הדפסה

בית משפט השלום בחדרה בצה"מ 39871-07-20

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקש

נסים מגאדלה

נגד

משיבה
היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון ובניה

החלטה

לפני בקשה לביטול/עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי.

רקע

1. בתאריך 19.7.20 הגיש המבקש בקשה לביטול/עיכוב צו הריסה מנהלי במעמד צד אחד.
הצו נושא הבקשה הוצא על ידי היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה במחוז צפון - מרחב חיפה ביום 2.7.20 (להלן: "הצו") - צו להריסה של "מתחם בשטח של כ- 1,000 מ"ר, העשוי מחומות בטון באורך של כ- 128 מ"א ובגובה ממוצע של 1.30 מ'. הוקם על שטח שייעודו מגורים לפי תכנית כוללנית מס' 3540717298" (להלן: "המתחם"), במקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 8755 מאדמות באקה אל גרביה (להלן: "המקרקעין"), שהמבקש ה וא הבעלים הרשום והמחזיק בהם.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הוריתי על עיכוב ביצוע הצו במעמד צד אחד עד לדיון במעמד שני הצדדים, שהתקיים בפני ביום 5.8.20. בהמשך הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

טענות המבקש

3. בבקשתו בכתב העלה המבקש את הטענות שלהלן:

מדובר בצו שהוצא מבלי שהתמלאו התנאים המקדמיים להוצאתו, מנהל מחוז צפון שחתם עליו לא היה מודע לכלל הנתונים הקשורים בהקמת המתחם ומטרתו (חממה), חובת ההיוועצות קוימה אך באופן פורמאלי וכדי לצאת ידי חובה, עבודות הבניה במתחם הושלמו והסתיימו מזה זמן רב ומדובר במקרה שהיה מקום לקיים בו שימוע .

הקרקע עליה הוקם המתחם היא קרקע חקלאית וגם בקשת ההיתר המקודמת בימים אלה על ידי המהנדס מטעם המבקש (מר מוחמד אבו מוך), תואמת את ייעודם.

אי ביטול הצו או אי עיכוב ביצועו עלול לגרום למבקש נזק עצום שלא ניתן יהא לתקנו.

4. לתמיכת טענות אלה צרף המבקש את תצהירו וכן את העתק הצו נושא הבקשה, תצלום המקרקעין והגדר שנבנתה בהם, הסכם המכר שמכוחו הועברוה מקרקעין לבעלותו ותצהיר הנדסאי הבנין עומר אבו חלף בדבר טיפולו בבקשה לקבלת היתר הבניה ל"הקמת קיר תומך לצורך מילוי קרקע והשתלת ירקות מעל פני המילוי", ולאחר תיקון – "היתר לרישוי גדר קיימת".

5. במהלך הדיון שהתקיים בפני, העיד המבקש עצמו שסיפר כי החל לבנות את המתחם רק מספר שבועות קודם לכן (בין ה- 8 ל- 20 לחודש יוני 2020) , טען כי "לא ידע שצריך היתר" והסביר: "...יש בעיה באדמה שאני ראיתי כמה פעמים כשהלכתי עם הילדים, ראיתי שי שכל פעם בחורף מים, ניסינו לשתול ירק ודברים וראינו שזה הולך. האדמה היא מין מפל משני הצדדים, עשיתי קיר והרמתי את זה בייעוץ עם מהנדס בשביל לנטוע באדמה. אני לא מתכוון לבנות, אלא רק להכנס לאדמה שלי ולגדל ירק...". ועוד - בתשובותיו לשאלות ב"כ המשיבה, אישר המבקש כי מילוי השטח באדמה בוצע לאחר שהצו כבר ניתן.

6. הנדסאי הבנין מר עומר אבו חלף אישר כי פניית המבקש אליו נעשתה לאחר ביצוע הבניה ולא לפני כן, כי הבקשה למידע הוגשה רק ביום 30.7.20 וכי בתיאור ההיתר המבוקש בטופס הבקשה נפלה טעות, שכן אופן תיאורו הנכון צריך היה להיות "רישוי קיר קיים ..." (דהיינו – בקשה למתן היתר בדיעבד – ר.ס.מ). לגופו של עניין טען הלה כי המבקש "הקים בסך הכל קיר תומך בגובה של מטר", דבר שמותר לעשותו בקרקע חקלאית ולא יהא בו כדי לסכל תכנון עתידי, וכי הבקשה להכשרתו צפויה להידון בפני הועדה בישיבתה הקרובה בחודש ספטמבר 2020. בהקשר זה טען ב"כ המבקש בסיכומיו כי קיים אופק תכנוני ברור והסבירות לקבלת היתר במקרה זה, גבוהה היא.

7. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי הלה לא הוזהר לפני ולקראת מתן הצו, כי המפקח מטעם המשיבה אינו מפקח מיוחד ולכן אינו מוסמך כלל למתן אזהרות וחתימה עליהן , וכי בהתאם להוראת סעיף 224 לחוק התכנון והבניה, רק מנהל היחידה הארצית, יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, או מהנדס הועדה המקומית, היו רשאים לחתום על צו ההריסה עצמו, בעוד שמי שחתם עליו היה מנהל מחוז צפון ביחידה הארצית, מר דודו אוחיון והוא עשה כן מבלי שניתן אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה להאצלת הסמכות.

8. בתגובתו לתשובת המשיבה לטענות אלה בסיכומיה, בקש ב"כ המבקש כי אורה על הסרת 2 הסעיפים והנספחים המתייחסים לנושא הסמכת המפקח והאצלת סמכות הוצאת הצו למנהל המחוז, ואולם מאחר שסעיפים ונספחים אלה מהווים תשובה מפורטת לטענות הנ"ל, לא מצאתי כל הצדקה לעשות כן.

עמדת המשיבה

9. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי:

עבודות הבניה שבגינן הוצא הצו, בוצעו ללא היתר בתא שטח שייעודו חקלאי לפני תכנית ג/400 ובאופן המסכל תכנון מיטבי ופוגע בבעלי המקרקעין בתחם המיועד לתכנון.

נקיטת הליכי האכיפה ביחס לעבודות האסורות נעשתה כדין ולא נפל כל פגם בהוצאת הצו –

ביום 12.6.20 נערך במקום פיקוח יזום ע"י המפקח ניקולא חורי (להלן: "המפקח"). במהלך ביקור זה נמצאו 32 כלונסאות אחרי יציקה והודבקה אזהרה במקום בולט. חרף זאת, בביקור הנוסף שנערך ביום 23.6.20, הסתבר כי ביצוע העבודות נמשך.
ביום 2.7.20 הוצא הצו על ידי מנהל המחוז מר דוד אוחיון אשר הוסמך לעשות כן בדרך של האצלת הסמכות אליו ע"י מנהל היחידה הארצית, בהתאם להוראת סעיף 232 לחוק. הצו הוצא לאחר שחובת ההיוועצות התקיימה במלואה – הן עם יועהמ"ש היחידה הארצית והן עם מתכננת המחוז ו הודעה על מתן הצו נמסרה לראש הרשות המקומית, כנדרש.

בהיות הצו מופנה כלפי מבנה, אין בעל המבנה נהנה מכל זכות לשימוע.

מאחר שמדובר בעבודה אסורה שבוצעה בשטח המיועד למגורים לפי התכנית הכוללנית הממתינה לסיום הליך ההפקדה והמבקש עצמו מודה כי הוא מתכוון להקים במקום חממה חקלאית, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי מדובר בקביעת עובדה מוגמרת בשטח, באופן המסכל תכנון מיטבי.

ה. אשר למאזן הנוחות – היה על המבקש לכלכל צעדיו בטרם החליט לעבור על החוק , ומשכך, גם לנוכח העובדה שמילוי המתחם באדמה בוצע לאחר מתן הצו (חרף טענתו בבקשה ולפיה "העבודות הסתיימו") , אין לו אלא להלין על עצמו. זאת ועוד, בהתאם להוראת סעיף 254ח(ד) לחוק התכנון והבניה, מצווה בית המשפט שלא לעכב ביצועו של צו הריסה אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו, נמשכה לאחר המצאתו.

9. המפקח מטעם המשיבה, מר ניקולא חורי (להלן: "המפקח") השיב לשאלותיו וטענותיו של ב"כ המבקש כלפיו, בהפניה אל הצילומים שצילם במקרקעין בשני המועדים השונים בהם ביקר במקום (12.6.20 – מועד הדבקת האזהרה) ו- 23.6.20, וטען כי "בהיותו מוסמך לחקור קנס מינהלי, אזי יש לו גם סמכות להוציא אזהרה".

