הדפסה

בית משפט השלום בחדרה 19

מבקשת

מובילי הר הנגב בע"מ 512706474
ע"י עוה"ד גל שניר ואמיר ברק

נגד

משיבים

1. מנהל מחוז חיפה - המשרד להגנת הסביבה - מדינת ישראל
ע"י עו"ד עינת שטרמן כהן
מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

2. המועצה המקומית ג'ת
ע"י עו"ד רינה לפידות

החלטה

לפני עתירתה של המבקשת להורות על ביטול צו הפסקה מנהלי שהוצא נגדה על-ידי המשיב 1 ביום 17.6.2020 ( להלן גם הצו); המשיבות מתנגדות לבקשה ומבקשות להותיר את הצו על מכונו. בתוך כך ביקשה המשיבה 1 להורות על הארכת הצו.

א. ברקע הבקשה

1. המבקשת, חברה פרטית, זכתה במכרז 3/2014 ( להלן המכרז) שפרסמה המשיבה 2, המועצה המקומית ג'ת ( להלן גם המועצה) לרישוי, תכנון, בניה, אחזקה והפעלת תחנת מעבר לפסולת בשטחה ( להלן תחנת המעבר). תחנת המעבר ממוקמת במזרח היישוב ג'ת. בעקבות זכייתה במכרז חתמה המבקשת ביום 18.3.2015 על הסכם עם המועצה להפעלתה של תחנת המעבר ( להלן ההסכם), נשאה בהוצאות אשר מתחייבות לפי ההסכם והדין לשם הקמת התחנה במקום שיועד לה והחלה להפעילה בשנת 2017.

2. לשם הפעלת תחנת המעבר על-פי המכרז וההסכם ניתן למבקשת רישיון עסק שתוקפו עד 31.12.2022 ( להלן הרישיון). בד-בבד עם הענקת הרישיון נקבעו למבקשת תנאים סביבתיים לרישיון על-ידי המשיב 1 – המשרד להגנת הסביבה ( להלן המשיב). הרישיון והתנאים הנלווים צורפו לבקשה כנספחים 4 ו-5.

3. על-פי ההסכם, הרישיון והתנאים הנלווים לו מחובתה של המבקשת לקלוט בתחנת המעבר פסולת בניין, לטפל בה להעבירה לשימוש במידת האפשר, ואת יתר הפסולת לשנע לאתרים מורשים, באופן שימנע בין השאר הטמנת פסולת והשמדתה באתרים שאינם מורשים ובדרכים שאינן כדין. מטרה זו ניצבת ביסוד המכרז וההסכם – ובהתאמה, ביסוד הקמתה של תחנת המעבר ומתן רישיון עסק לשם הפעלתה למבקשת.

4. בחודש אפריל 20 20 החלה חקירה סמויה של המשטרה הירוקה נגד פעילות המבקשת בתחנת המעבר בחשד לביצוע עבירות על חוק רישוי עסקים וחוק שמירת הניקיון. ביום 2.6.2020 הפכה החקירה גלויה ואזי נתפסו כלים של המבקשת על-ידי המשטרה הירוקה. בקשתה של המבקשת להחזרתם של הכלים התפוסים נדונה בפני כב' השופט א' קפלן בה"ת ( חד') 10295-06-20; ביום 2.7.2020 נערך דיון בבקשה וביום 3.7.2020 ניתנה החלטה שדחתה את עתירתה של המבקשת להורות על שחרור התפוסים.

5. בין לבין, בתאריך 14.6.2020, נערך לבעלים של המבקשת, מר דני אלקרנאוי ( להלן אלקרנאוי), שימוע בפני מנהל המחוז במשיב ( להלן מנהל המחוז). מסמך על-אודות תוכן השימוע צורף לבקשה כנספח 8 ( להלן סיכום השימוע).

