הדפסה

בית משפט השלום בחדרה בע"ח 37743-03-19

בפני
כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקש

דוד יצחקוב

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לגילוי חומר חקירה, לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 – רישום פלילי של עדי תביעה , לרבות תיקים פתוחים וסגורים.

רקע

1. בתאריך 7.3.19 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו 3 עבירות של תקיפה סתם של
בת זוג, 3 עבירות של תקיפה גורמת חבלה של ממש לבת זוג ואיומים, לפי סעיפים 382(ב) ,
382(ג) ו- 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלבנטית לאירועים המפורטים בו, היה המבקש
בן זוגה של רדמילה דוידוב (להלן: "המתלוננת") והם התגוררו בבית הוריו בפרדס חנה.
המבקש מואשם בכך שביום 21.2.19, בעקבות ויכוח שפרץ בינו לבין המתלוננת, הוא סטר
לה על לחיה, אחז בכתפיה וניער אותה. עוד מואשם המבקש בכך שביום 22.2.19 הוא
השליך בגדים על הרצפה, דרש מהמתלוננת לקפלם ולאחר שהיא עשת ה כן, השליך את
הבגדים על הרצפה פעם נוספת ושפך את תכולת התיק שלה על הארץ גם כן. בנסיבות
אלה סטר המבקש על פניה של המתלוננת, זרק לעברה בקבוק בושם שפגע בה ואז נפל
ונשבר, ומיד לאחר מכן הושיב אותה על זכוכיות הבקבוק והכה בישבנה פעמיים
באמצעות ברכיו. כתוצאה ממעשי המבקש נגרמו למתלוננת חתכים וסימנים כחולים
באזור הישבן ודימום מהאף. בתאריך 23.2.19 נתן המבקש למתלוננת צמיד ובקש ממנה
כי תעבירו לאדם אחר. המתלוננת זרקה את הצמיד מבעד לחלון ובתגובה לכך השליך
המבקש את חפציה אל החצר מבעד לחלון גם כן ולאחר מכן דרש ממנה לאספם והיא
עשתה כן. לאחר שחזרו אל הבית זרק המבקש לעבר המתלוננת מוצרי איפור, נתן לה
מכות אגרוף ונגח בראשה באמצעות ראשו. כתוצאה ממעשי המבקש נגרמו למתלוננת
סימנים כחולים מסביב לעינה הימנית. בנוסף לכל אלה מואשם המבקש בכך שבתאריך
24.2.19 הוא סטר למתלוננת וזרק לעברה טלפון נייד, וכי ביום 26.2.19 בעקבות ויכוח
שפרץ ביניהם, השליך עליה אוכל ולאחר מכן בעט בישבנה, דחף אותה, תפס בידיה
וחנק אותה. המתלוננת אמרה למבקש כי זוהי נשימתה האחרונה ואז הוא לחץ על
צווארה בחוזקה ואמר לה "תמותי כבר". כתוצאה ממעשי המבקש נגרמו למתלוננת
סימנים כחולים בידיה. בתאריך 27.2.19 בעת שהיו בחנות הספורט "ארצי" בחדרה
ובעקבות ויכוח שפרץ ביניהם, לקח המבקש את משקפיה של המתלוננת ואז היא ברחה
מהמקום בריצה כשהוא דולק אחריה עד שנעצרה. בשלב זה תפס המבקש את המתלוננת
וחנק אותה. בהמשך הצליחה המתלוננת לברוח מפני המבקש ונכנסה לביתה של הגב'
עפרה רבינוביץ' ,עד להגעת שוטרים אל המקום. ביום 28.2.19 הגיעה המתלוננת אל
המרכז לטיפול במת אדון בחדרה לצורך קבלת טיפול ועם כניסתה למקום פגשה במבקש
אשר איים עליה בהתנהגותו בכך שהוציא מתוך פיו כלי הנחזה להיראות כסכין וזרק
אותו לצד גופו, בכוונה להפחידה או להקניטה.

הבקשה ונימוקיה

3. ב"כ המשיב עותר לקבלת גליונות הרי שום הפלילי של המתלוננת ושל עדי התביעה רינת
גדילוב ו ישראל כהן, לרבות תיקים פתוחים תלויים וסגורים.

