הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 45932-07-19

בפני
כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

התובע

ניקולאי קוסובן

נגד

הנתבעות

1.מ.פ. יעד יעוץ יזום פיתוח והדרכה בע"מ
2.אילנה כספוב

בשם התובע: עו"ד יוני ג'ורנו
בשם הנתבעת 1: עו"ד אורטל לוי
בשם הנתבעת 2: עו"ד רון לוינטל

פסק דין

1. התובע הגיש תביעת לשון הרע. לאחר שהוגשו כתבי ההגנה ביקש התובע לחזור בו מתביעתו, ואילו הנתבעות עומדות על הוצאותיהן.

2. התובע הגיש תביעת לשון הרע על סך 120,000 ש" ח נגד הנתבעות, שהן מכללה שבה למד והמרצה שהעבירה קורס שבו השתתף. לדבריו הנתבעת אמרה לו אמירה משפילה בפני יתר הסטודנטים בקורס. כתב התביעה נתמך בתצהיר של אחד המשתתפים בקורס. בכתבי ההגנה נטען בין היתר כי אותה אמירה שיוחסה לנתבעת 2 לא נאמרה. כתב ההגנה של הנתבעת 2 נתמך בתמלולי הקלטות שיחות של משתתפים בקורס עם הנתבעת 2 שבהם לטענתה הם תומכים בגרסתה. זאת לרבות תמלול הקלטת שיחה של אותו אדם שתצהירו צורף לכתב התביעה, כשלטענת הנתבעת 2 בשיחה זו הוא מסר גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיר.

3. לאחר הגשת כתבי ההגנה הגיש התובע בקשה למחוק את תביעתו. התובע טען בבקשתו כי האמור בכתב התביעה הוא אמת, אולם לאור כתבי ההגנה אין ביכולותיו הנפשיות והכלכליות לעמוד בניהול ההליך. הנתבעות השיבו לבקשה באומרן כי על התביעה להידחות ולא להימחק, וכי הן עומדות על הוצאותיהן. הנתבעת 1 טענה כי לצורך התגוננותה מפני התביעה הפעילה את חברת הביטוח שלה, וכי היא תישא בהשתתפות העצמית הנדרשת ממנה בפוליסה. יחד עם זאת, הנתבעת 1 לא ציינה את סכום ההשתתפות העצמית. עוד טענה הנתבעת 1 שהתביעה הוגשה ימים ספורים לאחר משלוח מכתב ההתראה בנושא, וכי אילו התובע היה ממתין זמן סביר עד לקבלת התשובה למכתב יתכן שניתן היה לחסוך את הגשת התביעה. הנתבעת 2 עמדה על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בשל הגשת התביעה, והוסיפה שהגשתה לוותה בפרסום בתקשורת וברשתות חברתיות. כן הוסיפה הנתבעת 2 שהגשת התביעה פגעה בפרנסתה והסבה לה נזק תדמיתי. הנתבעת 2 פירטה את הוצאותיה, שהן שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח, תמלול שיחות בסך 847 ש"ח ותרגום הודעות וואטסאפ מרוסית בסך 234 ש"ח , ו היא מבקשת שייפסקו לה הוצאותיה אלו.

4. בהחלטה מיום 21.1.2020 נשאל התובע שמא מסכים הוא לדחיית התביעה ולא למחיקתה, לאור ההשלכה העשויה לעלות מכך על סוגיית ההוצאות. בתגובה מאותו יום הודיע התובע כי הוא מבקש את דחיית התביעה. התובע הוסיף כי האמור בתביעתו אמת, וכי הוא מושך את תביעתו לאור הבנתו כי בכוחה של הנתבעת לשלוט על העדים ולזכות בשיתוף פעולה מהם שכן אלו מעוניינים בקבלת התעודה בסיום הלימודים.

