הדפסה

בית משפט השלום בחדרה ת"א 29168-04-18

לפני כבוד השופטת הדסה אסיף

התובעת

בירה מלכה בע"מ ח.פ. 513982942
על ידי בכ' עו"ד גוטפריד

נגד

הנתבעת
תגד מזון סוכנויות בע"מ ח.פ. 513635029
על ידי בכ' עו"ד ברנט

פסק דין

1. התובעת היא חברה העוסקת בייצור ובשיווק בירה.

2. במהלך חודש ספטמבר 2016 החליטה התובעת לפתוח מבשלת בירה חדשה, ולהרחיב את עסקיה. לצורך כך, הייתה התובעת מעוניינת לרכוש מכונה חדשה למילוי ולאריזת בקבוקי בירה.

3. בסוף שנת 2016 , במסגרת חיפושיה של התובעת אחר מכונה מתאימה, בארץ ובחו"ל, החלה הידברות בין התובעת לנתבעת (להלן – " תגד"). לטענת התובעת, תגד הציגה עצמה כנציגה בארץ של מספר חברות שמקום מושבן בחו"ל, והציעה לתובעת למצוא עבורה מכונה מתאימה.

4. תגד אכן העבירה לתובעת מספר הצעות, ובינהן הצעה מחברה איטלקית בשום פיטקו (להלן –" פיטקו").

5. לטענת התובעת, תגד התחייבה כלפיה להיות אחראית לאספקת המכונה, להרכבתה בארץ, ו כן לדאוג לתחזוקה שוטפת של המכונה, בין בעצמה ובין באמצעות חברה אחרת שבבעלותה.

6.לטענת התובעת, לאחר מו"מ ממושך, שאותו ניהלה תגד, נכרת בסופו של דבר הסכם, אך לא עם פיטקו, אלא עם חברה אחרת, בשם "איטה 210" (להלן – "איטה"). בהתאם להסכם העבירה התובעת לאיטה את התשלום הראשון, על סך של 80,000 יורו, אך בסופו של דבר המ כונה לא סופקה לה, והתובעת ביטלה את העיסקה. לטענת התובעת, מאחר שתגד היא שהייתה אחראית לאספקה תקינה של המכונה, ממילא היא שאחראית להשיב לה, לתובעת, את הסכום ששילמה על חשבון המכונה.

7. בנוסף, לטענת התובעת, על תגד לפצות אותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה עקב אי אספקת המכונה, ובכלל זה העיכוב שנגרם בשל כך ובשל הצורך לרכוש מכונה חחרת, מיצרן אחר.

8. תגד מכחישה את כל טענות התובעת.
לטענתה, היא שימשה בעיסקה כמתווכת בלבד, ותיווכה בין התובעת ליצרנית המכונה . לכן, היא גם כלל לא הייתה צד להסכם , שעליו חתמה התובעת ישירות מול איטה. לטענת תגד, אין שחר לטענות התובעת, כאילו היא התחייב ה כלפיה לספק לה את המכונה. לטענת תגד, גם התשלום כלל לא בוצע לידיה, ואין לכן כל מקום לחייב אותה להחזיר את הסכום הזה לתובעת. תגד מכחישה גם את כל יתר טענותיה של התובעת, ובכלל זה את טענותיה בקשר לנזקים שכביכול נגרמו לה.

9. מטעם התובעת העיד רק מנהלה, מר אסף לביא. מטעם תגד העידו מר אורי מייקל, מר עציון אבינועם ומר מוטי לניקובסקי.

10. לאחר ששמעתי את העדים, שבתי ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם בתיק זה (הצדדים, ובמיוחד התובעת, צירפו מסמכים רבים מאוד). הוגשו גם סיכומי שני הצדדים, ועתה הגיעה העת למתן פסק הדין.

11. לטעמי, לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה, ולהוכיח את טענותיה.

12. טענתה הראשונה של התובעת הייתה שנכרת בינה ובין תגד הסכם, שבו התחייבה תגד לדאוג לאספקה של המכונה. טענה זו של התובעת לא נתמכה בשום ראיה שהיא, למעט עדותו של אסף, שהיא בגדר עדות יחידה של בעל דין. בצר לה, ניסתה התובעת לבסס את טענתה גם על פרשנות של מיילים כאלה ואחרים, שכתבה תגד ל פיטקו ולחברת איטה, אך לא מצאתי שיש בהם די על מנת להביא לקבלת גרסת התובעת.

13. אסף, שחזר וטען בעדותו שהיה הסכם בין התובעת לתגד, הודה שלא היה הסכם כתוב בין התובעת לתגד, וממילא גם לא נחתם הסכם כזה . אם לא די בכך, הרי שחרף כל המיילים הרבים מאוד, שצירפה התובעת לתצהיר מטעמה, לא הפנתה התובעת ולו למייל אחד , בזמן אמת, שממנו עולה התחייבות כזו. התובעת גם לא הפנתה למייל שבו היא מבקשת לחתום על הסכם עם תגד. כשנשאל אסף על כך, הוא השיב שאת העובדה שאין מייל כזה ואין הסכם כזה יש לזקוף לתחכומה של תגד (עמ' 7 ש' 14). אני דוחה טענה זו.

14. אסף אישר שהתובעת היא חברה ותיקה ומנוסה, שיותר מפעם אחת התקשרה בהסכמים, כולל הסכמים לרכישת מכונות שנדרשו למפעל שבבעלותה (עמ' 10 ש' 10-11). לכן, אם לא דרשה התובעת לחתום על הסכם מול תגד, הדבר רק מחזק את טענת תגד, לפיה כלל לא דובר על התחייבות של תגד לאספקת המכונה. במילים אחרות, טענתו של אסף, כאילו התחייבויות אלה של תגד היוו בסיס להתקשרות, לא רק שאינה מעוררת אמון, היא גם אינה הגיונית. לו אכן כך היה, ניתן היה לצפות שהתובעת תעמוד על חתימת הסכם מתאים, ותתנה את המשך ההתקשרות בהסכם כזה. העדרו של הסכם כזה מחזק דווקא את טענת תגד, לפיה מעולם לא נטלה על עצמה התחייבות לאספקת המכונה. מעבר לכך, תמיכה לטענותיה של תגד יש בעובדה שהסכם לאספקת המכונה נחתם ישירות בין תובעת ליצרן המכ ונה, ותגד כלל אינה צד לו.

15. התובעת, מודעת ככל הנראה לקושי העומד בפניה בעניין הגדרת חלקה ומעמדה של תגד בהתקשרות, טענה שוב ושוב שתגד הייתה "ציר מרכזי" בהתקשרות בעיסקה לרכישת המכונה ( סעיף 35 לתביעה, סעיף 84 לסיכומים, ועמ' 9 שו' 21), אך "ציר מרכזי" אינו מעמד משפטי, שניתן לבסס עליו חיוב כזה או אחר.

16. אני גם דוחה את טענתה של התובעת כאילו על תפקידה של תגד בעיסקה , כמי שפעלה כגוף אחד עם החברה האיטלקית, ניתן ללמוד מהשימוש שעשתה תגד במילים : "OUR ו "WE" במיילים ששלחה לאיטליה. מילים אלה, שתרגומן "שלנו" ו "אנחנו" בהתאמה, ניתן לייחס כמתייחסות לאנשי תגד, ממש כפי שניתן לקרוא אותן כמתייחסות לתגד ולחברה נוספת. ניסוח זה אינו מלמד לכן דבר.

17. בסופו של דבר, את ההסכם לרכישת המכונה חתמה התובעת מול איטה, ולא מול תגד. התובעת הודתה בכך בכתב התביעה (סעיף 17 לכתב התביעה), ובתצהירו של אסף (סעיף 19 לתצהיר). ניסיונו של אסף בחקירתו הנגדית, להכחיש את קיומו של הסכם בין התובעת לאיטה ( עמ' 6 ש' 31, עמ' 7 ש' 21-22), רק מחזק את המסקנה שהתובעת מודעת היטב לכך שההתקשרו ת אכן הייתה מול איטה, וכלל לא הייתה מול תגד. לא לחינם לא ידע אסף כיצד ליישב את הסתירה שבין תשובותיו בחקירה לטענותיו בתצהיר (עמ' 13 ש' 13-14).

18. אם לא די בכך, גם את התשלום, ששילמה התובעת כמקדמה על חשבון המכונה, היא לא שילמה לתגד, אלא ישירות ליצרן המכונה, שעמו גם נחתם ההסכם. אסף הודה גם בכך בחקירתו (עמ' 8 ש' 31-34). למעשה, מחקירתו של אסף, וממסמכים שצורפו על ידי הנתבעת התברר שאסף ביקש תחילה להעביר את התשלום באמצעות תגד, אך תגד סירבה. לכן, בסופו של דבר העבירה התובעת את התשלום ישירות לידי איטה (ר' הודעת דוא"ל מיום 27.2.17). מכאן, שהתובעת הייתה מודע היטב לכך שהיא משלמת לאיטה, ולא לתגד.

19. בסופו של דבר, חרף ניסיונו הבולט של אסף להיצמד שוב ושוב לתשובות ששינן , יצא בסופו של דבר המרצע מן השק, ואסף הודה שההתחייבות היחידה שתגד התחייבה בה כלפי התובעת הייתה לספק תחזוקה שוטפת למכונה (עמ' 11 ש' 30). גם בהמשך, בתשובה לשאלה של בית המשפט , אישר אסף שהוא רק ציפה שתגד תתחייב כלפי התובעת בהסכם החזקה והטמעה (עמ' 12 ש' 34).
בכך קרסה, למעשה, טענת התובעת, כאילו תגד הייתה אחראית לאספקת המכונה, או התחייבה לספק אותה לתובעת.

20. למעשה, הראיות כפי שהובאו בפני, תומכות דווקא בטענת תגד, לפיה היא רק תיווכה בין התובעת לבין יצרנית המכונה. כך העיד מייקל :".. זה כבר דובר פה שאנחנו אלה שהעברנו מידע הלוך ושוב" (עמ' 29 ש' 6-7). תגד אף הודתה שהיא ציפתה לקבל עמלה על התיווך הזה , אך לא מהתובעת, אלא מהחברה האיטלקית. ואכן, התובעת הודתה שהיא לא התחייבה כלפי תגד לתשלום כלשהו (עמ' 14 ש' 34). בהעדר התחייבות של התובעת לשלם סכום כ לשהו לתגד, תמוהה עוד יותר טענתה של התובעת, כאילו תגד מחויבת כלפיה לספק לה את המכונה, או כאילו תגד אחראית כלפיה אם זו לא תסופק. אסף עומת עם תמיהה זו, ולא היה בפיו מענה מניח את הדעת.

21. התובעת שבה ומפנה בסיכומיה לאינטרס שהיה לתגד בעיסקה, כאילו אינטרס זה מלמד על היות תגד צד לעיסקה וחלק ממנה. אני דוחה טענה זו. תגד תיווכה בין הצדדים לעיסקה. ככל מתווך, ובשל ציפייתה של תגד לעמלה בגין העיסקה, אם תהיה כזו, ברור שהיה ל תגד אינטרס להביא לכך שהמו"מ בין התובעת ליצרנית המכונה אכן יקרום עור וגידים. לכן תגד גם השקיעה בכך מאמץ לא מבוטל. כך, ולא אחרת, ניתן וצריך לקרוא את כל התכתובות של תגד מול יצרן המכונה. אני דוחה את טענות התובעת, כאילו יש באותן תכתובות כדי ללמד על התחייבו ת של תגד לספק את המכונה לתובעת. למעשה, אסף הודה שלפחות חלק מאותן התכ תבויות של תגד, הועברו תחילה את אישורו (עמ' 19 ש' 18-22), והדבר רק מחזק את טענת תגד לגבי מעמדה כמתווכת בלבד.

