הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 39363-06-18

מספר בקשה:4
בפני
כב' הרשם שמעון רומי

משיבה / תובעת

סלקום ישראל בע"מ – ח"פ 511930125

נגד

מבקש / נתבע
עואדיה עואדיה

החלטה

ביום 04/10/2108, לבקשת התובעת, ניתן פסק דין באין כתב הגנה, כנגד הנתבע.

ביום 14/10/2018 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסה"ד הנ"ל וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ולעיכוב הליכים בהוצאה לפועל .

בהחלטה מיום 16/10/2018 נדחתה הבקשה באין תצהיר לסמוך אותה ולמחרת היום, ביום 17/10/2018 הוגשה היא מחדש ואף נקבע מנגנון שיאפשר את עיכוב ביצוע פסק הדין באמצעות הפקדה בתיק זה, אולם לא מצאתי, כי הופקד סכום כלשהו בתיק.

בקשת המבקש להארכת מועד להגשת כתב הגנה, נדחית, שכן היא מיותרת:

אם יבוטל פסק הדין תהא לנתבע הזכות להגיש כתב הגנה ואם לא יבוטל, הרי שלא יוגש כתב הגנה.

עיכוב ההליכים כאמור לעיל, זכה למענה, אך כאמור לא מומש.

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי בבסיס התביעה חוזים מזויפים ופיקטיביים שבעניינם מתנהל חקירה במשטרה. עוד מוצהר כי בא כוחו התכתב עם המשיבה בעבר, אולם זו לא השיבה לו או למבקש.

גם אחי שאדי איננו מתגורר כלל בבית בו אני מתגורר עם הורי אלא בבית אחר עם משפחתו והוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה ו/או סירב לחתום ו/או מסר עותק למבקש.
המבקש מצהיר, כי מענו הוא בשפרעם אצל הוריו וימים אחדים לפני אימות תצהירו קיבל מכתב רשום במען הוריו ובו פסק הדין נשוא בקשתו.
המבקש סבור, כי יש לו סיכויי הגנה טובים, שכן עניין דומה של חברת פרטנר נמחק נגדו בשל אותן טענות.
הבקשה נסמכת גם בתצהיר אחיו של המבקש, שאדי עואדיה, המצהיר, כי אין הוא ואחיו מתגוררים יחדיו אלא בשני מקומות שונים בשפרעם, כאשר המבקש מתגורר עם הורי השניים.
מצהיר שאדי, כי מעולם לא סירב לקבל דבר דואר או לחתום עליו וגם לא במקרה נשוא התביעה.
לבקשה צורפה פניית ב"כ המבקש מיום 20/3/2017 אל ב"כ הזוכה המציינת, כי המבקש לא רכש דבר מן המשיבה ועוד ובמענה מיום 8/1/2017 השיבה המשיבה לב"כ המבקש, כי נשוא פנייתו מצויה בטיפול רשויות החוק וסלקום תפעל בהתאם לממצאי החקירה.
צורפה גם התנגדות לביצוע תביעה בלשכת הוצאה לפועל בחיפה שהועברה לבית משפט כאשר הזוכה שם, היא פרטנר תקשורת והחייב המתנגד הוא אותו חייב בתיק זה, כאשר ההחלטה האחרונה שם מורה על מחיקת התביעה בהעדר תגובת הזוכה עפ"י החלטה קודמת.

תגובת הזוכה מציינת, כי המבקש הגיש תצהיר קצרצר ולקונ י ובו לא מפורט כיצד ומתי נודע לו דבר התביעה, או מתן פס"ד ועל פניו נראה כי טענתו סתמית. המבקש טען כי במעמד הגשת בקשתו עדיין לא ראה את כתב התביעה (סעיף 6 לבקשה).
מאישור המסירה ותצהיר המוסר שקדמו למתן פס"ד עולה כי המסירה הייתה לאחיו, המבקש לא מכחיש כי הוא גר בשפרעם, אלא טוען כי אחיו לא קיבל את כתב התביעה. אחיו טוען כי הוא מתגורר בבית אחר בשפרעם ואילו הנתבע מתגורר עם הורי שני הצדדים אך לא צורפה כל אסמכתא, כי במועד השייך לא התגוררו ולכן מוצע לדחות את הבקשה.