4. ואלה נימוקי הבקשה:
המתלוננת מייחסת למבקש סדרת מעשי אלימות במהלך 8 ימים (21.2.19-28.2.19) אלא שבמהלך חקירתה היא שינתה את גרסתה באופן שיש בו כדי ללמד על העדר מניעה מבחינתה לשקר כשהדבר משרת את האינטרסים שלה.
גרסת המתלוננת לפיה במהלך הארוע מיום 22.2.19 אילץ אותה המבקש לשבת על שברי זכוכית, מתערערת לנוכח העדר ממצאים של חתכים בישבנה.
גרסת עד הראיה שהזעיק את המשטרה בעקבות הארוע מיום 27.2.19 – דוד איפרגן, אינה תומכת בגרסת המתלוננת.
בחינת סרטי מצלמות האבטחה המוצבות במרכז לטיפול במתאדון בו ארע הארוע האחרון מיום 28.2.19, סותרת את גרסת המתלוננת גם כן.
למרבית טענות המתלוננת אין עדי ראיה וההכרעה בקשר אליהן תהא תלויה במידת האמון שניתן יהיה לתת בגרסתה. המתלוננת היא נרקומנית המטופלת במתאדון ולמיטב ידיעת ב"כ המבקש עברה הפלילי עשיר. משכך – גליון הרישום הפלילי שלה, לרבות התיקים הפתוחים התלויים ועומדים כנגדה, יהווה ראיה קריטית להגנת המבקש.
המבקש טוען כי עד התביעה ישראל כהן, מי שלגרסת המתלוננת ליווה אותה אל מרכז המתאדון ביום 28.2.19, היה בן זוגה עד לתחילת חודש פברואר 2019. עדותו של כהן מלמדת על כך שהמתלוננת שיקרה לו בכל שטענה כי בילתה את סוף השבוע האחרון אצל חברה, בשעה שי שנה אצל המבקש. בנוסף לכך סותר עד זה את טענת המתלוננת לפיה בעת שהיו בתחנת המתאדון הוציא המבקש סכין, אם כי הוא מאשר את העובדה שהיא סיפרה לו על כך שהמבקש מכה אותה. לעד ישראל כהן יש עבר פלילי וההגנה תבקש לערער את מהימנותו גם כן.
עדת התביעה רינת גדילוב היא אחותה של המתלוננת ואף היא אינה טלית שכולה תכלת וקיים חשש שגרסתה בדבר הדברים ששמעה מהמתלוננת, אינה אמת.

עמדת המשיבה

5. המשיבה טוענת כי בהתאם להלכה הפסוקה (בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל;
בש"פ 4508/15 אורן סבג נ' מדינת ישראל), השאלה העיקרית הטעונה בדיקה היא האם
יש במרשם הפלילי של עד פוטנציאל ממשי קונקרטי שעשוי לתרום להגנת הנאשם וכי
עצם קיומו של מרשם פלילי לעד, אין בו כדי לעבור את מבחן הרלבנטיות ו/או כדי
להשליך על מידת מהימנותו של עד כזה או אחר.

7. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי העדים שאליהם מתייחסת הבקשה אינם עדי התביעה
היחידים וכי קיימים עדים נוספים אובייקטיבים כאותה אשה שאל ביתה נכנסה
המתלוננת בעקבות הארוע מיום 27.2.19 ואדם נוסף שהיה עד ראיה לאותו ארוע ברחוב
וכן תצלומים של החבלות שנגרמו לה כתוצאה ממעשי המבקש.

8. אשר לתיקים הפתו חים והסגורים מפנה המשיבה אל הוראות חוק המרשם הפלילי
והכללים שנקבעו בפסיקה בנוגע לזכות העיון בהם (בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת
ישראל).

