הדפסה

בית משפט השלום בחדרה 07

מבקשת-נתבעת
עיריית חדרה
ע"י עו"ד יורם חן

נגד

משיבה-תובעת
טופ 10 ייזום ובניה בע"מ ח.פ. 514467174
ע"י עו"ד ענבל פרברי

החלטה

לפני בקשת הנתבעת לחייב את התובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות יה על-פי תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 353א בחוק החברות.

א. ההליך והצדדים לו

1. התובעת, חברה פרטית שעיסוקה ביזמות וקבלנות, שילמה לנתבעת – רשות מקומית, היטלי תיעול וסלילה (להלן ההיטלים) לשם קבלת היתר בניה לפרויקט בניה שמוקם על-ידי התובעת במקרקעין הידועים כחלקה 176 בגוש 10054 (להלן המקרקעין).

2. התביעה דנן הוגשה לתשלום סך 1,042,333 ₪ בטענה כי הסכומים שהתובעת שילמה לנתבעת בגין ההיטלים נגבו בחוסר סמכות והתחשיב שניצב ביסודם לוקה בטעויות מהותיות.

3. הנתבעת התגוננה מפני התביעה וביקשה לדחותה תוך הכחשת כל טענות התובעת, הצבעה על ה יותו של הסכום שנתבע גבוה מההיטלים שהתובעת שילמה – באופן שמכוון להתעשרות של התובעת מכספי הקופה הציבורית, והפניה לחזקת תקינות המעשה המנהלי שעומדת לנתבעת בכל הנוגע לגביית ההיטלים מהתובעת והתחשיב שניצב ביסודם.

4. לצרכי הדיון בבקשה שלפני, אין צורך לפרט את טענות הצדדים בכתבי-הטענות מעבר לכך והן הובאו לעיל בקצירת האומר.

5. על-רקע זה, ולאחר שבקדם-משפט שהתקיים ביום 14.6.2018 התחוור שאין מנוס מלברר את התביעה לגופה, הוגשה הבקשה שלפני. התובעת מבקשת לדחותה. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו בגדרה.

ב. דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל. להלן יובאו הטעמים לכך.

1. אמות-המידה על-פיהן נבחנת בקשת נתבע לחייב חברה-תובעת במתן ערובה והשיקולים שיש לשקול אגב כך הותוו בפסק-דינו של השופט מלצר ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ( 2009) [להלן עניין ל.נ. הנדסה]. הן מתקיימות בבקשה דנן.

2. התובעת היא חברה בע"מ שאחריות בעלי-מניותיה מוגבלת. תנאי זה, ובקשתו של נתבע לחיוב התובעת במתן ערובה, הם תנאי-הסף להחלת סעיף 353א בחוק החברות (להלן סעיף 535א). תנאים אלה, בעלי אופי פורמלי, מתקיימים בענייננו.

3. בשלב הראשון נבחן מצבה הכלכלי של התובעת. בהקשר זה מוטל על החברה-התובעת הנטל להראות שתוכל לשלם את הוצאות הנתבעת, אם זו תזכה בדין בסופו של יום והתביעה תדחה . אם לא הוכיחה החברה שביכולתה לשאת בתשלום הוצאות הנתבעת, ככלל יש לחייבה במתן ערובה ואילו פטור מכך הוא חריג [עניין ל.נ הנדסה בפס ' 13].

4. על-פי הבקשה ש נתמכה בתצהיר ותיעוד, סימני שאלה כבדי משקל אופפים את מצבה הכלכלי של התובעת . צוין כי התובעת חבה חובות כבדים לרשויות המס וביטוח לאומי, מתנהלים נגדה תיקים בהוצאה לפועל והוטלו עיקולים רבים על נכסיה – לרבות על המקרקעין דנן. הנתבעת הפנתה להליך ב-בע"ק 1838-03-18 היילינג נ' בנק הפועלים בע"מ, שהנתבעת צו לו, בו הוגשה על-ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן הבנק) בקשה שנדרשה למצב הפיננסי של התובעת; בבקשת הבנק צוין שלתובעת חוב לבנק בסך 160,501 ₪ (לצד פיקדון בסך 14,501 ₪) וחובות בהיקף גדול לרשויות המס ורשויות אחרות, באופן שגרם להטלת עיקולים על נכסי התובעת עד לסך של 7,811,534 ₪.

