הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"צ 19646-12-20

בפני
כבוד ה שופטת יפעת אונגר ביטון

המבקשת

פייגא שצרנסקי
ע"י ב"כ עו"ד גולדין ועו"ד לוונטל

נגד

המשיבה
ספיזי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שוורץ ועו"ד שושן

החלטה

לפני בקשת המשיבה להורות על סילוק ההליך על הסף.
המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהגישה המבקשת כנגד המשיבה, בגין עילות רבות והעיקרית שבהן היא הטעיית הציבור במסגרת פרסומי המשיבה לשיווק קורס אנגלית דיגיטאלי וסירובה, שלא כדין לכאורה, להחזיר ללקוחות את התמורה ששילמו עבור הקורס, כשביקשו לבטל את ההתקשרות.

הבקשה לסילוק על הסף עומדת על שני אדנים, האחד פרוצדורלי, שעניינו אי צירוף תצהיר המבקשת לבקשת האישור, והשני מהותי, הנוגע להגשת תביעה פרטנית קודמת ע"י המבקשת כנגד המשיבה בגין אותן עילות.

המבקשת מתנגדת לבקשה. לטענתה, תצהיר המבקשת נשמט בטעות עת הוגשה בקשת האישור. מיד לאחר מכן, ביקשה המבקשת לצרפו (עם מסמכים נוספים שנשמטו) ובקשתה התקבלה. כן טענה, כיטרם בקשת האישור הגישה תביעה פרטנית, אך סמוך לכך גילתה שאין מדובר במקרה בודד כי אם בשיטת פעולה פסולה ומתוחכמת של המשיבה, ומכאן המקום להגשת בקשת האישור. כן ציינה כי ביקשה לאחד הדיון בשני ההליכים, כך שטענת המשיבה כי המבקשת מעוניינת בהליכים מרובים וגילתה דעתה שאין מדובר בתביעה צרכנית-כללית, אין לה על מה להישען.

לאחר שבחנתי את השתלשלות הבקשות בתיק זה ועיינתי בבקשה ובתגובה, סברתי כי דין הבקשה לסילוק ההליך על הסף להידחות.

אפתח בכך שסעד של סילוק הליך משפטי על הסף הינו סעד דרסטי וקיצוני, הננקט במשורה, רק כאשר ברי ונהיר שגם אם יעלה בידי התובע או המבקש להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב טענותיו, לא יהיה זכאי לסעד. אין זה המקרה שלפנינו. על פניו, ומבלי להכריע כעת או לנעול דעתי, בקשת האישור מבוססת לכאורה על עילות בדין המצדיקות, על פניהן ובכפוף לבחינה עובדתית של הנטען בתצהירי הצדדים, לקבלה. ראו מפי כב' השופטת אביגיל כהן בת.א 172000/08 תמר ברקאי נ' חברת פיירול גיוס והשמה בע"מ, שהזכיר ב"כ המשיבה בבקשתו:

"מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.
סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לעניין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18 ; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

אמת היא כי סמוך להגשת בקשת האישור (16 יום לאחר הגשתה), וזמן רב לפני שהוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, הגישה המבקשת בקשה למתן הוראות ובהן מתן אפשרות לצרף לבקשה את התצהיר וטיוטת כתב התביעה, שנשמטו ממנה. הבקשה אושרה בהחלטה מיום 24.12.21.
לפיכך, היסוד הראשון לבקשת הסילוק נדחה.

המשיבה טענה כי המבקשת אינה יכולה לייצר "כפל הליך" בגין אותו אירוע עובדתי ומשפטי בניגוד להלכה הפסוקה האוסרת זאת, אולם ההפניות שלה לפסיקה (סע' 12-14 לבקשת הסילוק) אינן מתייחסות לסילוק על הסף, כי אם לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד, הגם שלא ביקשה לעכב ההליך דנא או את התביעה הפרטנית. אוסיף, כי בעניין רע"א 8901/06 כלל לא נדונה סוגיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אלא נדונו הליכים שונים ואין הנדון שם דומה לראיה בענייננו.

הגם שהמשיבה מודעת לסמכות בית המשפט להורות על עיכוב הליכים או על סילוק ההליך על הסף, היא בוחרת לעתור לסעד הקיצוני מבין השניים, חרף העובדה שבעניין ברקאי הנ"ל דחה ביהמ"ש את העתירה לסילוק על הסף בהיותה סנקציה דרסטית וקיבל את הבקשה החילופית לעיכוב הדיון.

כך גם בעניין קופמן שהוזכר ע"י ב"כ המשיבה, דן ביהמ"ש המחוזי בסילוק על הסף מחמת מעשה בית דין ולא בשל מה שכינה "כפל הליכים".

חזקה על המשיבה כי לו הייתה קיימת הוראה או פסיקה מנחה לפיה בעל דין שהגיש תביעה פרטנית מנוע מהגשת בקשת אישור, הייתה מצרפת אותה או מפנה אליה בבקשתה, או למצער בדיון במעמד הצדדים שנערך ביום 7.7.21. הניסיון לאתר הוראה כזו בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ובתקנותיו, או בפסיקה, לא צלח.

ודוק, המשיבה כאן לא ביקשה סעד חילופי של עיכוב ההליך עד להכרעה בתביעה הפרטנית שהגישה המבקשת, אם כי לטעמי ניתן לקרוא בקשה לסעד כזה בין שורות הבקשה (ראו למשל – סע' 17 לבקשה).

הופניתי לכך שהתביעה הפרטנית קודמת להליך זה (47216-08-20) ונקבע בה דיון לחודש נובמבר 2021. כמו כן התברר כי המשיבה עצמה הגישה תביעה כנגד מי שפרסם את אותה כתבה בעניינה של המשיבה, עליה נשענת המבקשת לא מעט בבקשת האישור, וזאת בבימ"ש השלום בתל-אביב ב- 4459-04-21 שאף במסגרתו קבוע דיון לחודש נובמבר הקרוב.

נוכח כל הנאמר לעיל, הבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף נדחית. יחד עם זאת, בשל המחלוקות העובדתיות בין הצדדים בקשר לבקשת האישור, כפי שמשתקף מכתבי הטענות, אני מורה בשלב זה על עיכוב הדיון בתיק זה, עד הכרעה בתיקים הנ"ל, לשם היעילות, החיסכון במשאבים של בימ"ש ושל הצדדים, ולמניעת הכרעות סותרות.

ב"כ הצדדים יעדכנו בתיק זה עם קבלת פסקי הדין בתיקים הנ"ל.

נוכח התוצאה – ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר.