הדפסה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 19667-07-19

בפני
כבוד ה שופט יעקב שקד

תובעת

שני שחם

נגד

נתבעת
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת וכן בקשת ארכה להגשת ראיות.

עסקינן בתביעה נזיקית בטענות שונות כפי שתואר בהרחבה בכתב התביעה. התובעת טוענת כי בעקבות מחלוקת על דו"ח שניתן לה ע"י שוטר ליד מקום מגוריה, הגיע הדבר לכדי עיכוב שלא כדין ובנוסף כי השוטר ייחס לה הטרדה מינית , בעקבות נגיעה קלה מצידה בכתפו. המקרה תועד בחלקו בצילום ע"י שכנים.

כן טענה התובעת כי עוכבה בחדר חקירות שלא כדין במשך 3 שעות וכי לאחר מכן שוחררה לעבודתה. התובעת הגישה תלונה במח"ש כלפי השוטר והוחלט שלא להעמידו לדין. נטען כי במעשי השוטר יש משום כליאת שווא וכן כי בהתנהגותו יש משום פגיעה בשמה הטוב. בנוסף נטען כי במעשיו של השוטר יש גם משום תקיפה ואיומים בתקיפה, וכן התנהלות רשלנית, הכול כפי שפורט בטענות. הנתבעת נתבעה כמי שאחראית למעשי השוטר בעילות שונות. כן פורטו בתביעה הנזקים הכספיים.

בכתב ההגנה נטען בין היתר כי התובעת קיבלה דו"ח בגין עבירת חניה שבוצעה על ידה וכי השוטר פעל כדין בנסיבות העניין. בעת רישום הדו"ח, התובעת החלה להתווכח עם השוטר תוך שציינה כי היא כתבת בכירה וכן איימה עליו ב"שיימינג". כן נטען כי טפחה על כתף השוטר והפריע לו בעת מילוי תפקידו . השוטר חש מאוים ועיכב אותה בהתאם לסמכותו. כן נטען כי השוטר לא אמר לתובעת שהיא מטרידה אותו מינית. התובעת שילמה את הקנס. נטען כי התביעה טורדניות ואין בה ממש. השוטר פעל לפי הדין וכן הנתבעת באמצעות שלוחה הפעילה את סמכויותיה באופן סביר ומידתי.
ביום 20.1.20 התקיים קדם משפט. ביום 4.2.20 ניתן צו לראיות. התובעת הגישה ראיות. לראיות צורפו תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, תצהיר בת זוגתה וכן תצהיר של שכן.

הנתבעת הגישה בקשה למתן ארכה להגשת תצהירים מטעמה וכן בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת. בבקשה למחיקת סעיפים נטען בין היתר כי תצהירי עדות הראשית מטעם התובעת רצופים עדות שמיעה וסברה, וכן בתצהיר התובעת יש משום הרחבת חזית, ע"י הוספת טענות עובדתיות ומשפטיות שלא נטענו בכתב התביעה. התובעת הגיבה לבקשה וכן הוגשה תשובה מטעם הנתבעת.

דין הבקשה להידחות.

אציין בפתח ההנמקות כי האמור בהחלטה זו הינו לצורך הכרעה בה בלבד ומבלי לקבוע מסמרות במחלוקת בין הצדדים לגופה.

לניסוח קפדני של כתבי הטענות נודעת חשיבות רבה, בין היתר בשל הכלל האוסר על שינוי חזית. לפי כלל זה, האיסור עיקרו בכך שבעל דין לא רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהותוותה בכתבי הטענות (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003)). בעלי הדין הם אלה שמעצבים את המוסכמות והפלוגתות העומדות לדיון בגדרי כתבי הטענות שהגישו ולא ניתן לסטות מהן, אלא בהיתר בית המשפט או אם קיימת לכך הסכמה מפורשת או מכללא (ע"א 9118/06 שנרום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (5.3.09)).

כאשר הטענות והעדויות שהיו לפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד רק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי שהזכרת עובדות נוספות כלשהן אין בה כדי ליצור "שינוי חזית". אם בעלי הדין פורשים את המחלוקת האמיתית שנתגלעה ביניהם, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד הכובל את בית המשפט ומונע פנייה אל החומר ואל הטיעונים שהובאו במסגרת ההל יכים (ראו רע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (15.5.08) ); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 147 (מהד' 12, 2015).

ככלל, ראוי כי בית המשפט יכריע בטענת שינוי חזית סמוך להעלאתה ולא יותירה לפסק הדין, תוך הותרת ערפל דיוני בדבר המשך ההליך המשפטי (רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE נ' אוניפארם בע"מ (27.11.14)). כלל זה נכון גם בענייננו.

