הדפסה

בית משפט השלום בחדרה בצה"מ 21473-04-19

בפני
השופט אהוד קפלן

המבקש

סייף מוחמד

נגד

המשיבה
היחידה הארצית לאכיפהת דיני התכנון ובניה

החלטה

הבקשה:

1. ביום 1/4/2019 חתם מנהל מחוז הצפון של המשיבה על צו הריסה מנהלי בקשר למבנה שלד מצופה אבן בן שתי קומות ועליית גג בשטח של כ-350 מ"ר בחלקה 5 בגוש 12156 מאדמות עארה-ערערה.
הצו הודבק על המבנה ביום 2/4/2019.

2. הבקשה שבפני היא בקשה לביטול הצו.

לטענת המבקש נפלו פגמים בהוצאת הצו שהוצא כנגד בנייה ישנה שהתבצעה לפני כ-3 שנים ולא מדובר בבנייה חדשה שמכוחה מותר לוועדה לפעול להוצאת צו הריסה למבנה.
המבקש מודה שהמבנה נצא בתחום "הקו הכחול" של תכנית המתאר ען/119 שפורסמה כבר בשנת 2006 ואשר לפיה החלקה עליה הוקם המבנה משמשת לייעוד חקלאי, אך לטענתו הזהו שטח חקלאי שמהווה רזרבה עתידית לשינוי ייעודו למגורים.
לשיטת המבקש קיים הבדל בין שטח שמצוי בתחום "הקו הכחול" שקיים סיכוי שיכלל בעתיד בשטח המגורים של המועצה לבין שטח המצוי מחוץ לאותו קו.

3. לטענת המבקש - לפני כ-3 שנים החלה המועצה המקומית בקידום הליכי תכנון כוללניים בתחומי היישובים עארה וערערה ולצורך כך היא הכינה תכנית כוללנית מס' 354-0207621.

באותה תכנית מבקשת המועצה המקומית להסדיר את השטחים המפרים והמבנים הבלתי חוקיים באמצעות שינוי ייעוד השטח לשטח פיתוח עירוני.

ביום 8/8/2018 החליטה הוועדה על הפקדת התכנית המוצעת תוך כדי שהיא מנמקת את החלטתה בין היתר בחשיבות התכנית וראתה בה כהזדמנות ל"התחלה חדשה" להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בשטחים שאינם מיועדים למגורים.

4. לטענת המבקש, בשל היסח הדעת המבנה שלו לא נכלל בתוכנית הכוללנית והוא קיים בתוך דרך ציבורית בהתאם לאותה תכנית למרות המועצה ביקשה מפורשות שהתכנית תכלול את המבנים שהיו קיימים ערב הפקדת התכנית.
לאור האמור, פנתה המועצה המקומית בשנית לוועדה המחוזית וביקשה לתקן את התוכנית הכוללנית וזו האחרונה נאותה להיענות לבקשה וקבעה כי היא תאפשר גמישות ושינויים לא מהותיים במיקום תוואי הדרכים המסומנות בתשריט.

המבקש טוען שהיות שהזזת תוואי הדרך בשטח עליו קיים המבנה שלו אינה מהותית אזי אין מניעה לבצע את השינויים הנדרשים על מנת לכלול את המבנה שלו בתכנית המוצעת.

5. עוד נטען, כי נפלו פגמים נוספים בהוצאת הצו שניתן בחוסר סמכות לאור טענת המבקש כי השטח התכנוני של החלקה הוא בסמכותה של הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון, ובהתאם להנחיות היועמ"ש קיימת חלוקת סמכויות ברורה בין הוועדה הארצית שיכולה לבוא בנעליה של הוועדה המקומית רק במקרים ספציפיים ומיוחדים כמו במקרה של ועדה חדלת פירעון וכו'.

6. באותו הקשר נטען, כי המקרה של המבקש אינו נופל בגדר המקרים בהם מוסמכת הוועדה הארצית להפעיל את הסמכויות שלה במקביל לוועדה המקומית בהתאם לאותה הנחייה ובהתאם לפסיקה.

מעבר לכך, נטען  כי נפל פגם בחובת ההיוועצות בכך שלא נערכה היוועצות בכתב עם היועמ"ש של הוועדה ועם מתכנן המחוז כמצוות החוק.
בנוסף נטען כי יש להורות על ביטול הצו משיקולי צדק מאחר שלא נערך שימוע למבקש במסגרתו הוא יכול היה לשטוח את הטענות שלו בפני הוועדה בטרם הוצאת הצו.

טענה נוספת שהועלתה היא כי הוועדה פועלת באופן לא שוויוני בהוצאת צווי ההריסה ומבצעת אכיפה בררנית ומפלה.

