדי כך בסוגיה הזאת".

תקנה 3.2.1.3, אשר עניינה רוחב הפתח המינימאלי של דלתות ,מגדירה את המונח "דרך מוצא" כך :
"נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה :
יציאה למוצא בטוח ;
מוצא בטוח ;
יציאה ;"
הגדרת "מוצא הגדרת מוצא בטוח" – "חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין".
המונח "יציאה" מוגדר כך :"חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין בשטח פתוח" .
הטבלה המצורפת לתקנה מבחינה בין דלת יציאה מדירה, דלת בחדר מגורים ודלת בחדר שירות כאשר לכל אחת מהקטגוריות הנ"ל נקבע רוחב שונה כאשר המונח "דלת יציאה מדירה" מוגדר כיציאה לרחוב או יציאה עיקרית ולא יציאה דרך מחסן/חצר כביסה וכיוצא בזה" ולכן מקובלת עליי עמדתו של המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה המאפיין של המונח "דרך מוצא" הינה דרך יציאה אל עבר נתיב יציאה בטוח מחוץ לשטח הבניין בעת שמתרחש מקרה חירום (ראה: א(שלום נצרת) עופר וג'ורג'יאנה זלצמן נ' שמואל ברוך חברה לבניין וניהול בע"מ מיום 18.10.18 אשר אושר על ידי ביהמ"ש המחוזי בנצרת בתיק מספר 2835-12-18 מיום 17.4.2019) ומשכך התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.
אשר על כן, הנני מוצא לנכון לקבוע כי יש מקום לפצות את התובעים בגין כלל הליקויים בחדר שינה מספר 2 בסך של 8365 ₪ .
אוורור חדר רחצה הורים :
דר' בן-עזרא מציין בחוות דעתו כי דלת חדר הרחצה מעוותת ביחס למלבן שעליו הותקנו משקופי הדלת וכי עלות התיקון הינה 200 ₪.
באשר לגודל החלון מצוין כי שטח המסגרת הינו 86*61 סמ"ר וכי שטח החלון המאפשר אוורור הינו 61*31 סמ"ר (0.19 מ"ר) וכי זיגוג החלון אינו עולה בקנה אחד עם הוראת תקן ת"י 1099.1.1 ולפי תקן זיגוג בטיחותי מספר ת"י 938.3 ולכן דרוש לנצל חלק גדול יותר מהפתח בכדי להתקין חלון אחר המאפשר אוורור תקני בעוד שלפי תקנה מספר 2.21 שטח האוורור צריך להיות לכל הפחות 0.3 מ"ר בעלות של 1800 ₪ (2316.6 ₪ בסה"כ כולל מע"מ ועליות פיקוח).
מנגד, מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי שטח חדר הרחצה הינו כ – 5 מ' וכי שטח המסגרת הינו 0.28 מ"ר . על פי המפורט בחווה"ד חדר זה הורחב על ידי ביטול חדר שירותים ולכן בוטל גם חלון אוורור נוסף שירותים הפונה לכיוון מרפסת השירות שגם היא בוטלה על ידי התובעים . לפי הערכתו ניתן לפתור את מצוקת האוויר בחדר הרחצה באמצעות הוספת מאוור מסוג "וונטה" בעלות של 600 ₪ כאשר מתוך סכום זה יש לקזז את עלות ביטול החלון בשווי של 400 ₪ (200 ₪ בסה"כ) .
על פי קביעת מומחה ביהמ"ש שטח החדר הינו כ – 5 מ"ר ואילו שטח רצפת החדר הינו 4.74 מ"ר ואילו מידות החלון הינן 0.42 מ"ר. על פי לשון תקנה מספר 2.21(ג) לתקנות התו"ב שטחם הכולל של החלונות בחדר השירות (למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו) מ – 10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר (הכל לפי הגדול) .
המומחה מטעם ביהמ"ש מציין בחוות דעתו כי במקרה דנן שטח החלון של חדר הרחצה קטן מ – 10% משטח רצפת חדר הרחצה ולכן שטחו המזערי של החלון היה צריך להיות 0.474 מ"ר בעוד ששטחו בפועל הינו 0.42 מ"ר בלבד.
מומחה ביהמ"ש הבהיר בחות דעתו כי נציגי הנתבעת הבהירו בפניו שהתובעים ביקשו לבטל את חדר השירותים ולצרף את שטחו לשטח חדר האמבטיה ואף לבטל את חלון חדר השירותים תוך זיכוי התובעים בגין החלון שבוטל.
