הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 63449-03-16

מספר בקשה:4
בפני
כבוד ה שופט יעקב שקד

מבקשת

עו"ד תמר לרנר

נגד

משיבה

לבון יזמות בע"מ

  1. יפה שליט
  2. אברהם מרקוס
  3. רפאל מרקוס
  4. דורון שליט (נתבעים)

החלטה

1. מונחת בפניי בקשת המבקשת לקבוע כי הנחת כתב תביעה נגד הנתבעים 2-3 במשרדה אינה מהווה המצאה כדין.

2. בבקשה נטען, בתמצית, כי אישור המסירה נחתם על ידי גב' נעמי משה, העובדת במשרד פרקליט אשר חולק שרותי משרד עם המבקשת, ללא שקיבלה אישור לעשות זאת. לגוף הענין נטען עוד כי המבקשת לא מכירה את הנתבעים 2-3 ולא קיבלה מהם יפוי כח לייצגם בתביעה זו.

3. המדובר בתביעה לאכיפת זכרון דברים לרכישת דירה כמחייב.

בתגובה נטען, בין היתר, כי המבקשת ייצגה את הנתבעים 1-3 בהסכם הנטען, דבר הנלמד ממספר מסמכים שצויינו בסעיף 8 לתגובה. כל למשל צויין כי בטיוטת הסכם המכר נשוא התביעה פירטה המבקשת את כתובות ופרטי הנתבעים 2-3, תושבי חוץ וכן ציינה בתכתובת כי מדובר במרשיה.

עוד נטען כי המבקשת טיפלה בהוצאת צו ירושה של אם הנתבעים 1-3 בקשר לדירה נשוא התובענה.

בתשובה חזרה המבקשת על טענותיה וציינה כי קיבלה את פרטי הנתבעים 2-3 מהנתבעת 1, כי המילה "מרשיי" הנזכרת בתכתובות מתייחסת לנתבעים 1 ו-4 ולא לנתבעים 2-3, וכי בטיוטת ההסכם צוין כי המבקשת מייצגת את הנתבעים 2-3 מתוך הנחה כי בהמשך יתקבל מהם יפוי כח, דבר שלא קויים לבסוף. אשר לצו הירושה, נטען כי המבקשת טיפלה בדבר עבור הנתבעת 1 בלבד.

4. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כי ניתן להמציא כתב בי דין למורשה, אף ללא שהמורשה מייצג. נקבע בפסיקה כי על התובע להוכיח כי הפרקליט שאליו בוצעה ההמצאה אכן מייצג את הנמען (רע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705, 707).

כן נפסק כי תקנה 477 הנ"ל מבוססת על ההנחה שההמצאה לאחר, לרבות מורשה, תביא את ההליך לידיעת הנתבע. השאלה האם פלוני הוא מורשה נחתכת לפי קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנתבע שיש להניח שהמורשה יביא את ההליך לידיעת הנתבע. תכלית המבחן היא לקבוע האם ההמצאה למורשה אפקטיבית במובן זה שיש בה את הפוטנציאל הנדרש להביא את ההליך לידיעת בעל הדין. מקום שבו ברור שאין כל קשר בין המורשה כביכול לבעל הדין, המסירה למורשה הינה פיקציה (ע"א 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742).

5. בענייננו, סבורני כי לא בוצעה המצאה כדין. עיון בנספח 1 לתגובה (המסמך מרשם הירושות) מלמד כי המבקשת ייצגה בבקשה למתן צו ירושה רק את הנתבעת 1 ולא את הנתבעים 2-3 .

מעבר לכך, מקובלים עלי הסברי המבקשת לענין התכתובת שבוצעה בשם הנתבעים 1 ו-4 וכן הסבריה כי בהסכם נרשם כי היא מייצגת את הנתבעים 2-3 על סמך הנחתה כי תקבל יפוי כח בהמשך.

זאת ועוד, לא נסתרה גרסת המבקשת כי איננה מכירה את הנתבעים 2-3, לא שוחחה עימם מעולם, וכי פרטיהם התקבלו אצלה מאת הנתבעת 1 (ראו גם סעיף 3 לתצהיר התומך בתשובתה) .
ממילא, לא שוכנעתי כי מתקיימת מערכת יחסים כזו בין המבקשת לנתבעים 2-3 המחייבת אותה ליידעם על ההמצאה עקב קיום יחסי נאמנות או לשיחות, בהתאם לפסיקה לעיל ולא שוכנעתי כי קיים קשר אינטנסיבי כאמור בפסיקה, שלפיו יש להניח כי ההליך יובא לידיעת הנתבעים 2-3 על ידי המבקשת. זאת, נוכח הצהרת המבקשת כי לא שוחחה מעולם עם נתבעים אלה, שלא נסתרה.

6. הבקשה מתקבלת. לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.