הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 30983-12-16

בקשה מס' 7
מבקשת-נתבעת
הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד וסים אבו חאטום

נגד

משיב-תובע
פלוני
ע"י עו"ד עאדל יחיא

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להתיר לה לזמן לדיון ההוכחות שלושה עדים – חוקר שערך דו"ח חקירה, נציג משטרת ישראל ונציג המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה. עיי נתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, וכן גם בדו"ח החקירה שערך החוקר, אשר הוגש לעיון בית-המשפט בלבד על-פי החלטה מיום 16.7.2019.

דין הבקשה להתקבל.

1. התובע הגיש נגד הנתבעת תובענה לפיצוי נזק גוף שיוחס לתאונת עבודה שארעה ביום 22.5.2012 (להלן התאונה). התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2016. הנתבעת התגוננה מפני התביעה ובתוך כך הכחישה את עצם קרות התאונה ואת דרך קרותה [סע' 7(א) בכתב-ההגנה].

2. בהחלטה מיום 10.6.2019 נקבע דיון הוכחות בשאלת החבות בלבד , תוך שמיעת עדויות ראשיות בלי שאלה תוגשנה תחילה בתצהירים; הדברים אמורים גם בעדות התובע.

3. התובע אינו מתנגד לזימון נציג המוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה. יש להורות אפוא על זימון עד זה, אשר יהא פטור מהתייצבות ככל שעדותו תוגש קודם לדיון בתעודת עובד ציבור.

4. אף שהתובע העלה טענות ביחס לנחיצות עדותו של נציג משטרת ישראל, אין בהן כדי למנוע את שמיעתו של עד זה. סמכותו של בית-המשפט להזמין עד לבקשת בעל-דין, כפי שנקבעה בסעיף 1 בפקודת הראיות, רחבה; יש להורות על שמיעת עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין. הסמכות לסרב להזמין עד תופעל בזהירות רבה ולעיתים נדירות [רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלזר, פס' 7 (2015) וההפניות שם (להלן עניין בנק לאומי); רע"א 5573/15 אברבוך נ'OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD, פס' 5 (2015); רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון (2012)].

על אמות-המידה שחלות בהקשר זה עמד בית-המשפט העליון ברע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר, פס' 5 (2007): "כאשר מדובר בעדות שהינה בעליל לא רלוונטית רשאי בית המשפט לסרב לבקשה לזימון העד, מכיוון שמדובר בעדות ש'אין בה צורך' כלשון סעיף 1(ב) לפקודה. עם זאת די בכך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות - על מנת לאשרה. בהקשר זה יש גם להעיר שאין לייחד שלב זה של אישור הזימון בידי בית המשפט לבדיקה קפדנית של התועלת העשויה לצמוח לבעל הדין מן העדות". בחינת הרלוונטיות לצורך הזמנת עדים מתפרשת בצורה רחבה; די בכך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות על-מנת לאשרה [עניין בנק לאומי, פס' 7].

על-יסוד הדברים הללו יש לקבל את בקשת הנתבעת לזמן כעד מטעמה את נציג משטרת ישראל.

5. עיקר המחלוקת נסבה על עתירתה של הנתבעת להשמיע את החוקר מטעמה בלי שדו"ח החקירה שערך יוצג לתובע בטרם העידו הוא ועדיו. לאחר שעיינתי בדו"ח החקירה ונוכח גדרי המחלוקת לפי כתבי הטענות, יש להתיר לנתבעת להעיד את החוקר – כ שדו"ח החקירה ונספחיו יוצגו לתובע רק לאחר שתסתיים שמיעת עדותו ושמיעת עדיו בנושא החבות.

במקרה רגיל יש לנהל הליך משפטי 'בקלפים גלויים', לבל יפתיע מי מבעלי-הדין את יריבו בראייה בלתי-צפויה ובכך יכשיל מי שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין מבעוד מועד חומר ראיות לסתור. בית-המשפט מוסמך לסטות מכלל זה אם מצא שעיון במסמך בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע ל ידי שיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; לשם כך עליו לשקול את טיבה של המחלוקת וכלל נסיבות העניין [בר"ע 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999) ]. ישומם של כללים אלה בנסיבות המקרה דנן מצדיק את קבלת הבקשה, הן בנוגע לעצם העדת החוקר מטעם הנתבעת והן בנוגע למועד הצגת דו"ח החקירה לתובע.

שקלתי את נימוקי התנגדותו של התובע אל-מול תוכנו של דו"ח החקירה ומצאתי שאין בהם כדי לשנות מהחלטה זו או לסייגה. אין בקיומו או בתוכנו של דו"ח החקירה כדי למנוע מהתובע להציג לבית-המשפט את ראיותיו להוכחת התביעה, אף לא כדי להפתיעו באיזה שהוא אופן; בה בעת יהא בהצגתו המוקדמת לתובע – טרם שמיעתו ושמיעת עדיו, כדי לפגוע בחשיפת האמת. הדברים יפים במיוחד בשים לב לכך שהעדויות בנושא החבות תשמענה על-פה ולא תוגשנה בתצהירים. מתן מידע לתובע על-אודות נושאים שונים שנוגעים לדו"ח החקירה יעלה כדי חשיפת תוכנו בדלת האחורית, באופן שחוטא לקביעות לעיל.

6. הבקשה מתקבלת אפוא.

7. עדות החוקר – ועדות עדיה האחרים של הנתבעת, תשמענה בדיון הקבוע, בתום פרשת התביעה.

8. אין צו להוצאות.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.