המומחה מטעם ביהמ"ש סבור שנציגי התובעים היו אמורים להתנגד לדרישת התובעים משום שדרך ביצועה גרם לבנייה הכרוכה באי התמה להוראות תקנות התו"ב ולכן יש מקום לפצות את התובעים באמצעות התקנת וונטה בעלות של 1500 ₪.
לאחר שבחנתי את עמדות שלושת המומחים שוכנעתי כי הדרך הראויה לפתרון מצוקת האוויר הינה באמצעות התקנת מפוח אוויר ("וונטה") בעלות של 1500 ₪. התאמת פתרון מלאכותי זה אף עולה בקנה אחד עם דוקטרינת "הביצוע בקירוב" אשר מאפשרת בידי ביהמ"ש לערוך שינויים מסוימים בדרכי ביצועו של החוזה המקורי על מנת לקיימו באופן אשר עולה בקנה אחד עם אופיו של החוזה המקורי (ראה : ע"א 11965/05 עיזבון המנוח מרדכי קליין נ' שרון מיום 27.8.2009) ומשכך הנני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה בסך של 1500 ₪.
מיקום נקז בתא המקלחת בחדר שירותי ההורים :
על פי הנטען בחוות דעתו של דר' בן-עזרא תא המקלחת נבנה עם נקז מים אשר הותקן במרכז תא המקלחת בה בשעה שבמסגרת תוכניות הבנייה הנקז תוכנן ואף בשרטוטי הל"ת (הוראות למתקני תברואה) פתח הניקוז תוכנן להיבנות מלכתחילה בפינת שבין מפגש הקירות ולכן יש מקום להתאים את הנקז לתוכנית המקורית בעלות של 1200 ₪ (1544.4 ₪ בצירוף עלויות מע"מ ופיקוח).
מנגד, מומחה הנתבעת מצין בחוות דעתו כי התכנון אשר מופיע במסגרת התרשימים הינו לכל היותר בגדר המלצה עבור הקבלן המבצע , וזאת בהתאם ללשון הוראת תקן ייצור מספר 1205 חלק 3 (2007) סעיף מספר 3.3 ולפיה מומלץ לקבוע את גובה ההתקנה של הקבועות ואביזריהן בהתאם לאמור בנספח א' לתקן , מה גם שמיקום הנקז במרכז תא חדר השירותים משפר את יכולת ביצוע שיפועי הניקוז .
על פי עמדתו של מומחה ביהמ"ש העובדה שהנקז הותקן במרכז התא אינו מהווה פגם או ליקוי ואין שום צורך בהתקנת מחסום רצפה בהתאם לתשריט חדר המכר ומשום שגם עמידה על גבי הנקז אינה גורמת להחלקה בשעת המקלחת משום שמדובר בנקז מחוספס (ראה : סעיף 38 לחווה"ד ; עמוד 11 שורות 27 – 32 לפרוטוקול).
לאחר שבחנתי את עמדות המומחים הנני מוצא לנכון לקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש ולפיה אין מדובר בליקוי בנייה מהותי באו אי התאמה משמעותית ומשכך התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.
מרווח מתחת לדלת העץ בחדר הממ"ד :
דר' בן-עזרא מציין בחוות דעתו כי דלת זו אינה מותאמת ל"מלבן" ובנויה בצורה עקומה ובשעת הסגירה קיים רווח מתחת לדלת ברוחב של סנטימטר וכי הדלת אינה נסגרת ב"טריקה" ומשכך יש מקום להתקין דלת חלופית אשר תתאים ל"מלבן" בעלות של 800 ₪ (1029.6 ₪ בצירוף מע"מ ועלויות פיקוח).
על פי עמדת מומחה הנתבעת מדובר בדלת שאינה נכללת במסגרת המפרט הטכני אלא בתוספת בנייה שבוצעה ביוזמת התובעים ומשכך יש מקום לדחות את התובענה בגין רכיב תביעה זה.
מומחה הנתבעת אמנם מסכים כי הדלת אינה נסגרת וכי קיים מרווח של סנטימטר בתחתית הדלת ברם לשיטתו ככל שייקבע על ידי ביהמ"ש כי הדלת לא הותקנה על ידי קבלן אחר הרי שלכל היותר יש לנסרה ולהתאימה לגובה רצפת הפרקט.