דיון והכרעה

9. הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, קובעת את זכותו
של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה, הנוגע לאישום. זכות העיון
נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את
חומר החקירה הקיים בעניינו. בית המשפט העליון עמד לא אחת, בהחלטות רבות
ושונות, על כך שיש ליתן למונח "חומר חקירה" פירוש רחב, הכולל אף חומר ראייתי שיש
לו קשר עקיף ליריעה הנפרסת במסגרת משפטו של הנאשם, אך סייג זאת בדברים אלה :
"על בית המשפט להיות מודרך "על ידי כ ללי השכל הישר ועל ידי
המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה...
אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה",
ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפ לילית היא רחוקה ושולית.
התשובה לשאלה אם החומר רלבנטי להליכים המתנהלים נגד
נאשם תלויה "במהות החומר, בהקשרו, ביחס שבינו לבין הארוע
הנדון ובנתוניו המיוחדים של כל מקרה"
(בש"פ 8555/06 פלוני נ' מ"י והאסמכתאות אליו הוא מפנה).

10. בכל הנוגע לתיקי מב"ד ותיקים סגורים – בבש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ'
שימשילשווילי סקר כב' השופט י' עמית את הדעות השונות הקיימות בפסיקה
וקבע:
"...הנה כי כן, הרשות והסמכות נתונה. עם זאת, בבוא בית המשפט
לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מב"דים או תיקים
סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי
פרטים הנכללים במרשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון,
בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם:
האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות
היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה
מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע
דיג" ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על
הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד,
לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת
הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו
להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן
כי מעורבים בתיקים שנסגרו, ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות
תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת
שיכולה לצמוח להגנה מהחומר. גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים
אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על
בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפראזה בלבד לגבי התיקים
שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו".