10. במסגרת סיכומיו הוסיף ב"כ המשיבה וטען כי בתצהיר איש המקצוע מטעם המבקש וגם בעדותו בבית המשפט, לא נכללה הצהרה שלפיה קיים סיכוי ממשי לכך שלעבודה הנדונה יינתן היתר בניה בתוך פרק זמן קצר ובכלל, וגם לא הונח כל מסד עובדתי מהימן לטענה זו. את טענות ב"כ המבקש בכל הנוגע לסמכות המפקח ביקש ב"כ המשיבה לדחות, בהפנותו אל פרסום הסמכתו של הלה כדין לצורך ביצוע החוק והתקנות לפיו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

11. צו הריסה מינהלי הינו מכשיר רב עוצמה אותו מסר המחוקק בידי רשויות התכנון והבניה. מדובר בצו המאפשר פגיעה בקניינו של אדם, ללא צו שיפוטי ובהליך מינהלי גרידא. מאחר שמדובר בסמכות מרחיקת לכת, חייבים המופקדים על ביצועה להישמר מפני הפעלתה שלא כדין. לשם כך קבע המחוקק תנאים, נהלים והליכים בהם חייבים לעמוד יו"ר הועדה המקומית (שהינו בעל הסמכות המקורית), יו"ר הועדה המחוזית (הרשאי ליטול אותה לעצמו) ומנהל היחידה הארצית או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (הרשאים להעביר את הטיפול בו לכל אחד מהגורמים המוסמכים), בטרם יפעילו סמכותם זו.

12. סעיף 221(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 מסמיך את מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, במקרים מתאימים, ליתן צו הריסה מינהלי, אף מבלי שהתנהל הליך פלילי נגד מבצע עבירת הבניה. סעיף זה (עוד בנוסח שקדם לתיקון 116 לחוק) נחקק על רקע תופעת הבניה הבלתי חוקית, השלכותיה מרחיקות הלכת, פגיעתה הקשה בשלטון החוק ובסדר הציבורי והקשיים הכרוכים במלחמה בתופעה זו ובמיגורה, בהתחשב בהתמשכות ההליכים המשפטיים בעבירות מסוג זה.

סעיף 232 לחוק זה מאפשר למנהל היחידה הארצית לאצול את סמכותו
למשנה שלו או למפקח מיוחד בכפוף לאישורו של היועץ המשפטי ליחידה
הארצית לאכיפה.

חובת ההיוועצות קבועה בסעיף 225 לחוק, אינה כוללת הוראה בדבר הצורך בהתייעצות עם ראש הרשות בתחומה מצויים המקרקעין הנדונים.

13. תכליתו של צו ההריסה המינהלי היא להסיר בניה בלתי חוקית המצויה בשלביה הראשונים, לשם מניעת היווצרות עובדות מוגמרות בשטח (ר' רע"פ 5584/03 מאיר פינטו ואח' נ' עיריית חיפה (1.12.04); רע"פ 5738/00 סלאמה סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (24.10.00)). משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (ר' רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (9.3.04). עוד נקבע בפסיקה כי עיכוב ביצוע צו הריסה יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר היתר הבניה נמצא ב"הישג יד" (ר' רע"פ 2341/14 קבועה סלים נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה (28.5.14) ורע"פ 1651/09 מחמוד יוסף עבאסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים (23.02.09)). משכך, הוגבלה סמכותו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתו של מוציא הצו, לטעמים מצומצמים למדי והנטל להוכיח כי אלה מתקיימים, מוטל על הטוען לביטול הצו. ר' דברי כב' השופט א. שוהם ברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מ"י (8.5.13):
"הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" וכפי ששמו מעיד עליו, אין הוא בגדר אקט עונשי, אלא שמדובר בצו שחלים עליו כללי המשפט המינהלי (רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417 (1990); ע"פ 874/78 סואעד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המרכזי, פ"ד לה (1) 678 (1980))... נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מינהליים, באופן מצומצם למדי. העילה הראשונה, דורשת כי יוכח לבית המשפט כי הבניה נעשתה כדין, והעילה השנייה, עניינה בכך כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת (רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו [פורסם בנבו] (21.8.2012))".

