הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"ק 69498-01-19

מספר בקשה:4
בפני
כב' הרשם שמעון רומי

מבקש / נתבע

שי שצברג

נגד

משיבה / תובעת
סלע בינוי והשקעות מקבוצת אמנון מסילות בע"מ - ח"פ 513553875

החלטה

החלטה זו נתונה בבקשת הנתבע לעיכוב הליכים עד להכרעה בהליך בוררות (בקשה מס' 4 מיום 28/3/2019).

מכותרת הבקשה ניתן היה להסיק ולו לכאורה , כי בין הצדדים קיימת תניית בוררות.

עם זאת, בהחלטתי מיום 31/3/2019 צוין, כי לא אלו הם פני הדברים, אלא הבקשה היא בשל טענת הליך תלוי ועומד בין הצדדים בתובענה אחרת המתבררת בבוררות.

הבקשה מנומקת בכך שבין הצדדים בתיק זה נחתמו שני הסכמי הלוואה בהם נקבע, כי כספי ההלוואה שיתקבלו ישמשו כמקדמה על חשבון שכר טרחתו של הנתבע בגין עבודתו אצל התובעת, ככל שזה יהיה מגיע לו ביום פירעון ההלוואות.

לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה (נספח 1 לבר"ל) הועמד הנתבע בראש מחלקת התחדשות עירונית אצל התובעת, ופעל בשירותה בלא שקיבל שכר עבור עבודתו.

במילים פשוטות, שכרו אינו שכר חודשי כי אם על בסיס הצלחה, באחוזים ממכירת דירות.

הנתבע נקלע למצוקה תזרימית ופנה אל התובעת על מנת שתיתן לו מקדמה על חשבון השכר המגיע לו.

האחרונה הסכימה והקימה את שתי ההלוואות נשוא התביעה בתיק זה.

במועד פירעונן של שתי ההלוואות, הנתבע היה זכאי לשכר טרחה בגין הפרויקט ולכן גם להשתמש בכספי ההלוואה כמקדמה.

ביום 1/11/2018 הגיש הנתבע תביעה במסגרת הליך בוררות נגד התובעת כאן, לקבלת שכר טרחתו בהיקף של מיליוני ₪.

התביעה הוגשה כשלושה חודשים לפני הגשת התביעה בתיק זה.

האפשרות לעכב הליכים בתובענה אחת עד לסיום ההליכים בתובענה אחרת משורשרת בפסיקה באמצעות הכלל "עניין תלוי ועומד" ויישום הכלל יהא מקום ששתי תובענות משתמשות באותה תשתית עובדתית המצמיחה עילות תביעות וצדדים דומים, גם אם אין צורך בזהות פורמאלית בין העילות לבין הצדדים.

הבקשה נסמכת בתצהיר הנתבע ולא נעלם מעיני, כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים, היינו האם במועד פירעון ההלוואות היה הנתבע זכאי להשתמש בכספי ההלוואות שניתנו לו, כמקדמה, אם לאו, מוצאת מקומה בתצהיר למשל הייתה זו עובדה להצהיר עליה (בסעיף 6 מצהיר המבקש כי במועד פירעון ההלוואות היה זכאי לקבל שכר טרחה) זו מסקנה ולא עובדה.

כך או אחרת, תגובת התובעת הוגשה על גבי 56 עמודים והיא נסמכת בתצהירה של נעמה ברנר המצהירה, כי העובדות המפורטות בתצהיר ידועות לה מידיעה אישית, מעיון במסמכים או עפ"י יעוץ משפטי שקיבלה.

במסגרת הסכמי ההלוואה בסעיף 5.1 של כל אחד מההסכמים, מובהר, כי מועד פירעון ההלוואות יהא בתוך 12 חודשים מיום מתן ההלוואה, היינו, בחודשים מאי ונובמבר 2015 ולחילופין, כי אלו תשמשנה מקדמה על חשבון שכ"ט העתיד להיות משולם, אם תהא זכאות לכך במועדי פירעון ההלוואות.

סעיף 10 להסכם שיתוף הפעולה בין הצדדים מבהיר, כי התשלום יהא בגין כל מכירה של דירה ובאופן יחסי לתשלומי הקונים. מכאן, שמועד הזכאות לקבלת תמורה בקשר לפרויקט מכוח הסכם שיתוף הפעולה מתגבשת במועד קבלת תשלומי רוכשי הדירות ואף המבקש עצמו אינו חולק על כך, כעולה מסעיף 6.3 לבקשתו.

בתמצית עמדת המצהירה כמו גם הבקשה הנסמכת בתצהיר היא, כי במועד פירעון ההלוואות לא קמה זכאות להפוך את ההלוואות למקדמות.

תשובת המבקש לתגובת התובעת או בלשונו "תגובה לתשובה", הוגשה לאחר ארכה מוסכמת ביום 13/6/2019.

זו מציינת, כי התגובה הארוכה והמייגעת בת 65 העמודים לא נועדה אלא לבלבל את הקורא וכל זאת, משום שאין לתובעת טענות של ממש כנגד הבקשה.

מסתבר שאפשר לייגע ב- 8 עמודים ולא רק ב-65, שכן על מנת להכיל את הכלל הליך תלוי ועומד, אין צורך בזהות מוחלטת בין העילות או בין הצדדים, אם השאלות המתעוררות בשני ההליכים הנדונים דומים וגם אם לא זהים.

בחנתי את מכלול הכתבים והגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה ולהמשיך בהליכים בתיק זה ולא לעכבם:

אין באפשרותי לקבוע, כי ההליכים המתבררים בבוררות שבין הנתבע כאן כנגד התובעת מתבררת בפני כב' השופט בדימוס, אבי זמיר.

הגם שתצהיר המבקש הסומך את הבקשה קובע, כי הליכי הברורות נמצאים בשלב מתקדם לאחר השלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים ותצהירי עדות ראשית, בשלה לקביעת דיוני הוכחות.

חלק מן העובדות המוצהרות בתצהיר המבקש, כלל אינן עובדה, אלא הערכה, מסקנה, סברה וכיו"ב ובאין כל נתונים מבוססים בבקשה אודות הליכי הבוררות איני יכול לקבל את המוצהר ע"י המבקש כמבטא נכונה את המתרחש באותו הליך בוררות, אשר גם לשיטתו מצוי "בשלב מתקדם".

בבוררות הוגשה תביעה של הנתבע כאן כנגד התובעת בסכום שלא ננקב, אך נקצב במיליונים.

בתיק זה, מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר בסך כ 60,500 ₪.

מן הראוי היה שהצדדים יסכימו לעכב את ההליכים בתיק זה ולהכריע במחלוקת שכאן עפ"י תוצאות הבוררות בין אם ע"י קיזוז הסכום הנתבע מסכום שיפסק לטובת הנתבע כאן בבוררות ובין אם ע"י הוספת הסכום הנקוב כאן לתוצאת הבוררות, אם תדחה התביעה שם.

מכל מקום איני יכול לקבוע עפ"י מה שמונח בפני, כי יש להכיל את הכלל הליך תלוי ועומד על עניינם של הצדדים בתיק זה.

לא אעשה צו להוצאות, על מנת לאפשר לצדדים למתן את המחלוקת הגואה כפי שהתרשמתי ממנה במהלך הדיון בבר"ל שהתקיים בפני ביום 1/7/2019, אשר במהלכו התחדדה המחלוקת העולה מכתבי הצדדים בקשר עם הבקשה בה נתונה החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.