עיון בסעיף 92 לתצהיר התובע 2, ובמיוחד בנספח כ' לתצהיר , מעלה כי התובע 2 טען במכתב מייל שאותו שיגר אל אנשי הנתבעת בתאריך 20.2.2013 לאחר שהנתבעת התקינה על גבי הדלת משקופים לדלת הממ"ד בזו הלשון :
"דרור שלום,
בהגיע המתקין אתמול, הבחנתי לראשונה כי קיים משקוף בדלת ממ"ד , לכן ביקשתי לא להתקינה ....
ההזמנה הינה, שדרוג , הזמנה פרטית , ולכן איני רואה את המשא ומתן עם עובדי הקבלן "צמח המרמן" , הן בשינוי מועד ההתקנה ו/או אופן ההתקנה עם או ללא משקוף .
אבקש, לתאם בהקדם ייצור לדלת העונה למידות ללא משקוף
מוטי, אבקש את התערבותך , בנושא לאור המחלוקת המורכבת , בה הספק טוען כי אין זה באחריותו על המידות דלת הממ"ד ואינו מוכן לספק דלת מתאימה" .
מן האמור לעיל עולה בבירור כי הדלת הותקנה על ידי קבלן ביצוע אחר אשר נשכר על ידי התובעים באופן פרטי ומשכך התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.
חיזוק מסתור הכביסה :
לפי טענת מומחה התובעים היה על הנתבעת לחזק את המסתור כמעקה ולכן יש לבצע חיזוק בעלות של 1930.5 ₪ (1500 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות פיקוח).
התובעים מוסיפים ומציינים בסיכומיהם כי בהתאם לתקן ת"י 5100 ובהתאם לפסיקות שונות שניתנו על ידי מספר מותבים שונים בבית משפט זה יש לבצע חיזוק באמצעות פרופיל אופקי המותקן על גבי מסתור תקני, משום שמדובר במקום גבוה ומסוכן בהתאם להוראת סעיף מספר 2.10 לתקנות התו"ב ות"י 1142 אשר מחייבות התקנת מעקה בכל מקום שקיימת ממנו סכנת נפילה ובמקומות שבהם הפרשי הגובה שבין שני מפלסים סמוכים הינם 60 ס"מ (לכל הפחות) .
מנגד, מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי מתקן מסתור הכביסה נפרץ על ידי התובעים ו"סופח" לדירתם שלא כדין ומשכך יש מקום לדחות את התביעה בגין ראש פרק זה .
על פי עמדת מומחה ביהמ"ש המומחה מטעם התובעים אינו מפרט איזה רכיב במסתור הכביסה שהותקן גורם לאי התאמתו של המסתור להגדרה "מעקה" ואף אם היה עולה בידיו לעשות כן הרי שאין בכך כדי לחייב את הנתבעת לבנות "מעקה" בקצה משטח הרצפה של חלל מסתור הכבסים משום שבין מרפסת השירות לבין חלל המסתור הכביסה קיים מעקה אשר מתאים לכל דרישות תקן מספר 1142.
לטענתו של מומחה ביהמ"ש אל תוך מתקן מסתור הכביסה מורשים להיכנס אך ורק טכנאי מערכות מיזוג אוויר ושרברבים באמצעות שימוש ברתמות ומשכך אין צורך להתקין מעקות בתוך מתקני המסתור כפי שאין חובה על מי שבונה בית להתקין מעקות קבועים על גבי גגות רעפים לצורך ביצוע עבודות תחזוקה בתוך הגגות.
המומחה מטעם ביהמ"ש מבהיר בחוות דעתו כי התובע 2 התוודה בפניו ששטח חלל המסתור צורף אל שטח הדירה רק לאחר שלב קבלת החזקה בדירה, ולכן לפי עמדתו של מר חיט מדובר לכאורה בעבירת בנייה כך שאין מקום להתקין את המעקה בשל הסכנה הבטיחותית הכרוכה בכך .
מעבר לכך שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נחקר על קביעותיו הנני מקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש ולפיה מלכתחילה הגישה לחלל זה אסורה ומיועדת אך ורק לברי סמכא אשר עברו הכשרה מיוחדת לצורך כניסה לתוכו וכי בשל התנהלותם של התובעים לאחר הכניסה לדירה הרי שאין מקום לקבל את עמדת המומחה מטעמם משום התקנת אותו פרופיל אופקי נוסף על גבי מתקן מסתור הכביסה עלול לפגוע בשלומם של דיירי הבית (ראה גם: א (שלום חיפה) 20723-11-14 משען נ' גרינברג את שניאור – השכרת דירות למגורים בע"מ ואח' מיום 19.11.2018 .
