הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה תא"מ 51859-06-17

בפני
כבוד ה רשמת בכירה יעל מרמור דומב

התובע

יוסף וקנין

נגד

הנתבעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה לחיוב הנתבעת לשלם לתובע סך של 13, 551 בגין נזק שנגרם לרכבו בתאונה דרכים שאירעה ביום 18/7/16.

2. הצדדים אינם חלוקים באשר לאחריות לתאונה, המחלוקת נעוצה בסכום הפיצוי המגיע לתובע מן הנתבעת - מבטחת הרכב הפוגע.

3. התובע טוען כי לאחר התאונה בדק שמאי מטעמו את הרכב לשם הערכת הנזקים שנגרמו, וערך חוות דעת מתאימה שצורפה לכתב התביעה. על אף שהנתבעת הכירה באחריותה לקרות התאונה, מצאה הנתבעת לפצות התובע בסכום חלקי שאינו מגיע לכדי הסכום ששילם עבור תיקון הרכב והשבת המצב לקדמותו . מכאן התביעה, בה עותר התובע לתשלום הפרש הסכום שלא קיבל כפיצוי מהנתבעת בגין הנזק שנגרם.

4. הנתבעת דוחה את הטענות. לדבריה ניסתה מספר פעמים לבדוק את רכב התובע, אולם לאור חוסר שיתוף פעולה מטעם התובע שמכר את הרכב, לא ניתנה לה הזדמנות לעשות זאת. לדבריה, הפער בין חוות דעת שמאי התובע לבין הסכום ששילמה בפועל לתובע נובע בעיקר מעלות המגן האחורי ברכב שנפגע בתאונה, כשלטענתה ציין השמאי מטעם התובע שווי שגוי ומנופח של המגן האחורי בו היא אינה צריכה לשאת. עוד לדבריה פיצתה את התובע בעלות חוות דעת השמאי בהתאם להסכם בינה ובין השמאי עורך חוות הדעת, ולא שילמה מע"מ על הנזק בו הכירה, מאחר ש התובע הינו עוסק מורשה.
5. במהלך הדיון שהתקיים בפני, ולבקשת הצדדים, העידו ונחקרו שמאי התובע ושמאי הנתבעת אשר חזרו על חוות דעתם באשר לגובה הנזק.

6. לאחר ששמעתי את עדויות השמאים ואת טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי במסמכים שהובאו בפני ובסיכומים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי באשר לשווי המגן האחורי שהוחלף, לא עמדה התובעת בנטל ועל כן דין התביעה ברכיב זה להידחות. אשר למע"מ ולשכר טרחת השמאי מצאתי לקבל את טענות התובעת, ועל כן התביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

7. כאמור, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת למגן האחורי של רכב התובע אשר נפגע בתאונה והיה צורך בהחלפתו. שני הצדדים מסכימים כי היה צורך בהחלפת המגן האחורי שנפגע במגן חדש, שכן בוצע חיפוש ולא נמצא מגן משומש. המחלוקת נוגעת אך ורק לסכום עלות מגן אחורי חדש. בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובע עלותו של מגן אחורי חדש הינה 14,650 ₪ ואילו לפי חוות ד עת שמאי הנתבעת עלותו של מגן אחורי חדש נכון למועד בדיקת הרכב הינה 5,421 ₪, הסכום בו פיצתה את התובע. הנתבעת טוענת כי הנתון המופיע בחוות דעת שמאי התובע נכון ליום בו התרחשה התאונה ואינו תואם את מועד בדיקת הרכב שהינו המועד הקובע.

8. שמאי התובע העיד בדיון כי לאחר שניסה ללא הצלחה למצוא מגן אחורי משומש, וכשהתברר כי זה אינו בנמצא ויש להחליף את החלק בחלק חדש ומקורי, ערך בדיקה ביחס לעלות המגן בשתי תוכנות שמאים איתן מקובל לעבוד, והמחיר שציין בחוות הדעת הינו המחיר שצוין בתוכנות. לשאלות ב"כ הנתבעת באשר למועד בו בדק מהי עלות המגן האחורי בתוכנות האמורות השיב כי אינו זוכר את המועד המדוייק אולם הדבר נעשה סמוך למועד בדיקת הרכב על ידו לשם הערכת הנזקים שנגרמו בתאונה, אם לא באותו יום, מעט אחרי מועד זה. השמאי ציין כי בידיו אסמכתאות בדבר ביצוע החיפוש באתרים, אולם אלה לא צורפו, לא במהלך הדיון ואף לא בשלב מאוחר יותר. מאחר וטענות הנתבעת כי הסכום שצוין בחוות דעת התובע אינו עולה בקנה אחד עם העלות האמיתית עלו עוד בכתב ההגנה, ולמעשה זוהי המחלוקת המרכזית בין הצדדים, תמוה מודע לא צורפו המסמכים הנלווים לחוות דעת התובע שהינם מסמכים מהותיים אשר היו יכולים לסיים את המחלוקת. העובדה כי מסמכים אלה לא צורפו אף שהשמאי ציין כי הם מצויים בידיו, אומרת דרשני ופועלת לחובת התובע. בהקשר זה יצויין עוד כי אף שהשמאי נשאל מהו ה מועד לגביו בדק את עלות החלק כמה וכמה פעמים, לא השיב בשום שלב תשובה ברורה והתחמק ממתן מענה באמצעות נקיבה במועד לא ברור מבלי להציג ראיות כנדרש.
9. אי הבהירות ביחס לעלות מגן אחורי חדש ללא מתן הסבר מניח את הדעת ומבלי להציג אסמכתאות קיימות פוגמת כמובן בהוכחת הנזק על ידי התובע ובעמידתו בנטל המוטל עלי ו. בהיעדר פירוט הדרך בה חושבה עלות המגן האחורי והבדיקות שנעשו לצורך בירור זה כשלשני הצדדים ברור שזו השאלה המרכזית שבמחלוקת, לא ניתן לדעת מהו הנזק האמיתי ו עלות תיקון הרכב.

10. הלכה היא, כי בתביעות כספיות על התובע להוכיח לא רק את העובדה שנגרם לו נזק ושהוא זכאי להשבת ופיצוי, עליו להוכיח גם את גובה הנזק באמצעות תשתית עובדתית מתאימה. (ראו לעניין זה דבר י בית המשפט העליון ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אלסייד ספאלדין (10.9.2017)). הדברים יפים לענייננו כאשר בידי התובע נתונים מדוייקים אותם יכל להציג ל צורך הוכחת חוות הדעת מטעמו, אולם על אף שהכיר את טענות הנתבעת בחר שלא להציגם ובכך כשל בהרמת הנטל המוטל העליו בהוכחת הנזק. משכ של התובע בכך אני נאלצת לדחות את התביעה.

11. לא נעלמו ממני הכשלים בחוות דעת הנתבעת ובטענתה כי נמנעה ממנה בדיקת הרכב , אולם משלא הוכיח התובע את הנזק באמצעות חוות דעתו העומדת בפני עצמה, לא די בכשלים אלה , רבים ככל שיהיו, כדי להתגבר על מחדלי התובע באי הצגת מסמכים מתאימים לתמיכה ולהוכחת חוות דעת השמאי מטעמו ולהוכחת גובה הנזק. כאמור הנטל מוטל על התובע המוציא מחברו, ומשלא עמד בשלב הראשון של הוכחת התביעה, אין מנוס מדחייתה ברכיב זה.

12. אשר לשכר טרחת השמאי, הנתבעת שילמה לתובע חלק מ שכר הטרחה ששילם לשמאי בטענה כי יש לה הסדר עם השמאי הקובע תשלום מופחת . מאחר והתובע אינו חלק מההסדר ושילם לשמאי מכיסו, ומשפיצתה הנתבעת את התובע בחלק מסכום הנזק הנטען בהיותה אחראית לתאונה, על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום ששילם לשמאי לצורך חוות הדעת במלואו. ככל ויש לנתבעת הסכם עם שמאי התובע החל לטענתה גם במקרה זה, תכבד ותפנה אליו מבלי להטריח התובע בדבר.

13. מע"מ – הנתבעת טוענת כי התובע הינו עוסק מורשה המזדכה במע"מ. טענה זו לא הוכחה ואף הופרכה במסמך שהציג התובע. מאחר והנתבעת מצאה לפצות את התובע בחלק מסכום הנזק הנטען (16, 722 ₪), עליה לשאת גם במע"מ עבור סכום זה.

14. סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובע את המע"מ עבור הסכום בו פוצה, וכן את ההפרש בין הסכום שהשיבה לתובע בגין שכ"ט השמאי לבין הסכום ששילם בפועל.
בהתאם תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,952 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר השמאי כפי שנפסק , ושכ"ט עו"ד בסך 1, 500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.