הדפסה

בית משפט השלום בחדרה 25

מבקשת
תובעת ונתבעת שכנגד

מ.פ.ל. אנרגיה ירוקה בע"מ 514012210
ע"י עו ה"ד הילה זקס ושי ברק

נגד

משיבים
נתבעים ותובעים שכנגד
.1 גיא מגן
.2 חנוך מגן
.3 ש.ח. מגן טכנולוגיות בע"מ 512673286
ע"י עוה"ד שי יטיב ושי וינברג
<

החלטה

התובעת (שהינה גם נתבעת שכנגד; להלן התובעת) מבקש ת להורות על מחיקת כתב י-טענותיהם של הנתבע ים (שהינם גם תובעים שכנגד; להלן הנתבעים) – בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד. טעמה של הבקשה ב טענה שהנתבעים נמנעו מ לקיים הליכים מקדמיים על-פי החלטת בית-המשפט. הנתבע ים מבקש ים לדחות את הבקשה. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו במענה לה , בבקשת התובע ת מיום 11.4.2021 ובטענות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 12.4.2021 .

א. ברקע הבקשה

1. התובעת, חברה שעיסוקה בתחום טיהור שפכים, הגיש ה נגד הנתבע ים תב יעה כספית לתשלום 400,000 ₪. בתמצית , נטען כי נתבעים 2-1 אשר היו דירקטורים, בעלי-מניות ונושאי משרה בתובעת הפרו הסכם להסדרת סיום ההתקשרות שנחתם עמם ביום 13.3.2016 (להלן הסכם סיום ההתקשרות) – במסגרתו התחייבו, בין היתר, לאי-תחרות ושמירת סודיות.

2. הנתבעים התגונ נו, הכחישו את חבות ם וגרס ו כי התובע ת, שהוקמה כדי לממש את הפוטנציאל המסחרי של פטנט שהמציא נתבע 2, נישלה אותם ממעמדם בחברה תוך הפעלת לחץ בלתי חוקי והצבת אולטימטום אשר חייב אותם לחתום על הסכם סיום ההתקשרות. נטען גם כי התובעת היא שהפרה הסכם זה בכך שלא שילמה את המענקים להם התחייבה על-פיו.

3. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בה עתרו לחייב את התובעת לשלם סך של 469,854 ₪ כפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפסקת פעילותם בתובעת והתעשרותה של התובעת בשל נישולם של הנתבעים מן הזכויות המגיעות להם על-פי דין.

4. התובעת התגוננה מפני התביעה שכנגד, טענה להתיישנות רכיביה ו גרסה שמלוא הסכומים אותם היא חבה לנתבעים שולמו להם זה מכבר.

5. בהחלטה מיום 13.9.2020 נקבע קדם-משפט וניתנו צווים לקיום כל ההליכים המקדמיים בין בעלי-הדין קודם לדיון , תוך נקיבת מועדים להשלמתם. הדיון נקבע ליום 2.2.2021; בעטיו של משבר הקורונה, ובהסכמת בעלי-הדין, הוא נדחה ליום 12.4.2021.

6. ביום 11.1.2021 הגישה התובעת בקשה לגילוי ועיון במסמכים. בו ביום ניתנה החלטה זו : "בית-המשפט נתן צו שהורה על קיום מלוא ההליכים המקדמיים וקצב לכך מועדים. בית-המשפט אינו נותן צו על-גבי צו, בבחינת טובים השניים מן האחד. מאחר שהבקשה שהוגשה מתעלמת מכך ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנות, היא אינה מצריכה תשובה ולא ניתן להיעתר לה".

7. ביום 12.3.2021 הוגשה הבקשה דנן (להלן הבקשה), בה עתרה התובעת להורות על מחיקת כתבי-טענותיהם של הנתבעים בשל אי-קיומם של הליכים. בהחלטה מיום 14.3.2021 נקצבו מועדים להגשת תשובה ותגובה ונקבע כי הבקשה תידון בקדם-המשפט. היה על הנתבעים להגיש את תשובתם עד יום 4.4.2021; לתובעת ניתנה זכות תגובה עד יום 11.4.2021.

8. תשובת הנתבעים לבקשה הוגשה ביום 11.4.2021, באיחור, ערב הדיון וללא בקשה ארכה. בו ביום עתרה התובעת לתת החלטה בבקשה תוך קבלתה ומתן פסק-הדין בהתאם לכך. נקבע כי גם בקשה זו תידון בקדם-המשפט.