תגובת ב"כ המשיבה:

7. אין ממש בטענות לפגמים בהוצאת הצו.
מנהל המחוז העביר את הטיפול למשיבה מכח סעיף 254יג (א) לחוק.
קויימו התיעצויות עם יועמ"ש המשיבה ומתכננת המחוז.
תיעוד לכל אלו צורף לתגובה.

8. בדיון הוסיף ב"כ המשיבה וטען:
מדובר בתוכנית מתאר חדשה לישוב. הכנת תוכנית מתאר כזו אורכת שנים.
במקום שהיה אמור להיות מיועד להיות עורק תנועה ראשי בצומת מרכזי, בא המבקש ולאחר הכנת התכנית, קבע עובדה בשטח ובנה בית בלב הכביש כמעט בצומת.
לוקח להכין תוכנית כ- 5-10 שנים, ותוך כדי הכנת התוכנית יש הרבה שינויים שקורים בשטח, והשאלה היא האם מכוח התוכניות החלות כעת ניתן להוציא היתר?

במקרה שלנו אין סיכוי להיתר, מאחר ומדובר בקרקע חקלאית, ויש צורך במתן החלטה של המוסדות התכנוניים ושל הועדה לשמירה על קרקעות חקלאיות ובכל מקרה כרגע מחכים לאישורה של תוכנית מתאר שלא תשתנה ולאחר שהיא תאושר, לא בקרוב, רק אז ניתן יהיה להכין תוכניות מפורטות נקודתיות או שכונתיות. רק כשאלה תאושרנה, ניתן יהיה לבקש בקשות להיתר ולהכשיר את הבנייה.

9. מעבר לזה, בא תיקון 116 שקובע שאם העבודה האסורה אינה תואמת את התוכנית החלה על המקרקעין, אז לא ניתן לעכב ביצועו של צו או לדחות את ביצועו בכל מובן שהוא.

תיקון 116 לא מדבר על עובדה מוגמרת או על היתר בהישג יד - הוא מדבר על -האם העבודה בוצעה כדין או לא, האם יש היתר או אין, האם התקיימו הדרישות הפורמאליות להוצאת הצו.

דיון והכרעה:

10. סעיף 229 לחוק התכנון והבנייה קובע כי:
"לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו"

הנה כי כן – לאחר התיקון האחרון לחוק השתנה שיח הקריטריונים לחוקיות הצו: לא עוד בחינה של בניה טרייה מול בנייה ישנה, לא עוד דיון בשאלה האם ההיתר המיוחל נמצא בהישג יד ומה משמעות המונח "בהישג יד",  אלא האם יש היתר או אין היתר והאם נפלו פגמים בהוצאת הצו.

11. אקדים ואומר שלא נפלו פגמים בהוצאת הצו.

סעיף 254יג(א) לחוק קובע כי:
"מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין רשאי להורות כי לא ייפתח הליך אכיפה לפי פרק זה לגבי עניין מסוים על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, ואם החל הליך כאמור רשאי הוא להורות על הפסקתו והעברתו לידי גורם אחר שעליו יורה, המוסמך לנהל את אותו הליך לפי פרק זה."

מכח סעיף זה הועברה הסמכות למשיבה, שקיימה את חובת ההתייעצות כעולה מתגובת המשיבה ומתועד בנספחיה.

12. באשר לאי חוקיות הבנייה – שזהו התנאי שנקבע בסעיף 229 לחוק להוצאת הצו – אין מחלוקת שהבנייה שנעשתה אינה בהיתר – וממילא לא חוקית.
גם טענת האכיפה הבררנית לא הוכחה.

13. מעבר לנדרש אוסיף שגם לפי הדין הקודם – טרם תיקון 116 לחוק -  הדרישה שההיתר יהיה בהישג יד פורשה בפסיקה כמצב בו ניתן להוציא היתר מכח תכנית קיימת מבלי להמתין לשינויים בתכנית – ראה עפ"א 50396-03-19 ועאל נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון.

14. כ- 17 שנים אני דן בתיקים מס וג זה – ובמהלכן התודעתי למצוקת הבנייה במגזר הערבי.
נוכחתי שהכנת תכניות במגזר הערבי הכפרי אורכת זמן – כי כל אימת שהרשויות מכינות תכנית שתגאל את התושבים ממצוקת הבנייה – מזדרזים אחדים ליצור עובדות בשטח – מופעלים לחצים פוליטיים לשינוי התכנית שבהכנה – וחוזר חלילה – מה שמאריך מאד את פרק הזמן החולף עד לאישור התכנית.

15. סיכומו של דבר – הבקשה נדחית. עיכוב הביצוע מבוטל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.