הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 62583-10-20

מספר בקשה:11
בפני
כבוד ה שופטת יפעת אונגר ביטון

המבקשת (הנתבעת)

קרן הסיטי בע"מ

נגד

המשיבה (התובעת)
דורון רוזנברג - חברת עורכי דין

החלטה

לפני בקשה להורות על מחיקת תצהירים שהגישה המשיבה ועל מחיקת סעיפים מתצהיר נוסף שהגישה.

לאחר ששקלתי ובחנתי את כתבי הטענות, את ההליכים בתיק זה וההחלטות שניתנו עד כה, ובשים לב לאמור בהחלטתי מיום 8.5.21, ולאחר שבחנתי את תוכן התצהירים והסעיפים הנ"ל, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

הרקע והטענות

כאמור בהחלטה הנ"ל, עסקינן בתביעה לתשלום שכ"ט עו"ד. הצדדים חלקו בעניין צירוף מסמכים לכתב התביעה, נוכח הגשתה בסדר דין מהיר מצד אחד, והטענה לחיסיון עו"ד-לקוח מצד שני. באותה החלטה קבעתי כי היה מקום לצרף את המסמכים ולפרט את השירות המשפטי שניתן ובעדו מבוקשת התמורה, שכן תביעת עו"ד נגד לקוחו לתשלום שכ"ט, היא אחד החריגים לחובת החיסיון החלה על עוה"ד. יחד עם זאת, סברתי שחקר האמת ביחס לטיב השירות שניתן והיקפו, וביחס לחבות לשלם תמורה בעד השירות ככל וניתן, מהווה נימוק המצדיק לאפשר לתובעת להשלים את החסר, אולם הגבלתי באופן מפורש את יכולתה להרחיב טיעון מעבר לאמור בתביעה, וכך נכתב:

"מעבר לכך, ועל מנת שלא להביא להרחבת היריעה מעבר לצורך, אדגיש כי מתן ההיתר לפירוט השירות שניתן למשיבה, במסגרת תצהיר נוסף של מנהל המבקשת וצירוף מסמכים שילמדו עליו, מוגבל אך ורק לנטען בסע' 5-9 לכתב התביעה. אני אוסרת על המבקשת להרחיב מעבר לכך ".

טוענת המבקשת, כי המשיבה הפרה את ההוראה הנ"ל ובניגוד לאמור בהחלטה צירפה שני תצהירים נוספים (של עו"ד נורית אהרוני ושל עו"ד אדווה אילוז), ובהם טענות שאינן קשורות לאמור בסעיפים 5-9 לכתב התביעה. כמו כן, תצהיר מנהל המבקשת שהותר, חורג בתוכנו מהאמור באותם סעיפים. המבקשת הפנתה לסעיפים 3-4, 6-9 ו- 26-30 לתצהיר מנהל המשיבה ונימקה מדוע לשיטתה אין הם רלוונטים לתביעה וחורגים מההיקף שהתרתי בהחלטתי הנ"ל.
המבקשת עותרת כאמור למחיקת התצהירים והסעיפים הנ"ל ולחיוב המשיבה בהוצאות לדוגמא.

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות. היא מפנה לסע' 18 בהחלטתי הנ"ל, שם נאמר כי "תצהירי המבקשת יוגשו", משמע בלשון רבי ם ולא בלשון יחיד. עוד נטען שתצהירי עוה"ד אהרוני ואילוז חיוניים לבירור המחלוקת , שכן הן עמדו בקשר ישיר עם נציגי המבקשת בנוגע לשירות המשפטי שהעניקה המשיבה למבקשת. מעבר לכך, למשיבה מותר היה להגיש תצהירים אלה לאחר הגשת כתב התביעה, לפי לשון תקנות 214ג' ו-214ט' לתקנות סד"א במתכונתן הקודמת, הרלוונטיות להליך זה (שנפתח טרם כניסת התקנות החדשות לתוקף).