11. מחומר החקירה אליו נדרשתי לצורך ההכרעה בבקשה זו, עולה כי:
חקירת הארועים נושאי כתב האישום נפתחה ביום 27.2.19 בעקבות פניית עד הראיה דוד איפרגן למוקד 100 של המשטרה. איפרגן טען כי הוא רואה גבר מכה אשה ברחוב – "... יש כאן איזה נרקומן שמרביץ לחברה שלו...", ובהמשך – כך עולה מ דו"ח הפעולה של השוטר סמ"ר שחר זנו , מסר לו כי הבחין בגבר ואישה נכנסים לתוך סמטה ליד חנות "ארצי" כאשר האשה צועקת "הוא יהרוג אותי". בהודעתו מיום 3.3.19 תיאר איפרגן את מה שארע, כך: ""...שמעתי צעקות מתוך החנות של ארצי, מישהי צועקת "אני לא קונה לך, אין לי כסף, תעזוב אותי" ורצה ימינה וימינה לחניה הצדדית... ואז הוא רץ אחריה לחניה, תפס אותה מאחורה בכח. הוא בא מאחוריה, לפת אותה ואז היא התחילה לצעוק "תעזרו לי", הצליחה להשתחרר ממנו לכיוון הנשיא, לכיוון החנות של ארצי, וצעקה "תעזרו לי בבקשה הוא נרקומן". עוד פעם הוא תפס מהזרוע ומשך אותה בחזרה לכיוון החניה ואז היה נראה שכואב לה והיא בקשה ממנו שיירגע ואז הוא משך אותה שוב לחניה ומשם אני לא המשכתי אחריהם והתקשרתי למשטרה...".
בעת שהשוטרים הגיעו למקום הם מצאו בו את המבקש ואילו עם המתלוננת שוחח ו בטלפון ומאוחר יותר נגבתה ממנה הודעה קצרה . הן המבקש והן המתלוננת טענו בשלב זה כי הם שוהים יחדיו מזה כשבוע וכי כל שארע ביניהם היה ויכוח על כסף וכי לא היתה כל אלימות פיזית.
למחרת היום (28.2.19), טענה המתלוננת כי המבקש תקף אותה ובקשה להתלונן נגדו. בהודעה שנגבתה ממנה ביום 28.2.19 תיארה המתלוננת את נסיבות היכרותה עם המבקש ואז דיווחה על כל אירועי האלימות נושאי כתב האישום, החל מיום 21.2.19 ועד לאותו יום – 28.2.19 שבו ארע הארוע האחרון במרכז המתאדון. המתלוננת טענה כי יום קודם לכן היא אמרה לשוטרים שהמבקש לא תקף אותה משום ש"ריחמה עליו", הראתה לחוקרת את סימני החבלות שלגרסתה נותרו על גופה בעקבות האירועים כולם ואלה צולמו ע"י החוקרת (ר' הצילומים בהם נראים בבירור סימני המטומות בעין הימנית, על הזרוע הימנית וסימן ברור של חתך על הישבן ).
בעימות שנערך בין המתלוננת למבקש חזרה המתלוננת על גרסתה בדבר נסיבות אירועי האלימות השונים ואילו הוא טען כי משקרת, אם כי קשר עצמו באופן כזה ואחר לחלק מהם.
גם בהודעתה הנוספת מיום 3.3.19 חזרה המתלוננת וטענה כי המבקש הכה אותה מדי יום ושללה את האפשרות שהיה זה בן זוגה הקודם ישראל כהן שתקף אותה באופן שהותיר את ההמטומה על עינה.
בהודעתה מיום 4.3.19 תיארה המתלוננת את נסיבות החזקת הסכין ע"י המבקש בארוע מיום 28.2.19 במרכז המתאדון, כך: "...אני ישבתי בכסא בתוך המתאדון, יש למתאדון דלת זכוכית ובין הדלת הזו למעלית יש מרחק מסוים. כשדוד יצא מהמעלית הוא הסתכל עלי, קלט אותי, הסתובב, הוציא את הסכין וזרק לצד... לרצפה...". לאלה כיצד היא מסבירה את העובדה שבסרטון האבטחה לא רואים זאת, אמרה: "אני רואה את הסרטון. בסרטון רואים שהוא נכנס לתוך דלת ומשם כבר לא רואים כלום בסרטון. אני חושבת שלאחר שהוא עבר את הכניסה הזאת עד הכניסה של האדולן שזה לא מצולם ואני לא רואה את זה. .. במה שאת מציגה לי אני לא רואה את המקום הזה ושמה הוא הוציא את הסכין מהפה וזרק אותה...".
המבקש הכחיש כי אי פעם הכה את המתלוננת ובין השאר טען כי היא "נפלה על הבושם השבור והחליקה". אשר לסיבות שגרמו לה להתלונן נגדו טען כי היא בעצמה סיפרה לו שביום 21.2.19 "קבלה מכות מבן זוגה הנוכחי ישראל כהן והיא באה לשים את הראש אצלו" וגם אמר: "אני מרגיש שהיא מתנכלת אלי, אני לא יודע מאיזו סיבה. אני בטוח שהיא לא הגורם אבל יש מישהו אחר שמפזר רעל".
אמו של המבקש סיפרה כי הלה "התעצבן מאוד" על המתלוננת משום ש"הביאה את החבר שלה לשעבר לאדולן", אביו סיפר על צעקות וויכחוים בין השניים ועל סימן ההמטומה אותו ראה על עינה ואשר הוסבר על ידי המבקש בכל ש"שיראל חבר שלה נתן לה מכות רצח".
ישראל כהן, בן זוגה הקודם של המתלוננת, סיפר על הקשר שהיה לו איתה במהלך השנה שקדמה לארועים נושאי כתב האישום (דהיינו – כי הכיר אותה בשנת 2018) וגם על כך שביום 21.2.19 אמרה לו שהיא נוסעת לסוף שבוע אצל חברה ורק בדיעבד הסתבר לו שהיתה עם המבקש. כהן הוסיף וטען כי המתלוננת סיפרה שהמבקש הכה אותה וכי בבוקר של 28.2.19 היא בקשה ממנו "שיבוא איתה לאדולן כי הוא איים עליה שהוא יחתוך אותה...". לשאלה האם הבחין בסכין בה החזיק המבקש בארוע מיום 28.2.19 (כגרסת המתלוננת), השיב: "לא, הוא עשה איזה תנועה כאילו מחביא משהו ולודמילה אמרה לי שהוא הלך להחביא את הסכין. אני לא ראיתי את הסכין. הוא הלך לפינה אבל לא ראיתי סכין...". בנוסף לכך אישר כהן כי הבחין בסימני חבלה על פניה של המתלוננת וכי היא אמרה לו שיש לה סימנים נוספים על גופה, שאותם לא ראה כי "זה אינטימי שלה"
הגב' עפרה רבינוביץ' שאל ביתה נכנסה המתלוננת בעקבות הארוע מיום 27.2.19, תיארה את נסיבות כניסתה, כך: "...היא נכנסה כמו רוח סערה והתיישבה במטבח ברצפה והיא כל הזמן אמרה "הוא ירצח אותי"... חבר שלי...".
רינת גדילוב, אחותה של המתלוננת, תיארה את סימני החבלה שראתה על גופה של המתלוננת וטענה כי זו סיפרה לה שהמבקש הכה אותה "בכל הזדמנות".