6. ביום 17.6.2020 הוציא מנהל המחוז צו הפסקה מנהלי למבקשת – הוא הצו נושא הבקשה דנן. בצו, שניתן לפי סעיף 20( א)(2) בחוק רישוי עסקים, נדרשה המבקשת להפסיק כל פעילות של עיסוק בפסולת בתחנת המעבר לרבות קליטת ומיון פסולת, גריסה, ניפוי, שינוע, אחסון, הוצאת פסולת מחוץ לשטח התחנה וכל פעולה הקשורה בפסולת בתחנת המעבר, זאת מיום 21.6.2020 עד יום 20.7.2020.

7. ביום 28.6.2020 הוגשה הבקשה שלפני, בה עתרה המבקשת לבטל את הצו. תגובת המשיב הוגשה ביום 9.7.2020 תוך התנגדות לביטול הצו ובקשה להאריך את תוקפו. המועצה המקומית הגישה תשובה בה הודיעה כי לאחר עיון בתשובת המשיב, קיימות ראיות המעלות חשש למפגעים הנעשים בתחום שיפוטה ואשר נובעים מאופן הפעלת תחנת המעבר על-ידי המבקשת. צוין כי בכוונת המועצה המקומית לזמן את המבקשת לשימוע, זאת גם נוכח דרישת המשיב לבטל את רישיון העסק שניתן לה להפעלת התחנה.

8. ביום 14.7.2020 נערך דיון בצו במעמד הצדדים ובאי-כוחם. בדיון נחקר מר ניסים צרור, מרכז יחידת הפיקוח של המשטרה הירוקה במחוז חיפה ( להלן מר צרור).

מר צרור נזכר בצו כמי שהגיש למנהל המחוז ביום 10.6.2020 דו"ח מפקח שהוכן על-סמך דו"חות פעולה המתעדים עשרות תצפיות על תחנת המעבר, לרבות תמונות וסרטונים; הוטעם כי הדו"ח הנ"ל נערך על-ידי מר צרור במעמדו כ'מפקח' על-פי חוק רישוי עסקים [ סע' ב(9) בצו]. לאחר חקירתו של מר צרור סיכמו הצדדים טענותיהם על-פה.

ב. דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה, בתשובות שהוגשו במענה לה ובנספחיהם, בעדותו של מר צרור לפני ובטיעוניהם של בעלי-הדין בסיכומים, נחה דעתי כי הצו – בדין ניתן, כי אין לבטלו, ויש להותירו על מכונו תוך הארכתו כמבוקש על-ידי המשיב. להלן יובאו הטעמים לכך.

1. הצו נומק כדבעי. נמנו בו הוראות הדין שעל-פיהן הוא ניתן, הובאה סקירה של השתלשלות העניינים שקדמה למתן הצו – לרבות החקירה הסמויה שהתנהלה נגד המבקשת, הפיכת החקירה לגלויה ודיון בשימוע שנערך לאלקרנאוי; נמנו בו באורח ברור ומנומק הטעמים שהביאו למתן הצו. צוין גם כי נגד המבקשת ומנהליה תלוי ועומד כתב-אישום בת"פ 29026-05-17 בגין עבירות דומות לאלה המיוחסות בהתייחס לתחנת המעבר דנן.

2. לא אצטט את תוכנו של הצו; הוא מדבר בעד עצמו. בתמצית, הוטעם בו כי הוא ניתן לאחר שהחקירה שנערכה נגד פעילותה של המבקשת ביחס לתחנת המעבר, כמתואר בו, העלתה כי לכאורה המבקשת מפרה את רישיון העסק והתנאים הנלווים לו, כל זאת לא בהפרה חד-פעמית אלא באופן עקבי ושיטתי, לאורך זמן ובהיקף ניכר. להפרה זו, שנצפתה ותועדה בשלב החקירה הסמויה, שני היבטים: האחד, פעילות אסורה של שריפת פסולה מחוץ לתחנת המעבר, סמוך לה ( להלן רכיב השריפה); השני, השלכה והטמנה של פסולת בהיקף ניכר לאתר לא מורשה בסמוך לתחנה ( להלן רכיב ההטמנה). צוין כי בדו"ח מדידה נושא תאריך 7.6.2020 שצורף לדו"ח שערך מר צרור הוערכה כמות הפסולת שנקברה שלא כדין בשטח הסמוך לתחנת המעבר – שטח שאינו אתר מוסדר לפינוי פסולת – ביותר מ-200,000 טון.

