הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"ט 11298-05-19

מספר בקשה:9
בפני
כב' הרשם שמעון רומי

משיב / זוכה

מוניר אבו חרירה

נגד

מבקשת / חייבת
סי.אס.פי ספטיק בע"מ - ח"פ 513068700

החלטה

ביום 2/7/2019 התקיים דיון בהתנגדות החייבת לבקשת התובע לביצוע שטר.

בסוף הדיון ניתן צו סיכומים.

סיכומי המבקשת הוגשו ביום 21/7/2019 באמצעות אתר נט המשפט ואילו סיכומי המשיב הוגשו ביום 8/9/2019.

עד היום לא הוגשה תשובת החייבת לסיכומי הזוכה.

תחת הגשת סיכומים (שאין חובה להגישם) הגישה החייבת אתמול בקשה למתן החלטה...

עניינו של תיק זה בבקשה לביצוע שטר שהגיש הזוכה כנגד החייבת.

עיון בבקשת הביצוע מלמד, כי הזוכה אוחז בשטר בחתימת החייבת שלא שולם דבר על חשבונו.

השטר הוצג לפירעון ביום 15/7/2018, אולם לא נפרע.

עיון בתדפיס פלט שיק ממוחשב מבנק הפועלים מלמד, כי השיק לא נפרע בשל מתן הוראת ביטול (תצלומי השיק בתיק ביהמ"ש אינם ניתנים לקריאה כלל).

החייבת הגישה התנגדות, כמו גם בקשה להארכת מועד להגשתה הנסמכות בתצהיר מנהלה, מר דוד גבאי המאשר, כי השיק הופקד בחשבונה ביום 15/7/2018, 7 חודשים קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ וחזר למחרת היום בשל הוראת ביטול.

המצהיר מציין, כי עפ"י העולה מתצלום האזהרה שצורף לבקשה לביצוע שטר מסירתה הייתה באמצעות הדבקה בביקור שלישי, ביום 22/2/2019 על דלת בית עסק ברח' קומבה 6 באזור התעשייה בחדרה.

עוד מוצהר, כי פעילות החייבת אינה מתנהלת עוד, למן שנת 2016, במקום בו בוצעה המסירה.

למצהיר נודע על תיק ההוצל"פ ביום 8/4/2019, שעה שהגיע אל סניף הבנק השייך לטפל בענייני החייבת ואז נמסר לו ע"י פקידת הסניף דבר העיקול הרובץ על החשבון.

מיד לאחר מכן סר אל לשכת ההוצל"פ בחדרה וקיבל את כל שמצוי בתיק ההוצל"פ.

בראשית יוני 2018 מסר המצהיר למשיב את השיק נשוא ההתנגדות בגין גמר עבודות אותן התחייב המשיב לבצע (סעיף 11).

לאחר שנמסר השיק, נדהם המצהיר לגלות, כי העבודות כלל לא בוצעו (סעיף 12) לכן מיהר לבטל את השיק ואף הודיע על כך למשיב אשר התחייב בע"פ להשיב את השיק לידיו ולסיים את העבודות (סעיף 13).

המשיב המשיך לבצע עבודות עבור החייבת ואף שולמה לו התמורה.

ביום 2/7/2019 עמד המצהיר לחקירה נגדית ובראשיתה ציין, כי הזוכה הוא קבלן שהעסיקה החייבת על בסיס קבלני בהתאם למספר הימים והשעות שהוא ועובדיו עבדו בעבור החייבת.

לשאלת ביהמ"ש העיד המצהיר, כי לא היה בנמצא הסכם בין הצדדים.

בהמשך העיד, כי בסוף כל חודש ישבו הצדדים לערוך חישוב והוסיף בזו הלשון:

"לקבל אותו בגלל כל מיני בעיות שהיו בשטח. היו בעיות של אנשים שלא הופיעו ועבדו בדברים אחרים ולא בעבודות שלי. בחודש האחרון שבו הוא עבד הם החסירו שם המון ימים וחייבו אותי על שעות שלא היו אמורים לקבל אותם וגם הם ביצעו שם עבודות בשטח שלא שייכות אליי אלא לקבלן עצמו – ויש חשבוניות שהקבלן השני נתן. אני עליתי על זה אחר כך ואז הבנתי שפה, רימו אותי.

לשאלת בית המשפט, האם היו צריכים לקבל משהו אחר, אני משיב שלהערכתי ואני בנאדם מאוד הגון, 50% מהסכום".

בהמשך החקירה העיד המצהיר, כי גילה את "הרמאות" ביוני 2018 וכשנאמר לו כי השיק היה לחודש מאי ענה, כי זה היה שיק דחוי אותו קיבל הזוכה הרבה לפני שגילה את הרמאות.
כשנשאל, מתי קיבל את השיק ענה, כי השיק שחזר ניתן עבור עבודה בחודש אפריל וציין אחרי שהשאלה הוסברה לו ע"י ביהמ"ש, כי את השיק נתן בסוף חודש אפריל.

כשנשאל המצהיר מדוע לא הלין באוזני הזוכה על כך שהזוכה רימה אותו בין יוני 2018 לבין ינואר 2019, ענה, כי פנה אבל לא רצה להגיע לרמת ריב אלא לפתור את הבעיה בינם לבין עצמם.
והוסיף, כי הוא פנה מילולית לזוכה בין יוני 2018 ובין ינואר 2019 וטען כי הונה אותו.
כשנשאל האם הוא זוכר כי קיבל מן הזוכה שלא להפקיד את השיק בגלל קשיים כלכליים השיב בחיוב והוסיף כי לא שילמו לו כספים בגלל הנזקים שנגרמו לו ומפיו נרשם: "לא רצו לשלם לי, אז אני אשלם להם?".
בהסכמת הצדדים הוגש תדפיס מידע מרשות התאגידים כמוצג מש/1, ממנו עולה, כי מען החייבת נמצא ברח' קומבה 6 בחדרה וכן, כי אין בנמצא כל עדכון למען זה כאשר המידע מעודכן ליום 28/6/2019.

סיכומי המבקשת/החייבת מתפרשים על 14 עמודים ובהם גם מסמכים שונים כגון: הסכם שכירות בין החייבת לבין גברת ברכה מסורי מגאולי תימן שנעשה ביום 23/9/2018.
מסמכים אחרים שצורפו הם אישור המסירה ותצהיר המוסר מתיק ההוצל"פ ותדפיס מידע מקוון על פריטים שנשלחו באמצעות הדואר.

הסיכומים קובעים, כי "חקירתו הנגדית של המשיב ביחס להתנגדות גופה נפלה כמגדל קלפים".
דא עקא והמשיב שאינו אלא התובע גם כעולה מכותרת הסיכומים כלל לא עמד לחקירה נגדית.
אם כוונת ב"כ החייבת לקבוע, כי חקירתו הנגדית של המצהיר מטעמה נפלה כמגדל קלפים, הרי שהוא חוטא לתפקידו.
המבקשת העסיקה את המשיב כקבלן משנה ושילמה לו "לפי שעה" על בסיס הסכם בע"פ, לפיו, אם לא יבוצעו העבודות על הצד הטוב ביותר עפ"י קביעת מנהל המבקשת יקוזז התשלום המגיע למשיב מהמבקשת ולמשיב לא תהיה שום טענה ביחס לכך.
לאישור קביעה זו בסעיף 5 של הסיכומים מפנה הכותב לפרוטוקול הדיון בעמוד 1 בשורות 23, 24.
עיון במקום אליו מפנה הכותב אינו מגלה בשום מקום, כי "...למשיב לא תהיה שום טענה ביחס לכך".

המבקשת מציינת, כי לא צלחו ניסיונות המשיב בחקירה הנגדית להראות תמונה רחוקה מן המציאות או כאילו נמסר השיק עם סיום העבודות, או כי מנהל החייבת לא פנה אל המשיב להלין בפניו על טיב העבודות שביצע למן יוני 2018 ועד ינואר 2019. כל הדברים הללו כך קובעים הסיכומים הוכחו כלא נכונים ואף הוכח כי התכתבויות ווטאסאפ אותם ניסה המשיב להציג "אינן חזות הכל".
הערת בימ"ש: למיטב זכרוני ואף לפי התיעוד בפרוטוקול, לא התקיים בפני הליך הוכחות ואין שחר לקביעות אודות מה הוכח ומה לא הוכח.
הסיכומים מציינים בסעיף 17, כי המבקשת ידעה אודות פתיחת תיק ההוצל"פ רק ביום 8/4/2019 ולכן התנגדותה הוגשה במועד.
אם אין די בקביעה זו, קובעים הסיכומים, כי המחדל אינו בצד של המבקשת תוך יחוס אחריות לכך למשיב שלא טרח כלל לבדוק אם המבקשת במען בה בוצעה המסירה.
זה המקום לציין, כי קביעה זו בסעיף 17 סותרת לחלוטין את העולה ממוצג מש/1 שהוגש בהסכמת הצדדים וממנו עולה, כי המסירה בוצעה במענה הרשום של החייבת.
באשר לפן המשפטי קובעים הסיכומים, כי מדובר בכישלון תמורה מלא בין צדדים קרובים.
עוד קובעים הסיכומים, כי בהתאם לפסיקה, כי אם יוכיח מוסר השיק לביהמ"ש כי במעמד כריתת ההסכם הציג המוכר נתונים ועובדות שווא אודות ממכרו ורק בשל כך הייתה ההתקשרות בין הצדדים יוכל המוכר לטעון לבטלות עסקת היסוד.
אכן, דברים כדורבנות אך לחלוטין לא ממן העניין שעה שגם לשיטת מנהל החייבת ביצע הזוכה כמחצית מן העבודה שהיה עליו לבצע, מכאן שאין מקום כלל לעסוק בסוגיה של כישלון תמורה מלא.