בתשובתה לבקשה אישרה התובעת כי היא נקלעה לקשיים כלכליים מסוימים , אותם ביקשה להגביל לתקופה האחרונה; צוין שהתובעת מצויה בתהליך ארגון מחדש ותכנית הבראה מחוץ לכתלי בית-משפט אשר צפויים להשפיע על יכולתה לש לם הוצאות משפט, אם התביעה תדחה . הדברים נטענו בתשובה ובתצהיר מר יניב קפלן שניתן לתמיכתה ללא פירוט וללא אסמכתות: התובעת לא פירטה ולא הראתה כיצד בדעתה להתמודד עם החובות בהיקף ניכר שיוחסו לה, לא הציגה תכנית שיש בה כדי להביאה לידי הבראה, והסתפקה בטענה כי חובה הממשי נמוך מכפי שנטען.
5. על-פי הנתונים הלכאוריים שהוצגו בבקשה ובנספחיה, מצבה הכלכלי של התובעת אינו איתן, היא מסובכת בחובות משמעותיים לגורמים רבים ולא יהא בידה לשלם הוצאות משפט בהליך דנן, אם תידרש לכך. בטיעון שהובא בתשובה – שאין תיעוד לתמיכתו או להצבעה על היתכנות הבראתה של התובעת עד תום הבירור, אין כדי לשנות מכך אלא דווקא לחזק את הטיעון עליו נסמכה הבקשה.

6. על-רקע זה יש להוסיף ולבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב במתן ערובה. לשם כך מופעל שיקול-דעת רחב שכולל שיקולים שמובאים בחשבון בגדרה של בקשה ליתן ערובה לפי תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי [להלן תקנה 519; עניין ל.נ הנדסה בפס ' 13 ורע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008)]. נקודת המוצא היא שבהיעדר ראיה לכך שיעלה בידה של התובעת לשלם את הוצאות הנתבעת , חל כלל של חיובה במתן ערובה, והתובעת היא שנושאת בנטל להצביע על נסיבות שבעטיין מוצדק לחרוג מהכלל ולפטור אותה מ ערובה [עניין ל.נ הנדסה, שם; רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990)].

7. לא עלה בידי התובעת להצביע על טעמים שיצדיקו מתן פטור מערובה. התובעת היא 'המוציא מחברו'; במסגרת בירור ההליך והוכחת עילתה יהא עליה להתמודד עם טענות שהועלו בכתב-ההגנה ושהינן בעלות השלכה לכאורית על איתנותה של התביעה וסיכויי הצלחתה. בתוך כך יהא על התובעת לסתור את חזקת התקינות המנהלית שעומדת לכאורה לנתבעת ולהראות כיצד תשלום היטלים שנעשה על-ידה בזמן-אמת מזכ ה אותה בהשבת סכום שעולה עליהם, תוך איון מלוא החיוב בהם הלכה למעשה.

8. האמצעי של חיוב תובע במתן ערובה מחייב זהירות, באופן שימנע תביעות סרק ובה בעת לא יכשיל תביעות שראויות להתברר. הדברים יפים גם לגבי תובע שנקלע לקשיים [רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2) 845 (2000); רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)]. את זכות הנתבע לא לצאת בחסרון כיס בעטיו של הליך שננקט נגדו ללא בסיס איתן יש לאזן אל-מול זכות הגישה לערכאות שעומדת לתובע [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שנייה, 2008)]. ככל שבית-המשפט מתרשם שהנטל שרובץ על שכם התובע בכל הנוגע להוכחת עיל תו כבד, כך תיטה הכף לטובת חיובו בערובה.

9. מן המקובץ עולה שהתובעת לא הצביעה על נסיבות שבגינן מוצדק לפטור אותה ממתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת ; התשתית שמצדיקה חיוב בערובה בוססה די הצורך. לפיכך יש לקבל את הבקשה ולקבוע את גובה הערובה כך שתהא מידתית ותבטא את מלוא השיקולים הרלבנטיים שנמנו לעיל [עניין ל.נ הנדסה בפס' 13] , לצד שיקולים כלליים בכימות הוצאות משפט [ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600, 615 (2005)].

ג. סיכומם של דברים

1. אני מקבלת אפוא את הבקשה ומורה לתובעת להפקיד בקופת בית-המשפט סך של 6 5,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד לא מוגבלת בזמן להבטחת הוצאות הנתבעת בהליך.

2. הערובה תופקד עד יום 14.2.2019 תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט ולתובעת. לא תופקד הערובה – תידחה התובענה; תופקד הערובה – יתקיים קדם-משפט במועד שנקבע לכך.

3. אין צו להוצאות.

ת.פ. 20.2.2019.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.