הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 24482-06-20

בפני
כבוד ה שופט יעקב שקד

תובעים

  1. אשר רשף
  2. בתיה דויטש

נגד

נתבעים

  1. pacific holding partnership
  2. פ.ה.פ בע"מ
  3. יובל זיו
  4. ארז גלעד
  5. איתי זיו

החלטה

לפניי בקשות חלק מהנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

רקע קצר

התובעים הגישו תביעתם כנגד הנתבעים שעיקרה סעד כספי בסך של כ - 1.1 מליון ₪.

התובעים, אזרחי ישראל ותושביה, רכשו את נכסי הנדל"ן מושא המחלוקת , המצויים בארה"ב.

כנטען בתביעה, הנתבעת 1 הרשומה בארה"ב, הינה חברת אחזקות המתמחה בהשקעות נדל"ן במדינת קליפורניה. הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ הרשומה בישראל, המתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. הנתבע 3 הינו הבעלים והמנכ"ל של הנתבעת 2. הנתבע 4 שימש כסמנכ"ל שיווק ומכירות בנתבעת 2 וכן היה בקשר עם התובעים בשם הנתבעים או מי מהם בכל הנוגע לעסקאות . הנתבע 5 שימש כדירקטור בנתבעת 2 עד לחודש 6/19.
בתביעה נטען בין היתר, כי הנתבעת 1 והנתבעת 2 חד הם לעניינים שונים.

לפי הנטען, התובעת 1 חתמה ביום 18.9.18 על חוזה רכישה שהומצא לה על ידי הנתבע 4, במעורבות של הנתבעות 1-2. כעולה מהבקשות והתגובות שהוגשו, המוכרת ששמה נרשם בהסכם הינה אחת בשם נועה ריף (להלן – ריף), אותה לא פגשה התובעת 1 מעולם וגם איננה מכירה אותה.

נטען כי הנכס הוצג לתובעת כנכס אטרקטיבי שעתיד לשאת תשואה משמעותי ת. התברר כי על הנכס רבצו חובות וקנסות מסוגים שונים. כן נטען כי הוסתרו מהתובעת נתונים חשובים, הנכס הוזנח והרוס, וכן כי כלל לא נרשם על שמה. הבטחות שונות ביחס לנכס לא קוימו. כן נטען כי נוהל הליך משפטי של איגוד בעלי הדירות האמריקאי מול הנתבעת 2 שלא גולה לה ונאסר על השכרתו של הנכס. בתביעה פורטו הנזקים השונים שנגרמו לתובעת.

התובע 2 חתם ביום 15.5.16 על שני חוזי רכישה מול חברה זרה מארה"ב בשם קרוס קאנטרי (להלן – קרוס), לפיהם רכש שני נכסי נדל"ן . כן חתם ביום 8.6.16 על חוזי ניהול עם הנתבעת 1 (חוזי המכר והניהול צורפו כנספח יג' לתובענה). נטען כי חוזים אלו הובאו לפתחו ע"י הנתבעים 1-4. כן נטען כי הובטח לתובע 2 כי כל אחד מהנכסים יניב תשואה גבוהה.

לשיטתו, הוצגו לו מצגי שווא וכן כי הנתבעים 1-2 כשלו בניהול הנכסים ונגרמו נזקים שונים שפורטו בתובענה. כן נטען כי נוהל הליך משפטי של איגוד בעלי הדירות האמריקאי מול הנתבעת 2 שלא גולה לו ונאסר על השכרתם של הנכסים.

המעשים שיוחסו לנתבעים הינם בין היתר מצגי שווא, מעשי מרמה שנעשו בחוסר תום לב, בצוותא ובמפגיע, הכול כמפורט בתובענה.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה וכן בקשות לסילוק על הסף. בטרם אדון בכל בקשה שהוגשה אציין את ההסכמות שהושגו ביחס לחלק מהנתבעים, כעולה מהפרוטוקולים.

ביחס לנתבעת 1, כאמור חברה זרה מארה"ב, הושג הסדר כי ההליך נגדה יעוכב ויועבר לגישור/בוררות (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 25.2.21, ש' 19-25).

הנתבע 4 קיבל את הצעת בית המשפט כי בקשתו לסילוק על הסף תידחה, זולת הטענה בדבר פורום לא נאות, תוך שמירה על הטענות (שם, עמ' 5 ש' 4).
הנתבע 5 קיבל את הצעת בית המשפט לעניין בקשתו לסילוק על הסף, לפיה החלק בה המתייחס לסילוק ימחק תוך שמירה על הטענות, ותוך אפשרות להגישו בשלב מאוחר יותר, כאמור בהסדר (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.21).
הבקשות

בקשת הנתבעים 1-3: בבקשה נטען כי ביחס לתובעת 1 הסכם המכר הרלוונטי (נספח ג' לתביעה) נחתם עם ריף, ולא עם הנתבעים 1-3, כך שאין בין הצדדים יריבות משפטית. כן נטען כי בסעיף 21 להסכם המכר נקבעו תנית שיפוט וברירת דין זר אשר קובעות בירור כל מחלוקת תחילה במסגרת הליך גישור חובה בארה"ב, ולאחר מכן הליך בוררות חובה, הכל לפי חוקי השיפוט של מוסד הבוררות האמריקאי (פסקה 3 לסעיף 21 להסכם). כן נטען לפורום לא נאות בהינתן מספר טעמים (סעיף 19) באופן שמירב הזיקות מקשר ות את בירור התביעה לארה"ב.

ביחס לתובע 2 נטען כי הסכמי המכר לרכישת שני הנכסים נחתמו מול קרוס ולכן אין יריבות מול הנתבעים 1-3 . כן נטען שבסעיף 12 להסכם המכר עם קרוס נקבעו תניות שיפוט זר. בהוראות הסכם הניהול שנכרת בין התובע 2 לנתבעת 1 נקבעו תניות שיפוט המקנות סמכות ייחודית לבית המשפט המוסמך בקליפורניה (סעיף 27 לבקשה) . כן נטען לפורום לא נאות . עוד נטען כי התביעה מהווה שימוש לרעה בהליך המשפטי, קיים השתק שיפוטי, וכי מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב. כאמור התביעה נגד נתבעת 1 עוכבה כך שאין לדון בטענות שהעלתה.

התובעים השיבו לבקשה וכן הוגשה תגובה לתשובה.

הכרעה בבקשת הנתבעים 1-3 לסילוק על הסף:

נקודת המוצא בבקשה לסילוק על הסף הינה כי יש לנהוג בבקשות מסוג זה בזהירות רבה, תוך עשיית שימוש בסמכות זו במקרים קיצוניים (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07); כן ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה 11 עמ' 386 והאסמכתאות שם)).

ביחס לתובעת 1, אין חולק כי הצדדים הישירים להסכמים אינם הנתבעים 1-3, אלא התובעת 1 וריף.
מנגד, נטען ע"י התובעים כי ההסכם חתום וערוך ע"י הנתבעת 2, וכי הרוח החיה שהביאה לחתימה על ההסכם הי נם הנתבעים 1-4 (סעיף 3 לתגובה ; בתביעה אין בנמצא טיעון מעין זה אלא נטען לרקע כללי ). עיון בנספח ג' לכתב התביעה לכאורה בראש כל עמוד בהסכם מופיע שמה של הנתבעת 2, וכן כי בתחתית כל עמוד מופיעה כתובת המייל וה כתובת של הנתבעת 2. בהקשר זה אציין כי בשלב זה לא ברורה עד תום מידת מעורבותם של הנתבעים 1-4 בחתימת ההסכם מול ריף, דבר שמצריך בירור כשלעצמו, אך בכל אופן המצג הנ"ל בהסכם שולל את טענת הנתבעים 1-3 כי יש לסלק את התביעה כנגדם על הסף בהיעדר יריבות, כאמור, בשלב זה.

יתרה זו, בסעיף 71 לתביעה נטען כי הנתבעים יחדיו ומתוך כוונת מכוון של הסתרת עובדות קריטיות מנעו ידיעות מהתובעים, דוגמות החובות על הנכסים, שאם התובעים היו מודעים להם, לא היו רוכשים את הנכסים (ראו בהקשר זה גם סעיף 72).

העובדה כי החוזה לא נחתם עם הנתבעים 1-3 כצד לא שולל ת עילת תביעה. כאמור, נטענו טענות רבות נגד הנתבעים 2-5 שאינן במישור החוזי, לרבות עילות נזיקיות שונות, כגון תרמית, הפרת חובה חקוקה ומצגי שווא . אלו טעונים בירור עובדתי ואין בנסיבות אלה כל הצדקה לסילוק על הסף.

תניות השיפוט הזר וטענת פורום לא נאות

ביחס לתובעת 1, כאמור, הסכם המכר נשוא המחלוקת לא נחתם ישירות עם הנתבעים 1-3 אלא עם ריף. הנתבעים 1-3 אינם צד להסכם ואף טענו להעדר יריבות בשל כך. לפיכך הם מנועים מלטעון כל טענה הנסמכת על תניות שבהסכם זה, לרבות תנית השיפוט ותנית דין זר , שהרי לדבריהם כלל לא התקשרו בהסכם זה.

כך גם ביחס לתובע 2. בהסכמי הרכישה מצויה תנית שיפוט, לכאורה, אך הנתבעים 1-4 אינם צד להסכמי ם אלה. נטען כי הסכם הניהול שנכרת בין התובע 2 לנתבעת 1 מקנה סמכות שיפוט ייחודית, לכאורה, לבית המשפט המוסמך בקליפורניה, אך כאמור ההליכים כנגד הנתבעת 1 עוכבו ולכן אין משמעות לטענה זו, שאותה יכולה להעלות רק הנתבעת 1.