אשר על כן, התביעה בגין רכיב זה נדחית .
הליקויים באוגר המים של דוד השמש :
על פי האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים יש צורך בעיגון וייצוב אוגר המים בהתאם להוראת תקן מספר 579.4.
בנוסף לכך, מצוין בחוות הדעת כי תושבת הצנרת הותקנה ללא קיבוע ובאופן רשלני וכי קיימים פגמים במעברי הצנרת בשל היעדר איטום כאשר עלות התיקון מסתכמת בסכום כולל של 1400 ₪.
מנגד, מומחה הנתבעת מציין בחוות דעתו כי בניגוד לנטען האוגר תלוי כדבעי ומושען על גבי תושבות כפי הנדרש בתקן הייצור לאחר שאותן תושבות קובעו עוגנו באמצעות "אומגה" וכי האוגר תלוי בחלקו העליון על גבי וו שעוגן בקיר הבניין עם עוגן מסוג "ג'מבו" . בנוסף לכך , מציין מומחה הנתבעת כי אין פגמים במעברים וכי בוצעה התקנת "שרוולים" כפי הנדרש וכי אין צורך באיטום .
על פי האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט יש צורך לאטום את מעברי הצנרת דרך התקרה באמצעות שימוש בחומר גמיש בעלות של 200 ₪ ובנוסף לכך שיש צורך גם לעגן את תושבת הצינורות לקיר בעלות של 100 ₪ ולבצע איטום של מעברי הצנרת דרך התקרה באמצעות חומר גמיש בעלות של 200 ₪.
מאחר והמומחה מטעם ביהמ"ש לא נשאל במהלך חקירתו בביהמ"ש על קביעותיו בנוגע לאוגר המים הנני מוצא לנכון לקבל את עמדתו ולפיה יש מקום לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה בסך של 643.5 ₪ (500 ₪ בצירוף מע"מ ועלויות פיקוח) .
סך הליקויים :
מנגנון נעילת הדלת – 0 ₪ ; לוח חשמל – 0 ₪ ; מיקום ארון תקשורת - 0 ₪ ; מעקה מרפסת הסלון – 965 ₪ ; מישקי הפרדה וחיפוי במרפסת – 14,157 ₪;דלת חדר שינה מספר 1: 1029.6 ₪; החלפת חלון חדר שינה מספר 1 – 0 ₪ ; ליקויים בחדר שינה מספר 2 (חדר הורים) – 8365 ₪ ; אוורור חדר רחצה – 1500 ₪ ; מיקום נקז במקלחת – 0 ₪ ; חיזוק מסתור כביסה – 0 ₪; ליקויים באוגר המים – 634.5 ₪. סך עלויות תיקון הליקויים : 26,660 ₪.
ירידת ערך הדירה :
כאמור מעלה, התובעים טוענים על סמך חוות דעת שמאית כי שווי דירתם פחת בסכום של 70,000 ₪ על סמך הבטחה בעל פי מטעם נציגת המכירות של הנתבעת , ששמה אירנה , במהלך שלב שיווק הפרויקט הובטחה להם דירה מסוג מיני פנטהאוז כאשר הגג שמעליה ייוותר ללא שימוש קבוע . חרף זאת , לטענת התובעים , הלכה למעשה הנתבעת התנערה מהבטחתה ובנתה על גבי הגג פרגולה וכך הגג משמש את הדיירת המתגוררת בדירה הסמוכה (דירה מספר 16) כמרפסת נוספת ששטחה כ – 24.5 מ"ר .
לדברי התובעים, הנתבעת כללה במסגרת התשריט אשר הועבר לחתימתם אך ורק את קומת הקרקע של הבניין המשותף וכן גם את הקומה הרביעית שבה ממוקמת דירתם מבלי שהתשריט כולל את גג הבית ואת מרפסת הגג .
התובעים מוסיפים ומציינים כי דיירי הדירה הסמוכה עושים שימוש בגג הבית במהלך כל שעות היממה וכך הינם סובלים ממטרדי רעש בגין שימוש זה.
