הדפסה

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 29824-04-20

מספר בקשה:2
בפני
כבוד ה שופטת תמי לוי יטח

מבקש

ארז גריל, ת"ז XXXXXX038 (נושה)

נגד

משיבים

  1. אברהם אוחיון (היחיד)
  2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
  3. עו"ד רועי זאבי (הנאמן)

פסק דין

בפני בקשת המבקש- הנושה, לביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד .

ביום 28.4.20 ניתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד, בהתאם לבקשתו.

המבקש הגיש בקשה לביטול הצו ביום 11.5.20.

טענות המבקש

מקורו של החוב נשוא תיק החדל"פ באירוע פלילי בו היחיד, דקר באמצעות סכין באורך 15 ס"מ את המבקש, לאחר שהתבקש על ידי המבקש להזיז את רכבו, שחסם את רכב המבקש. לאחר האירוע, ברח היחיד מהמקום, כשהוא מותיר את המבקש מתבוסס בדמו. בעקבות אירוע הדקירה, המבקש נפצע באורח אנוש ונזקק לטיפול רפואי זמן ממושך, ואף נותר נכה בשיעור ניכר.

בית המשפט המחוזי גזר את דינו של היחיד בגין אירוע התקיפה למשך 4.5 שנים של מאסר בפועל, וכמו כן חייב את היחיד בתשלום פיצוי עונשי בסך של 50,000 ₪. היחיד לא שילם למבקש פיצוי זה, למעט 3 תשלומים ששולמו בתקופת הביניים שעד להכרעת בית המשפט העליון, בערעור שהוגש על ידו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

לאחר שהליכי גבייה שננקטו על ידי המרכז לגביית קנסות לא סייעו בגביית החוב, גדל חובו של היחיד והגיע כיום לכדי סך של כ- 110,000 ₪.

המבקש הגיש כנגד היחיד תביעה אזרחית בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות אירוע התקיפה וניתן פסק דין אשר חייב את היחיד לשלם לו פיצוי נוסף של 400,000 ₪ ו- 60,000 ₪ בגין שכ"ט. היחיד לא שילם את הסכומים נשוא פסק הדין ונפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל. כיום החוב נשוא פסק הדין האזרחי, מסתכם בסך של למעלה ממיליון ₪.

היחיד לא עשה מאמץ ממשי לתשלום חובותיו כלפי המבקש, חרף יכולתו לעשות כן וחרף העובדה כי משפחתו בעלת אמצעים כלכליים.

אין מקום ליתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד, באשר חובותיו כלפי המבקש לא נוצרו בתום לב, וממילא חלק ניכר מהחוב מקורו בחיוב בפיצוי עונשי, בהתאם לסעיף 77 לחוק העונשין.

צו כינוס שניתן כנגד היחיד במסגרת תיק פש"ר 52862-02-16 (מחוזי חיפה) בוטל מאותם הנימוקים המפורטים בבקשת ה מבקש.

תגובת הממונה

אין חולק כי חובותיו של היחיד מקורם בעבירה פלילית בה הורשע היחיד, ואשר יש בה כדי לפגוע באופן קשה בתקנת הציבור ובערכי חברה ומוסר. אין בריצוי עונש מאסר בפועל כדי להצדיק את ריקון הסנקציה האזרחית מתוכנה, אשר באה לידי ביטוי בפסיקת הפיצוי לקורבן העבירה. נוכח חומרת העבירה, אין מקום לסבור כי חלוף הזמן יכול לרפא את חוסר תום הלב שביצירת החובות. כמו כן, ומאחר והיקף החובות שאינם ברי הפטר מגיע לכדי סכום עצום של כמיליון ₪, אין מקום ליתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, שכן לא יהיה בו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו של היחיד. יתרה מכך, מדובר ביחיד שהינו צעיר, וחרף גילו אינו עובד מאז חודש אפריל 2019. היחיד אף הסתלק מעזבון אביו המנוח בשנת 2007, למרות שבאותה עת כבר חויב בפיצוי העונשי לטובת המבקש. היחיד אף לא טרח לעמוד בצו התשלומים החודשי במסגרת הליך זה, ולא הגיש דו"חות חודשיים למשרד הממונה. לאור כלל האמור סבור הממונה כי יש להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן כנגד היחיד.

