הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 56450-06-19

מספר בקשה:6
בפני
כבוד ה שופטת הדסה אסיף

מבקשים

  1. דניאל דודזון סייל מאסטרס בע"מ
  2. דניאל דודזון

נגד

משיב
סיון קמבר זלצמן

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר תגובה מטעם המבקשים. מדובר בבקשה שהגישה המשיבה, שהיא הנתבעת, לחייב את המבקשים, שהם התובעים, בהפקדת ערובה להוצאותיה (בקשה 3). לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, וכן בכל החומר שבנט המשפט, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להדחות.

ואלה נימוקי:

1. ביום 13/10/19 הגישה הנתבעת בקשה, לחייב את התובעת 1 להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה בהליך. ביום 22/10/19 ניתנה החלטה: " לתגובה על פי התקנות". ביום 7/11/19 פנתה הנתבעת בבקשה לתת החלטה בהעדר תגובה. בו ביום הוגשה תגובה של התובעים ובה ביקשו לדחות את הבקשה. בין היתר ציין בא כוחם כי הבקשה הוגשה ביום 13/10/19 , רק ביום 22/10/19 ניתנה ההחלטה המורה להם להגיב בהתאם לתקנות, והמועד למתן התגובה טרם חלף.

2. לטענת בא כוח התובעים, המועד טרם חלף בין היתר משום שטרם הומצאו להם הבקשה, כתב ההגנה או הבקשה לסילוק על הסף. התובעים הפנו לתקנה 241 ג', שלפיה עליהם להגיש תגובה " תוך 20 ימים מהמועד בו הומצאה לידיהם הבקשה". מאחר שלטענתם הבקשה טרם הומצאה להם, טרם חלף המועד להגשת תגובתם. בסופו של דבר, בקשה זו נמחקה לנוכח הודעה שהגישה הנתבעת ולפיה הבקשה שהגישה למתן החלטה הוגשה בשגגה.

3. ביום 18/11/19 הגישה הנתבעת בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה, הן בבקשה שהגישה להפקדת ערובה ו הן בבקשה נוספת שהגישה ובה עתרה לסילוק התובענה על הסף. הנתבעת טענה כי המועד להגשת התגובות חלף ומשלא הוגשו, יש להכריע בבקשות ללא תגובה.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנט המשפט, קיבלתי את בקשת הנתבעת לחייב את התובעת 1 בהפקדת ערובה להוצאות, וחייבתי את התובעת 1 להפקיד ערובה בסכום של 35,000 ₪ עד ליום 18/12/19. אם לא תופקד, תדחה תביעתה.

5. החלטה זו מבקשת עתה התובעת 1 לבטל. יצויין , כי בקשת התובעת 1 לביטול ההחלטה ניתנה למחרת היום בו ניתנה ההחלטה.

6. פירטתי בהרחבה את כל השתלשלות העניינים עד כה, משום שלטעמי עולים ממנה הנתונים הבאים:
א. התובעת 1, באמצעות בא כוחה, מקושרת לנט המשפט ויכולה לצפות לכן בכל מסמך שמצוי בתיק הממוחשב.
ב. התובעת 1 באמצעות בא כוחה אכן צפתה בפועל בהחלטות שניתנו בתיק זה, עקבה אחריהן, ואף הגיבה להן.

7. בנסיבות האלה, אני סבורה שיש חוסר תום לב, אם לא למעלה מזה, בהתנהלות התובעת שטוענת עתה שהבקשות וההחלטות לא הומצאו לה, ומבקשת רק מהטעם הזה לבטל את ההחלטה שניתנה. למעשה, מאחר שברור שהתובעת, באמצעות בא כוחה, מחוברת לנט המשפט ויכולה לצפות לכן בכל בקשה ובכל החלטה, ואף עשתה כך בפועל, יש למנות את המועדים מהמועד שבו צפה בא כוחה בבקשה ובהחלטות בנט המשפט.

8. התובעת 1 תולה את יהבה בפסק הדין שניתן בבש"א 8839/18 עמית כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול), ואולם עיון מעמיק באותו פסק דין מלמד כי האמור שם אינו מסייע לתובעת כלל. להיפך.

9. התובעת מפנה לדברים שלפיהם:
"צפייה יזומה של בעל דין בהחלטת בית המשפט באמצעות מערכת "נט המשפט" אינה מהווה בדרך כלל המצאה כדין, ומכאן שאין בה כדי להתחיל את מניין הימים העומדים לרשותו להגיש הליך ערעורי על אותה החלטה..." ,

אך לא ניתן להתעלם גם מהמשכו של פסק הדין, שם ציין בית המשפט העליון מפורשות כי:

"בשולי הדברים אעיר כי טענות של בעלי דין לעניין המצאת החלטת בית משפט שעה שאין חולק כי הם צפו באותה ההחלטה, מעוררות חוסר נוחות והן עשויות להצדיק בנסיבות מסוימות העדפה של מועד הידיעה של בעל הדין אודות קיומה של ההחלטה, על פני מועד המצאתה (ראו למשל בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס, פורסם בנבו, פסקה 7 מיום 13/11/07)".

10. לטעמי, המקרה שבפני הוא אחד מאותם מקרים שבהם אף אם לא הייתה המצאה כדין, היה מקום להעדיף את מועד הידיעה על פני מועד המצאתה. בנסיבות המקרה שבפני ברור כי ב"כ התובעת היה ער לחלוטין לכל הבקשות ולכל ההחלטות שניתנו, ויש לכן חוסר תום לב מובהק בטענה לפיה למרות זאת לא החל מניין המועדים שנקבעו לו להגשת תגובה לבקשה להפקדת ערובה.

11. לצד זאת, אציין כי במקרה שבפני דווקא בוצעה המצאה כדין. מרישומי נט המשפט עולה כי ההחלטה מיום 22/10/19 הומצאה למשרד ב"כ התובעת באמצעות "הודעה באתר" ואף נצפתה על ידו. המצאה זו עונה על הדרישות הקבועות בתקנה 497 ג (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי ומהווה לכן המצאה כדין ( בש"א 8839/18 הנ"ל בפסקאות 8-9 וכן מע"א 5857/18 ג'ואד נ' מינהל מקרקעין ישראל ואח', פסק דין מיום 28/11/19).

12. יוצא, שהן לפי עיקרון ההמצאה והן לפי עיקרון הידיעה, חלף המועד להגשת תגובת התובעת 1, וזו לא הוגשה למעשה עד היום. משכך, ו כל שכן כאשר לא פורט על ידי התובעת 1 טעם אחר, אין מקום לבטל את ההחלטה.

13. התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה כפי שניתנה בבקשה 3, ואשר לפיה חויבה התובעת 1 להפקיד ערובה. יחד עם זאת, ומאחר ש על פי אותה החלטה, חויבה התובעת 1 להפקיד ערובה עד ליום 18/12/19, ו לנוכח המועד בו ניתנת עתה החלטה זו, אני מאריכה לתובעת את המועד להפקדת הערובה, עד ליום 26/12/19.

14. אשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף (בקשה 2) – משטרם ניתנה החלטה באותה בקשה , אני מאריכה למשיבים, התובעים, את המועד להגיש תגובה לבקשה זו, וזאת עד ליום 26/12/19.

15. התובעת 1 תישא בהוצאות הנתבעת 1 בגין בקשה זו (בקשה 6) בסכום של 2,500 ₪.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תש"פ, 12 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.