מנגד, הנתבעת טוענת כי התמונה אשר מצורפת לסעיף מספר 26 לתצהיר התובעים (סעיף 103.1 לתצהיר) הינה תמונת הדמיה אשר הייתה תלויה על גבי קיר משרד המכירות של הנתבעת לצורכי שיווק בלבד וללא התייחסות ספציפית לדירות מסוימות אלא לצורך התרשמות בלבד , וכי אין בהדמיה הזו דבר הסותר את המפרטים והתוכניות .
עוד ובנוסף, טוענת הנתבעת כי תמונת ההדמיה אינה מהווה חלק מההסכם אשר נכרת בין הצדדים וככזו אינה גוברת על הוראות המפרט הטכני ועל התוכניות הספציפיות של דירת התובעים אשר צורפו להסכם כחלק בלתי נפרד ממנו .
לטענת הנתבעת, העובדה שהתובעים היו מיוצגים על ידי עו"ד בשעת החתימה על הסכם המכר מייתרת לחלוטין את טענות התובעים ולפיה הובטח להם בעל פה שהגג "יוצמד לדירתם" ולכן גם יש לקבל את עמדת מומחה ביהמ"ש ולפיה ערך הדירה אינו פוחת וזאת גם אם חלק מהגג משמש בפועל כמרפסת נוספת של דיירי בית מספר 16 .
עיון במסמכי הסכם המכר מעלה כי בסעיף 2.1.12 המונח "דירה" מוגדר כך :
"הדירה, כמפורט בנספח א' לחוזה זה , במפרט ובתוכנית , שאליה יוצמד חלק יחסי ברכוש המשותף כאמור בחוזה זה ומשטח החניה שמספרו כנקוב בנספח א לחוזה זה" .
בסעיף 2.1.22 להסכם מגדיר את המונח "רכוש משותף" באופן הבא :
"רכוש משותף כהגדרת מונח זה בחוק המקרקעין , התשכ"ט – 1969 , אך לא כולל אחוזי בנייה בכל מקרה ייוותרו בידי המוכר ולא כולל שטחים אשר יוקצו לטובת חברת החשמל לישראל בע"מ ו/או בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ו/או מי שיבוא במקומו לצרכי הנחת מתקניהן וכן כל רכוש אחר אשר יוצא ע"י המוכר מהרכוש המשותף כאמור בחוזה זה על נספחיו" .
בסעיף מספר א(4) בעמוד 2 למפרט הסכם המכר המונח "דירה" מוגדר כדלקמן :
"הדירה : כניסה, חדר דיור , מטבח , פינת אוכל , חדר שינה הורים , 2 חדרי שינה , מרחב מוגן דירתי (להלן : ממ"ד המשמש גם כחדר שינה) , פרוזדור , 2 חדרי רחצה (אמבטיה , מקלחת) , חדר ארונות , שירותי אורחים , מרפסת שירות , מרפסת שמש , 2 מרפסות שמש , מרפסת גג , רחבה מרוצפת וחצר" .
מעבר לכך שטענת התובעים ולפיה דיירי הבית הסמוך גורמים להם מטרדי רעש כתוצאה מהמחדל מההתנהלות המיוחסת לנתבעת לא הוכחה על ידי התובעים במסגרת הליך זה בין אם באמצעות ראיותיהם (צילומי וידיאו, עדויות שכנים וכו') או לחילופין באמצעות הצגת פס"ד שיפוטי המוכיח טענה זו הרי שהעובדה שהתובעים היו מיוצגים במהלך שלבי כריתת הסכם המכר על ידי אחותו של התובע 2, שהינה עו"ד במקצועה (ראה : עמוד 23 שורות 15 – 18 ; שורות 28 – 33 לפרוטוקול) , ונמנעו מהעדתה במסגרת הליך זה בכל הנוגע לסיבה שבגינה הסכם המכר אינו כולל בחובו הוראות בנוגע ל"הצמדת" הגג לדירתם או לחילופין בנוגע לאיסור בניית מרפסות על הגג , צריכה להיזקף לחובתם של התובעים .
כידוע, אדם החותם על מסמך , ובפרט אדם אשר שכר את שירותיו של עו"ד על מנת שילווה אותו במסגרת עסקה לצורך מתן ייעוץ במכלול משמעויות העסקה לרבות מצבו המשפטי של הנכס נשוא העסקה , מוחזק כמי שקרא את המסמך והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו ובמיוחד בעת שמדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו האישיים ולכן על המבקש לסתור חזקה זו להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה (ראה : דר' לימור זר-גוטמן , "ייצוג מול צד שכנגד-בלתי מיוצג-ייזהר עורך הדין" , דין ודברים (א) , תשס"ה , 194 ; ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 ; ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3), 934 ; ע"א (מחוז ת"א) 2154/09 מאיר וריקי כהן נ' עו"ד שלמה מרבאום מיום 31.8.2010) .
