הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 9682-05-20

בפני
כבוד ה שופטת הדסה אסיף

התובע:
עשה אל גולן
על-ידי ב"כ עו"ד שגיב ניר

נגד

הנתבעות:

  1. גולד סטון התחדשות עירונית בע"מ
  2. גולד סטון נדל"ן בע"מ
  3. וולת'סטון נדל"ן בע"מ

כולן על-ידי ב"כ עו"ד אליהו מלך

פסק - דין – נתבעת 3

התובע הוא עורך דין, והתביעה היא לתשלום עבור שירותים משפטיים, שלטענתו לא קיבל שכר עבורם. התביעה הוגשה כנגד שלוש נתבעות, כולן חברות בע"מ. הנתבעת 3 טוענת שיש למחוק את התביעה כנגדה על הסף, בהעדר עילה ו/או יריבות כנגדה.

הרקע להגשת הבקשה
בכתב התביעה טען התובע (להלן – " גולן"), כי הנתבעות הן חלק מקבוצה הידועה בשם "גולדסטון/וולת'סטון", העוסקת בביצוע ובמימון פרו יקטים של התחדשות עירונית. לטענתו, במהלך פגישה שהתקיימה בתחילת חודש פברואר 2019 בינו לבין עו"ד מלך אליהו (להלן – "עו"ד מלך"), הוצע לו שיתוף פעולה בקשר לייצוגן של נתבעות אלה במסגרת רכישה וביצוע של פרויקטים להתחדשות עירונית (סעיף 11 לתביעה).

לטענתו של גולן, בהמשך התקיימה פגישה משולשת במשרדי הנתבעות 1,2, ובה נכחו – הוא, עו"ד מלך ואריק לב יקר, שלטענת גולן משמש מנכ"ל הנתבעות 1,2 (להלן – "אריק"). באותה פגישה נערך לו "ראיון עבודה" וסוכם על תחילת עבודתו.

לטענת גולן, אף שמלכתחילה סוכם בינו ובין עו"ד מלך, ש עו"ד מלך הוא שיחתום על הסכם עם הנתבעות, בפועל, חזר בו עו"ד מלך מסיכום זה, ולכן שלח גולן טיוטה להסכם שכ"ט בינו ובין הנתבעות 1,2. אין בכתב התביעה טענה לפיה הסכם כזה נחתם בסופו של דבר.

לטענת גולן, ביום 25.2.19 הוא החל במתן שירותים משפטיים, כשעבודתו כוללת עריכת הסכמים, פגישות עבודה ומענה שוטף בנוגע לפרויקטים.

לטענת גולן, התנהלותו הייתה מול אריק, עימו עבד באופן צמוד, והוא גם שהנחה אותו בקשר להיקף עבודתו. כך ,למשל, טען גולן כי שכרו ההתחלתי היה 20,000 ₪ תמורת 2.5 ימי עבודה, אולם ביום 27.3.19 התבקש על ידי אריק להגדיל את מכסת שעות העבודה ל- 3.75 ימים ושכרו הועלה בהתאם ל- 30,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש. גם בחודש מאי הוגדל היקף עבודתו ל- 4.25 ימים, תמורת שכר בסך של 35,000 ₪ לחודש.

לטענת גולן, ביום 17.4.19 הוא שלח חשבון עסקה ראשון בגין החודשים פברואר מרץ, על סך 30,017 ₪ . לטענתו, על פי הנחיותיו של עו"ד מלך, החשבון הופנה לנתבעת 2, גולד סטון נדל"ן, באמצעות אריק (נספחים 1 ו- 3 לכתב התביעה). לטענתו, חשבון זה, וגם יתר החשבונות ששלח בגין שכרו לחודשים פברואר עד מאי 2019, שולמו כולם מחשבון הנתבעת 3. לטענת גולן, החל מחודש יוני 2019 לא שולם שכרו, אך הוא המשיך בעבודה תוך שהוא מאמין שהדברים יסתדרו בהמשך.

לטענת גולן, ביום 27.8.19 התקיימה ישיבת הנהלה יחד עם חברי דירקטוריון של הנתבעות, ואז נודע לו שהפרויקטים יועברו לידי צד ג'. לטענתו, בעקבות הפסקת הטיפול בפרויקטים ולבקשת אריק, צומצם היקף עבודתו בחודש ספטמבר 2019, ובהתאמה הצטמצם גם שכרו לסך של 20,000 ₪ לחודש.

לטענת גולן, ביום 17.11.19 הודיע לו אריק על הפסקת עבודתו, כאשר במועד זה עמד החוב כלפיו על סך של 172,583 ₪.

לטענתו, הוא התריע על אי תשלום שכרו לפני סיום עבודתו, וביום 7.11.19 הוא נפגש עם "נציגי הנתבעות", וטען בפניהם כי שכרו לא שולם.

לטענת גולן, לאחר סיום עבודתו, ביום 22.11.19 הוא התבקש על ידי אריק להעביר לידי עו"ד מלך מסמכים הנוגעים לעסקאות בהן טיפל. ל טענתו, הוא מסר את המסמכים בתקווה שזה יסייע לטיפול בתשלום שכרו, אולם לאחר שהסתבר לו כי הנושא אינו מטופל, שלח ביום 1.12.19 מכתב התראה לתשלום מיידי של שכרו ולאחר שמכתב זה לא נענה שלח מייל מיום 18.2.20 (נספחים 5-6 לכתב התביעה).