9. בדיון ביום 12.4.2021 נבחנו מתווים אפשריים לבירור ה סכסוך – שבסופו של יום לא הובילו להסכמה, וניתנה לתובעת שהות להגיש תגובה בכתב במענה לתשובת הנתבעים.

ב. טענות הצדדים

1. ביסוד הבקשה ניצב מכתב דרישה לקיום הליכים מקדמיים מיום 25.10.2020, אותו התובעת שיגרה לנתבעים (להלן מכתב הדרישה). בבקשה הוטעם כי הנתבעים אינם משתפים פעולה, אינם מ מלאים אחר החלטת בית-המשפט מיום 13.9.2020 ולמעשה לא השלי מו את ההליכים המקדמיים. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

2. הנתבעים השיב ו לבקשה. בתשובת ם טענו כי הגשת התשובה באיחור אינה נובעת מזלזול אלא מבלבול במשרד בא-כוח הנתבעים בשל הליך מקביל המתנהל בין הצדדים בבית-הדין האזורי לעבודה. לגופו של עניין נטען שגם התובעת לא מילאה אחר צו גילוי המסמכים במועד . הוטעם עוד כי הנתבעים מתנגדים לגילוי הספציפי שנכלל בסעיף 5 במכתב הדרישה; לטענתם, היקף הגילוי אינו סביר, מהווה "מסע דיג" אסור ופוגע בזכויות הנתבעים בכך שמחייב אותם לחשוף סודות מסחריים של נתבעת 3. בית-המשפט התבקש לדחות את הבקשה ולחילופין להורות כי הנתבעים יגלו רק " את המסמכים שיפורטו בתצהיר גילוי מסמכים בו יפרטו המשיבים את כל המסמכים שבידיהם, ואסמכתאות סבירות לגבי הכנסותיהם בתקופת ההעסקה לגבי כל משיב בנפרד" [סעיף 20 לתשובה]. התשובה לא נתמכה בתצהיר.

3. התובעת הגיש ה תגובה ו חזרה על עתירתה למחוק את כתבי-טענותיו של הצד שכנגד. הודגש כי היא מילאה אחר החלטת בית-המשפט והעבירה ביום 4.3.2021 תצהיר גילוי מסמכים. עוד נטען כי התנגדות הנתבעים להעברת תיעוד על-פי מכתב הדרישה הינה סתמית והמסמכים שנמנו בסעיף 5 בו רלוונטיים לליבת הסכסוך שעילתו הפרת תניית אי-תחרות בידי הנתבעים. התגובה נתמכה בתצהירו של מנכ"ל התובעת.

ג. דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל בחלקה , בכפוף לאמור להלן, תוך מתן שהות לנתבעים לקיים ולהשלים את ההליכים המקדמיים כמתחייב מהחלטה זו.

1. אין צורך להכביר מלים על חשיבותם של הליכים מקדמיים לקיומו של הליך משפטי ולמטרתו לרדת לחקר האמת. ברוח זו נפסק: "הכלי הדיוני של גילוי מסמכים ושאלונים, נועד, עד כמה שניתן, להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית ונקודת זינוק פחות או יותר שווה. [...] מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות" [בש"א (מח' ת"א) 3914/09 (ת"א 1516/06) שוטן נ' אייזנברג (2009); ר או גם רע"א 557/00 אפרופים שיווק וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (2000)].

2. הנתבעים לא קיי מו את ההחלטה מיום 13.9.2020, לא הציגו תצהיר גילוי מסמכים ולא גיל ו מסמכים ספציפיים ש התבקשו במועד שנקצב לכך. הנתבעים אינם חולקים על כך, ובתוך כך לא הכחישו את קבלתו של מכתב הדרישה ששיגרה אליהם התובעת ואת אי-היענותם למלוא הבקשות שנכללו בו בהתייחס לגילוי ספציפי. בשל כך, אין בקשתה של התובעת פגומה משום שלא נתמכה בתצהיר; עובדותיה אינן שנויות במחלוקת ממשית.

