הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 8585-11-18

לפני כבוד השופטת הדסה אסיף

התובעת

בוסינה עמאש ת.ז. XXXXXX169

נגד

הנתבעים
.1 חאמד זיאד ת.ז. XXXXXX156
.2 י.ר.א.ב שירותי נוי 1985 ת.ז. XXXXXX269
.3 הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520004078

נגד
מקבל 1
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

1. התביעה היא לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונה, שבמהלכה נפל על הרכב עמוד של חב' בזק. לטענת הנתבעת, משאית לפינוי אשפה, שבה נהג הנתבע 1, ושיי כת לנתבעת 2, פגע ה בכבל שהיה מחובר לעמוד, מש כה את הכבל , והעמוד נפל כתוצאה מכך על רכב התובעת. לרכב התובעת נגרם נזק שאותו העריך שמאי התובעת כאובדן גמור. הנתבעת 3 היא מבטחת המשאית.

2. הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו בו כי לא היתה רשלנות מצדם. לטענתם, המשאית אמנם משכה את הכבל, אך זאת משום שהכבל הותקן נמוך מהמקובל ובשל כך נתפס במשאית. עוד הם טענו שהנהג במשאית לא ידע ולא יכול היה לדעת כי כבל נתפס במשאית ולכן המשיך בנסיעה, משך את הכבל וגרם בכך לנפילת העמוד.

3. הנתבעים שלחו הודעה לצד שלישי לחב' בזק, וטענו בה כי חב' בזק היא שאחראית לתאונה משום שהכבל הותקן בגובה נמוך מהגובה התקני , ולכן נתפס במשאית.

4. בדיון שהיה בפני ביום 29/10/19 שמעתי חלק מהעדויות. בדיון שהיה בפני ביום 15.12.19 שמעתי את העד מטעמה של בזק , ובכך הסתיימה שמיעת הראיות. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים בקצרה בע"פ. לאחר ששמעתי את הטיעונים, ושבתי ועיינתי בחומר שבתיק, הגיעה העת למתן פסק הדין.

5. מהראיות שהובאו בפני הגעתי לכלל מסקנה שהנתבעים אחראים לנפילת העמוד. אמנם, בסעיף 3 ב' לכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי נהג המשאית לא יכול היה לדעת כי כבל נתפס במשאית, אך לא ניתן לקבל טענה זו. לו היה הנהג דואג לאדם שיכוון אותו בנסיעה לאחור, יכול היה אותו אדם להתריע על גובה הכבל עוד לפני שהמשאית פגעה בו, וכל שכן שיכול היה לעשות זאת לאחר שהכבל נתפס במשאית ולפני שזו משכה את הכבל וגרמה לנפילת העמוד. בפועל, ואף שמדובר במשאית שאורכה למעלה מ- 10 מ', הנהג הודה שנסע לאחור (רברס) אל תוך סמטה, ללא אדם שיכוון אותו (עמ' 5 שו' 32, עמ' 6 שו' 2, 5).

6. נסיעה של משאית לאחור ללא אדם שיכוון את הנהג היא נהיגה רשלנית, והדברים נכונים פי כמה כאשר מדובר במשאית ארוכה, שנוסעת לאחור אל תוך סמטה , שהיא מטבע הדברים מקום צר באופן יחסי. יוצא , שכלפי התובע אחראים הנתבעים יחד ולחוד.

7. אשר להודעה לצד שלישי – הנתבעים טענו כי המשאית משכה את הכבל , משום שזה היה נמוך מהגובה התקני. העד שהתייצב לדיון מטעמה של בזק לא יכול היה למסור נתונים ספציפיים אודות הכבל הרלוונטי ואף הודה כי יתכן שהכבל היה ישן או נמוך (עמ' 8 שו' 32 ואילך). העד הודה גם כי אינו יודע מתי הותקן אותו כבל ואפילו אינו יודע לומר איפה בדיוק מותקן הכבל שבו פגעה המשאית.

8. מכיוון שכך, ברור שעדותו אינה יכולה להועיל לבזק להוכיח כי הכבל היה תקין ובגובה תקין. לצד זאת עומדות העדויות שהציגה הנתבעת, ולפיהן גובה המשאית תקין , והוא נמוך מהגובה שבו אמורים להיות הכבלים של בזק.

9. יוצא, שברמה הנדרשת בהליך האזרחי שבפני, עלה בידי הנתבעות להוכיח שהכבל היה נמוך מהתקן, ומכאן שגם לבזק אחריות לארוע נשוא התביעה. זאת, משום שהארוע לא היה מתרחש אילולא נסעה המשאית לאחור ללא מכוון, אך גם אילולא היה הכבל נמוך מהתקן.

10. את חלוקת האחריות בין הנתבעים יחד ולחוד לבין בזק, אני מעמידה על 50%.

11. לעניין הנזק – התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת של שמאי , שלפיו הרכב הוכרז "אובדן גמור". ערך הרכב על פי השמאות היה 12,206 ₪. השמאי העריך את הרכב במצבו הניזוק בסכום של 1,000 ₪ וקבע לכן כי הנזק עומד על סך 11,206 ₪. איש מהצדדים לא ביקש לחקור את השמאי וגם לא הביא חוות דעת נגדית ואני מאמצת לכן את חוות הדעת של השמאי שהביאה התובעת.

12. התוצאה היא אפוא כאמור:
א. הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעת את הסך של 11,206 ₪, וכן את שכר טרחת השמאי בסכום של 1,170 ₪ . שני הסכומים ה אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת גם את הוצאות התביעה (אגרות, מסירות ושכר עדים), ועל כל אלה שכ"ט עו"ד לתובעת , בסכום של 2,200 ₪.

ב. צד ג' תשלם לנתבעים יחד ולחוד מחצית מכל הסכומים שהנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעת, ובנוסף תישא בהוצאות הנתבעים יחד ולחוד בגין ההודעה שנשלחה אליה (אגרות ומסירות) , וכן בשכ"ט עו"ד לנתבעים בסכום של 1755 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.