הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 30396-03-19

לפני כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון

התובע (המשיב)

אייל בן עזרי ת"ז XXXXXX679
ע"י ב"כ עוה"ד חנן כהן

נגד

הנתבע 0המבקש)
רענן אורן ת"ז XXXXXX912
ע"י ב"כ עו"ד אוהד זיו לפידות

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.
טרם מתן ההחלטה לגופה, אעיר כי בהחלטה במעמד הדיון שנערך ב-15.3.21, לפנים משורת הדין, אפשרתי לב"כ המשיב להגיב בכתב על הבקשה לסילוק על הסף, שהובאה עוד בגדר כתב ההגנה, הגם שלא הוגש כתב תשובה, מהטעמים שפורטו בהחלטה.

ב"כ המשיב הגיש תגובתו וב"כ המבקש מס ר תשובה לתגובה. לאחר העיון בכתב התביעה על נספחיו, בכתב ההגנה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי יש למחוק התביעה על הסף, תוך חיוב המשיב בהוצאות משפט.

המדובר בתביעה כספית בסך 110,000 ₪ "לא סופי", שהגיש המשיב ביום 13.3.19, בגין אירוע פציעה של סוס בבעלותו, שהוחזק בחוות סוסים, בשנת 2014 (במועד שלא פורט בכתב התביעה וגם לא במכתב הדרישה ששלחה ב"כ התובע ביום 18.3.18 – נספח לא ממוספר בכתב התביעה). די בכך כדי להורות על מחיקת התביעה, שכן ברי כי אין לדרוש מנתבע להתגונן מפני תביעה כספית בסכום בלתי מוגדר, קל וחומר בחלוף חמש שנים בין מועד האירוע לבין מועד הגשת התביעה. יצוין כי תביעה המוגשת בסכום בלתי מוגדר, או "לא סופי" מלמד כי גם האגרה ששלמה בגינו אינה מספקת, טעם נוסף לסילוק ההליך על הסף.

מובהר כי לא הוגשה עם התביעה בקשה לפיצול סעדים. המשיב מבהיר בתגובתו כי "לאור כוונתו להגיש חוו"ד ותיקון סכום התביעה בהתאם לחוות הדעת". עם כל הכבוד, על פי הדין, יש למצות את מלוא הסעד בתביעה המוגשת, שכן, ככלל, אין רשות למקצי שיפורים בהקשר להיקף הסעד, תוך כדי ניהול ההליך, בפרט כאשר הסעד ניתן למיצוי באותו הליך. ניהול הליך ראוי והוגן מחייבת להציב בפני בעלי הדין ובפני בית המשפט את מסגרת התביעה, מלכתחילה. רק אם מסתבר כי בשלב הגשת התביעה אין יכולת לשום או להעריך את הסעד, ניתן לבקש לתבוע סעד נוסף בשלב מאוחר יותר , בהליך נפרד. בכל הכבוד, אין המשיב רשאי להחליט כרצונו אימתי יפנה לקבל חוו"ד, תוך תיקון סכום התביעה בעת שיקבלה.

ביום 14.11.19 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה, אשר בוטל בהחלטה מפורטת ומנומקת של כב' הרשמת מירום ביום 26.3.20. בין היתר צוין באותה החלטה כי התביעה הוגשה בהיעדר חוו"ד רפואית, הגם שמדובר בתביעה בגין נזק גוף לסוס, וכן צוין כי התביעה הוגשה מלכתחילה כנגד "חוות אורן – רני אורן" והקבלות שצורפו לתביעה הוצאו ע"י חברת "אורן-פסקא (1997) בע"מ" (סע' 14 ו-15 להחלטתה). משמע, שכב' הרשמת עמדה על הבעייתיות בהגשת התביעה, כאשר חל עירוב תחומין בין ישויות משפטיות שונות וקבעה: "מאידך, היה על המשיב (התובע – י.א.ב) לפעול בשקידה ראויה על מנת לברר את האישיות המשפטית האמיתית העומדת מאחורי החווה, והיו לו די אמצעים לעשות כן". חרף זאת, עד כה לא תוקנה התביעה ולא הוגשה בקשה לתיקונה. לכך יש משמעות בשים לב לטענת המבקש בדבר היעדר יריבות, כאשר לשיטתו ההתקשרות במסגרתה הוחזק הסוס בחווה, נעשתה בין המשיב לבין חברת "אורן- ייעוץ והדרכה (1997) בע"מ" (להלן: "החברה") ואין לו כל יריבות אישית עם המשיב. המשיב שולל את היעדר היריבות וגורס כי המבקש הוא שמהתל ומתעתע, תוך פתיחת ישויות משפטיות למכביר, שימוש לסירוגין בישויות משפטיות שונות, וניצול הפרדת הישויות מבחינה משפטית לרעה. בהקשר זה, נטען כי המבקש הוא שעומד באופן אישי מאחורי החווה, הוא בעליה ומנהלה ולכן הוא שאחראי לנזק. גם טענה זו אינני יכולה לקבל, באופן בו נטענה. על המשיב להחליט מיהי הישות המשפטית עמה התקשר ביחס לאחזקת הסוס בחווה, ולהגיש התביעה כנגדה. אם התקשר עם המבקש אישית, עליו לציין זאת. אם התקשר עם החברה או עם חברה אחרת , והוא סבור כי המבקש אחראי מכוח היותו בעלים או דירקטור, עליו להציג בכתב התביעה את התשתית העובדתית לקיומה של עילת "הרמת מסך" בין אותו תאגיד לבין המבקש. כל זאת לא נעשה עד כה, חרף האמור בהחלטת כב' הרשמת. כך, לא ניתן ללמוד כיום מהתביעה, שלא תוקנה עד כה ושלא הובע רצון לתקנה, מי הנתבע. לעיתים המשיב מתייחס לתאגיד ולעיתים מתייחס הוא למבקש. לעיתים הוא מתייחס כללית ל"חווה" מבלי לציין את הישות המשפטית בכלל.