אשר למחיקת סעיפים מתצהיר מנהל המשיבה, נטען כי עסקינן בסעיפים מהותיים, הדרושים להבנת הרקע לסכסוך בין הצדדים ויאפשרו דיון בה באופן ראוי וצודק. נטען כי מדובר בסעיפים הנדרשים "בין היתר, להבנת הנרטיב נשוא העניין, בנוגע למסכת היחסים (המקצועית האישית והמשפטית) בין הצדדים המעורבים", ובלעדיהם "יאבד התיאור העוב דתי מהקשרו". נטען כי בסעיפים אלה אין משום חידוש שכן הרקע תואר ברובו בכתב התביעה, אולם יש בהם משום להשיב על הכחשות המבקשת בכתב ההגנה.

המשיבה התייחסה ספציפית לסעיפים מושא בקשת המחיקה. כך, לטענתה, בסע' 28 ו- 30 לתצהיר קיימת התייחסות להודאת בעל הדין של המבקשת בקבלת השירותים המשפטיים, בסע' 3-4 עולה הטענה בדבר היעדר סמכות המצהירה מטעם המבקשת ליתן תצהיר ולפעול בשם המבקשת, ובסע' 6-9 מפורט הרקע להיכרות בין הצדדים, לרבות עם יעקב כהן – הבעלים האמיתי ים של המבקשת. עוד טענה המשיבה כי סע' 26,27 ו-29 לתצהיר רלוונטיים להליך שכן עוסקים בתשובה לנטען בכתב ההגנה, לעיתוי הגשת התביעה, ולתכונות המקצועיות של מנהל המשיבה, המשליכות על המוניטין המקצועי ועל גובה שכה"ט.

לאור כל האמור ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה למחוק הסעיפים הנ"ל מהתצהיר. לחילופין, הותירה את הסעד לשיקול דעת בית המשפט, וזאת מבלי לוותר על עצם הבאת העובדות והנסיבות בישיבת ההוכחות.

דיון והכרעה

שוב יש לחזור למושכלות יסוד, היינו להוראת תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להן: "התקנות").

תקנה 214ג לתקנות קובעת:

"בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר"

ואילו תקנה 214ט קובעת:

"(א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד, רשאי בית המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד".

משמעות הדברים היא שתצהיר בעל דין יש לצרף מלכתחילה, בעוד את תצהירי העדים ניתן לצרף תוך 45 ממועד הגשת כתב ההגנה או במועד שקבע בית משפט.
אין באמור בהחלטתי הנ"ל משום לשנות או לגרוע מהוראות התקנות הנ"ל. קבלת בקשת המשיבה לאפשר לה לפרט בתצהיר את השירות המשפטי שניתן למבקשת ולצרף מסמכים שיאמתו זאת, התייחסה לתצהיר בעל הדין שצורף לתביעה, הוא תצהיר מנהל המשיבה.

הא ראיה, כי בסיפא להחלטה נכתב מפורשות כי שני הצדדים רשאים לצרף תצהירים, והכוונה הברורה היא לאותם תצהירים שניתן להגיש לפי תקנה 214ט(א) הנ"ל. ודוק, ההגבלה שהוחלה על תצהיר בעל הדין (מנהל המשיבה) לא הוחלה על יתר התצהירים.

לפיכך, לא היה מקום להתנגד להגשת תצהירי העדות מטעם המשיבה, הם תצהירי עוה"ד אילוז ואהרוני, מה גם שהעיון בתצהיריהן מעלה כי העיקר בהם מתייחס למהות השירות שניתן למבקשת, אליבא המשיבה, מה שבא בגדר האמור בסע' 5-9 לכתב התביעה.

ואולם, התוצאה שונה ביחס לסעיפים בתצהיר מנהל המשיבה, אותם מבוקש למחוק. העיון באותם סעיפים מעלה כי האמור בהם חורג באופן ניכר מהחלטתי, שבה הוגבל תוכן תצהירו לפירוט הנאמר בסע' 5-9 לכתב התביעה.