חזקת ידיעת החותם ולפיה קרא את המסמך והבינו משלבת בחובה הן את ההיבט העובדתי והן את ההיבט המשפטי ומ,כאן שעל החותם לשאת באחריות לחתימתו ולכן האחרון אינו יכול להסתמך על "עצימת עיניים" בשלב החתימה (ראה : ע"א 8510/09 בנק הפועלים נ' נויברג מיום (24.11.11 ועל בעל הדין המבקש לסתור חזקה זו לשאת בנטל הוכחה כבד (ראה : ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (2000) .
ודוק, בחוזים צרכניים מובהקים, ובכלל זאת חוזי מכר דירה , הסכם מכר או תשריט מפורט גוברים על האמור ב עלון המכירה ("פרוספקט") ו עלון המכירה יחייב רק כאשר הוא המקור היחיד ממנו ניתן לדלות פרט מסוים. בנוסף לכך , אין גם לראות בנתון אחר שהינו חיצוני לחוזה המכר ולתשריט המצורף אליו , דוגמת עלון השיווק של החברה הקבלנית, כעניין מחייב לעניין שטח הדירה כל עוד שנתוני שטח הדירה מוגדרים באופן ממצה במסגרת הסכם המכר והתשריט (ראה : ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ' משה זאב מיום 18.11.2009 ; ע"א 9085/00‏ ‏ שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ 21.7.2003) .
במקרה דנן ברי כי העובדה שהסכם המכר אינו כולל שום הוראה בנוגע להצמדת הגג לדירת התובעים ו/או כי קיימת מניעה להתקין עליו מרפסת לטובת הדירה הסמוכה מלמדת על כך שאין מקום לראות בתמונת ההדמיה כהתחייבות חוזית מצד הנתבעת אשר גוברת על הוראות הסכם המכר ועל התשריט המצורף לו .
לא זו אף זו, אף בהנחה שהמרפסת אשר נבנתה על הגג נבנתה בניגוד להתחייבות חוזית מפורשת אשר ניתנה לתובעים במהלך שלב השיווק מקובלת עליי עמדת מומחה ביהמ"ש ולפיה ככל שהתובעים יבקשו למכור את הדירה בעתיד לידי צד ג' הרי שלא ניתן להוכיח את אותו נזק ערטילאי בעתיד משום שאין בעובדה שאכן קיימת מרפסת המשמשת את דיירי הבית הסמוך על גבי גג הבית בכדי למנוע מצדדים שלישיים מרכישתה או לחילופין לדרוש סכום מופחת לצורך קניית הדירה (ראה : סעיף 63.2.8 – 63.2.12 לחווה"ד ; עדות מומחה ביהמ"ש בעמוד 14 שורות 9 – 26 לפרוטוקול).
עוגמת נפש (נזק לא ממוני) :
התובעים טוענים בסיכומיהם כי התנהלותם של התובעים גרמה להם למורת רוח עצומה ומשכך הינם עותרים לפצותם בסכום כולל של 35,000 ₪.
כאמור מעלה, התובע 2 טוען כי קבלן משנה מטעם הנתבעת בתחום החשמל הגיש כנגדו תלונת סרק במשטרת ישראל וכי אותה תלונה כמעט וגרמה לפיטוריו ממקום עבודתו ומל המשיך ולשרת בצה"ל במסגרת שירות המילואים במסגרת יחידה מסווגת שאליה הינו משתייך.
כמו כן, טוענים התובעים כי יש לפצותם בגין הצפיפות וחוסר הנוחות אשר נגרמו להם , בגין הפסדי ימי עבודה רבים ובשל ריבוי הליקויים לאחר מסירת הדירה אשר חשפו את ילדיהם הקטנים לסכנות בריאותיות חמורות ולסכנות בטיחותיות חמורות ואף בשל הפרת ההבטחה בנוגע לכך שלא ייעשה שימוש בגג הבניין הנמצא מעל דירתם .
מנגד, הנתבעת טוענת כי יש לזקוף לחובת התובעים את הפער הרב שבין היקף הליקויים המפורט בכתב התביעה (בסך של 79,000 ₪) לבין שיעור הליקויים אשר נקבעו על ידי מומחה ביהמ"ש (בסך של 9000 ₪) וכן גם את העובדה שהתובע הודה במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש כי מרביתם המכריע של הליקויים תוקנו עד לחודש ספטמבר 2013 וכי בין השנים 2013 ועד 2016 התגלעו בדירה ליקויים נקודתיים ומינוריים ותו לא .
עוד טוענת הנתבעת כי התובעים לא הוכיחו באמצעות ראיותיהם שנגרמו להם הפסדי שכר כלשהם וכי התובע מצטייר בעיניהם כאיש ריב ומדון.
הפיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפינוי מהדירה לצורך ביצועם. אמנם אין יחס ישר בין עלות התיקונים לשיעור הפיצוי בגין עגמת הנפש, ברם על הפיצוי להיות סביר (ראה : ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ מיום 28.2.05) .
במקרה דנן אין מחלוקת על כך שלאחר כניסתם של התובעים לדירה התגלעו בה ליקויים רבים, ובמיוחד ליקויי רטיבות , אשר הצריכו את הנתבעת לבצע מספר רב של תיקונים בדירת התובעים לאורך תקופה ממושכת (ראה : מכתב הנתבעת מיום 29.9.2013 המצורף כנספח ד' לתצהיר התובע ; עדות התובע בעמוד 18 שורות 25 – 33 לפרוטוקול ; סעיפים 12 , 18 21 – 24 לתצהיר נציג הנתבעת , מר מרדכי לוזון).
עם זאת, לא זו אף זו שהתובעים נמנעו מלצרף ראיות לכך שהתובע היה על סף פיטורים ממקום עבודתו ועל סף הדחה מיחידת המילואים שבה שירת אלא שהתובעים גם נמנעו מלציין את שמו של קבלן המשנה בתחום החשמל אשר לטענתם הגיש כנגד התובע 2 את אותה תלונת סרק (ראה : סעיף 75.1 לסיכומי התובעים) הרי שהם אף נמנעו מלנמק בסיכומיהם מדוע היה מקום לחייב את הנתבעת בגין מעשיו של אותו קבלן משנה בהתאם להוראות סעיף 15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובפרט כאשר התובעים מצאו לנכון לנהל כנגד אותו קבלן משפטי הליך משפטי נפרד אשר תוצאותיו לא פורטו במסגרת הליך זה (ראה : עדות התובע בעמוד 19 שורות 34 – 35 ; עמוד 20 שורות 6 – 11 לפרוטוקול).
מחד, בשקלול היקף הנזקים , טיב הליקויים , הקושי והמצוקה המתוארת על ידי התובעים כמי שהם וילדיהם התמודדו עם הליקויים הרבים אשר התגלעו בדירה לאחר מסירתה ועד לשלב תיקונם בידי הנתבעת ומאידך בהתחשב בכך שהנתבעת לא התנערה מחובתה לתקן את חלק הארי של הליקויים אשר התובעים התריעו עליהם בפניה , כפי שמתרחש לא אחת במחוזותינו , ובכך שלא חרגה מהתחייבותה בהסכם המכר ובתשריט בנוגע לגג הדירה כפי שנקבע מעלה הרי שהנני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בגין רכיב תביעה זה בסך של 10,000 ₪.
פינוי הדירה במהלך תקופת השיפוץ :
התובעים עותרים בסיכומיהם לפצותם על דרך האומדן בסכום של 10,000 ₪ בשל הפסדי השכר והוצאות שכירת דירת מגורים חליפית במהלך תקופה זו. מנגד , הנתבעים טוענים כי במקרה דנן יש מקום לאמץ את מסקנת מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו ולפיה לפי הערכתו ניתן לבצע את תיקון הליקויים בתוך שבוע ימים מבלי שיימנע מהם להמשיך ולהתגורר בדירה .
בהינתן הפער הרב שבין קביעות מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו לבין הסכום שנפסק על ידי ביהמ"ש ולאור סוג הליקויים ואופיים הנני מוצא לנכון לקבוע כי יש לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה בסכום של 5000 ₪.
תיקונים בתשתית המזגן :
התובעים טוענים כי צנרת המזגן אשר הותקנה בדירה הותאמה למזגן מסוג 1.5 כ"ס בעוד שהתובעים ביקשו להתקין בדיקתם מזגן מיני מרכזי ולכן הם נאלצו להתקין בדירתם תשתית למזגן מיני מרכזי.