5. כידוע, ככלל יש לפסוק לזכות בעל דין את הוצאותיו הריאליות, ובתנאי שהן סבירות (ראו, ע"א 2617/00 מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ''ד ס(1) 600, 615 (2005) (הרשם (כתארו אז) השופט י' מרזל). מובן שבשלב המוקדם שבו הסתיים ההליך אין בידי לערוך קביעות עובדתיות לגבי המחלוקות שבין הצדדים. אולם לא ניתן להתעלם מחזרתו התובע מתביעתו מיד לאחר מקרא כתבי ההגנה. משכך נקודת המוצא היא שעל התובע לשאת בהוצאות הנתבעות. בנוסף לכך, לטעמי י ש לקחת בחשבון שני טעמים נוספים לחובת התובע.

ראשית, מהמסמכים שצורפו עולה שלכאורה התביעה הוגשה שבוע לאחר משלוח מכתב ההתראה (לכתב התביעה צורפו הודעות דוא"ל מיום 11.7.2019 שאליהן צורף מכתב הנושא תאריך מיום 2.7.2019, והתביעה הוגשה ביום 18.7.2019; יצוין שבראש המכתב נרשם שהוא נשלח גם בפקסימיליה, אולם אישורי השליחה בפקסימיליה לא צורפו ומכל מקום התובע לא התייחס בתגובתה לתשובה לטענות הנתבעת 1 בנושא זה ). במכתב ההתראה ביקש התובע לקבל מענה לדרישותיו תוך עשרה ימי עסקים, ולכאורה על-פי מועד תכתובות הדוא"ל שצורפו התביעה הוגשה מבלי להמתין פרק זמן זה. בנסיבות אלו אכן נשאלת השאלה שמא מדובר בזמן סביר להמתנה לקבלת מענה למכתב ההתראה , ושמא תמונת הדברים הייתה משתנה אילו התובע היה ממתין עד שיעיין במענה הנתבעות ושוקל את טענותיהן טרם הגשת התביעה ולא לאחריה.

שנית, יש טעם בטענות הנתבעת 2 בדבר הפרסום שלווה להגשת התביעה, בהשוואה לאופן שבו היא מסתיימת. הנתבעת 2 צירפה כתבה שפורסמה בעיתון מקומי שבמרכזה מופיעה תמונתה, ובה מתוארות בהרחבה הטענות בכתב התביעה המיוחסות לנתבעת 2, תוך הבאה לכאורה של דברים מפי ב א-כוח התובע (למען ההגינות יצוין שבסוף הכתבה הובאה תגובתה של הנתבעת 2). דבר הגשת התביעה גם פורסם ברשת הפייסבוק. התובע לא התייחס בתגוב ה לתשובה לטענות הנתבעת 2 בעניין זה. והנה, מה שהחל בקול תרועה רמה מסתיים בקול ענות חלושה, כשהתובע חזר בו מתביעתו מיד לאחר מקרא כתבי ההגנה.

6. אשר לנתבעת 1, זו לא פירטה את הוצאותיה, ועל כן אלו יוערכו על דרך האומדן בסך של 3,000 ש"ח. אשר לנתבעת 2, התובע יישא בהוצאותיה הריאליות, אשר הן גם סבירות בנסיבות העניין, בסך כולל של 11,081 ש"ח (על-פי הפירוט שהובא לעיל).

7. אציין כי באשר להחלטתי מיום 21.1.2020 לגבי ההשלכה של דחיית התביעה להבדיל ממחיקתה על ההוצאות, אילו היה עומד התובע על מחיקת התביעה בלבד לא מן הנמנע שההוצאות היו גבוהות יותר (בשל שקלול הסיכון שהתביעה תוגש פעם נוספת) , וכן הייתה נשקלת האפשרות להכפיף חלק מהסכום למקרה שבו תוגש התביעה בשנית.

8. סוף דבר, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעות את ההוצאות כמפורט לעיל.

9. האגרה תוחזר בהתאם לתקנות.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.