האמור בסע' 3 ו- 4 אינו קשור כלל לעילת התביעה. מתוארת בהם פגישה שנערכה, לאחר הגשת התביעה, עם יעקב כהן, ותיאור הנאמר מפי האחרון באותה שיחה. בין היתר נטען שם כי הלה ציין בפני מנהל המשיבה ואדם נוסף, שהמצהירה מטעם המבקשת אינה מוסמכת לייצגה ולהצהיר בשמה. ברי, כי הדברים חורגים מן האמור בסע' 5-9 לכתב התביעה העוסקים בהתקשרות בין הצדדים ביוני 2018, השירות המשפטי שהתבקש והשירות שניתן בפועל.

בסעיפים 6-9 לתצהיר הנ"ל מתוארת מערכת היחסים שנרקמה בין בעלי המבקשת (בין הגב' רוזלי מר כהן) לבין מנהל המשיבה, הן במישור המקצועי והן במישור האישי ותוארו הליכם שונים בהם ייצג אותם ו/או את המבקשת – כולם הליכים שאינם קשורים בשירות המשפטי מושא התביעה דנא. עוד תוארו סכסוכים שונים בנוגע לשכר טרחה ותביעות הדדיות בתחום זה, לרבות תביעה בגין שירות אחר שעודה תלויה ועומדת. אף תוכן זה אינו נובע מן האמור בסע' 5-9 לכתב התביעה וחורג מהם, בניגוד להגבלה בהחלטתי הנ"ל.

כך גם סעיפים 26-30 לתצהיר זה חורגים מגדר היריעה שניתן היה לפרוס לפי אותה החלטה. באותם סעיפים חוזר מנהל המשיבה ומתאר עניינים הקשורים למערכת היחסים האישית ו/או מקצועית ששררה בינו לבין בעלי המבקשת, או מי מהם, שאין להם קשר לשירותים משוא התביעה דנא. כך תיאר, כי המתין בהגשת התביעה דנא בשל אותה מערכת יחסים שנרקמה והוסיף שבעלת המבקשת (לפחות בעת הרלוונטית) הודיעה לו כי השירות שנתן הוביל לתוצאות חיוביות ביותר. מנהל המשיבה הוסיף דברים בקשר לוותק המקצועי ולניסיונו והפנה לאמור בכתב ההגנה בנוגע לתקבולים שונים שהגיעו אל המבקשת.

כפי שצוין בהחלטתי הנ"ל, מתן האפשרות למשיבה לפרט בתצהיר את פרטי השירות המשפטי-מקצועי שנתנה למשיבה היה על רקע המסקנה כי הציגה הצדק סביר למחדליה, בכך שלא פירטה את אופי השירות מושא התביעה לפרטיו ולא צירפה את המסמכים הרלוונטיים (בשל טענת חיסיון עו"ד-לקוח, שנדחתה). על כן, הוגבלה היריעה בתצהיר רק לנושא זה, שהוא זה שחסר על רקע אותו מחדל. לא היה מקום להרחיב ולו בנושא אחד מעבר לכך, כפי שנעשה בפועל.

צודקת המבקשת בבקשתה למחוק את כל הסעיפים הנ"ל מתצהיר מנהל המשיבה. המדובר באלמנטים רבים בלתי נחוצים ובלתי מקובלים: הן נסיבות שאינן מעלות או מורידות לעצם עילת התביעה (כגון: מע' היחסים הבינאישית בין בעלי המבקשת), הן עובדות בעניין מקצועיותו, ניסיונו או המוניטין של מנהל המשיבה שעם כל הכבוד אינם משנים לעצם עילת התביעה (כל בעל מקצוע שנתן שירות זכאי לתמורה בעד השירות שנתן, בן אם עסקינן בעו"ד צעיר ופחות מנוסה ובין אם עסקינן בעו"ד רב ניסיון ועתיר מוניטין). עוד מדובר באלמנטים מאוחרים לתביעה שלא ברור מה להם ולתביעה לגופה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת בנוגע למחיקת הסעיפים הנ"ל והם נמחקים בזה.

נוכח התוצאה – אני סבורה כי דין הבקשה לחיוב בהוצאות להתקבל, אולם מאחר והבקשה התקבלה בחלקה בלבד, המשיבה תישא בהוצאות כמקובל, בסך 3,500 ₪, ולא בהוצאות לדוגמא.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר.