הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 44369-01-18

מספר בקשה:4
בפני
כבוד ה שופטת הדסה אסיף

מבקש

עמירם מוראד

נגד

משיבה
מרטה אהרונוב

החלטה

בפני בקשת המבקש, עמירם מוראד, נתבע 1, (להלן: "נתבע 1" או "המבקש") לסילוק התביעה נגדו על הסף (להלן: "בקשה לסילוק על הסף"), בטענה כי ביום 14.3.17, חתמה התובעת על "כתב הסכמה וויתור", אשר כלל במסגרתו, בסעיף 8, ויתור על כל תביעה כלפיו. (להלן: " הבקשה לסילוק על הסף").

העובדות בתמצית
1. ביום 18.1.18 הגישה המשיבה, התובעת בענייננו, (להלן: "התובעת" או "המשיבה ") תביעה כספית, הכוללת לצידה גם דרישה לסעד הצהרתי, כנגד עו"ד עמירם מוראד, נתבע 1, עו"ד משה בן ארוש, נתבע 2 , וכנגד ניסים וזיוה דדוש, נתבעים 3 ו-4 בהתאמה.

2. לטענת התובעת, נתבעים 1 ו-2, מונו ככונסי נכסים מטעם בית המשפט לענייני משפחה בחיפה , לשם מכירת דירה שהייתה בבעלות הזוג דדוש. (להלן: "הדירה").

3. ביום 4.1.17 רכשה התובעת את הדירה. לטענת התובעת, עובר לרכישת הדירה הוצג בפניה מצג שווא , לפיו קומת הקרקע, אשר נמצאת מתחת לדירה, שייכת לדירה מבחינה משפטית. לטענת התובעת, בפועל אין זה כך. לכן, לטענת התובעת, המחיר ש נקבע בהסכם כמחיר הדירה, גבוה ב 250,000 ₪ משוויה האמיתי. בגין ההפרש הזה, יחד עם סכומים נוספים, הוגשה התביעה.

4. ביום 23.2.18, הגיש המבקש כתב הגנה, ובו טען, בין היתר, כי דין התביעה נגדו להידחות על הסף. יחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע גם את הבקשה הנוכחית, לסילוק התביעה על הסף . לאחר שהוגשו תגובה ותשובה, הובאה הבקשה בפני למתן החלטה.

טענות הצדדים בתמצית
5. לטענת המבקש, ביום 14.3.17, כחודשיים לאחר החתימה על הסכם המכר, חתמה המשיבה על "כתב הסכמה וויתור" (להלן: "כתב הויתור"), אשר צורף לבקשה לסילוק על הסף כנספח 1. לטענת המבקש, בחתימתה על כתב הויתור ויתרה המשיבה על כל טענה כלפי ו.

6. לטענת המבקש, המשיבה הסתירה את כתב הויתור ואת חתימתה עליו, ולא הזכירה את עצם קיומו בכתב התביעה, ודי בעובדה זו לבדה על מנת לסלק את התביעה כנגדו על הסף . בעניין זה הפנה המבקש לת"א (מחוזי חי') 13145-04-16 בירם נ' בירמן, עו"ד (פורסם בנבו, 13.11.2016) ,לע"א 9207/04 כמיסה נ' גרטלר (פורסם בנבו, 14.08.2008) וע"א 2266/10 כהן נ' נ.ז. השיק בע"מ (פורסם בנבו, 09.12.2010)

7. בתגובתה טוענת המשיבה לגבי הנסיבות בהן נחתם המסמך שאותו מכנה המבקש כתב ויתור. לטענתה, ביום 14.3.17, היא הגיעה למשרדו של המבקש לאחר שזה הודיע ל ה שעליה לדווח על הסכם המכר של הדירה לשלטונות מיסוי המקרקעין. המשיבה ביקשה מה מבקש שיסייע לה ב הכנת הדו"ח. לטענתה, המבקש הסביר לה כי הוא רק מאמת את חתימתה על גבי הטופס הדיווח למיסוי מקרקעין, אך אינו מייצג אותה לצורך הדיווח לשלטונות המס.

8. לטענת המשיבה, באותו מעמד המבקש החתים אותה על כתב הויתור, והסביר לה בעל פה כי החתימה מאשרת את העובדה שהוא אינו מייצג אותה בפני רשויות המס.

9. לטענת המשיבה, מאחר שכתב הויתור נחתם נקודתית לצורך הדיווח לשלטונות המס, המסמך לא מקנה למבקש פטור גורף מאחריותו כלפיה.

10. עוד טוענת המשיבה, כי התביעה שהגישה היא בגין מצג שווא רשלני ואי התאמה לפי חוק המכר. לטענתה, בע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס ( פורסם בנבו, 11.02.2014) נפסק כי ס עיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 הוא סעיף קוגנטי , אשר לא ניתן להתנות עליו. לטענתה, גם מטעם זה, מסמך הויתור אינו מועיל למבקש.

