הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 56748-08-21

לפני
כבוד ה שופט יניב הלר

תובעים

  1. אליהו נקווה
  2. שלומית נקווה

נגד

נתבעים

  1. דוד סייג
  2. דורי סייג
  3. ג'ואנה נבט

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על הנתבעים לפתוח גן ילדים או פעוטון בדירה שבבעלות הנתבע 1, המוחזקת בידי בנו, הנתבע 2, ואשר הנתבעת 3 מתעתדת לנהל בה את הפעוטון האמור.

הדירה מצויה בבניין ברחוב ספיר 22 ביישוב חריש והרשומה כחלקה 80 בגוש 9071, והתובע ים הם דיירים נוספים בבניין.

טענת התובעים
התובעים הם חלק מקבוצת רכישה אשר רכשו זכויות בדירת המגורים בבניין. לקראת המעבר הצפוי שלהם לדירה, בחודש אוקטובר 2021, הבחין התובע 1 ביום 27.7.2021 כי בדירת הגן קיים ציוד המיועד להפעלה עתידית של גן ילדים. התובע 1 פנה לנתבע 2 לה בנת פשר תוכניותיו, ומסר כי הקמת הגן תהווה מטרד לדיירים. מבירור אשר ערך התובע 1 בוועדה המיוחדת לתכנון ובניה בחריש עלה כי לא הוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג להפעלתו של הגן.

לטענת התובעים, במהלך חודש אוגוסט התברר להם כי בכוונת נתבע 2 לאפשר לנתבעת 3 להפעיל בדירת הגן, גן ילדים בניגוד לתב"ע, ללא היתר וללא אישורים כנדרש, תוך שהוא יסב לתובעים מטרד י רעש ואי נוחות ברוב שעות היממה, נוסף להפרעה לתנועה.

ביום 25.8.2021 ניתנה החלטתי ובה הוריתי לנתבעים: להבהיר האם אכן הם מתכוונים לפתוח גן ילדים בדירת הגן. ואם אכן כך, להבהיר הצורך בהיתרים לניהול גן ילדים, והאם יש ברשותם ההיתרים הנדרשים.

תגובת הנתבעים
היום הונחה לפניי תגובת הנתבעים.

אציין כי תגובת המשיבים חסרה תצהיר כדין, אולם אדון באמור בה גם לגופה.

הנתבעים מודים כי אכן בכוונתם לפתוח במקום פעוטון, ובתגובתם מובלעת הודאה כי אין בידיהם היתר בנייה מתאים, או היתר לשימוש חורג, נכון לשעה זו.
הנתבעים מוסרים כי רצונם לפתור העניין בדרכי שלום, ובהידברות.

הנתבעים מוסרים עוד כי הנתבעת 3 פנתה בתאריך 2.8.2021 לאדריכל, לשם הוצאת היתר, וכן כי כעת רשומים לפעוטון 7 ילדים בלבד.

בשנת 2019 פעלו הנתבעים באופן דומה, וזכו להיתר להפעלת פעוטות בדירה אחרת סמוכה (ברחוב ספיר 17) , והנתבעים סבורים כי גם במקרה זה, האישור צפוי, בשים לב לצורך בפעוטונים בעיר חריש.

הנתבעים מציגים פנייה לוועדה לתכנון ובנייה מתאריך 29.8.2021, ועניינה בקשה להיתר זמני לשימוש בדירה כמשפחתון, בנוסף לבקשתם למתן היתר מיום 25.8.2021.

הכרעה ונימוק

אחר עיון בבקשה ובתגובה, מצאתי להיעתר לבקשה, ליתן צו מניעה זמני ולקבוע דיון לפניי .

אנמק טעמי.

הכלל הוא, כי בהיעדר היתר לבנייה או לשימוש כחוק, ייעתר בית המשפט למתן סעד האוסר את השימוש, ואף אם הפגיעה במבקש הסעד מינורית. (ראו: ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281 (1984) (כבוד השופטת שושנה נתניהו) ובמפורש לעניין גן ילדים: ת"א 15064-07-12‏ ‏ גולוב נ' נגל (24.7.2012) (כבוד השופט אריאל צימרמן) ).

לתובעים עילת תביעה משמעותית אפוא.

אשר למאזן הנוחות, נתתי דעתי על כך שהנתבעים מכחישים כל רצון או כוונה לפגוע בשלוות חייהם של שכניהם, אולם לענייננו, כאמור – די כאמור גם בכך שהתובעים מצביע ים על אי-רצונם לחיות בשכנות לגן או לפעוטון, על מנת שיהיה בכך כדי להצביע על פגיעה בו.

ברי כי פגיעה של ממש עלולה להיגרם גם לנתבעים, המתעתדים לפתוח בהקדם את הפעוטון, אולם כאמור, במקרה של היעדר היתר כחוק, הכף נוטה לטובת מבקש הסעד.

שיקול משמעותי נוסף שמצאתי לשקול הוא שיקול השיהוי. מתגובת הנתבעים עצמם עולה כי פעלו באיחור רב, ובכל הכבוד – לא ברור מדוע בקשות להיתר ולהיתר שימוש חורג מוגשות רק בשלהי חודש אוגוסט. אף אם אקבל טענת הנתבעים כי לא קיבלו במועד את פניות התובע ים – טעם להשתהותם בפנייה לקבלת היתר שימוש חורג, ולו זמני, לא מצאתי בתגובתם.

בשים לב לאלה, נוטה הכף לטובתם של התובעים.

על יסוד האמור, ניתן בזה צו זמני, האוסר על המשיבים או מי מטעמם, להפעיל פעוטון, גן ילדים, או לעשות כל שימוש השונה מהיתר השימוש בדירה שבידם, עד החלטה אחרת.

אם בידי הנתבעים היתר שימוש, או היתר שימוש חורג זמני – יוכלו להציגו לאלתר, ותינתן החלטה בהתאם.

דיון במעמד הצדדים נקבע לפניי ליום 13.9.2021, בשעה 13:00. בדיון אאפשר לצדדים לטעון בהרחבה, אם יש מקום לשנות מהחלטת הביניים.

נוכח הטעמים דלעיל לא מצאתי לחייב בערובה, מעבר להתחייבות העצמית שהוגשה כדין.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.