3. לעומת זאת, אי תמיכתה של תשובת הנתבעים בתצהיר היא פגם שמכונן חסר ממשי. בעטיו, אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי נמנעו מגילוי ספציפי של מסמכים בשל כך הדבר כרוך בחשיפת סודות מסחריים. לא זו בלבד שהטענה לא נתמכה בתצהיר, היא הועלה באופן דל וסתמי במובהק. טענה לקיומו של סוד מסחרי אינה מוכחת בהבל פה; חובה לפרטה ולבססה ברחל-בתך-הקטנה. יש להראות – ולו לכאורה, בשלב הדיוני הנוכחי שהוא מקדמי – כי ביחס לגוף המידע שלגביו נטען כי הוא סוד מסחרי מולאו דרישות הדין שהן תנאי להגנה, כביטוין בסעיף 5 בחוק עוולות מסחריות. בתוך כך יש להראות גם שהנתבעת מילאה ועודנה ממלאת את נטל שמירת הסודיות לגבי המידע [ ראו פר"ק (מח' חי') 17218-09-17 רמת טבעון – מעונות הורים בע"מ נ' אשד (2018); ראו גם קרן אניספלד הסוד המסחרי במשפט – בין סעד עצמי לבין זכות בקניין רוחני 16, 487-441 (פרלשטיין-גינוסר, 2018)]. לשם כך נדרש פירוט עובדתי נתמך בתצהיר. תצהיר כזה לא ה וגש על-ידי הנתבעים במענה לבקשה. באין תצהיר, לא ניתן לקבל את טענותיהם נגד הגילוי המבוקש אשר ננעצו בסודיות המידע ובהיותו סוד מסחרי .

4. לא מצאתי שהתובעת הגישה את הבקשה במועד שמצדיק את דחייתה על הסף. קבלת תשובת הנתבעים לבקשה באיחור – בלי שנלוותה לכך בקשת ארכה, מצדיקה הידרשות לבקשתה של התובעת לגופה , תוך יחס שוויוני ל שני הצדדים.

5. עת נדרש בית-המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, יש לבחון את הרלוונטיות של התיעוד המבוקש. הגישה בהקשר זה מרחיבה, לא מצמצמת, ויש לגלות כל מסמך אשר עשוי לקדם את עניינו של מבקש הגילוי בגדרי המחלוקת שעומדת להכרעה [רע"א 2062/15 פלוני ואח' נ' הרשות לניירות ערך ( 2015)]. "מסע דיג" של מסמכים אינו בהכרח אסור, ובלבד שיש לתיעוד המבוקש נגיעה להליך – ולא להליכים אחרים שטרם באו לעולם או לאינטרסים שהם חיצוניים לתובענה [יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247 , 251 וההפניות שם (2008) ]. כפועל יוצא, שאלת הרלוונטיות של הגילוי או העיון המבוקשים תוכרע ברוחב לב ולא ביד קפוצה. הדבר נובע גם מכך שגילוי המסמכים והעיון בהם נערכים בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או לוקות באי-בהירות [רע"א 8181/15 אריה את עופר נ' בנק המזרחי (2016)].

6. על בית-המשפט לשקול את עקרון הגילוי וחשיבות המסמכים לבירור המחלוקת, ומנגד ליתן את הדעת גם למידת ההכבדה על הצד האחר שעשויה לנבוע מן הגילוי והעיון , ליעילות ההליך המשפטי ולפגיעה אפשרית בזכויות מוגנות של הצד שכנגד או צדדים שלישיים [ רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות נ' לוין ( 2009); ת"א (של' ת"א) 38073-12-16 ב.ס.ט בנייה בע"מ נ' גלובל טכנורקס בע"מ (2021)].

7. תקנה 60(א) בתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 מורה: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב-טענותיו". תקנה זו, שהיא גלגולה העכשווי של תקנה 122 בתקנות סדר הדין האזרחי מ-1984, מסמיכה את בית-המשפט להטיל על בעל-דין שאינו ממלא אחר צו לקיום הליכים מקדמיים סנקציה שביטויה במחיקת כתב-טענותיו; עוד היא מסמיכה את בית-המשפט ליתן ארכה לקיום הצו. הדברים תואמים את הפסיקה העשירה הקיימת לגבי אופן הפעלתה של תקנה 122 ואמות-המידה שחלות על השימוש בה.

8. מושכלות יסוד הן שמחיקת כתב-הגנה היא סנקציה מרחיקת לכת; בית-המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויפעילה רק במקרים קיצוניים, אם ניכר כי בעל-הדין שלו יוחסה הפרת הצו פעל בזדון או הביע זלזול ניכר ובוטה בבית-המשפט [ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992); רע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' דגן (2007)]. לא אחת נקבע שאין שוויון בין מחיקת כתב-טענות של תובע לבין מחיקת כתב-טענותיו של נתבע: מחיקת כתב-תביעה אינה יוצרת מעשה בית-דין והתובע רשאי להגיש את תביעתו מחדש בהליך נפרד; לעומת זאת, מחיקת כתב-הגנה סוללת את הדרך למתן פסק-דין נגד הנתבע על-פי כתב-התביעה, ללא בירור, באופן שימצה את הדיון בעילה. זאת ועוד: מחיקת כתב-הגנה טומנת בחובה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן [רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עו"ד זילברג (2018)]. בשל הטעמים הללו יש לנהוג משנה זהירות במחיקת כתב-הגנה על-פי תקנה 60(א) ולהפעיל את סמכותו של בית-המשפט רק במקרה מתאים.

