הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 28034-07-20

בפני
כבוד ה שופטת הדסה אסיף

תובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ממן

נגד

נתבעים
אחמד סרסור
ע"י ב"כ עו"ד פריג'

פסק דין

1. התביעה היא לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים.

2. לטענת התובעת, הנהג מטעמה עמד בנתיב הנסיעה הימני, כשהוא ממתין לפנות ימינה לתוך חניון, ולפניו רכב נוסף. הנתבע 1 הגיע בנסיעה מהירה מאחור וברגע האחרון, בניסיון למנוע את התאונה, הסיט את ההגה שמאלה אך בכל זאת פגע ברכב התובעת. לטענת התובעת, רכבה נפגע בחלקו האחורי שמאלי. לכן טוענת התובעת שהנתבע הוא שאחראי לתאונה.

3. הנתבע מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, התאונה אירעה משום שרכב התובעת, שהחל לפנות ימינה, סטה בחזרה לנתיב שבו נסע הנתבע והדבר גרם להתנגשות. לכן, לטענתו, נהג התובעת הוא שאחראי לתאונה.

4. בדיון שהיה היום שמעתי את שני הנהגים, ואני מעדיפה חד משמעית את גירסת נהג התובעת.

5. עדות נהג התובעת הותירה רושם מהימן מאוד. העד ענה בצורה עקבית ובהירה, ועדותו תאמה באופן מלא את הגרסה שמסר בטופס ההודעה שצורף לתביעה.

6. עדות הנתבע, לעומת זאת, הותירה רושם שלילי מאוד. רושם זה מקורו בהתרשמותי הבלתי אמצעית ממנו, כמו גם מכך שעדותו הייתה מלאה סתירות. יותר מפעם אחת הוא מסר גרסה אחת ותוך כדי תשובתו חזר בו ממנה ונתן תשובה אחרת (למשל, בעמוד 3 שורה 25). סתירות רבות נמצאו גם בין תשובותיו בבית המשפט ל בין הטענות שנטענו על ידו בכתב ההגנה.

7. בבחינת עדות שני הנהגים יש לזכור גם שלנתבע אינטרס ברור בתוצאות התביעה, שכן לרכבו לא היה ביטוח, ואם יימצא שהוא אחראי לתאונה הוא יישא באופן אישי בתשלום לתובעת. לעד התובעת, לעומת זאת, אין אינטרס בתוצאות ההליך, שכן הוא התובעת שילמה לו על פי הפוליסה.

8. להלן חלק מהסתירות בגירסת הנתבע:
א. בכתב ההגנה טען הנתבע שהוא נסע בנתיב הימני. בעדותו בבית המשפט, לעומת זאת, טען שהוא נסע במסלול האמצעי ( עמוד 3 שורה 25, עמוד 5 שורה 34, עמוד 6 שורה 1, 6).

ב. בכתב ההגנה, טען הנתבע שרכב התובעת החל בפנייה ימינה בכניסה לחניון. לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט, כשנשאל מדוע סטה רכב התובעת ימינה השיב " לא יודע. תשאלו אותו.". כאשר עומת עם העובדה שבכתב ההגנה ציין שהתובע פנה לחניון השיב הנתבע: "אני אומר שלא ככה כתבתי" (עמוד 6 שורות 4-6).

ג. בעוד שבכתב ההגנה טען הנתבע שלאחר התאונה הוא פנה "פעמים אין ספור" לנהג התובעת ולסוכן הביטוח שלו, ואף שמע מסוכן הביטוח של נהג התובעת שזה ייצור עימו קשר, טען הנתבע בעדותו שלא היו דברים מעולם, ו שהוא כלל לא יצר קשר עם נהג התובעת לאחר יום התאונה (עמוד 5 שורה 4-8).

9. אם לא די בסתירות האלה, וברושם השלילי שהותיר הנתבע בעדותו, בסופו של דבר הוא חיזק בתשובותיו את גרסת נהג התובעת. כך, למשל, הוא הודה שלאחר התאונה הוא התנצל בפני נהג התובעת ואמר לו שהוא מצטער, ממש כפי שטען נהג התובעת. הנתבע גם הודה, אם גם לאחר התחמקויות והכחשות, כי לאחר התאונה, ובנוכחות נהג התובעת, הוא התקשר לאחיו על מנת לברר עם אחיו פרטים הנוגעים לביטוח, ממש כפי שטען עד התובעת בעדותו.

10. לנוכח כל הדברים האלה, אני מעדיפה חד משמעית את גרסת התובעת, וקובעת כי הנתבע הוא שאחראי לתאונה.

11. אין מחלוקת על גובה הנזק. ב"כ הנתבע לא טען דבר בעניין זה בסיכומיו, והוא גם לא ביקש לחקור את שמאי התובעת.

12. לכן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 108,247 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות התביעה (אגרות, מסירות ושכר עדים) , ועל כל אלה שכר טרחת עורך דין לתובעת , בסכום של 12,593 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ז חשוון תשפ"א, 04 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.