3. לגרסת המבקשת, המשיב חרג מסמכותו עת שקל, ביסוד הוצאת הצו, שיקולים שיסודם בחוק שמירת הניקיון ולא הגביל את עצמו לשיקולים על-פי חוק רישוי עסקים – הוא החוק שעל-פיו ניתן הצו. בתוך כך נטען כי לא היה בידי המשיב לבסס את הצו על רכיב השריפה, שכן השיקולים שמנה – ובכלל זה פגיעה בבריאות הציבור בשל הדלקת שריפות כמתואר בצו, הם חיצוניים לחוק רישיון עסקים ורישיון העסק שעל-פיו מפעילה המבקשת את תחנת המעבר.

אין בידי לקבל טענה זו, שיש בה מידה רבה של התחכמות והיתממות. המכרז נועד על-מנת להבטיח כי טיפול בפסולת בניין יעשה רק על-פי דרישות הדין, ללא יצירת מפגעים לסביבה ולציבור. מטרה זו היא מטרת העל שניצבת ביסוד ההסכם שנכרת בין המועצה המקומית לבין המבקשת, הוא ההסכם שהעניק למבקשת מעמד בתחנת המעבר וזכות להפעילה. על-פי ההסכם, רישיון העסק ותנאיו, נאסר על המבקשת לפנות פסולת או לטפל בה שלא באמצעים המותרים לכך על-פי דין. השמדת פסולת על-ידי שריפתה לא הותרה למבקשת, ואין בפיה טענה על-אודות קיומו של היתר כזה. הונחו לפני מנהל המחוז תוצרי חקירה שהעידו לכאורה על הצתת שריפות בקנה מידה גדול סמוך לתחנת המעבר, באופן שהקים יסוד ראייתי מתאים לחשד כי המבקשת מטפלת בפסולת בניין באמצעי אסור של הדלקתה. טיפול אסור בפסולת בניין, באמצעות שריפה, הוא שיקול ראוי ונכון שמנהל המחוז היה מוסמך לשקול בבואו ליתן את הצו, כפי שעשה.

4. בשימוע שנערך אצל מנהל המחוז טען אלקרנאוי כי לא ידע על הבערת שריפות מחוץ לתחנת המעבר, אך קשר אותן למבקשת באומרו כי אחד מעובדי התחנה שרף כבלים כדי להפיק נחושת. נטען כי אותו עובד פוטר בידי המבקשת. בדיון הוצגו לי סרטונים שתועדו כמה אירועי שריפה מאלה שנמנו בדו"חות החקירה שנמנו בצו. על-פניו מדובר בשריפות ענק שאינן עשויות להיחשב ולו גם בדוחק הצתת כבלים לשם הפקת נחושת. השריפות תועדו בסמיכות לאזורי מגורים, וברקע נראים אורות של בתי מגורים, על רקע העשן הכבד שמיתמר ממוקד השריפה הגדול. בכל הנוגע לרכיב השריפה, מצאתי את הנמקתו ושיקוליו של מנהל המחוז בצו נכונים, ראויים ומתחייבים תוך הלימה ביניהם לבין מתן הצו.

