הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 50218-03-18

מספר בקשה:16
בפני
כב' הרשמת הבכירה טלי מירום

המבקשת-נתבעת מס' 1

סמאהר מוקדי
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד אבו פריח

נגד

המשיבים

1. מחמד עבד אלפתאח - התובע
ע"י ב"כ עוה"ד פאדיה יחיא יונס ו/או עאדל יחיא

2. עארף עאסי - נתבע מס' 2
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ - נתבעת מס' 3
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד אסף ורשה ואח'

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי כב' הרשם שמעון רומי ביום 6.2.2019 בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשת.
עקב פרישתו של כב' הרשם שמעון רומי לגמלאות עבר התיק לטיפולי למתן החלטה בבקשה.
רקע
ביום 22.3.2018 הגיש משיב מס' 1 (להלן: התובע) תביעה בסדר דין מהיר על סך של 12,335 ₪ נגד המבקש ת ונגד משיב מס' 2 (להלן: הנהג). ביום 21.6.2018, לאחר נטילת רשות מבית המשפט, תוקן כתב תביעה על ידי צירופה של משיבה מס' 3 (להלן: מגדל), מבטחת השימוש ברכב הנהג, כנתבעת נוספת.
בכתב התביעה טען התובע, כי ביום 16.7.2017, בעת שרכבו חנה בצד כביש הכניסה לישוב ברקן מכיוון בידיא, הוא נפגע על ידי רכב הנהוג בידי המבקשת ו/או על ידי רכב הנהוג בידי הנהג, כאשר בנוסף לרכבו נפגעו רכבים נוספים שחנו בצד הכביש. התובע עתר, איפוא, לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקיו - נזק ישיר לרכבו על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, נזקים עקיפים (הוצאות גרירה, רכב חלופי וכדומה), טרחה ועגמת נפש.
ביום 10.12.2018 הוגש כתב הגנה מטעם הנהג ומבטחתו מגדל. בכתב ההגנה נטען, כי הנהג נסע בנתיב הי מני ואילו המבקשת - בנתיב השמאלי; לפתע סטתה המבקשת לנתיבו של הנהג, זה ניסה "לברוח" שמאלה, אולם לא הצליח למנוע פגיעה בין הרכבים. כתוצאה מהפגיעה איבדה המבקשת שליטה על רכבה וזה הסתחרר ופגע ברכבים החונים בצד הדרך, ובהם רכבו של התובע. נטען, כי בגין נזקי רכב המבקשת הוגשה תביעה נגד הנהג ונגד מגדל לבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא (ת"ק 5083-12-17, להלן: התיק המקביל), בה נטען מטעם המבקשת כי הנהג הוא זה שסטה לתוך נתיב נסיעתה. לטענת הנהג ומגדל, גרסה זו של המבקשת נדחתה על ידי בית המשפט שם , תוך דחיית התביעה כולה בפסק דין מנומק וחלוט. לאור הכרעה שיפוטית זו בדבר אחריותה של המבקשת לתאונה בתיק המקביל , טענו הנהג ומגדל כי דין התביעה כאן נגדם להידחות בהעדר אחריות, זאת מעבר לכפירתם גם בשאר טענות התובע, לרבות לעניין הנזק.
ביום 6.2.2019 ובהעדר כתב הגנה מטעם המבקשת הגיש התובע בקשה למתן פסק דין כנגדה בהעדר הגנה. לבקשה צורפו אישור המסירה ותצהיר מוסר, על פיהם הומצא כתב התביעה לבעלה של המבקשת, אנואר מוקדי, ביום 18.12.2018, וזה אישר את דבר המסירה בחתימתו.
בו ביום נעתר כב' הרשם רומי לבקשה ונתן פסק דין כנגד המבקשת על מלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
בינתיים המשיך הדיון להתנהל בין התובע ובין הנהג ומבטחתו בפני כב' השופטת קרן אניספלד. שמיעת הוכחות בתובענה נדחתה מספר פעמים לבקשת הצדדים, כאשר גם הדיון שנקבע ליום 23.1.2020 נדחה יום קודם לכן לבקשת התובע, מטעמים רפואיים של בא כוחו.
