הדפסה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 15012-02-17

בפני
כבוד ה שופטת סיגלית מצא

התובעת:

ניקול גיטרמן

נגד

הנתבעים:

  1. עו''ד יוסף ליבנה
  2. עו''ד שרגא בלזר
  3. אולגה אדמובסקי
  4. חברה קדישא חיפה

החלטה

הנתבעת מספר 4, בהסכמת הנתבע מספר 1, הגישה בקשה לצירוף מר מרק גיטרמן ז"ל (להלן: "המנוח") כצד נדרש לדיון בתביעה ולמינוי אפוטרופוס לדין אשר ייצג את עניינו בפני בית המשפט.
התובעת השאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. עוד ציינה התובעת בתגובתה כי למיטב ידיעתה למנוח אלמנה (גב' טטיאנה גיטרמן) ובן (מר ליאור גיטרמן) אשר מקום מושבם בארצות הברית, וכי הנתבעת מספר 3 בקשר עם שאריו של המנוח.
המקור הנורמטיבי למינוי אפוטרופוס לדין על-ידי בית המשפט מצויה בתקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") ( רמ"ש 39805-10-14 ע' (חסוי) נגד י' ואח' (פורסם בנבו)). סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית עוסק במינוי אפוטרופוס לדין לקטין או לאדם שמונה לו אפוטרופוס. כאשר מדובר בבקשה למנות לאדם אפוטרופוס לדין לצורך ייצוגו בהליך התלוי ועומד בבית המשפט ואגב אותו הליך, כבענייננו, המסגרת הסטטוטורית הרלבנטית היא תקנה 32(ב) לתקנות, אשר קובעת כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט".
מינוי אפוטרופוס לדין הנו הליך חריג, אשר יש לעשות בו שימוש רק כאשר השימוש באמצעים הדיוניים העומדים לרשות בית המשפט לא צלחו. כדברי בית המשפט ברע"א 3232/04 פלוני נגד פלונים (פורסם בנבו):
"הוראה זו נותנת בידי בית המשפט או הרשם במהלך תביעה המתבררת בפניהם אמצעי דיוני להורות על מינוי אפוטרופוס שייצג ייצוג הולם בעל דין הזקוק לכך – בין אם הוא כבר בגדר פסול דין, ובין אם הוא זקוק לאפוטרופוס לדין שיפעל בשמו בהליך בבית המשפט. ...
למותר להדגיש כי שימוש באמצעי של מינוי אפוטרופוס לדין למי שזקוק לאפוטרופוס לצורך ייצוגו בהליך משפטי תלוי ועומד הוא מעצם טיבו ענין חריג, שאינו מתרחש כדבר של יום ביומו. הטעם לכך הוא כי נקיטתו מחייבת הליך אינצידנטלי אגב ניהול תובענה, הכרוך בבירור כשירותו של בעל הדין לנהל את המשפט, והדבר מצריך לרוב בחינה של עניינים רפואיים, התייחסות לנתונים שעניינם בצינעת הפרט, ופגיעה אפשרית באוטונומיה של הפרט. ברי, אפוא, כי היזקקות לאמצעי זה מקומה במצבים נדירים בלבד, שבהם באיזון זהיר וראוי גובר הצורך בנקיטת צעד קיצוני כזה תוך פגיעה בצנעת הפרט ובכבודו האישי, על פני האפשרות לנקוט באמצעים אחרים שסדרי הדין מספקים לצורך הבטחת יעילות הדיון השיפוטי ושמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין האחרים.
... מקומו של הליך על פי תקנה 32(ב) לתקנות לבדיקת צורך במינוי אפוטרופוס לבעל דין לצורך ייצוגו בהליך אפשרית, אפוא, רק מקום שהאמצעים הדיוניים הקונבנציונליים לא צלחו, ומקום שהקושי הדיוני שנגרם בהעדר ייצוג הולם הוא מהותי וקיצוני."
בענייננו, לא ניתן למנות למנוח אפוטרופוס, שכן הלך לבית עולמו. משנפטר, אינו עוד אדם הכשיר לחובות וזכויות משפטיות כאמור בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית. הדרך לניהול תביעה כנגד אדם שהלך לבית עולמו הנה הגשת תביעה כנגד עיזבונו. מאותה סיבה אף אין צורך במינוי אפוטרופוס לדין למנוח, באשר עיזבונו נכנס לנעליו.
יחד עם זאת, צודקת המבקשת כי המנוח הינו צד נדרש לדיון בתביעה, בשים לב לסעד המבוקש בסעיף 37.1 לכתב התביעה , במיוחד נוכח טענות התובעת בכתב תביעתה כנגד קביעת הסדרים ביחס לקברו של אביה ללא אישורה .
אשר על כן אני מורה כדלקמן:
התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן, לו תצרף את עיזבון המנוח מרק גיטרמן ז"ל על-ידי יורשיו או על-ידי מנהל עיזבון, ותמציא את כתב התביעה המתוקן לכלל הנתבעים.
יובהר כי עיזבון אינו אישיות משפטית, והוא יכול לתבוע ולהיתבע על-ידי כלל היורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה או על-ידי מנהל עיזבון.
לחילופין, תגיש התובעת כתב תביעה מתוקן, ממנו יושמט הסעד המבוקש בסעיף 37.1 לכתב התביעה.
התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן עד יום 4.6.2017.
למעקב פנימי ביום 5.6.2017.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ז, 13 מאי 2017, בהעדר הצדדים.