הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 43699-04-18

בפני
כבוד ה שופט יעקב שקד

תובעת/נתבעת שכנגד

אנסטסיה מחונושין בוחניק

נגד

נתבעת/ תובעת שכנד
מיכל ג'ו גביש

החלטה

עסקינן בתביעה מטעם התובעת כנגד הנתבעת ותביעה שכנגד מצד הנתבעת, אישה כלפי רעותה, בגין הפצת לשון הרע זו על זו ( וכן עילות נוספות).

התובעת הגישה בקשה למחיקת סעיפים מכתבי טענות הנתבעת בטענה שהועלו בהם טענות מבישות הפוגעות בה ובבן זוגה, ואשר אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים. הוגשה תגובה מטעם הנתבעת וכן תשובה.

כדי להבין את המחלוקת יש לתארה בקצרה.

בתביעה טוענת התובעת, בין היתר, כי הנתבעת האשימה אותה בפני בעלה כי היא בוגדת בו ואף צילמה אותה ללא רשות עם גבר זר. בתביעה שכנגד נטען ע"י הנתבעת, בין היתר, כי התובעת ייחסה לה בפני אחרים מעשי זנות ועוד.

התובעת טוענת שהנתבעת העלתה כנגדה טענות מבישות ומבזות: כך לדוגמא כי בן זוג התובעת, יחד עם אמו, פועלים למכירת סמים; בן זוגה של התובעת מתפרנס באופן לא חוקי ואף מעלים מס; זיוף תלושי שכר ועוד.

בסעיף 22 לבקשה ביקשה התובעת להורות לנתבעת למחוק חלק נכבד מ-10 סעיפים מכתב הטענות.

לאחר עיון בסעיפים שמבוקש למחוק חלקים מהם, דין הבקשה דחיה.

תקנה 91 ( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984, מתירה לבית המשפט להורות בכל עת על מחיקה או תיקון של כל עניין בכתב טענות "שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו".

בהקשר זה נפסק כי לבית המשפט הדן בתיק שיקול דעת רחב בתיקון כתבי טענות, אולם עליו לעשות שימוש זהיר בסמכות למחוק חלקים מכתבי הטענות שכן אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות, ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך ( רע"א 2919/13 בנק דיסקונט נ' קווי אשראי לישראל (28/5/13); כן ראו רע"א 6060/14 תומר תשובה נ' יוניון מוטורס (2.11.14)).

ראשית, כפי שניתן לראות בכתבי הטענות, בשתי התביעות מיוחסים לצדדים הדדית מעשים חמורים. כך לדוגמא התובעת הזכירה בנספחי התביעה כי הנתבעת עסקה בזנות/ מעשי סאדו ( ראו צירוף הודעות בנספחי התביעה). המדובר בהתכתבות בין בן זוג התובעת לבין הנתבעת, אותו בן זוג אשר התובעת מבקשת למחוק ביטויים כלפיו מכתבי טענות הנתבעת. כאשר צד אחד מייחס מעשים כל כך מכוערים לצד השני בכתבי טענותיו, יהיה זה אך חסר תום לב לטעון כנגד הצד השני, טענה שיש למחוק טיעונים מבזים כלפיו.

שנית, המבחן לגבי נחיצות השמעת טענות מבישות הינו מבחן הרלוונטיות (רע"א 5308/10 ויליגר נ' רייפמן (27.10.10).

טענות הנתבעת כנגד התובעת בהקשר זה, ככל שיתקבלו, יכולות לבסס הגנה אפשרית מפני תביעת לשון הרע מטעמים של תום לב ואמת דברתי ( וכן טענות הגנה נוספות). התובעת עצמה צירפה מסכת התכתבויות בין הנתבעת לבין בן זוגה. הנתבעת השיבה בפירוט בכתבי טענותיה לגבי שיחות אלו והתמודדה איתן כדרכה. איני קובע חד משמעית כי כל הטענות שמחיקתן מבוקשת רלוונטיות ונחוצות לצורך ביסוס הגנה, או לצורך התביעה שכנגד, אך לשם כך יש צורך בבירור הדבר ושמיעת עדים. לא יהיה נכון לברר את העניין בשלב בו טרם נפרשו בפניי מלוא הראיות.

שלישית, אף אם יתברר בפסק דין כי טענות הנתבעת כלפי התובעת אינן נכונות, הרי שדווקא ביסוס הדבר בפסק דין ייטב עם התובעת ובן זוגה, כך שהדבר "יטהר" את שמם מכל פגעי לשון הרע הנטענים. הדברים נכוחים כמובן גם כלפי הטענות שכנגד.

הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.