הסתבר, כי ביום 23.1.2020 התייצבה המבקשת בבית המשפט לצורך הדיון האמור, על פי זימון שנמסר לה (לא הובהר על ידי מי); כיוון שהדיון לא התקיים, ביקשה המבקשת לפצותה בגין הוצאות התייצבותה למועד האמור, אשר נדחה מבלי לעדכנה. בהחלטה שניתנה בו ביום קבעה כב' השופטת אניספלד, כי הבקשה תידון בדיון הקבוע, שנדחה ליום 29.6.2020, והורתה למבקשת להתייצב לדיון זה (בהמשך נדחה דיון זה לבקשת התובע, שלא קיבל היתר כניסה לישראל ממקום מושבו בשטחי הרש"פ).
ביום 25.6.2020, ארבעה ימים טרם מועד ההוכחות הנדחה, הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה טען ב"כ המבקשת, כי לאחר קבלת כתב התביעה התקיימה משך תקופה מסויימת הידברות בין ב"כ התובע ובינו, לא כמייצג אלא כחבר המשפחה, בנסיון להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט, תוך שנתבקשה ארכה להגשת כתב ההגנה. נטען, כי בעלה של המבקשת מסר לו, כי ינסה להגיע לידי הסדר ישירות עם ב"כ התובע, וכך סבר ב"כ המבקשת, כי העניין הסתיים מבחינתו. בדיעבד הסתבר לו, כי התובע פעל להגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת. נטען, כי התביעה טרם התבררה לגופה, ועל כן לא ייגרם כל נזק מביטול פסק הדין, באופן שתינתן למבקשת אפשרות להעלות את טענותיה בפני בית המשפט.
לגופה של התביעה נטען, כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג, אשר איבד שליטה ברכבו ו פגע ברכב המבקשת וברכבים שחנו בצד הדרך. נטען, כי לאור טענות ההגנה של המבקשת אין לסגור בפניה את שערי בית המשפט, זאת על אף פסק הדין שניתן כנגדה ועל אף האיחור שבהגשת הבקשה לביטולו.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, כיוון שהמבקשת לא הכחישה כי קיבלה לידיה את כתב התביעה, אין לבטל את פסק הדין מטעמי צדק. אשר לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, נטען כי אין ממש בטענות המבקשת בדבר הגעה לפשרה עם התובע, אלא כי התנהל משא ומתן בין הצדדים, התובע הודיע מה דרישתו לסילוק התביעה ואילו המבקשת ובעלה סירבו, ובכך הסתיים המשא ומתן. נטען, כי פסק הדין הוגש לביצוע בהוצאה לפועל והאזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה למבקשת ביום 2.5.2019, ומכאן שבמועד זה לכל המאוחר ידעה אודות פסק הדין שניתן כנגדה; עוד נטען, כי במסגרת תיק ההוצל"פ ננקטו הליכים רבים, לרבות תפיסת סך של קרוב ל - 11,000 ₪ ממימוש עיקול בחשבון בנק של המבקשת, מכאן, שבקשתה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר, למעלה משנה לאחר שנודע לה על פסק הדין , כאשר לכל אורך תקופה זו ישבה המבקשת בחיבוק ידיים. עוד נטען, כי לאור פסק הדין בתיק המקביל, אין ממש בטענות ההגנה של המבקשת בדבר אחריותו של הנהג לתאונה.
הנהג ומגדל הודיעו, כי הם מותירים את ההכרעה בבקשה לביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות.
בנסיבות המקרה, בו לא הכחישה המבקשת כי קיבלה את כתב התביעה כדין, אין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק כבמקרה של פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי; אלא עסקינן במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.
הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי ההגנה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