תגובת הנאמן

החוב כלפי המבקש נוצר בנסיבות חמורות כפי שפורט לעיל. בהסתמך על אופן יצירת החובות, המבקש עתר בעבר בבקשה לבטל את צו הכינוס שניתן כנגד היחיד במסגרת תיק פש"ר 52 862-02-16 (מחוזי חיפה). כב' השופט נאסר ג'השאן נעתר לבקשתו וקבע , כי אין מקום לחייבים מסוגו של היחיד באכסניה של הליך פשיטת הרגל. היחיד הגיש ערעור על פסק הדין של כב' השופט ג'השאן ואולם זה נמחק לבסוף. היחיד מנסה לעקוף את פסק הדין שניתן כאמור על ידי כב' השופט ג'השאן באמצעות הגשת בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים, ומעשה זה לכשעצמו הינו מעשה הנגוע בחוסר תום לב ומצדיק את ביטול ההליך. בית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על פסק דינו של כב' השופט ג'השאן.

חרף מספר ארכות שניתנו ליחיד, הוא נמנע מלהגיש תגובה מפורטת לבקשה, והסתפק בהודעה מיום 11.8.20, לפיה לאור תגובת הממונה והנאמן הובן לו כי עניינו הוכרע וכי כל תגובה שתינתן על ידו תוביל לסגירת תיק הפש"ר, ולפיכך ביקש כי בית המשפט יכריע על בסיס המסמכים המצויים בתיק.

דיון והכרעה:

אקדים ואציין כי נימוקי פסק הדין שניתן בעניינו של היחיד, ע"י כבוד השופט ג'השאן נאסר, בתיק פש"ר 52862-02-16, ביום ה-20.12.2016, יפים גם לצורך פסק דין זה, ובפרט שלא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטייה מפסק הדין האמור.

בית משפט זה איננו מהווה ערכאת ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שפסק דין זה חלוט וסופי מאז ניתן ביום ה-20.12.2016 ושעה שהיחיד הגיש ערעור על פסק הדין האמור לבית המשפט העליון, והערעור נמחק מאחר ולא הופקד העירבון הנדרש ע"י היחיד.

השינוי המהותי היחיד שחל מאז מתן פסק הדין הנ"ל, הינו כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") ומשכך, על בית המשפט לבחון באם יש בשינוי זה כדי להצדיק סטייה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי .

בהתאם לחוק חדלות פירעון, הגיש היחיד בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים וזאת לאחר שבמסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בוטל צו הכינוס שניתן כנגדו.

הממונה נתן בתיק זה צו פתיחת הליכים כנגד היחיד ביום ה-28.4.2020 ואולם, משהוגשה ע"י הנושה/המבקש בקשה לביטול הצו האמור, בית המשפט נדרש לדון ולהכריע בה.

במסגרת פסק דין זה, אדרש לסעיפי החוק הרלבנטיים נשוא חוק חדלות פירעון וכן לפסיקה שניתנה ביחס לפקודת פשיטת הרגל, והכל תוך היקש ממנה למקרה דנן ותוך התאמתה להוראות חוק חדלות פירעון.

להלן ההוראות הרלוונטיות מחוק חדלות פירעון:
" 175 (א) ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
(1) תשלום עונשי;
(2) חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001;
(3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:
(1) ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.
...

286. (א) בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו".

אין חולק כי חובותיו המוצהרים של היחיד הם שניים בלבד, ומקורם באותו אירוע בו תקף היחיד את המבקש בנסיבות מחמירות. החוב הראשון הינו חוב שמקורו בפיצוי לקורבן העבירה, קרי למבקש, על סך של 50,000 ₪ ואשר הוטל על היחיד במסגרת ההליך הפלילי שהתנה ל בעניינו בתפ"ח (מחוזי חיפה) 2012/05. החוב השני הינו פיצוי שנפסק לטובת המבקש על סך של 400,000 ₪ בתוספת 60,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד, וזאת במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה כנגד היחיד במסגרת ת"א 709/08 (מחוזי חיפה) ארז גריל נגד אבי אוחיון ואח'.

ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון, במסגרת ע"א 2771/10, התקבל ועל הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי נוסף פיצוי נוסף בסך של 200,000 ₪.