5. למקרא הבקשה ותצהירו של אלקרנאוי שניתן לשם תמיכתה ברי כי המבקשת השליכה את יהבה על תקיפת רכיב השריפה כעילה למתן הצו. בה בעת היא לא התמודדה כדבעי עם רכיב ההטמנה. הוטעם בצו כי למרות שאתר ההטמנה נמצא מחוץ לשטחה של התחנה, לא ניתן להגיע אליו אלא מתוך התחנה עצמה. כך עלה גם מעדותו של מר צרור בדיון. הכלים שנתפסו בשל מעורבות בהטמנה לא חוקית של פסולת כמתואר בצו, כליה של המבקשת הם. בא-כוחה אישר זאת במענה לשאלת בית-המשפט. ניתן אפוא לקשור בין המבקשת לבין רכיב ההטמנה די הצורך, באופן שמבסס את מתן הצו. בחקירתו של מר צרור לפני, תוך התמקדות בעניין נקודתי זה או אחר של החקירה והדו"חות שהניבה, אין כדי לאיין את התמונה שעולה מתוצרי החקירה שהובאו לעיוני כמכלול. עולה מהם לכאורה שהמבקשת עסקה מזה זמן, בשיטתיות ובעקביות, בהטמנה לא חוקית של פסולת מחוץ לשטח התחנה, באופן שעומד בניגוד לרישיון העסק ותנאיו וסותר את נשמת אפה של התכלית הציבורית שלשמה נערך המכרז ונכרת ההסכם עם המבקשת לאחר שזכתה בו – היא התכלית של פינוי פסולת באופן שלא יסכן את הסביבה והציבור.

6. בשימוע לא חלק אלקרנאוי, בעליה של המבקשת, על כך שהמבקשת היא שהוציאה חומר מחוץ לשטח התחנה, תוך השלכתו בשטח סמוך לה; נטען שהדבר נעשה לשם הגבהה של שטח פרטי שנשכר מבעלים של קרקע פלסטינית, על-פי בקשתו, וכי אין מדובר בפסולת אלא בחומר גרוס. דא עקא, הצו נסמך על תיעוד לפיו מדובר דווקא בפסולת לכל דבר ועניין. בשלב זה, חוות-הדעת שצורפה לצו ונזכרה לעיל, לפיה נטמנה בדרך זו פסולת בהיקף אדיר שלמעלה מ-200,000 טון, מכוננת תשתית ראייתית לכאורית שדי בה. המבקשת לא ביקשה להעמיד לחקירה נגדית את עורך הדו"ח. גם אם מדובר בכמות קטנה מ-200,000 טון – ואפילו רבע הכמות, בעינה עומדת המסקנה הלכאורית כי המבקשת חטאה באופן עקבי ומתמשך – לא חד-פעמי ורגעי – ללב לבה של המטרה שלשמה הותר לה לפעול בתחנת המעבר.

7. זאת ועוד. משהודה אלקרנאוי בשימוע כי המבקשת אחראית לרכיב ההטמנה, היה עליו להתכבד ולהראות בתצהירו כי לא דובר בהפרה של רישיון העסק ותנאיו. יש ליתן את מלוא המשקל והמשמעות לכך שהוא נמנע במובהק ממתן כל גרסה על כך, ולא כלל בתצהירו אף לא את מה שטען בעניין זה בשימוע שנערך אצל מנהל המחוז. כל שנטען הוא כי מדובר באירועים שהתרחשו מחוץ לתחנה ולכן אינם רלוונטיים לה [ שם, בסע 8]. זהו טיעון מקומם; אין להתיר למבקשת ליצור מצג של הפעלת תחנה כדין בתוכה פנימה, שעה שלכאורה היא משנעת פסולת אל מחוץ לה וטומנת אותה במקום לא מורשה לכך בקרבת התחנה.

8. הצו לא הוצא יש מאין. הוצג תיעוד על-אודות התראות קודמות שניתנו למבקשת לגבי הפעלה לא תקינה של תחנת המעבר. מתיעוד שהוצג בהליך דנן ברי לכאורה כי המבקשת לא שעתה להן ולא היה בהתראות שקיבלה כדי להניעה להפעיל את תחנת המעבר באופן המתחייב מרישיון העסק ותנאיו.

