הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 61657-12-18

לפני
כבוד ה שופט גלעד הס

תובעת (המבקשת)
גלית גורא עיני

נגד

נתבעת (המשיבה)
אפל ישראל בע"מ

פסק דין

לפני בקשה למחיקת תובענה ללא צו להוצאות.
רקע
ביום 26.12.18 הגישה המבקשת, הגב' גלית גורא עיני (להלן: "התובעת"), כתב תביעה על סך 250,000 ש"ח ובו עתרה למגוון סעדים עקב עוולות שונות אשר לטענתה נגרמו לה על ידי המשיבה, חברת אפל ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת").
תמצית טענות התובעת בכתב התביעה הינן , כי נעשה שימוש לא ראוי בקולה באמצעות אפליקציית "סירי" של הנתבעת.
ביום 3.3.19 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת, כאשר תמצית טענות הנתבעת בכתב ההגנה הינן כי הזכויות להקלטות קולה של התובעת נרכשו מצד ג' כדין ואין לתובעת כל זכות בהקלטות אלו.
כאן אציין, כי כתב התביעה וכתב ההגנה הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על אף שסכום התביעה הינו בסמכות בית משפט השלום. ביום 4.9.19 העביר בית המשפט המחוזי את התביעה אל בית משפט השלום.
ביום 18.11.19 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה אשר מהותה צירוף חברת אפל העולמית כנתבעת וכן בקשה לאישור המצאה לחו"ל אל חברת אפל העולמית. הנתבעת הגישה תגובה לבקשה האמורה.
ביום 25.11.19 התקיימה ישיבת קדם משפט במעמד הצדדים. בישיבת קדם המשפט סקרתי בפני התובעת את הקשיים הקיימים בתובענה במתכונתה הנוכחית.

במסגרת החלטה שניתנה בתום הדיון קבעתי כי לאור רצונה הלכאורי של התובעת להגיש בקשה לפיצול סעדים, או לתקן את כתב התביעה תוך הוספת הטענה בדבר זכויותיה הכלכליות, על התובעת להחליט - האם היא מבקשת פיצול סעדים או תיקון אחר של כתב התביעה, או האם היא מבקשת רק להכריע בבקשה מיום 18.11.19 לתיקון כתב התביעה.
ביום 9.1.20 הגישה התובעת את הבקשה שלפני.
טענות הצדדים
לטענת התובעת, לאור רצונה לכלול את הזכויות הכלכליות שלה בכתב התביעה, זכויות אשר יביאו לסכום תביעה של מעל 2.5 מיליון ₪, הרי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי ולפיכך יש להורות על מחיקת התביעה ללא צו להוצאו ת, כאשר לאחר המחיקה היא תהא רשאית להגיש תביעה מתאימהלבית המשפט המחוזי.
מנגד טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות ריאליות. לטענת הנתבעת היא נאלצה להגיש כתב הגנה, תגובות לבקשות מקדמיות וכן להשתתף בישיבת קדם משפט. כמו כן טענה הנתבעת , כי הבקשה למחיקת התביעה מלמדת כי התובענה אינה מגלה עילה ואינה מגלה יריבות כנגד הנתבעת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי ככל ובית המשפט ימחק את התביעה הרי שיש לקבוע כי תשלום ההוצאות יהיה תנאי מקדים לפתיחת הליך משפטי נוסף.
במסגרת התגובה לתשובה טענה התובעת, בין היתר, כי קודם להגשת התביעה היא פנתה אל הנתבעת בכתב ובעל פה בדרישה להסרת קולה מאפליקציית "סירי", אולם הנתבעת סירבה לכך, כאשר במסגרת סירובה לא העלתה טענה להיעדר יריבות ולא הפנתה אותה אל חברת אפל העולמית.
כמו כן טענה התובעת, כי הגישה תחילה את התביעה אל בית המשפט המחוזי , שכן סברה כי לו הסמכות העניינית לדון בתביעות בתחום הקניין הרוחני וכי סוגית הסמכות העניינית באשר לתביעות מסוג זה נתונה לפרשנות. בנוסף טענה התובעת , כי בחרה לייעל את ההליך ונמנע ה מלהגיש בקשה לפיצול סעדים , אלא בקשה זו לצורך הגשת תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבור כי יש להורות על הפסקת התובענה תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבעת. ואנמק.

כללי
תקנה 154 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי תובע רשאי לבקש את הפסקת התובענה ובית המשפט רשאי להיעתר לבקשה ואם נעתר יפסוק גם לעניין הוצאות המשפט.
על פי הפסיקה, הפסקת תובענה ביוזמת תובע, דינה כדין מחיקה של ההליך שלא ביוזמתו, ר' רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' יעקב קבודי [פורסם בנבו] (8.7.2012).
כמו כן נקבע, כי בית המשפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה משני טעמים שאינם מצטברים. האחד, אם היעתרות לבקשה תביא לשלילת יתרון של ממש שהשיג הנתבע במהלך ההליך, והשני, אם הבקשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ר' ע"א 579/90 ‎מרדכי וגילה רוזין‎ ‎נ' צפורה בן-נון [פורסם בנבו] (5.7.1992).
מן הכלל אל הפרט
בענייננו, אין מחלוקת של ממש כי התביעה במתכונתה הנוכחית אינה מתאימה לבירור, ועל התובעת לתקן את התביעה הן באשר לעילות התביעה , הן באשר לזהות הנתבעים והן מטעמים נוספים.
לא מצאתי כי יש טעם לדחות את התביעה בשלב זה, כאשר על אף הפגמים בכתב התביעה הקיים, קיימת אפשרות לתקן את התביעה ולהעמיד לפני בית המשפט מחלוקת ראויה לבירור.
יוטעם כי דחיית התביעה כעת משמעותה הינה למעשה סילוק התביעה על הסף, מבלי מתן רשות לתובעת לתקן את תביעתה ומדובר בסעד שאינו מידתי, בפרט כאשר, לכאורה, ניתן לתקנה , או להגישה מחדש, ו בכך להעמיד מחלוקת ראוי ה לבירור בהליך משפטי.
אשר לעניין הטעמים שהובאו בפסיקה לסירוב לבקשה להפסקת תובענה, הרי שבענייננו הנתבעת לא העלתה טענות אלה, ובכל מקרה אין בהפסקת התובענה כעת בכדי ליצור לתובעת יתרון דיוני שאינו הוגן או לשלול יתרון דיוני של הנתבעת ואין מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, ואפרט.
לא מצאתי כי הפסקת התובענה בשלב זה תהווה שלילת יתרון שהשיגה הנתבעת וזאת כאשר מדובר בשלב מקדמי של ההליך בו לא השיגה הנתבעת יתרון כלשהו על התובעת.
כמו כן, לא מצאתי כי הבקשה שלפני מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט שכן אין מחלוקת , כי התובעת הגישה את התביעה תחילה לבית המשפט המחוזי כאשר סברה בתום לב כי לו הסמכות העניינית, ואולם עתה לאחר הערות בית המשפט בישיבת קדם המשפט , החליטה להגיש בקשה זו בכדי לשקול את המשך דרכה ב אשר לבירור המחלוקות מול הנתבעת.
אשר לעניין ההוצאות, אין מחלוקת כי הנתבעת הגישה כתב הגנה, תגובות לבקשות מקדמיות וכן השתתפה בישיבת קדם משפט , כל זאת כאשר התברר כעת כי התביעה במתכונתה הנוכחית אינה מתאימה ל בירור. בנסיבות אלו ראוי לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת.
עם זאת, נוכח השלב המקדמי של ההליך , וכאשר א יני סבור כי התובעת התנהלה בחוסר תום לב, יש לקבוע הוצאות מתונות.
לא מצאתי לנכון להתנות הגשת תביעה נוספת בתשלום בפועל של ההוצאות או הוצאות נוספות, כאשר איני סבור שמדובר בהליך אכיפה נכון לתשלום הוצאות שנפסקו.
סיכום
אשר על כן, אני מורה על הפסקת התובענה, אשר משמעותה כאמור הינה מחיקת התביעה.
התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 3,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ד טבת תש"פ, 21 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.