צא ולמד כי חובותיו של היחיד מקורם בעבירה הפלילית בה הוא הורשע. החוב הראשון הוא פיצוי עונשי למבקש שנפסק במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע בביצוע עבירת אלימות חמורה. החוב השני הינו פיצוי נזיקי בגין הנזקים שנגרמו למבקש עקב ביצוע אותה עבירה של אלימות חמורה.

לאור האמור, מתקיים במקרה דנן סעי ף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון הקובע כי ההפטר לא יחול על חובות עבר אשר נוצרו כתוצאה מאלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה. יוער כי בסעיף האמור, אין כל הבחנה בין פיצוי עונשי לבין פיצוי נזיקי וכי הדגש הושם על מקור היווצרות החוב . ראה בעניין זה דברי ההסבר להצעת החוק, בהם צוין כי: " הטעם לאי מתן חוב שנוצר בדרך מרמה, הוא שלא יהיה צודק לפטור את היחיד מחבות שנוצרה במרמה, שאחרת יצא החוטא נשכר. חוב זה הוכר כחוב שאינו בר הפטר גם לפי פקודת פשיטת הרגל. החוק המוצע מבקש לכלול בסעיף זה עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי. בעניין זה עוקבת הצעת החוק אחרי המגמה בפסיקה (ראו לדוגמה: ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם בנבו, 11.1.2015)".

אומנם סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון מאפשר לבית המשפט לשקול מתן הפטר בנסיבות חריגות על החובות המפורטים בסעיף 175(א) ו/או להתנות את מתן ההפטר בתנאים ואולם, לא הוצגו בפני בית המשפט במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות שימוש בסעיף זה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהיחיד לא הגיש כאמור תגובתו לבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים.

במקרה דנן, העבירה בגינה הוטל על היחיד החיוב בתשלום הפיצויים, הינה עבירה חמורה ביותר של אירוע דקירה בנסיבות מחמירות אשר ביצע היחיד ואשר גרם לפגיעה פיזית חמורה למבקש. בעקבות אירוע דקירה זה המבקש נאלץ לקבל טיפול רפואי ממושך ועד היום הוא נותר עם נכות צמיתה. לא זו אף זו, היחיד הותיר את המבקש לאחר דקירתו כשהוא מוטל על הקרקע, מתבוסס בדמו ועזב את זירת ההתרחשות. קודם לאירוע הדקירה, חסם היחיד את רכבו של אחד מדיירי הבניין וחילופי דברים שהוחלפו בין היחיד לבין המבקש, הובילו למעשה החמור והנפשע שבוצע ע"י היחיד.

סבורני כי הנסיבות החמורות שתוארו לעיל וחומרת העבירה בה הורשע היחיד אינם מצדיקים כי יינתן הפטר ליחיד מהחובות הנובעים מאירוע הדקירה כאמור ומסקנה זו תואמת כאמור את הוראות חוק חדלות פ ירעון.

מוסכמת עלי עמדת הממונה ולפיה, אין בעובדה כי היחיד ריצה עונש מאסר בגין העבירה שבוצעה על ידו כדי לאיין את חומרתה של העבירה וכי תקנת הציבור איננה יכולה לצדד במתן הפטר ליחיד מחובות שנוצרו כתוצאה מביצוע עבירת אלימות חמורה. כמו כן אין בחלוף הזמן כדי להפחית מחומרת מעשיו של היחיד, ובפרט שמדובר ביחיד שהינו בחור צעיר.

במאמר מוסגר יוער כי סעיף 175 (ג) לחוק חדלות פירעון אינו רלבנטי לענייננו מאחר והוא מתייחס לאי מתן הפטר על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, כאשר ההרשעה אינה באחת מהעבירות המנויות בסעיף 175(א)(2) לחוק.

מאחר והגעתי לכלל מסקנה ולפיה אין מקום ליתן הפטר ליחיד מחובותיו האמורים, נשוא תיק חדלות הפירעון ומאחר ואלו מסתכמים בסך העולה על מיליון ₪, הרי שאין למעשה כל תכלית ותוחלת בהמשך ניהול הליך זה.

סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון מקנה לבית המשפט סמכות לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי אין בצו זה כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.

נוכח קביעתי כאמור, אין מקום בהמשך ניהול הליך זה ויש להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים. המשך ניהול הליך סרק כאמור יוביל לבזבוז זמנם של כלל הצדדים, בזבוז זמנו של בית המשפט ובזבוז כספי ציבור מיותרים.