סיכומי הזוכה גם הם כוללים קביעות מנותקות מן הדיון שהיה בפני, כגון, "כל מעשה המבקש הם להתחמק מלכבד את השיק שמסר למשיב, תוך כדי שימוש בכזבים ושקרים...".
הזוכה אישרה בחקירה הנגדית, כי היא שילמה 800 ₪ (לפני מע"מ) עבור כל יום עבודה עבור כל עובד ואף קבעה, כי הזוכה חייב אותו בגין שעות עבודה שעבד בפועל קבלן אחר ואת זה גילה מאוחר יותר אמנם בחקירה הנגדית העיד המבקש, כי לא היה שום הסכם בכתב לביצוע עבודה קבלנית ואף משיטת חישוב השכר שהעיד המצהיר מטעם החייבת עולה, כי העבודה הייתה על בסיס רג'י, היינו, המשיב סיפק למבקשת עובדים וזו שילמה לפי שעות עבודה עבור כל עובד.
המצהיר אישר, כי היה מנהל עבודה מטעם הזוכה ועובדה זו מחזקת את הטענה של הזוכה, כי לא היה הסכם קבלני.
גם ב"כ הזוכה טועה לסבור, כי התקיים הליך הוכחות שאחרת לא היה כותב בסעיף 9 לסיכומיו "...אז מדוע המבקש לא הזמין את הקבלן לחקירה וביקש ממנו שיציג את החשבוניות ושעות העבודה...".
ביחס להארכת המועד מסכם הזוכה, כי אין להרבות במילים, שכן המסירה הייתה כדין במענה הרשום של החייבת, הכל כעולה ממש/1.

כאמור ברישא תשובה לסיכומי הזוכה לא הוגשה עד עצם היום הזה.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי אכן ההתנגדות הוגשה שלא בתוך המועד הקבוע בחוק, כפי שנקבע גם בהחלטת רשמת ההוצל"פ שהורתה להעביר את ההתנגדות והבקשה להארכת מועד לבית המשפט.
נעלה מספק, כי המועד האחרון להגשת התנגדות במועד חלף ביום 24/3/2019, כפי שקבעה רשמת ההוצל"פ ואין גם מחלוקת, כי ההתנגדות הוגשה ביום 18/4/2019, היינו, כשלושה שבועות לאחר שחלף המועד האחרון.

עניין נוסף השייך להארכת המועד הוא, צירוף הסכם שכירות לסיכומי החייבת לראשונה במסגרת סיכומיה.

הגם שאיני מייחס חשיבות רבה להסכם או לתוכנו, נוכח הקביעה הנ"ל כי המסירה הייתה כדין במענה הרשום של החייבת, הרי שהחייבת פעלה בניגוד לדין האוסר על הגשת ראיות לראשונה במסגרת סיכומים.

הנה כי כן, החייבת כשלה בלסתור את עובדות המסירה ולכן אקבע, כי התנגדותה לא הוגשה במועד.

משלא הוגשה ההתנגדות במועד, וגם לא ניתן שום טעם מיוחד להארכת המועד, אין לי אלא לקבוע, כי הבקשה להארכת מועד נדחית.

בנסיבות אלו, איני רואה מקום לעסוק בשאלה אם יש לקבל את ההתנגדות, אם לאו.

העירבון המופקד בתיק ההוצל"פ ישוחרר לטובת הזוכה ע"י לשכת ההוצאה לפועל.

לא אעשה צו נוסף לסיכומים, וכך אביע את דעתי על סיכומי שני הצדדים אשר דימו סיכומים שלאחר הליך הוכחות.

החלטה זו כמוה כפסק דין והיא מסיימת את ההתדיינות בתיק בימ"ש זה.

ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.