סעיף 229 לחוק קובע כי "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי, אלא אם הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין, או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו... או אם שוכנע כי נפל פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

תקנה 2(א)(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי) תש"ע-2010 קובעת כי בקשה לביטולו או לעיכוב ביצועו של צו הריסה מינהלי, הכולל טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבניה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

מהכלל אל הפרט

14. לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ובחנתי את הראיות שהונחו בפני, על רקע הוראות החוק הרלבנטיות וההלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות, על שני חלקיה.

ואלה הם טעמי:

אין חולק על כך שפניית המבקש אל הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון בבקשה לקבלת היתר לרישוי גדר קיימת, הוגשה רק לאחר שזו כבר נבנתה, ללא היתר.
זאת ועוד, מן הראיות שהונחו בפני, כמו גם מדברי המבקש עצמו עולה כי גדר המתחם הוקמה במהלך חודש יוני 2020 ומילוי האדמה הוכנס אליו לאחר שהצו כבר ניתן. משכך, לא מצאתי בסיס כשלהו ולו קצהו של בסיס כזה לטענת ב"כ המבקש בבקשתו בכתב, הנראית על פניה כאילו נלקחה ממקרה אחר... ולפיה "הבניין במצבו הקיים הסתיים עוד לפני ביקור המפקח במקום".

שוכנעתי כי המפקח שביקר במקרקעין פעמיים והדביק על הגדר את האזהרה ואת הצו,לאחר מכן,היה מוסמך כדין לעשות זאת (ר' הפרסום שצורף לסיכומי המשיבה) וגם מנהל המחוז פעל במסגר סמכותו שהואצלה לו על ידי מנהל היחידה הארצית, בהתאם להוראת סעיף 232 לחוק (ר' מסמך אצילת הסמכות שצורף לתגובת המשיבה).

חובת ההיוועצות קויימה במלואה - הצו עצמו מכיל הצהרה בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה בדבר התייעצותו עם היועץ המשפטי של היחידה ועם מתכננת המחוז, טפסי ההתייעצות וההודעה לראש הרשות צורפו לתגובת המשיבה ומשכך עומד הצו בתנאי סעיף 221 לחוק כנדרש.

אשר לטענה בדבר אי קיום חובת השימוע – ברע"פ 2034/06 שקיר, הבהיר בית המשפט העליון מפורשות כי לנוכח זכותו של מי שרואה עצמו נפגע ממתן צו הריסה מינהלית לפנות אל בית המשפט בבקשה לביטולו, הרי שאין הוא זכאי לזכות שימוע מקדמית גם כן.

תצהיר הנדסאי הבניין שצורף לבקשה מלמד אך ורק על היותו מי משטפל בבקשה לקבל היתר בדיעבד וגם בעדותו בפני ו/או בעצם שיבוץ הבקשה לסדר היום של הועדה במהלך חודש ספטמבר 2020, לא מצאתי בסיס כלשהו לקביעה כי מדובר במקרה שהיתר הבניה בו נמצא בהישג יד מיידי.

ואם לא די בכל אלה, אזי בהתאם להוראת סעיף 254ח.(ד) לחוק התכנון והבניה הקובע כי בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיף... 221... אם מצא כי העבודה האסורה שלגביה ניתן הצו נמשכה לאחר שהומצא הצו, הרי שמדובר במקרה בו מחוייב בית המשפט בדחיית הבקשה ממילא.

סוף דבר

15. התרחבות תופעת הבניה הבלתי חוקית שכבר מזמן הוגדרה על ידי בית המשפט העליון כ"מכת מדינה", מחייבת הוצאת וביצוע צווי הריסה מינהליים בכל מקרה של התחלת בניה שהכשרתה איננה מצויה או נראית בהישג ידו של מי שמבצע אותה ואשר הריסתה תמנע הצבת עובדה מוגמרת בשטח.

כזה הוא המקרה שלפני.

התוצאה היא אם כן שהבקשה נדחית.
הצו יבוצע על ידי המשיבה בתוך 60 ימים מהיום ולא יאוחר מיום 30.11.20.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.