22. התובעת הפנתה בסיכומים מטעמה לפסק הדין בעניין ת"א 12038/06 שגיא נ' הורביץ (פורסם בנבו), אלא שאין הנדון דומה לראיה . זאת, בעיקר משום ששם, הסתירה הנ תבעת את פרטי החברה שממנה נעשתה הרכישה, ולא איפשרה כל קשר בין התובעת לאותה חברה. המקרה שבפני שונה, שכן לאורך כל ההתקשרות, והמו"מ, ידעה התובעת היטב מי היא החברה שאליה פונה תגד לקבלת הצעות, הגיבה להצעות שהעבירה לה תגד מהחברה הזרה, והעבירה דרישות משלה. כך, למשל במייל ששלח אסף ביום 27.2.17 (נספח ד' לתצהיר הנתבעת). העובדה שבסופו של דבר ההסכם נחתם בין התובעת לחברה הזרה, ולא מול תגד, והתשלום נעשה גם הוא ישירות לידי החברה הזרה, גם היא שונה מהעובדות שבעניין שגיא הנ"ל, והדבר רק מחזק את המסקנה שהעובדות במקרה שבפני שונות מאלה שהיו בפני בית המשפט בעניין הנ"ל.

23. טענה נוספת שהעלתה התובעת , היא שתגד התרשלה. לטענתה, תגד התרשלה בכך שלא בדקה את פיטקו, או את איטה. ככל שהטענה היא לכך שתגד לא בדקה את חברת פיטקו - אני דוחה טענה זו. עדויות תגד על הבדיקות שנעשו (עמ' 35 ש' 13-15), לא נסתרו. התובעת גם לא טענה, וכל שכן לא הוכיחה, שחברת פיטקו, שעליה ידעה לאורך כל הדרך, אינה חברה ראויה.

24. התובעת מלינה גם על כך שאף שהמו"מ לרכישת המכונה החל מול חברת פיטקו, בסופו של דבר נחתמה העיסקה מול חברת אחרת, חברת איטה, וזו לא עמדה בסופו של דבר בהתחייבויותיה. לטענת התובעת, איטה היא חברת קש ( עמ' 16 ש' 24-25), והתובעת לא תוכל לכן לקבל ממנה את הסכומים ששילמה. לכן, לטענת התובעת, התרשלותה של תגד היא שהביאה לכן לכך שכספה של התובעת ירד לטמיון.

25. אכן, מעדותם של נציגי תגד עולה כי יש בסיס לטענת התובעת אודות מחדליה של תגד בבדיקה נאותה של החברה החלופית, איטה. נציגיה של תגד הודו שהחלפת זהותה של החברה הייתה תמוהה בעיניהם (ר' מייל מיום 3.3.17 , עמ' 179 לנספחי התובעת). בנסיבות האלה, ולנוכח התפקיד שנטלה תגד על עצמה כמתווכת, היה על תגד לבדוק מהי אותה חברה חדשה, וכיצד, אם בכלל היא קשורה לפיטקו, שאותה הציגה תחילה בפני התובעת . נציגי תגד היו מודעים היטב לחובתם לבדוק עניין זה, והדבר ברור מתשובותיהם בעניין הזה בחקירה הנגדית ( עמ' 35 ש' 19-29, עמ' 40 ש' 1-8). תגד כשלה בביצוע בדיקה כזו . למרות זאת, היא הציגה בפני התובעת מצג, כאילו בדקה, וכאילו מדובר ב"חברה תומכת של פיטקו בפעילות הבין לאומית", אף שהיא עצמה כלל לא בדקה שכך הדבר (ר' מייל של תגד לתובעת, מיום 2.3.17 ). למעשה, עד לעצם היום הזה לא היו בפי נציגיה תשובות טובות לשאלה מהי חבר ת איטה וכיצד היא קשורה, אם בכלל, לחברת פיטקו. העדים מטעם תגד גם לא ידעו להסביר למה לא חברת פיטקו, שעימה החל המו"מ, היא שהתקשרה בסופו של דבר בהסכם מול התובעת.