הנתבעות מכחישות את טענות התובע. לטענתן, הן כלל לא התקשרו עם התובע. לטענתן, הנתבעות 1,2 התקשרו עם חברה בשם "עוגן" ועם אריק, בהסכם לפיו עוגן ואריק ייתנו להן שירותים שונים. לטענת הנתבעות 1,2 במסגרת השירותים שאריק ו העוגן נתנו להן, היו גם שירותים משפטיים, שאותם העניקו אריק והעוגן באמצעות התובע.

לטענת הנתבעות, התובע היה מודע היטב למערכת היחסים שהובילה לשכירת שירותיו, ולכך שהנתבעות כלל לא התחייבו כלפיו לתשלום שכרו. עוד טענו הנתבעות, כי הנתבעת 3 מעולם לא קיבלה שירותים משפטיים מהתובע, וכי אין כל יריבות בינה ובין התובע.

לאחר שהוגש כתב ההגנה, הגיש גולן כתב תשובה. בכתב התשובה טען גולן כי הנתבעות הסתירו מסמכים מהותיים, וכי צירפו לכתב ההגנה נוסח לא חתום ולא מחייב של הסכם בינן לבין העוגן ואריק , כשהן מסתירות את הנוסח החתום של אותו הסכם. לטענת גולן, להסכם שנחתם בין הנתבעות 1,2 לאריק והעוגן היו ארבעה נספחים, ולא שלושה כפי שניסו הנתבעות להציג בכתב ההגנה (נספח 1א לכתב התשובה והנספחים שצורפו לו). לטענתו, בנספח 4 לאותו הסכם, ניתן לראות הודאה בהתחייבותן של הנתבעות 1,2 כלפיו. זאת, משום שב אותו נספח מצוין שכרו בנפרד מהתמורה שאמורה להשתלם בעבור שירותיהם של עוגן ואריק.

באשר לנתבעת 3 טען גולן בכתב ה תשובה, שהאמור בנספח 2 לאותו הסכם מעיד על כך שחלק מהשירותים ניתנו לנתבעת זו. עוד טען, כי נתבעת 3 היא ש שלמה את שכרו בגין החודשים פברואר עד מאי 2019 (נספח 7 לכתב התשובה).

במקביל להגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת 3 בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף, וזו הבקשה שעומדת להכרעתי עתה .

בבקשה לסילוק על הסף טענה ה נתבעת 3, כי אין בכתב התביעה פירוט מהי עילת התביעה נגדה. לטענתה, גם לא פורטו עובדות המבססות עילת תביעה נגדה. לטענת הנתבעת 3 , אין כל קשר, חוזי ו/או משפטי בינה לבין גולן, ואין כל יריבות ביניהם. לאור זאת, טוענת הנתבעת 3 שיש ל סלק את התביעה נגדה על הסף .

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית לבקשה שבפני הינה הוראת תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), הקובעת כי בית המשפט או הרשם, רשאים בכל עת לצוות על מחיקת תביעה נגד נתבעים, כולם או מקצתם, אם ראו שכתב התביעה אינו מגלה בעניינם עילת תביעה. תקנה 9(5) לתקנות מורה, כי כתב התביעה חייב לכלול את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה.
משמע – ככל שקיימת עילה, או תשתית עובדתית המקימה עילה לתביעה, יש לפרטה בכתב התביעה במלואה (ע"א 154/04‏ הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן (13.2.05) סעיף 7 והאסמכתאות שם, פורסם בנבו).

וכך קבעה כבוד השופטת א. פרוקצ'יה:
"... המבחן לקיומה של עילת תביעה לענין זה הוא האם "התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו" (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 (1951)). יש למחוק כתב תביעה על הסף בשל העדר עילה מקום ש"אפילו יוכיח התובע את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו, לא יזכה בפסק דין, משום שאין לצדו חוק המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 384‑385 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
תכליתה של הוראה זו למנוע דיוני סרק והוצאת משאבי ציבור לשווא בניהול תביעות שאין להן תכלית. יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות. לכן, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה. יתר על כן, במסגרת חובת המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה (ע"א 1/62 כרמי נ' שעשוע, פ"ד טז 1190, 1199 (1962); ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ ([פורסם בנבו], 12.9.2004); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 166 (מהדורה תשיעית, 2007)). מחיקת התביעה בשל העדר עילת תביעה אינה מחסום בפני הגשת תביעה חדשה שתתבסס על עילה מוכרת על פי הדין.
ראו – ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ, פ''ד סה(1) 144, (13.7.11) בסעיף 24 והאסמכתאות שם, פורסם בנבו.

לדברי המלומד א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", כפי שצוטט בבר"ע (ארצי) 59941-11-14‏ ‏ אטורה תעשיות בע"מ נ' יורם שיטרית (19.10.15), סעיף 23:
"בנסיבות בהן חסרות בכתב התביעה עובדות מהותיות לביסוס עילת התביעה הנטענת או כאשר העובדות המפורטות בכתב התביעה אינן מקנות לתובע את הסעד הנתבע על ידו, דין התביעה להימחק על הסף בשל העדר עילה".

בחנתי את כתב התביעה שבתיק זה, ולא מצאתי כי פורטה בו עילת תביעה כנגד נתבעת 3, או שפורטה בו תשתית עובדתית המקימה עילה כנגד הנתבעת 3.

על-פי כתב התביעה, ההתקשרות הייתה מול הנתבעות 1,2, ולא מול הנתבעת 3. דרישות התשלום הופנו לנתבעת 2, והחשבוניות לנתבעת 1. לכתב התביעה לא צורף ולו מסמך אחד המלמד על חבות מצידה של נתבעת 3, וגם אין בכתב התביעה פירוט מדוע, ועל בסיס מה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת 3 לשלם לו.

על מנת לבסס עילה כנגד הנתבעת 3 היה על גולן ל פרט בכתב התביעה מהו הבסיס המשפטי שמכוחו הוא מבקש לחייב אותה . בפועל, הטענה היחידה שיש בכתב התב יעה בנוגע לנתבעת זו היא הטענה שנתבעת זו היא ששילמה את שכרו של גולן לגבי החודשים פברואר עד מאי 2019. הא ותו לא. יצוין, כי אין בכתב התביעה טענה לפיה הנתבעת 3 התחייבה לשלם לגולן את שכרו, או טענה לפיה היא חייבת בתשלום , ומכוח איזו עילה. לכן, אף אם יוכח ש אכן התשלומים ששולמו לגולן, כולם או חלקם, שולמו לו מחשבונה של הנתבעת 3, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לבסס עילת תביעה כנגדה.

גולן אינו טוען שהוא נתן שירותים משפטיים לנתבעת 3. למעשה, בטיוטת הסכם שכר הטרחה שהוא עצמו הכין לא הוזכר שמה של נתבעת 3 (סע' 11, 14 לכתב התביעה). גולן גם אינו טוען בתביע תו שהוא שלח לנתבעת 3 דרישות לתשלום. מנספחי התביעה עולה שאת חשבונות העסקה הוא שלח לנתבעת 2 (נספחים 1 ו- 3 לכתב התביעה).

גולן מאשר בכתב התביעה כי כל התנהלותו במסגרת ההסכם הנטען למתן השירותים, לרבות הסיכום אודות היקף עבודתו וגובה שכרו היו מול אריק. לטענתו, הוא התנהל מול אריק במהלך העבודה ועבד עימו בצמוד ואריק אף היה זה שהודיע על סיום עבודתו (סע' 20, 22, 27, 29, 34 לכתב התביעה). בכתב התביעה נטען כי אריק היה מנכ"ל בנתבעות 1,2, ולא נטען בו שאריק היה בעל תפקיד, או בעל מניות, בנתבעת 3.

רק בכתב התשובה טען גולן כי חלק מהשירותים סופקו ל נתבעת 3. אין בכך כדי להועיל, שכן בהתאם להלכה, יש לבחון את עילת התביעה על-פי כתב התביעה, ולא על-פי כתבי טענות שהוגשו אחריו. לכן, לצורך הבקשה שבפני, אין כל רלוונטיות לטענות שהועלו בכתב התשובה ו/או בתגובה לבקשה לסילוק על הסף, לרבות נספחיהם.

אכן, סעד של סילוק על הסף הינו סעד קיצוני ו הוא יינתן במשורה :
"סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד השמור למקרים נדירים, כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה (ראה אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהד' 12, 2015) בעמ' 342, רע"א 4729/17 אליעזר דוד לוי נ' אברג'ל ואח' [פורסם בנבו] (22/5/2018) וע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [פורסם בנבו] (4/6/2007) והאסמכתאות המובאות שם).
על-מנת לסלק תביעה על הסף, לא די בכך כי עילת התביעה חלשה, אלא על התביעה להיות נעדרת כל סיכוי להתקבל, ראה את דבריו של כב' השופט דנציגר בפסקה 17 בע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה [פורסם בנבו] (11/6/2009), וכן רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים [פורסם בנבו] (16/2/2017), בפסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט עמית).
ראו - ת"א (חי') 45993-03-16‏ סורייה נג'יבסיחאני חנדקלו נ' מדינת ישראל / רשות הפיתוח (5.7.18) סעיף 13 והאסמכתאות שם, פורסם בנבו.

יחד עם זאת, המקרה שלפני נכנס בגדר אותם מקרים, שכן, כפי שפורט, אין בכתב התביעה כל תשתית או פירוט לקיומה של עילה כנגד הנתבעת 3. לכן, דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מחיקת התביעה כנגד נתבעת 3.

בשלב זה, ובהתחשב בכך שכל הנתבעות מיוצגות על ידי אותו בא כוח, אינני עושה צו להוצאות, וההוצאות בגין סילוק התביעה כנגד נתבעת 3 תילקחנה בחשבון בהמשך.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.