הדפסה

בית משפט השלום בחדרה 31

מבקש-נתבע
מוסטפא עיד
ע"י עו"ד אבו עקל סאלח

נגד

משיבים-תובעים

1. ג'יהאד יונס
.2 פואד יונס
3. איאד יונס
שלושתם ע"י עו"ד חסן מסאלחה

החלטה

לפני בקשת הנתבע להורות על סילוק התובענה שהוגשה נגדו על הסף. התובעים מתנגדים לכך. עיינתי בבקשה ובתשובה; לא הוגשה תגובה במועד שנקצב לכך.
דין הבקשה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1. בכתב-התביעה נטען כי התובעים בעלים ומחזיקים בשטח בן כ-1,089 מ"ר (להלן שטח התובעים) במקרקעין הידועים כחלקה 36 בגוש 12170 (להלן המקרקעין). המקרקעין מצויים בכפר ערערה. עוד נטען כי הנתבע, שלטובתו נרשמה הערת אזהרה על המקרקעין, רשאי להחזיק בהם בשטח של 700 מ"ר, אך הוא פלש לשטח התובעים ללא זכות, השתלט על שטח שעולה על זכויותיו ובתוך כך בנה בית מגורים וגדר. התבקש סעדים של סילוק יד, צו מניעה קבוע שאוסר על הנתבע לעשות שימוש במקרקעין ל שם המשך הבניה וצו עשה להריסת הבניה הקיימת.

2. הנתבע התגונן מפני התביעה וביקש לדחותה. בתוך כך הודה בהיותם של התובעים רשומים כבעלי זכויות במקרקעין אך טען כי הוא זכאי להשתמש בשטח של 1,330 מ"ר בהם.

3. לבקשת התובעים ניתן ביום 1.1.2018 צו מניעה ארעי שאסר על הנתבע לבצע עבודות בניה או עבודות אחרות במקרקעין. בהסכמת הצדדים היה צו זה לצו זמני שיעמוד בעינו עד תום הבירור [החלטה מיום 10.2.2018].

4. ביום 4.12.2018 הוגשה הבקשה שלפני. לטענת הנתבע, בית-הדין השרעי ביטל את צו הירושה של אבי התובעים, על-פיו הם הוכרזו יורשי המקרקעין, באופן שמצדד בסילוק התובענה על הסף. מנגד טענו התובעים כי בעלותם במקרקעין עודנה רשומה ובדעתם להגיש בקשה למתן צו ירושה על-פי הדין האזרחי.

5. מחיקת תובענה על הסף ללא בירור לגופה תיעשה במשורה, ורק אם ברי על-פני כתב-התביעה כי לא יעלה בידי התובע לקבל את הסעד המבוקש, גם אם יוכיח את טענותיו [ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ ( 2007), ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668 (1986); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 171 (מהדורה עשירית, 2009)]. זכות הגישה לערכאות שהינה בעלת ממד חוקתי מצדדת בכך [ שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שנייה, 2008)].

6. נסח רישום עדכני של המקרקעין שצורף לתשובת התובעים, נושא תאריך 12.1.2019, מעלה כי התובעים רשומים כבעלי זכויות במקרקעין. תאריך הנסח מאוחר להחלטת בית-הדין השרעי מיום 25.2.2018 שעליה נסמכה הבקשה. סעיף 125(א) בחוק המקרקעין קובע כי "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו". תכליתה של הוראה זו להבטיח את פומביות, אמינות, ודאות וסופיות הרישום במרשם בנוגע לזכויות הטעונות רישום במקרקעין מוסדרים [ ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב, פס' 20 (2012)]. הנסח מהווה אפוא ראיה לבעלותם של התובעים במקרקעין, באופן שמצדיק את דחיית הבקשה ובירור התביעה לגופה.

7. זאת ועוד. על-פי כתב-התביעה, לתובעים חזקה במקרקעין. זכות החזקה זכתה להכרה והגנה על-ידי הדין כזכות נפרדת ועצמאית: "להגנה על החזקה מקום מרכזי בדיני הקניין ובדיני הנזיקין בין בתחום המקרקעין ובין בתחום המיטלטלין. היא מהווה מוקד מרכזי להתייחסות המשפט בהיותה בדרך-כלל מאפיין מרכזי של זכות הבעלות, אף כי היא משמשת נושא להגנה גם כאשר אין מקורה בזכות אלא במצב עובדתי בשטח. מבחינה זו החזקה הינה עניין שבעובדה אשר המשפט מייחס לו תוצאות משפטיות בעלות משמעות" [רע"א 5518/98 יוסף נ' עוקשי, פ"ד נה(3) 294, 303 (2001)]. גם בשל כך אין מקום לסלק את התובענה על הסף ללא בירור.

8. הבקשה נדחית אפוא. הוצאותיה תובאנה בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך בסיומו.

9. בעלי-הדין יגישו את מלוא ראיותיהם בתצהירים ובחוות-דעת (אם יש כוונה להגישן) כלהלן:
התובעים – עד יום 14.3.3019;
הנתבע – עד יום 30.4.2019.

לכל תצהיר יצורפו מלוא המסמכים שנזכרו בו שלא על דרך הפניה לכתב-טענות או מסמך חיצוני.

בעל-דין שיבקש לזמן עד שלא נתן תצהיר יגיש על כך בקשה מנומקת בכתב בציון תמצית העדות הצפויה והטעם בעטיו לא ניתנה בתצהיר, זאת במועד שנקבע להגשת ראיותיו. כך יעשה לגבי כל בקשה לזימון עד מכל סוג שהוא וכל בקשה אחרת שעניינה בראיות הצדדים לרבות בקשה למתן עדות בתעודת עובד ציבור ובקשה לזימון עד לשם הצגת מסמכים.

בעל-דין שיבקש להתנגד להגשת מסמך שצורף לתצהיר הצד אחר בשל כך שלא הוצג על-ידי עורכו יגיש על כך הודעה עד יום 30.5.2019. התנגדויות אחרות, אם תהיינה, תשמענה ב דיון ההוכחות.

10. ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

11. אני קובעת קדם-משפט נוסף שיתקיים לאחר הגשת הראיות ליום 14.7.2019 בשעה 9:30 .

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ט, 31 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.