אשר לסיבת המחדל: לטענת המבקשת, בעלה הודיע כי ינסה להגיע לידי פשרה עם ב"כ התובע. יש קושי רב בטענה זו. ראשית, המבקשת סותמת ולא מפרשת, האם הנסיון הצליח אם לאו, והאם הושגה פשרה בין הצדדים. ודוק: המדובר בבעלה של המבקשת ולא באדם זר, ועל כן חזקה כי היתה יודעת מכלי ראשון האם הגיעו הצדדים לידי פשרה ומהם פרטיה . הותרת נושא הפשרה באופן עמום יש בו משום התחמקות ואף היתממות. אוסיף, כי ניהול משא ומתן בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט ככלל אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד ואינו פוטר בעל דין מחובת הגשת כתב הגנה ; בעל דין חייב לכלכל צעדיו לפי שיקוליו-הוא ולא לסמוך על עמדותיו או מהלכיו של הצד שכנגד: "העובדה שמתנהל משא ומתן בין הצדדים עשויה לשמש עילה לבקשה מוסכמת להארכת מועד. אולם אין לראות צד כמוחל על זכויותיו (לרבות הזכות להיחשף לאפשרות ערעור בתקופה קצובה בלבד) אך מעצם הסכמתו לנהל משא ומתן" ( בש"א 3413/00 יוסי חסין בע"מ נ' פזגז (1993) בע"מ [24.7.2000]; תא"ק (שלום ת"א) 47062-08 ד.נ.ו. שרותי ניקיון משאבי אנוש ופתרונות תחזוקה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [29.02.2012]).
אשר לסיכויי ההגנה, אין בבקשת המבקשת כל התייחסות להכרעה השיפוטית בתיק המקביל, בה נדחתה גרסתה, לאחר שבית המשפט שם שמע את עדותה ואת עדותו של הנהג, ולמעשה היא מתעלמת מקביעה שיפוטית זו לחלוטין. מנגד טענה המבקשת, כי בדו"ח הפעולה של המשטרה צויין כי רכב הנהג הוא זה שגרם לאיבוד השליטה, ומכאן שהאחריות לתאונה, על פי המשטרה, מוטלת עליו.
עיינתי בדו"ח הפעולה שצורף. צויין בו כי רכב המבקשת פגע בכלי הרכב החונים בצד הדרך. כן נכתב בו: "כמו כן יש רכב עם נזק בקידמת הרכב מסוג הונדה [רכבו של הנהג - ט.מ.] ויכול להיות שהוא קשור לאיבוד השליטה." לא מצאתי, כי יש באמור לעיל משום קביעה בדבר גרימה או אחריות מצדו של הנהג, לא כל שכן קביעה חד משמעית, כטענת המבקשת.
יחד עם זאת, בהליך המקביל, שדן בנזקי רכבה של המבקשת, לא נידונו מטבע הדברים נזקיו של התובע; ואילו למבקשת כאן טענות בדבר גובה הנזק הנטען, "ניפוחו" בחוות דעת השמאי מטעם התובע, לשיטתה, והעדר אסמכתאות לחלק מהנזקים הנטענים ; עניינים הדורשים, לטעמי, בירור עובדתי מלא.
לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הגישה היא ליברלית וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ו/או בהפקדת בטוחות , זאת לאור חשיבות מימושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).
לאור מחדלי המבקשת באי הגשת כתב הגנה ובהגשת בקשת ביטול פסק הדין באיחור, ולאור הקושי שבטענות ההגנה שלה, לכל הפחות בעניין נסיבות התאונה והאחריות לה, נוכח הקביעות בתיק המקביל, סבורתני כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות לתובע, אותן אני מעמידה על סך של 1,500 ₪.
כן היה מקום בנסיבות אלו להתנות את הביטול בהפקדת בטוחות. עם זאת, לאור טענת התובע, כי מימש סך של כ - 11,000 ₪ במסגרת הליכי הגבייה בתיק ההוצל"פ, אראה בסכום זה משום בטוחה מספקת בנסיבות העניין, ולא אחייב את המבקשת בהפקדת בטוחה נוספת.
ההוצאות בסך של 1,500 ₪ ישולמו על ידי המבקשת לתובע באמצעות בא כוחו בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
עם ביצוע התשלום תגיש המבקשת הודעה על כך לתיק, ואורה על ביטול פסק הדין ועל העברת כתב ההגנה שצורף לבקשה למקומו בתיקיית "כתבי הטענות".
לא יבוצע התשלום כאמור, יוותר פסק הדין על כנו ואפסוק את הוצאות בקשה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"פ, 18 יולי 2020, בהעדר הצדדים.