קביעתי זו מתחזקת לאחר עיון בעמדת הממונה כפי שפורטה בסעיפים 21-23 ולפיה, התנהלות היחיד שהינו בחור צעיר אשר אינו עובד מאז אפריל 2019, אינה מלמדת על נכונות משמעותית של היחיד לעשות מאמץ לשם סילוק חובותיו למבקש. חמור מכך, היחיד הסתלק מעיזבון אביו המנוח בשנת 2007, שעה שהוא כבר היה מחויב בתשלום הפיצוי העונשי למבקש. לכך יש להוסיף העובדה, כי היחיד איננו עומד בתשלום הצו החודשי במסגרת הליך חדלות הפירעון ואף טרם הגיש דו"חות דו חודשיים למשרד הממונה.

כל אלה מלמדים על כך שגם לגופו של עניין, אין הצדקה בהמשך ניהול הליך זה וכי המשך ניהולו יקנה ליחיד יתרון בדמות עיכוב ההליכים כנגדו, ללא כל הצדקה.

לאחר שבחנתי סעיפי החקיקה הרלוונטיים מחוק חדלות פירעון והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום ל המשך ניהול הליך זה וכי יש להורות על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן במסגרתו, אני רואה לנכון, לשם הזהירות ולמעלה מן הנדרש, להידרש גם לפסיקה שעסקה במקרים דומים.

הפסיקה עוסקת אומנם בתיקי חדלות פירעון אשר נפתחו כנגד חייבים בהתאם לפקודת פשיטת הרגל ואולם, העקרונות העומדים בבסיס אותה פסיקה, יפים גם כיום, חרף השינוי החקיקתי האמור.

בעבר נ פסק במספר פסקי דין , כי חוב שמקורו בפיצוי שהוטל מכח לפי סע' 77 לחוק העונשין, דינו כדין קנס גם לעניין סעיף 69(א)(1) לפקודה, והוא אינו בר-הפטר (ראה: פש"ר 6907-09-16 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (28.10.18).

יתירה מזו, בהתאם לסעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, בית המשפט היה מוסמך לדחות בקשה של חייב להכרזתו כפושט רגל: "אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה תהליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". סעיף 63(ב)(1) לפקודה קובע כי לא יינתן הפטר לחייב במקרה בו התברר כי "במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל".

מכאן כי לא כל המבקש להיכנס תחת ההגנות המוקנות מכוח פקודת פשיטת הרגל, היה רשאי לעש ות כן וכי במקרים בהם בית המשפט התרשם כי החייב חסר תום לב, הוא דחה את בקשתו לפשיטת רגל.

בהתאם לסעיפים הנ"ל לפקודה ולפסיקה שניתנה בעניינם, תום ליבו של החייב נבחן בשתי תקופות – בתקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל ב עת יצירת חובותיו ובתקופה המאוחרת שתחילתה במועד צו הכינוס עד לדיון בהכרזתו כפושט רגל (ראה לדוגמא ע"א 3224/07 בן דוד נגד כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009)) .

בע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי (2.10.19) הדגיש כב' השופט דוד מינץ כי חובת תום הלב שהוטלה על החייב במסגרת פקודת פשיטת הרגל, לא נעלמה מן העולם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון:
"נוכח היותנו בפתחה של תקופה חדשה, חובה להזכיר כי גם במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן עוגן ממשי לעיקרון כי על החייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון על מנת להנות מחסדיהם".

צא ולמד, כי כלל הפסיקה העניפה שניתנה בסוגיית תום הלב בהליכי הפש"ר, ר לבנטית גם כיום ביחס ליחידים עליהם חל חוק חדלות פירעון.

במקרה דנן, כפי שפורט בהרחבה לעיל, מקורם של חובות היחיד במעשה הפלילי החמור שביצע ולכן, אין ספק כי היחיד היה חסר תום לב בעת יצירת חובותיו.

יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'השאן נאסר בפסק הדין שניתן בעניינו של היחיד:
"כאמור, יצירת חובות בחוסר תום לב מביא לדחיית הבקשה. כך למשל נקבע בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197, כי מעשה בלתי חוקי אשר פגע בתקנות הציבור ייחשב חוסר תום לב בעת יצירת החובות (שם דובר בחייב שחובותיו נוצרו מעיסוק למתן שירותי ליווי). כך גם, סיכון כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה ובמצגי שווא – לחוסר תום לב ייחשבו (פש"ר (מחוזי חי') 41357-12-11 ראיד ח'ורי ואיל ח'ורי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (02.09.2014)). חסר תום לב ייחשב אף אדם הבא בשערי ההליך בידיים לא נקיות, תוך שהוא מבריח נכסים, או טוען כי אין באפשרותו לפרוע חובותיו כאשר לא כך הוא (ע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (06.10.2013)).
בעניין בבנישתי נקבע כי התכלית הכללית של הרתעת עבריינים ומניעת פעילות בלתי חוקית היא חשובה, אך עם כל חשיבותה אין היא תכלית עיקרית במסגרת הפקודה. קיימים דברי חקיקה אחרים שתכליתם העיקרית היא הרתעת עבריינים וענישתם, אשר-על-כן מוצדק לא להחיל את הפקודה רק במקרים חריגים שבהם אי-החוקיות עולה כדי פגיעה מהותית בעקרון היסוד של השיטה בדבר תקנת הציבור. במסגרת זו, נקבעו מספר מבחני עזר על מנת לבחון את עוצמת הפגיעה בתקנת הציבור: האם המדובר בעבירה פלילית אם לאו; חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה, והאם הורשע החייב בעבירה; האם מדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופייה; מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו; וכן עוצמת הקשר בין אי חוקיות העסק לבין יצירת החובות.
נראה כי בענייננו מרבית המבחנים מובילים למסקנה כי המדובר בחוסר תום לב קיצוני המצדיק ביטול ההליך כבר עתה. המדובר בעבירה פלילית חמורה ברף הגבוה ביותר, בה קיים יסוד נפשי של "כוונה מחמירה", אשר גרמה למבקש נזק בלתי הפיך וחמור, וחובותיו של החייב הם בעלי זיקה ישירה ובלעדית לאותו מעשה. כאמור, שני החובות העומדים בבסיס הבקשה, מקורם באותו מעשה, אשר גרם לנושה נזק בלתי הפיך, ושני החובות מהווים פיצוי בגין אותו מעשה. החלת הפקודה במקרה דנן עלול להחטיא את מטרת ההליך השיפוטי שיזם הנושה, שנועד לפצותו בגין נזקיו."

חוסר תום לבו של היחיד מתבטא גם בהתנהלותו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, שכן כפי שפורט לעיל, היחיד איננו עומד בתשלום הצו החודשי במסגרת הליך חדלות הפירעון ואף טרם הגיש דו"חות דו חודשיים למשרד הממונה. מעיון בפסק דינו של כבוד ה שופט ג'השאן עולה כי התנהלות זו אפיינה את היחיד גם במסגרת ההליך שם וכי זו היוותה שיקול נוסף לביטול צו הכינוס שניתן כנגד היחיד.

מכאן כי גם בעת בחינת המקרה דנן בהתאם לפקודת פשיטת הרגל ו /או בהתאם לפסיקה שניתנה בעניינה, אין מקום לאפשר ליחיד שהיה מעורב באירוע דקירה כה חמור, לחסות תחת פקודת פשיטת הרגל , ואין מקום לחייבים מסוגו של ה יחיד באכסניה של הליך פשיטת הרגל.

סוף דבר

מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן כנגד היחיד.

כלל המגבלות שהוטלו על היחיד מכוחו של הצו לפתיחת הליכים תבוטלנה תוך 30 יום מהיום ואילו צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד היחיד במסגרת הליך זה, יבוטל תוך 90 יום מהיום.

סעיף 15 לחוק חדלות פירעון קובע כי במקרה בו שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו פתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בתשלום הוצאות.

במקרה דנן, היחיד הגיש את הבקשה חרף קיומו של פסק הדין של כבוד השופט ג'השאן ואולם הוא עשה כן לאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקפו, כפי הנראה מתוך תקווה כי לאור שינוי החוק בקשתו תתקבל. בנסיבות העניין ולאור הצורך בבחינה משפטית מחודשת לאחר כניסת החוק החדש לתוקף, אינני רואה לנכון ל יתן צו לחיוב בהוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ל' אב תש"פ, 20 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.