הדפסה

בית משפט השלום בחדרה בצה"מ 66624-12-20

בפני
כבוד ה שופט אלכס אחטר

מבקש

עבד אל מונעם שייך זייד

נגד

משיבה
הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - צפון חיפה

החלטה

לפני בקשת המבקש לפיה מבוקש להורות על עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי אשר הוצא ביום 15.12.2020 ע"י המשיבה, המורה על הריסת מבנה העשוי מאיסכורית על בסיס קונסטרוקציה ברזל ורצפת בטון המשמש לגדול בעלי חיים בשטח של כ – 311 מ"ר, (להלן – "צו ההריסה").

טיעוני המבקש:
המבקש שהינו בעל הזכות במקרקעין, הנמצאים בתחום השיפוט של כפר קרע וזאת מתוקף רכישה בהתאם להסכם מכר מיום 22.11.2016 מיורשי המנוח סעיד מחמוד, מבסס את בקשתו על שני טעמים עיקריים:

הראשון – המבנה נשוא הצו משמש למכלאת כבשים ו/או דיר אשר נבנה מעל שישה חודשים טרם מתן הצו, על קרקע חקלאית עליה חלה תכנית ג/569. לעמדתו החוק מאפשר לו לבצע שימוש בקרקע החקלאית לצורך עיבוד האדמה, גידול בעלי חיים לרבות בניית מתחם המאפשר שהייתם.

השני – המבקש מקדם את קבלת ההיתר, ככל שייקבע שהחוק מחייב הוצאתו, מול גורמי התכנון. לעמדתו, מאחר ומדובר במכלאת כבשים המצויה בשטח חקלאי, הרי שמדובר בשימוש בתכלית מותרת והשגת ההיתר, כך לדבריו, "בהישג יד".

טיעוני המשיבה:
המשיבה פרטה את תגובתה בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 04.02.2021. כעולה מתגובתה, עניינו של המבקש אינו עונה על הקריטריונים שנקבעו בהוראות החוק ובפסיקה המאפשרים את מתן הסעד המבוקש. לעמדתה, ההיתר אינו ב"הישג יד" כנטען ע"י המבקש ובהתאם לתע"צ אשר הוגש וסומן מש/1, עולה כי הסיכוי למתן ההיתר הינו קלוש וזאת בהסתמך על החלטת הוועדה במקרה אחר, בנסיבות הדומות לענייננו, (ההחלטה הוגשה וסומנה מש/2).

ב"כ המשיבה הבהיר כי הקרקע נשוא צו ההריסה, מיועדת למגורים לפי התכנית החלה על המקרקעין וזאת בהתאם לאמור בסעיף 4 לתע"צ מש/1.

דיון במעמד הצדדים:
ביום 04.02.2021 התייצבו הצדדים לדיון בפני.

הצדדים שטחו בפני את טענותיהם, ב"כ המשיבה לא מצא לנכון לחקור את המבקש בעניין תצהירו וב"כ המבקש אשר חזר על טיעוניו, השיב לשאלת בית המשפט לעניין הצורך בקבלת היתר בנייה למבנה כדלהלן: " ... אכן הדיר נבנה ללא היתר",(עמ' 2 שורה 27 לפרוטוקול).

זאת ועוד, ב"כ המבקש ציין כי לבקשה נשוא הליך זה שבפ ני לא הוגשו האסמכתאות התומכות בטענתו כי הבקשה לקבלת היתר הבנייה אכן הוגשה הלכה למעשה, פרט לתצהיר האדריכל אשר נכח בדיון ולמעשה הבהיר כי הבקשה לקבלת ההיתר הוגשה ביום 28.12.2020, יום אחד בלבד טרם הגשת הבקשה נשוא הליך זה שבפני (עמ' 2 שורה 24 לפרוטוקול).

דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית בענייננו מוסדרת בסעיף 254ט(ד) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 – "בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו".

ב"כ המבקש אישר למעשה שבניית המכלאה טעונה היתר, כראייה לכך טען כי אכן הוגשה בקשה להיתר, לבקשה לא צורפו אסמכתאות כלשהן ובדיון שנערך בפני לא הוצגו המסמכים, זולת תצהירו של האדריכל, תצהיר שלא נתמך באסמכתאות קונקרטיות כלשהן ואין בו לכשעצמו כדי להצדיק את מתן הסעד המבוקש אלא דווקא לתמוך בטיעוני המשיבה ביחס לייעוד הקרקע.