תגובת הזוכה הוגשה ביום 9/12/2018, מאז ועד היום, לא הוגשה תשובת הנתבע לתגובה, אולם אין כל חובה המוטלת עליו לעשות זאת.

בחנתי את מכלול הכתבים שבתי ועיינתי בבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה ונספחיה.

מנספחי הבקשה הנ"ל עולה, כי ביום 20/06/2018 מוסר מטעם התובע המציא את כתב התביעה לידי אחיו של הנתבע (שאדי) בהעדרו של הנתבע.

אישור המסירה מציין, כי השניים בני משפחה הגרים זה עם זה וכי האח סירב לחתום.

בשונה מעובדות אישור המסירה תצהיר המוסר מציין, כי המסירה הייתה בואדי סקיע בשפרעם.
לעובדה זו אין כל זכר באישור המסירה, שעה שתכלית התצהיר שהגיש המוסר היא לאמת את עובדות המסירה.
בכתב התביעה צוין אך הישוב שפרעם, כמען המבקש.
בתצהיר האמור להיות בגוף ראשון מוצהר גם, "בבדיקה שערכנו התברר שהנדון אכן מתגורר בכתובת הנ"ל". לא ברור מי ערך את הבדיקה בכלל, ועוד פחות מכך, האם היה זה המוסר בעצמו, אם לאו. ומכל מקום גם עובדה מוצהרת זו אין לה זכר באישור המסירה ולצד כל זאת הוסיף הגם שאף צד לא טען דבר לעניין שעת המסירה, כי זו אינה רשומה על אישור המסירה, הגם שעפ"י התקנות היה המקום לעשות זאת.

לא מצאתי בתצהיר המוסר הנ"ל מאומה, על כך שלא ניתן היה למצוא את הנמען.

כל מה שכתוב בתצהיר המוסר בהקשר לכך, הוא, כי במועד הנקוב נמסר כתב התביעה לאח. אין כל זכר לעובדות הקשורות בכך שניתן או לא ניתן היה לאתר את הנתבע והדין אינו קובע שמסירה לבן משפחה כמוה כמסירה לנמען, אלא אך בנסיבות המצדיקות מסירה לבן משפחה.

הגם שתצהיר המבקש לוקה בלקוניות מסוימת, והגם שמסקנת בא כוחו ממחיקת תובענה במקום אחר, הינה מרחיקת לכת מעל ומעבר ביחס לאמור בהחלטת הרשמת שמחקה את התביעה (לא נרשם שם מאומה ביחס לטענות זיוף אלא אך ביחס לאי הגשת תגובה), יש בפי המבקש הגנה נאותה מפני התביעה, מה גם שטענות אלו ודומות להן עולות בפני בחודשים האחרונים בזו אחר זו, עד כי קשה להתעלם מכך שיתכן ויש ממש בנטען.

הגם שהמתרחש בתיקים אחרים אינו מעיד דבר על תיק זה, בתיק זה במסגרת הבקשה קיימים סימוכין לכך שהזוכה מודעת לחקירת משטרה שהתנהלה ואף מסרה על כך בכתב לב"כ המבקש, אולם אין זכר לתוצאותיה של החקירה בבקשה ובתגובה.

בנסיבות אלו דומני, כי מן הראוי ומן הנכון לבטל את פסה"ד מיום 4/10/2018, מחובת הצדק, שכן חזקת הידיעה שהקימה המסירה לאחיו של המבקש נסתרה מתצהירי המבקש ואחיו ולו לכאורה.

העובדה, כי השניים הם אחים, אינה מחייבת את המסקנה שלא ניתן למצוא את הנמען עפ"י אישור המסירה במאמץ סביר, קודם שמבוצעת מסירה לידי אחיו, ככל שהייתה כזו.

משמצאתי לנכון לבטל את פסה"ד עפ"י חובת הצדק, אני מוצא לנכון גם לחייב את התובעת / הזוכה בהוצאות המבקש בסך 1,170 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המבקש רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו לבא-כוחו, בשים לב לכך, שהמועד קצר מזה המתחייב מסדר הדין האזרחי.

המזכירות תעדכן נא את סטטוס התיק מסגור לפתוח.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.