9. אני מקבלת אפוא את עמדת המשיב כי בנתונים לעיל, אין עוד מקום ליתן אמון במבקשת ולאפשר לה הזדמנות נוספת להפעלתה כדין של תחנת המעבר.

10. חופש העיסוק של המבקשת, והטענה כי פעילותה מפרנסת עובדים המועסקים בה וקבלני משנה, אינם מטים את הכף לטובתה. כנגד חופש העיסוק של המבקשת ניצבים שיקולים חשובים אחרים ובראשם הגנה על בריאות הציבור והסביבה מפני התוצאות המזיקות של הפעילות המפרה לכאורה אשר ניצבה ביסוד מתן הצו.

במקרה דנן, ידם של השיקולים הציבוריים הללו על העליונה. איזון ראוי נערך שעה שניתנה למבקשת התראה קודמת, טרם עריכת החקירה ומתן הצו בעקבותיה, אך היא הוסיפה ושלחה ידה בפעילות שכרוכה לכאורה בהפרת רישיון העסק ותנאיו. במכלול הנתונים שהוצגו, לא היה עוד מקום לאפשר למבקשת פעילות מפרה מסוג זה, בחסות התחנה. יפים דברים שנאמרו בעניין זה על-ידי כב' השופט א' קפלן בשולי החלטתו שנזכרה לעיל: "המקרה שבפני הוא אחד מאותם מקרים בהם על בית-המשפט להעדיף את האינטרס של מניעת הישנות עבירות על-פני האינטרס הכלכלי של העבריין לכאורה ולומר לו: עד כאן (!) ".

11. לא מצאתי כל מקום לאפשר למבקשת את המשך הפעלת התחנה, תוך הצבת שומרים עליה בשכר, במתווה כזה או אחר, כדי לאכוף עליה את רישיון העסק ותנאיו ולהבטיח שלא תוסיף להתנהל בדרך של הפרתם. מלוא השיקולים לעיל מצדדים בכך. יתרה מכך, ההסכם נחתם עם המבקשת על-פי מכרז. קביעת הסדר שמירה מן הסוג לו עתרה המבקשת בדיון לפני – חלף הארכת הצו, בגיבוי בטוחות, כרוך לכאורה בשינוי תנאי המכרז למפרע באופן שחוטא לכללי השוויון בין המציעים. אין לכך כל מקום. למבקשת ניתנה התראה; או אז היה עליה לנקוט בכל הצעדים למניעת פעילות מפרה בחסות התחנה. המבקשת לא ניצלה הזדמנות זו, כנחזה לכאורה מתוצרי החקירה. לעת הזו היא אינה זכאית עוד לכל הזדמנות נוספת, באופן שיוסיף ויסכן את האינטרסים הציבוריים שנמנו בצו.

12. לבסוף, אמות המידה שאותן מפעיל בית-המשפט בביקורת הצו הן מתחום המשפט המנהלי. כאמור, הצו מפורט ומנומק היטב. הוא נשען על תשתית ראייתית לכאורית איתנה, בתוכנה ובהיקפה, אשר קושרת את המבקשת למיוחס לה. התוצאה של מתן הצו מבטאת איזון ראוי ושקילה ראויה ומידתית של השיקולים הראויים והמתחייבים בדין. אין עילה להתערב בשיקול-דעת זה ולבטל את הצו. מדובר במקרה מובהק בו התחייב מתן הצו כפי שניתן. יש להותירו בעינו, תוך הארכתו כפי שביקש המשיב.

ג. סיכומם של דברים

1. די באמור לעיל כדי להכריע בבקשה ואין צורך להידרש לעניינים נוספים מעבר לכך.

2. הבקשה לביטול הצו נדחית.

3. בקשתו של המשיב להורות על הארכת הצו מתקבלת. הוא יעמוד בעינו למלוא התקופה המותרת בדין.

4. המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים את הוצאות הבקשה והדיון בה בסך של 5,000 ₪, כל זאת תוך שלושים יום מן המועד שבו תומצא לה ההחלטה. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.