נטען בבקשה, כי המשיב נמנע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, כך שלא ניתן ללמוד מה פציעת הסוס, כיצד נגרמה, ומה הקשר הסיבתי בין הפציעה לבין התנהלות החברה. אין חולק כי חוות דעת רפואית לא צורפה עד כה. בתגובתו לבקשה טען המשיב: "אכן קיים פגם באי צירוף חוו"ד רפואית לכתב הטענות, בכוונת התובע היה להגישו במסגרת הראיות, אולם אין להסיק מכך שאין עילה". בהקשר זה, דין טענת המבקש להתקבל, ויש למחוק ההליך , על מנת לאפשר הגשתו (ככל ויבחר בכך המשיב) כראוי. לפי תקנות 127 ו- 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, החלות על התביעה דנא, לתביעה בין נזק גוף (בין לאדם ובין לבעל חיים), יש לצרף חוות דעת של מומחה בתחום הרפואה, שכן מדובר בהוכחת ענין שברפואה. נקבע בהן כי בהיעדר חוות דעת כאמור, לא ניתן להוכיח עניין שברפואה, אלא אם בימ"ש פטר את בעל הדין מהגשתה, מה שלא אירע בענייננו. והרי, כל תביעת המשיב מבוססת על הוכחת נזק גוף לסוס, ובלעדי חוות דעת – לא יוכל להוכיח את הנזק לגופו של הסוס. מה טעם יש בהמשך ניהול ההליך אם מלכתחילה לא יורשה המשיב להו כיח תביעתו לאור העולה מהתקנה הנ"ל? כאמור, בפי המשיב אין תשובות למעט הטענה כי יביא את חוות הדעת בהמשך הדרך – בשלב הבאת הראיות. תביעה לנזק גוף אינה עומדת בקריטריון זה, עת קיימת תקנה מפורשת , ספציפית לתביעות מסוג זה, המחייבת את הגשת חוות הדעת עם הגשת התביעה.

המבקש טען לשיהוי ניכר בהגשת התביעה תוך גרימת היזק ראייתי. לטענתו, מאז נפצע הסוס ב-14.10.14 ועד 18.3.18 לא שמע מהמשיב כלל, לא תלונה, לא טענה ולא דרישה. אם לא די בכך, הסוס הובהל לבית חולים וטרינרי וניתן היה, לכל הפחות, להביא מסמכים רפואיים משם, אך דבר לא נעשה על מנת להבהיר מה פציעתו של הסוס וכיצד קשורה החווה לפציעתו. יתר על כן, הקבלה מבית החולים היא משנת 2015 כאשר הסוס שהה בבית החולים בשנת 2014 וגם לכך לא ניתן כל הסבר. המבקש טוען כי מאחר ולא קיבל כל פניה מהמשיב משך ארבע שנים, אין ברשות החברה תיעוד כלשהו שיכול לסייע בחקר האמת ובכך, בשל השיהוי הניכר, נגרם לו נזק ראייתי של ממש. המשיב כלל לא השיב לטענה זו במסגרת תגובתו.

אכן, כלל הוא כי לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף ואני מסכימה עם הסימוכין אליו הפנה ב"כ המשיב בתגובתו. אלא, שמחיקת התביעה על הסף אין בה משום לפגוע בזכויות המהותיות של המשיב, כי אם להעמיד את התביעה על מכונה, כך שיהא ברור מי בעל הדין אותו תובעים, מבחינת זהותו המשפטית, כך שיהיה ברור מהו סכום התביעה המדויק, ולאחר שתוגש חוו"ד רפואית כדין. אוסיף, כי איני מקבלת טענת המשיב בדבר אי צירוף תצהיר לבקשה לסילוק על הסף, משום שכולה מבוססת על העולה מכתב התביעה והעולה מההליכים שננקטו בתיק זה. עוד איני מקבלת שיש לדחות את טענת היעדר היריבות, משום שזו לא הועלתה במכתבי התשובה למכתב הדרישה ששלח המשיב למבקש בשנת 2018. ראשית, עיון במכתב התשובה מ- 12.4.18 מעלה שכל טענות המשיב נדחו. שנית, כאמור, בהליך ביטול פסק הדין, נטען באופן מפורש לטענת היעדר יריבות, אף הרשמת הנכבדה ציינה את הדבר בהחלטה, ולכן אין זו הפעם הראשונה שהמשיב נתקל בה בהליך זה.

מכל הטעמים שלעיל, התביעה נמחקת. בנסיבות התנהלותו של המשיב כמפורט מעלה וכפי העולה מהאמור בדיון הנ"ל, ישא המשיב בהוצאות משפט בסך 6,500 ₪.

ניתנה היום, ד' סיוון תשפ"א, 15 מאי 2021, בהעדר.