12. על הרקע הזה, בהתאם להוראות החוק והפסיקה הרלבנטית ולאחר שעיינתי בגליונות
הרישום הפלילי של המתלוננת ושני עדי התביעה – ישראל כהן ורינת גדילוב, לרבות
התיקים שנפתחו ו/או נסגרו בעניינו של מי מהם, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל
בחלקה הק טן מאוד, באופן ומהנימוקים שיבוארו להלן:

א. גליון הרישום הפלילי של המתלוננת כולל הרשעות בעבירות סמים, פריצה, איומים והעלבת עובד ציבור שבוצעו בין השנים 2006-2016, אין לה תיקים פתוחים/תלויים ועומדים וגם התיקים שנסגרו בעניינה בעבר (בין השנים 2010 -2013) אינם רלבנטיים בעיני. זאת בהעדר מחלוקת על כך שהמתלוננת מכורה לסמים ולאור ההלכה שנקבעה עוד בבג"צ אל הוזייל בו קבע כב' השופט בך כי "דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד, וניסיון להראות, שהוא בעל עבר פלילי ובשל כך אינו ראוי לאמון, אך נקבעו לכך סייגים, וזאת במטרה למנוע גלישה לבירור מספר ניכר של נושאים נלווים, והימשכות משפטים ללא גבול וללא סוף".

ב. עברו הפלילי של עד התביעה ישראל כהן (שגם בקשר להיותו מכור לסמים אין חולק), כולל הרשעות קודמות רבות מאוד בעבירות שרובן ישנות והן אינן רלבנטיות בעיני למחלוקות העובדתיות בתיק זה, למעט הרשעתו האחרונה משנת 2017 (בת"פ (חדרה) 22364-12-15) בגין עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש משנת 2015 שיתכן ותימצא בה רלבנטיות למחלוקת בתיק נושא הבקשה שלפני, היה ויסתבר כי מדובר בעבירות שבוצעו במתלוננת. זאת, מחד גיסא לאור טענת המבקש לפיה המתלוננת סיפרה לו כי הלה שהיה בעבר בן זוגה נהג להכותה, ומאידך גיסא לנוכח טענת כהן כי הכיר את המתלוננת רק בשנת 2018 . משכך אני סבורה כי על המשיבה לבחון את חומר החקירה בתיק נושא הרשעתו האחרונה הנ"ל של כהן ואם תמצא כי מדובר היה בעבירות שבוצעו במתלוננת כי אז יהא עליה להעביר לעיון ב"כ המבקש את כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין באותו תיק ובו בלבד.

לכהן אין תיקים פתוחים/תלויים ועומדים ובכל הנוגע לתיקים שנסגרו כנגדו בעבר, הנני מורה למשיבה לבדוק האם בתיקים מס' 7 ו-8 ברשימת התיקים הסגורים (בגין עבירות מ- 2013 ו-2014) קיימת רלבנטיות לקשר בין כהן למתלוננת אם לאו. היה ויימצא קשר כזה, כי אז יהא על המשיבה לאפשר לב"כ המבקש את העיון בתיקים אלה ובהם בלבד.

ג. לעדת התביעה רינת גדילוב אין כל רישום פלילי, גם לא תיקים פתוחים או סגורים.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם להנחיותי באופן שהובהר לעיל.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בפקס.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ט, 27 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.