לטענתם, אנשי הנתבעת הבטיחו לפצותם בגין כך אולם התנתה זאת בחתימה על גבי כתב ויתור בניגוד להוראות חוק המכר (דירות) ואף בהצגת חשבוניות מס המלמדות על ביצוע העבודה .
מנגד, הנתבעת טוענת כי בהתאם להוראת סעיף 4.3 למפרט הסכם המכר היא הייתה מחויבת לבצע הכנה למזגן דירתי מיני מרכזי בהתאם להנחיות מהנדס המתמחה בתכנון מערכות מיזוג אוויר ברם מחקירתו של התובע 2 בביהמ"ש התברר כי במהלך חודש מאי 2012 התובעים דרשו מהנתבעת לבצע שינויים במערכת ההתקנה (תוספת עבור צנרת מיזוג אוויר, צנרת מעל 3 מ' אורך ונקודה למזגן כולל צינור עד 4 מ' לחיבור) אשר בוצעו על ידי הנתבעת .
עוד טוענת הנתבעת כי התובעים לא הציגו חוות דעת של בר סמכא מטעמם בנוגע לליקויים בדרך התנהלותה ואף ביחס לעבודות אשר בוצעו לטענתם על חשבונם מה גם שעיון בנספח ל' לתצהיר התובעים (כתב הוויתור).
התובע 2 נימק במסגרת עדותו בביהמ"ש את הסיבה שבגינה לא הובאו על ידו ראיות בנוגע לתשתית לקויה כדלקמן (ראה : עמוד 19 שורה 30 – עמוד 20 שורה 5 לפרוטוקול) :
"ש. אתה טוען שההכנה למזגן שהיתה בזמן שקיבלת את הדירה התאימה למזגן של 1 וחצי עד 2 כ"ס, האם יש לך אסמכתא כלשהי, מסמך מאיש מקצוע, חוות דעת מקצועית, אישור מאיש מזגנים שתומך בטענה שלך שאכן מה שאתה טוען זה מה שאכן היה?
ת. אני מברך את אותו יום שהיה מתקין מקצועי, שלמזלי הציל אותי מנקודה אחרת. לא הכרתי אותו. היה אוטו של צנרת אוויר למטה ואמרתי לו שיבוא לתת לי הצעת מחיר. האדון מאיר שנותן גם עדות בתביעה נגד החשמלאי שהוא היה באותו אירוע והציל אותי מזה, אני לא מכיר אותו בעברי ולראשונה נתקלתי בו באותו יום, הוא מסתכל על הצנרת וכאיש מקצוע הוא אמר שהצנרת הזו לא מתאימה ל- 2.5 כ"ס. לאחר מכן הצגתי את הטענה בעל פה, לא בכתב ולא באסמכתא מול דניאלה. דניאלה אמרה לי שזה לא מתאים כי ביקשתי משהו אחר. פה היה הקונפליקט.
ש. האם יש לך מסמך מאדון פרנהייט או ממהנדס או מומחה אחר למיזוג שתומך במה שאמרת?
ת. מסמך לא, במידה והיה נדרש עדות של אותו בחור כן".

מן המקובץ לעיל עולה כי לא הובאו על ידי התובעים ראיות או עדויות התומכות בכך שבוצעו על ידם תיקונים בתשתית ההכנה למזגן בסכום של 10,000 ₪ מה גם שמעדותו של התובע 2 בביהמ"ש לא ניתן להבין מדוע הוא נמנע מהבאתו של אותו בר סמכא בתחום המזגנים אשר אוזכר בעדותו בביהמ"ש ומהבאת ראיות מהותיות אלו (חשבוניות מס בגין רכישת המזגן וחומרי העבודה , הסכם ביצוע עבור התקנת תשתית המזגן , חשבוניות מס בגין ביצוע העבודה וכו') כי אלו היו פועלים לחובתם .
משכך התובענה בגין ראש תביעה זה נדחית.
סוף דבר :
התובענה מתקבלת באופן חלקי.
הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 41,660 ₪. הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל .
בנוסף לכך, תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 4,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ש"ח . ייאמר כי סכום ההוצאות הינו על הצד הנמוך לאור הפער הניכר שבין ממצאי מומחה בית המשפט לחוות הדעת מטעם התובעים.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.