26. למרות המסקנה אליה הגעתי בענין מחדלה של תגד בעניין זה, לא מצאתי שיש בכך די על מנת להביא לקבלת התביעה, כולה או חלקה. זאת, משום שלא עלה בידי התובעת להוכיח שהחלפת החברה, מפיטקו לאיטה, היא שגרמה לה לנזקים בכלל, ולכל אלה שפורטו בתביעתה, בפרט.

27. טענות התובעת, כאילו חברת איטה היא חברת קש , כלל לא הוכחו. למעשה, מעדותו של אסף התברר שהתובעת כלל לא בדקה את איטה, לא לפני ההתקשרות, לא לאחריה, ואפילו לא לאחר הגשת התביעה ( עמ' 16 ש' 27-32).

28. התובעת גם כלל לא הוכיחה שמצבה הכלכלי או המשפטי של איטה ( או של פיטקו), הוא שהביא לכך שהמכונה לא סופקה לה. במילים אחרות, אין בפני כל ראיה לכך שהסיבה שהמכונה לא סופקה, קשורה לכך שאיטה היא שהייתה צד להסכם עם התובעת, ולא פיטקו.

29. למעשה, הוכח שהתובעת היא שביטלה את ההסכם מול איטה. התובעת ביטלה את ההסכם למרות שאיטה הודיעה לה, אם גם באיחור ניכר, שהמכונה מוכנה. אמנם, אסף העיד שעקב האיחור באספקת המכונה לא היה לו עוד אמון באיטה, אך לא היה בפיו הסבר מניח את הדעת לכך שלא נסע לאחר הודעה זו לאיטליה, לראות אם המכונה אכן מוכנה, אף שמדובר בהוצאה זניחה לסכומים הנתבעים כאן.

30. אם לא די בכך, התברר שהתובעת, בהתנהלות תמוהה לכשעצמה, כלל לא נקטה בהליכים משפטיים כנגד איטה, ולא תבעה מאיטה להשיב לה את הסכומים ששילמה לה. זאת, אף שהתובעת מודה שאת התשלום העבירה לאיטה, ולא לתגד. בכך, לא רק שהתובעת כשלה מלהקטין את נזקיה, התנהלותה, בכך שאפילו לא צירפה את איטה כצד לתובענה שבפני, תמוהה, ומחזקת את מסקנתי לפיה אין מקום לחייב את תגד להשיב לתובעת את הסכומים ששילמה זו לאיטה.

31. גם את יתר הנזקים שהתובעת טענה להם, לא עלה בידה להוכיח. התובעת טענה לנזקים שונים, לטענתה, בשל העיכוב שנגרם לה בפתיחת המבשלה החדשה ומכך שלא יכלה להתקשר בחוזים לביצוע עבודות של מילוי ואריזה לבקבוקים. טענות אלה של התובעת לא נתמכו בראיות מתאימות. לא הוגשה חוות דעת מטעמה של התובעת. לתביעה צורף , אמנם , מסמך של רואה החשבון של התובעת, בניסיון לתמוך בחישובי הנזק כפי שפורטו בתביעה , אך מאחר שרואה החשבון לא התייצב, כל הנתונים שבמסמך אינם יכולים להוות ראיה להוכחת תוכנם. החלטה בעניין זה ניתנה כבר במהלך הדיון ( עמ' 19 לפרוטוקול).

32. התוצאה מכל האמור היא שאני דוחה את התביעה.
תגד צירפה לסיכומיה מסמכים לביסוס טענתה אודות עלות שכר טירחת עורכי הדין שלה, שעומד על סך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ . לאור סכום התביעה, שהוגשה על סך של כמעט 900,000 ₪, ולאור סכומי שכר הטירחה המומלצים על ידי לישכת עורכי הדין, מדובר בסכום סביר. לכן, ועל מנת שתגד, שהתביעה נגדה נדחתה, לא תצא בחסרון כיס, אני מחייבת את התובעת בהוצאות תגד , כולל שכ"ט עו"ד לתגד, בסכום של 70,000 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין, ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח ניסן תש"פ, 22 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

,