הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 22515-11-15

מספר בקשה:5
בפני
כב' הרשם שמעון רומי

מבקש / נתבע

דן אפריים וולדנר - ת.ז.XXXXXX256

נגד

משיבה / תובעת
ח.א. עבד אל גני סחר והשקעות - ח"פ 514260603

החלטה

ביום 2/2/2016, לבקשת התובעת, ניתן כנגד הנתבע פס"ד בהעדר הגנה.

ביום 30/3/2016 (בקשה מס' 2) ביקש הנתבע לשלוח לו את כל החומר בעניינו לפקס או בדואר אלקטרוני, עפ"י פרטים שמסר.

למחרת עדכנה המזכירות את פרטי הדואר האלקטרוני של המבקש.

ביום 3/4/2016 המציא המבקש בהמשך לפניית המזכירות סימוכין בדמות תעודת זהות וספח תעודת זהות , אולם שני המסמכים כמעט אינם קריאים לחלוטין. אפשר שזו הסיבה לכך, שמענו בתיק נותר כפי שנ נקב לאחרונה ע"י ב"כ התובע. שני הדברים שכן ניתנים לקריאה, הם: מענו בתל עדשים מיקוד 1931500 למן 3/4/2016 וכן כי הוא גרוש.

ביום 16/5/2016 הגיש המבקש בקשה לביטול פסה"ד הנסמכת בתצהיר המבקש.
הבקשה חתומה ע"י "ב"כ המבקש", אולם היא נטולת פרטי בא כוח, זולת בכותרת הבקשה (עו"ד אסף גולן ואח').

התצהיר שנעשה ביום 15/5/2016 כולל את העובדות הבאות:
"כתב התביעה לא התקבל אצלי ונודע לי על התביעה לאחר קבלת פסה"ד בדואר רגיל.
יש לי טענות הגנה טובות ואם יינתן לי יומי אוכל להעלותן ולטעון אותן בצורה רחבה ומפורטת".

התצהיר אינו עוסק בעובדות העולות מן הבקשה עצמה כגון, היכן היה המבקש בעת שבוצעה לו מסירה כעולה מאישור המסירה.

תשובת התובעת ארוכה למעלה מן המתחייב מן הבקשה וכוללת 11 עמודים.
שני ניסיונות לביצוע מסירה באמצעות רשות הדואר לא צלחו:
ביום 22/12/2015 החזירה חברת הדואר את אישור המסירה שמוען אל המבקש בתל עדשים כיון שהכתבים שנשלחו לא נדרשו ע"י המבקש.
ביום 16/11/2015 החזירה רשות הדואר את הכתבים אל השולח גם ממען אחר בנצרת עלית (המען הנקוב בכתב התביעה) וציינה, כי המבקש עזב.
בנסיבות אלו, ביצעה התובעת מסירה אישית באמצעות שליח כאשר ציין על גבי אישור המסירה, כי ביום 25/11/2015 בתל עדשים סירב הנמען לקבל ולחתום על אישור המסירה.
התשובה מציינת, כי המבקש נמנע מלנקוב במען גם בבקשתו וכי בטרם הגשת כתב התביעה ועובר לתאונה נשוא התביעה מסר לתובעת פרטי חברת ביטוח שמורה, והאחרונה השיבה, כי הרכב השייך היה מבוטח אך בביטוח חובה.
מעיון באתר הנט מצא ב"כ המשיבה, כי המבקש פנה ביום 30/3/2015 במכתב לביהמ"ש על מנת לקבל את חומר התיק לצורך ערר וגם שם לא רשם מען מדויק, אלא מספרי פקס ודואר אלקטרוני.
כך או אחרת, רק ביום 16/5/2016 הגיש בקשה לביטול פס"ד לאחר שחלף המועד להגשת בקשה מבלי להיזקק לארכה.
בסעיף 2 לבקשה טוען הנתבע, כי נודע לו על פסה"ד לאחר שקיבל מכתב בדואר רגיל מב"כ המשיבה.
המכתב אכן נשלח ע"י ב"כ המשיבה מיד לאחר מתן פסה"ד אל מענו בתל עדשים ואותו כן קיבל המבקש עפ"י האמור בבקשתו.
המבקש נמנע מלצרף סימוכין כלשהם כגון, תצהיר התלמיד שהיה נוכח בשעה המנויה באישור המסירה ובתצהיר המוסר.

ביום 1/6/2016 השיב המבקש: המבקש חזר על כל טענותיו ומציין (בלא תצהיר) כי למן 2011 הוא גר בתל עדשים וכי בשנת 2015 נבדקה כתובתו ונמצא, כי היא עדיין בנצרת עלית.

בחנתי את מכלול הכתבים והמסקנה הראשונה המתחייבת היא, כי המבקש הגיש את בקשתו למעלה מ -30 יום לאחר שנודע לו על פסה"ד:
כעולה מפניית המבקש בבקשה מס' 2 מיום 30/3/2016 במועד זה כבר ידע על פסה"ד שכן ביקש את שביקש לצורך ערר על הפסיקה.
אין מחלוקת, כי בקשה לביטול פס"ד הוגשה רק ביום 16/5/2016 ואין חולק כי בין לבין חלפו למעלה מ- 30 יום.
בחינת עובדות המסירה העולות מבקשת התובעת למתן פס"ד לא נסתרו ע"י המבקש: חזקה על המוסר כי תצהירו אמת ויציב ממש כשם שחזקה על המבקש שתצהירו אמת ויציב.
יחד עם זאת, הנטל לסתור את חזקת הנכונות המסירה, רובץ לפתחו של המבקש והוא אינו יכול להרימו כלל אך באמצעות הכחשת העובדות המפורטות באישור המסירה ובתצהיר המוסר מבלי שיצרף ולו ראשית ראייה למשל, תצהיר מאותו תלמיד שבמחיצתו שהה עובר למסירה כפי שמצוין בבקשה (אך לא בתצהיר – ש.ר).

בנסיבות אלו, אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק.

באשר לביטול עפ"י שיקול דעת, ביכר המבקש להימנע מציון כל טענת הגנה בתצהירו, זולת האמור בסעיף 5 לתצהיר שם מציין הוא, כי התאונה נגרמה ברשלנות התובעת ולא בשל רשלנותו.

עם כל הכבוד, אין זאת כלל טענת הגנה.

מן המקובץ הוא, שהבקשה נדחית.

פסה"ד מיום 2/2/2016, יוותר על כנו והמבקש יישא בהוצאות המשיבה בשל העיסוק הנוסף שכפה עליה, בסך 1,000.00₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ו, 05 יוני 2016, בהעדר הצדדים.