9. מן הכלל אל הפרט.

10. עיון במכתב הדרישה מעלה כי הוא מכוון לגילוי ועיון ספציפיים שהם רחב י היקף. הנתבעים נדרשו לגלות בגילוי ספציפי – ולהציג במסגרתו של עיון, את כל אלה:
ראשית, את רשימת הלקוחות של נתבעת 3 מיום הקמתה.
שנית, רשימה של כל הצעות המחיר שנתנה נתבעת 3 ללקוחות פוטנציאליים או לקוחות בפועל לרבות הסכמי ההתקשרות עמם, מיום הקמתה.
שלישית, כרטסת המכילה את רשימת המכירות של נתבעת 3 לרבות קבלות ואסמכתאות על תשלומים, מיום הקמתה של נתבעת זו .
לבסוף, כל התכתובות של הנתבעים או מי מהם ביחס למגעים או התקשרויות עם לקוחות פוטנציאליים או בפועל, יועצים, משרדי הנדסה או קבלנים בעניינים האמורים שם, בהם נכלל אחד הביטויים שנמנו בסעיפים 5.4.1 עד 5.4.9.

11. לאחר שקילת טענות הצדדים על-רקע המסגרת הנורמטיבית , מצאתי שיש לקבל את הבקשה, בשלב זה, ביחס לסעיפים 5.1 ו-5.4 במכתב הדרישה. רק בשלב שני, ככל שיתחוור שגילוי ועיון כאלה מצדדים לכאורה בטענות התובעת, ניתן יהיה לדון בגילוי מסמכים מן הסוג שנמנה בסעיפים 5.2 ו-5.3 בבקשה. מתן צו לגילוי ועיון כזה בעת הנוכחית רחב יתר על המידה, מכביד יתר על המידה, והצורך בו לא בוסס במידה הנדרשת.

12. נוכח החלטה זו, ברי שאין מקום להורות על-אתר על מחיקת כתבי-טענותיהם של הנתבעים.

13. מאחר שהנתבעים לא הגישו בקשה הנסבה על אי-קיום הליכים מקדמיים בידי התובעת, אין מקום להידרש לטענותיהם על כך שהוטמעו בתשובתם לבקשת התובעת.

ד. סיכומם של דברים

1. על התובעת להמציא לבית-המשפט ולנתבעים תצהיר ערוך כדין של גורם מוסמך בה שבכוחו לחייבה, על-פיו התובעת או מי מטעמה לא יעשו כל שימוש בתיעוד שיעבירו הנתבעים לעיונה אלא לצרכי ההליך דנן ולשם כך בלבד ובתוך כך גם לא יעבירו את התיעוד או את המידע אשר נכלל בו לצדדים שלישיים . התצהיר יוגש בידי התובעת עד יום 10.6.2021 ; הגשתו היא תנאי לחיובם של הנתבעים בגילוי ועיון על-פי החלטה זו.

2. על הנתבעים לגלות בתצהיר מפורט את המסמכים המצויים בידם, אשר אותרו לאחר חקירה ודרישה ואשר עונים על המבוקש בסעיפים 5.1 ו-5.4 במכתב הדרישה. ככל שמסמך כאמור היה ברשות הנתבעים או מי מהם ולא אותר, יש לציין מה היה עליו ובידי מי הוא נמצא, וכן מה נעשה כדי לקבלו. כל מסמך כאמור יצורף בידי הנתבעים לתצהיר. אם טרם ניתן על-ידי הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים כללי, עליהם לעשות כן ולצרף לתצהיר כל מסמך שנמנה בו. הנתבעים ימלאו אחר החלטה זו עד יום 25.7.2021.

3. אם התובעת תבקש, לאחר קבלת התצהיר והתיעוד, לקבל מסמכים נוספים מן הסוג שנמנה במכתב הדרישה, תגיש על כך בקשה מנומקת ונתמכת בתצהיר, זאת עד יום 6.10.2021.

4. ימי פגרה באים במניין התקופות שנקצבו.

5. הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך שלושים יום מעת המצאת ההחלטה. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ואילך עד יום התשלום בפועל.

ת.פ. 12.10.2021.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשפ"א, 25 מאי 2021, בהעדר הצדדים.