המשיבה, הציגה בפני תע"צ ממנו עולה שעל השטח נשוא הבנייה שלגבי ו ניתן צו ההריסה, חלה תכנית מפורטת ג/569/א', וייעוד הקרקע הינו חקלאי. התכנית אינה מאפשרת הוצאת היתרי בניה באזור המוגדר בתוכנית כייעוד חקלאי ו משכך, ההיתר הנטען רחוק מלהיות בהישג ידו של המבקש.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט עטר, כפי שבאו לידי ביטוי בתיק בצה"מ 52787-09-20 אבו כף נ' מד"י:

"הסדרת מבנה שנבנה בניגוד לחוק, כפופה לכך שמתן ההיתר מצוי ב"הישג יד" של המבקש, ור' לעניין זה עפ"א (מחוזי באר-שבע) 3619-08-17 ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' אבו סבית (10.9.17): "תיקון 116 לחוק התכנון והבניה הגביל מאוד את שיקול הדעת של בית המשפט במתן ארכות מסוג זה. למעשה התיקון אינו מאפשר מתן ארכה ביחס למבנה העומד בניגוד לתכנית החלה על השטח. תיקון זה משפיע על פרשנות החוק ועל שיקול הדעת של בית המשפט, גם ביחס להליכים אשר עליהם חל הדין הקודם [...] למעשה, אם לפני התיקון לחוק, ניתן היה לפרש בדוחק כי קיומו של היתר "בהישג יד" כולל גם היתר אשר ביחס אליו טרם הוגשה בקשה ואולי אפילו ביחס למבנה המצריך "תיקון תב"ע מקומי" (כפי שמכונות בקשות מסוג זה בעגה התכנונית), עתה לא ניתן לפרש המושג "הישג יד" בהרחבה שכזו. למעשה, נוכח התיקון, ניתן לקבל ארכה לשם הסדרה, רק כאשר ההיתר מצוי "בהישג יד" ממש. היינו, לכל הפחות, כי הוכח היטב, בתצהירים משכנעים, כי התכנית החלה כבר על השטח מאפשרת להכשיר המבנה, וכי אין בין המצב התכנוני לבין קבלת ההיתר בפועל, אלא פעולות ביורוקרטיות בלבד. פעולות, אשר הסבירות להצלחתן גבוהה מאוד, וזמן השלמתן נמדד בשבועות [...]". (ההדגשה אינה במקור - י.ע.).

הותרת המבנה בנסיבות שפורטו, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה ועלולה להעביר מסר שגוי לציבור, בבחינת חוטא יוצא נשכר: " ... אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בניה בלתי חוקית. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן". (רע "פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה - ירושלים, פ"ד נח(4), 385 , 387-388 (2004)).".

זאת ועוד, בפסיקה נקבע לא אחת כי סמכותו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של מוציא הצו הנה מוגבלת ומתוחמת לקיומם של טעמים מצומצמים ומיוחדים, והנטל להוכיח כי טעמים אלה מתקיימים, מוטל על הטוען לביטול או עיכוב ביצוע הצו.

לעניין זה ראו ר' דברי כב' השופט א. שוהם ברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מ"י (8.5.13):
"הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אין הוא בגדר אקט עונשי, לא שמדובר בצו שחלים עליו כללי המשפט המינהלי (רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית תכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417 (1990); ע"פ 874/78 סואעד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המרכזי, פ"ד לה (1) 678 (1980))... נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מינהליים, באופן מצומצם למדי. העילה הראשונה, דורשת כי יוכח לבית המשפט כי הבניה עשתה כדין, והעילה השנייה, עניינה בכך כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו [פורסם בנבו] (21.8.2012))".

כמו כן, ראו התייחסותו של כב' השופט מנדלבאום ב - עפא(חי') 56170-08-19 חאטר ורדה עאידה נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין, לעניין דרישת הצגת תכנית מפורטת אשר תופקד כדין שיהיה בה כדי להצביע על סבירות גבוהה להכשרת הבניה בגינה הוצא צו ההריסה, (סעיפים 51-52 לפסק הדין).

על כן ולאור כל האמור לעיל, משנמצא כי המבנה נשוא צו ההרי סה מחייב קיומו של היתר והיתר זה טרם ניתן למבקש ואינו ב"השג יד", בעוד שהמבקש כבר השלים את הבנייה וללא נפל פגם כלשהו בעצם מתן הצו (טענות ביחס לתוקפו של הצו כלל לא נטענו ע"י ב"כ המבקש), באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.