11. המבקש טוען לנסיבות אחרות ביחס לחתימה על כתב הויתור. לטענתו, נוכח פניותיה הרבות של המשיבה אליו, הוא הבהיר לה שהוא אינו מייצג אותה , ואף קיבל הסכמתה לכך כי היא מוותרת על כל טענה כנגדו. לכן, ערך בנוכחותה את כתב הויתור, החתים אותה, ומסר לה העתק ממנו. לטענת המבקש, רק לאחר שהמשיבה קראה את המסמך וה וא וידא כי היא מבינה את המשמעות של החתימה עליו, חתמה המשיבה בפניו.

דיון והכרעה
12. סעיף 101 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסמיך את בית המשפט לדחות תביעה על הסף, וזאת מבלי לברר את התביעה לגופה:

" (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע."

13. הלכה ידועה היא כי דחיית תביעה על הסף הוא סעד חריג ביותר , ועל בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יורה על דחיית תובענה על הסף. אם יראה בית המשפט כי קיימת אפשרות, גם אם הקלושה ביותר, כי התובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, לא יורה בית המשפט על דחיית התובענה ויאפשר לת ובע להוכיח את תביעתו.

14. עם זאת, על בית המשפט מוטלת גם החובה למנוע הטרדת בעלי דין בהליכי סרק והעמסה על יומנו של בית המשפט. לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט רובינשטיין בצוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם בנבו, 04.06.2007):

"על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת."

15. בקשת המבקש לסילוק התביעה על הסף נסמכת על כתב ההסכמה והוויתור שעליו חתמה המשיבה ביום 14.3.17. כתב ויתור הוא חוזה, אשר נערך בין צדדים, ולו עשוי להיות תוקף מחייב, אם לא התקיים פגם בכריתתו. כתב ויתור, בכפוף לתוכנו, יכול לסיים מחלוקת בין הצדדים באמצעות דחיית התביעה על הסף, וזאת טרם בירור התביעה לגופה.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט קינר בת"א (מחוזי מרכז) 11342-12-11 י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' י. ד. ברזאני בע"מ (פורסם בנבו, 18.10.2016):

"כתב ויתור מהווה חוזה לכל דבר ועניין והוא בעל תוקף מחייב, אלא אם כן נתגלה פגם בכריתתו. בהעדר פגם כאמור, יש בכוחו של כתב ויתור לסיים מחלוקות בין צדדים מבלי שיהא צורך לבחון אותן לגופן [ ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב- הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פד"י מ(4) 533 (1986); ע"א 627/85 איתן בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון, פד"י מג(3) 42 (1989)]."

16. במקרה שבפני יש, לפחות לכאורה, בסיס לטענת המבקש, שכן בכתב הויתור עליו חתמה המשיבה, נכתב כי:

"הנני מוותרת בזאת באופן סופי ומחלט על כל דרישה ו/או תביעה ו/או טענה מכל מין וסוג כלפי עו"ד מוראד ו/או מי מטעמו בכל הקשור לעסקה דנא"
[הדגשות שלי ה.א]

17. יחד עם זאת, בשלב הזה לא ניתן להתעלם מטענות המשיבה ביחס לנסיבות החתימה ולמשמעותן ביחס למשקלו ומשמעותו של המסמך. מטענות המשיבה בעניין הזה, כמו גם מטענות המבקש באותו עניין, נראה שמדובר במחלוקת עובדתית, ולכן יש לברר אותה במסגרת התובענה.

18. בנוסף, כתב התביעה נגד המשיב, נסמך , בין היתר, גם על עילות הנוגעות למצ ג שווא רשלני ו לאי התאמה, לפי סעיף 16 ל חוק המכר, תשכ"ח- 1968, (להלן: "חוק המכר"). סעיף 16 בחוק המכר קובע כדלקמן:

"היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה.

19. כבר בע"א 659/77 שורקה נ' משה ולילי קרים, פד"י לב(1) 393 (1977), נקבע על ידי כב' השופט עציוני כי:

"סעיף 16 זה בניגוד למרבית סעיפיו של חוק המכר הינו סעיף מצווה ( cogens ius) ואין הצדדים רשאים להתנות עליו. אין להתנות על זכותו זו של הקונה, היא עומדת לו "על אף האמור... בכל הסכם", ויש בה למעשה ביטול של העקרון שבדין האנגלי המקובל של "יזהר הקונה" (emptor caveat).".

20. על חשיבותו של סעיף זה, ועל משמעותו, הרחיב בית המשפט העליון גם בפסק הדין בע"א 8068/11 אורי עיני נ' חן שיפריס (מיום 11.2.14, פורסם בנבו).

21. לאור כל האמור, לא מצאתי שיש מקום לדחות את התביעה כנגד המשיב כבר בשלב הזה.
הבקשה נדחית.
הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בפסק הדין.

המזכירות תעביר לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.