הדפסה

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 140-09-19

מספר בקשה:3
בפני
כב' הרשמת הבכירה טלי מירום

המבקשת-הנתבעת

עתליה רגב

נגד

המשיבה-התובעת

דומיקאר בע"מ

החלטה

המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשת בגין נזקים שנגרמו לרכבה בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 6.11.18, כאשר רכב המבקשת פגע בו, לטענתה, מאחור. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, ולתמיכה בה צורף תצהיר של מנהל מחלקת הביטוח במשיבה.
המבקשת הגישה בקשה בה היא עותרת לחיוב המשיבה למסור תצהיר תשובות לשאלון עליו תשיב נהגת רכבה של המשיבה במועד התאונה (להלן: הנהגת), ו/או להורות לנהגת למסור תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת. לטענת המבקשת, במועד התאונה עצמה הודתה הנהגת בפני המבקשת כי לא נגרם לרכב כל נזק, וחזרה על כך בשיחה שקיים ב"כ המבקשת עם הנהגת טרם הגשת כתב ההגנה. לטענת המבקשת, באמצעות כל אלו תוכל להוכיח את גרסתה, כי אין היא נושאת באחריות לנזקים הנטענים על ידי המשיבה.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מן הטעם שבתביעה בסדר דין מהיר אין הליך של שאלונים, ובנוסף, אין מקום להגשת תצהיר עדות ראשית של הנהגת, ודאי לא מטעם המבקשת, זאת לנוכח הפטור שניתן בעניין זה מכח תקנה 214ט(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות). כן טוענת המשיבה, כי לא היה מקום כי ב"כ המבקשת יפנה אל הנהגת, שהינה עדה מטעם המשיבה, מה שמהווה הפרה של כללי האתיקה של עורכי הדין.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
אכן, פרק השאלונים שבתקנות (פרק ט', סימן ב' לתקנות) אינו חל בתביעות בסדר דין מהיר ( תקנה 214ח(ג) לתקנות), זאת במטרה להבטיח הליך מהיר שבירורו פשוט; זאת ועוד, ביחס לתביעות בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, נקבע הסדר מיוחד ולפיו לא יוגשו תצהירי עדות ראשית של הנהגים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת ( תקנה 214ט(א1) לתקנות). הטעם לכך הוא, כי תביעות מסוג זה (הקרויות "תביעות פח-לפח") הן על פי רוב תביעות שאינן מורכבות במיוחד, סכומן על פי רוב אינו גבוה והמחלוקת העובדתית בהן מצומצמת ומוגדרת, ועיקרה - מי האחראי לאירוע התאונה; לצורך הכרעה במחלוקת זו אין טוב מאשר התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט ממהימנות נהגי כלי הרכב במועד התאונה, ללא צורך בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. הסדר מיוחד זה מטרתו לאפשר לבית המשפט ליתן פסק דין בדרך התואמת את ההקלה האמורה, קרי, מתן הצעת פשרה לסיום התיק או מתן פסק דין על דרך סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.
ראה בעניין זה את דברי כב' השופט טל חבקין בתא"מ (ת"א) 53172-01-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שיווק ר.מ.ש. קניס בע"מ ואח' [5.7.2017]:
"כידוע היטב לעוסקים במלאכה, תיקי הרכב מתאפיינים בנכונות מוגברת של הצדדים עצמם להגמיש את דיני הראיות והפרוצדורה כדי לאפשר בירור מהיר, פשוט וזול. ברוח זו נוספה לאחרונה תקנה 214ט(א1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת שבתיקי רכב המתנהלים בסדר דין מהיר לא יוגשו תצהירי עדות ראשית של העדי ם אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת [...] הרוב המכריע של תיקי הרכב מסתיים בהסכמי פשרה, בפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 או בפסק דין שמקבל את הצעת בית המשפט בתום הבירור הראייתי. לנוכח אופי זה של ההכרעות, שיעור הערעורים שמוגש ע ל פסקי דין אלה הוא מועט במיוחד."
עוד ראה את החלטתו של כב' השופט עדי סומך בתא"מ (ת"א) 34914-05-18 ברנס נ' בלטנר ואח' [2.4.2019].
כן ראה את דברי כב' השופט יצחק עמית ברע"א 2809/18 קסברי נ' רוזן ואח' [26.11.2018]:
"רוב תביעות נזקי רכוש-רכב ('תיקי פח') מוכרעות על דרך הפשרה, ורווחת התופעה של מתן פסק דין על דרך הפשרה, אף ללא שמיעת ראיות, אלא על סמך החומר שבפני בית המשפט, כמו טופסי הודעה שנמסרו לחברות הביטוח, חוות דעת שמאי, ותיק משטרה ככל שקיים. תקנה 214ט(א1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שתוקנה בשנת 2017 אף קובעת כי "בעלי הדין לא יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת ."
בנסיבות המקרה, לא מצאתי לחרוג מהוראתה המפורשת של תקנה 214ט(א1), משלא מצאתי כי מדובר ב"תביעת פח" חריגה או מורכבת שתצדיק סטייה מלשון התקנה.
אין גם מקום להתיר למבקשת להגיש מטעמה תצהיר עדות ראשית של הנהגת. הנהגת הינה עדת המשיבה, מעצם טיבה וטבעה, מה גם שב"כ המשיבה הודיע על כך מפורשות לב"כ המבקשת, כך על פי הדוא"ל ששלח לו ביום 18.11.19 ואשר צורף לתשובת המשיבה. לו היתה המשיבה מודיעה, כי אין בכוונתה להעיד את הנהגת מטעמה, אזי היתה פתוחה בפני המבקשת הדרך לזמנה כעדה מטעמה (ראה בעניין זה ת"א (ת"א) 1029/09 קד-קו בניין פיתוח וכבישים (1990) בע"מ ואח' נ' מבני גאיה יזום והשקעות בע"מ ואח' [15.1.2013]); אולם אין זה המקרה בענייננו, משהודיעה המשיבה במפורש כי הנהגת תעיד מטעמה בתובענה. ואכן, בלעדי עדותה הישירה של הנהגת, אין תצהירו של מנהל מחלקת הביטוח של המשיבה אלא תצהיר שרובו ככולו עדות מן השמועה, ובתור שכזה לא יועיל רבות למשיבה.
אעיר, כי טענת המשיבה להפרת כללי האתיקה של עורכי הדין על ידי ב"כ המבקשת אין עניינה כאן אלא במסגרת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
סופו של דבר, הבקשה נדחית. שאלת הוצאות הבקשה תידון בסיום ההליך.
בהתאם לנהוג בתביעות דוגמת התביעה דנא, מוצע לצדדים כי במסגרת הישיבה המקדמית יישמעו עדויות הנהגות (לרבות בחקירה נגדית), ולאחר מכן יינתן פסק דין על דרך סעיף 79א.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ז כסלו תש"פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.