כיוון שכך, במסגרת שיקוליי לגבי סוגית הפורות הנאות אין להביא בחשבון תניות שיפוט ותנית דין זר.

על מנת לקבוע איזהו "הפורום הטבעי" לדון בתובענה יש לקבוע לאיזו מדינה מירב הזיקות לעניין (ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת חשמל מזרחי ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554 (1993)).

בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים המשמשים לבחינת השאלה איזה פורום הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה: איזה פורום הוא בעל מרב הזיקות לסכסוך; מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; מהם השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק, ובעיקר לאיזה פורום "עניין אמיתי" לדון בתובענה (רע"א 5318/18 unibin נ' מרוז (16.1.19) ).

בשים לב לנתונים המופיעים בכתבי הטענות ובבקשות, מצאתי כי הפורום הטבעי הנאות לניהול ההליך ובעל מירב הזיקות, הינו בישראל.

אין חולק כי הנכסים שנרכשו ע"י התובעים 1-2 מצויים בארה"ב. מנגד, רוב מכריע של הצדדים מצויים וקשורים לישראל:

הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ שמקום מושבה בישראל.

הנתבע 3 אמנם חי ומתגורר בארה"ב, כפי שנטען, אך הינו אזרח ישראל ונושא רישיון עריכת דין בישראל והוא בעל השליטה בנתבעת 2 (כך עולה משילוב סעיפים 6 ו-10(א) לתביעה).

נתבע 4 אזרח ישראל וגר בה.

נתבע 5 אזרח ישראל וגר בה .

מובן מאליו כי התובעים הינם אזרחי ישראל ומתגוררים בה.

אשר לטענה כי הנכסים והעדים מצויים בארה"ב: העובדה שהנכסים ממוקמים בארה"ב אינה מכרעת והיא מהווה רק זיקה אחת בין יתר הזיקות. אשר לעדים, לא פורט על ידי הנתבעים מיהם העדים שצריך להעיד שייתכן וגרים בחו"ל. מדובר איפוא בטענה לא מבוססת ולא מפורטת.

נימוק נוסף שהביאני למסקנה כי מירב הזיקות שייכות לישראל הינה הסברה כי עלויות ניהול ההליך והקושי בניהולו בחו"ל עלולים להמיט כליה על תביעת התובעים, אנשים מבוגרים, שגם כך, לפי הנטען, ספגו הפסדים ניכרים בשל התרמית הנטענת כלפיהם.

הנתבעים 1-4 טענו כי יש לילך בעקבות מקרה בו הכריע מותב נוסף כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הטבעי לבירור המחלוקת (ת"א 19949-08-19 (שלום ת"א) יחזקאלי ואח' נ' פ.ה.פ בע"מ ואח' (12.6.10) . ההחלטה אושרה ע"י בית המשפט המחוזי בע"א 17893-08-20 יחזקאלי ואח' נ' פ.ה.פ בע"מ ואח' (פרוטוקול דיון מיום 8.4.21; להלן – עניין יחזקאלי).

אין בידי לקבל את הטענה. אכן, בעניין יחזקאלי אכן התקבלה טענת הנתבעים לתנית שיפוט זר ונקבע כי מדובר בפורום לא נאות . עם זאת, עיון מדוקדק בפסק דין זה מלמד כי שם דובר על חוזים אשר נחתמו ישירות עם הנתבעת 1 (סעיף 11 לפסק הדין בבית משפט השלום ). דומה כי תנית השיפוט הזר וקביעת דין זר היוו שיקול משמעותי בקביעות בעניין יחזקאלי (ראו פסק הדין בבית המשפט המחוזי, עמ' 4, ש' 33-34).

בענייננו, כאמור, החוזים לא נחתמו מול הנתבעים או מי מהם ולכן אין הם יכולים להיבנות באופן כלשהו מתנית שיפוט ו/או דין זר. ממילא הנמקות אלה אינו יכולות להוות שיקול רלבנטי להכרעה בענין הפורום הנאות.

בקשות הנתבעים 2-4 נדחות. נתבעים אלה ישלמו לכל אחד מהתובעים הוצאות בסך 2,500 ש"ח (מחצית הנתבעים 2-3 ומחצית הנתבע 4).

על מנת לקדם את התיק ניתן צו לתצהירים: התובעים יגישו ראיות תוך 45 יום והנתבעים 45 יום לאחר מכן. יש לצרף לתצהירים את כל המסמכים שבדעת הצדדים להסתמך עליהם ובקשות לזימון העדים שאינם בשליטה. הפגרה תבוא במנין.

ניתנה היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021, בהעדר הצדדים.