אתייחס להלן לסעיפים שנטען בבקשה כי יש למחוק, לפי סדרם.
סעיף 6 לתצהיר התובעת: צוין בתצהיר כי "השוטר תקף במילותיו את השכנים", וכי טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה. לא ברור מדוע יש בדבר משום הרחבת חזית. התובעת התייחסה להתנהלות השוטר בהרחבה בכתב התביעה, ובין היתר ציינה בסעיף 12 לכתב התביעה כי השוטר איים על כל מי שהעז לצאת כנגדו. אמנם, המילים "תקף במילותיו את השכנים" אינ ן מופיע ות בפירוש בכתב התביעה, אך אין מדובר בגרסה חדשה למעשי השוטר הנטענים, אלא פירוט בלשון התובעת ביחס להתנהגות כלפי השכנים, אשר נכחו בזירת האירוע. אין מדובר בחריגה מגדר המחלוקת או פירוט עובדה מהותית חדשה.

סעיף 9 לתצהיר התובעת: צוין כי התובעת לא אמרה את המילה "שיימינג", לא איימה וכי "לא זו הייתה כוונתה". נטען כי טענות אלו לא נזכרו בכתב התביעה. התובעת התייחסה בתצהירה לגרסת הנתבעת בכתב ההגנה בה נטען כי התובעת איימה על השוטר ב"שיימינג". מדובר למעשה בשלילת גרסת הנתבעת בכתב ההגנה ומענה ישיר לטענה. אמנם, בהתאם לפסיקה, פעמים שיש מקום להכחיש גרסה המופיעה בכתב הגנה, בכתב תשובה, אך נראה שלא מדובר במקרה מובהק הראוי לכך, ואין כל מניעה להכחיש בתצהיר את גרסת הנתבעת בכתב ההגנה, ביחס לטענה מעין זו. אין במחיקת סעיף זה כל צורך ואין בכך כדי לייעל את הדיון (להרחבה ראו רע"א 5491/01 ארליך נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(2) 871 (2002)).

סעיף 10 לתצהיר התובעת: צוין כי התובעת "חששה שעצם הסכמתה להיכנס לניידת תהווה מעין הודאה שלה באשמה". נטען כי טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה. התובעת לא הכחישה כי סירבה לעלות לניידת אלא רק הטעימה את סירובה. כמו כן, ביחס לטיעון עצמו, הרי שהתובעת ציינה בסעיף 10 כי לא ידעה מה עושים בסיטואציה כזאת ( וחזרה על עניין זה גם בדיון; ראה עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 3-4). בנוסף טענה כי "חששתי גם שעצם..." , כלומר מדובר על פירוט ה טענה ולא שינוי הגרסה המקורית של התובעת בהקשר זה. בכל אופן מדובר בגרסה שניתן לעמת אותה בחקירה נגדית ולא דבר הראוי להימחק מתצהיר התובעת.

סעיף 14 לתצהיר התובעת: צוין כי השוטר פעל בחוסר מקצועיות תוך שימוש ב"שקרים קשים נשוא שעלולים היו לגרום לה לנזק בלתי הפיך ואף להרוס את חייה". נטען כי טענות אלא לא נזכרו בכתב התביעה. אף בעניין זה אין שינוי חזית. כתב התביעה רצוף בטענות כלפי השוטר, התנהלותו, ולכאורה פעל בחוסר מקצועיות. הסעדים הנתבעים פורטו בכתב התביעה ולא נדרשו סעדים נוספים בתצהיר מעבר מכך. מדובר לכל היותר בפירוט בתחושת התובעת בהקשר זה, עניין שלא צריך להידרש אליו בבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר בעל דין.
סעיפים 17 ו – 19 לתצהיר התובעת: בסעיף 17 צוין כי התובעת כתבה "פוסט" בפייסבוק ללא פרטים מזהים אודות השוטר ובסעיף 19 צוין כי קיבלה פניות מעיתונאים לפרסם את העניין וכו'. נטען כי טענות אלא לא נטענו בכתב התביעה . אין בדבר משום הרחבת חזית. אמנם מדובר בטענות אשר לא נטענו בכתב התביעה, אך אין מדובר בהרחבת גדר המחלוקת אלא לכל היותר התייחסות לנטען בכתב ההגנה לגבי מעשה הפגיעה בשם הטוב של השוטר בכתבה שפורסמה (במסגרת תכנית בשם "הצינור"; סעיף 33 לכתב ההגנה ), וגרסת רקע מצד התובעת לכתבה.

ביחס להתנגדות הנתבעת לעדויות שמיעה וסברה בתצהירים הנוספים שהוגשו מטעם התובעת , תצהיר בת זוגתה של התובעת וכן תצהיר השכן: לא הבחנתי ב בקשה בסעד שהתבקש ביחס לתצהירים אלו. בכל אופן, ככל שאכן יש בתצהירים אלו עדויות לא קבילות הרי ששמורה הזכות לנתבעת לטעון בפתח ישיבת ההוכחות, ואין המקום לדון בדבר במסגרת החלטה זו.

ביחס לבקשת הארכה להגשת תצהירים מטעם הנתבעת. בנסיבות שפורטו בבקשה וכן בשל מצב החירום , אני נעתר לבקשה כך שאלו יוגשו עד ליום 3.5.20, כשבוע לפני הדיון הקבוע בתיק ליום 10.5.20. הנתבעת תמסור לתובעת העתק מהראיות מיד עם הגשתן לבית המשפט. בנוסף, לא הבחנתי כי צורפו הנספחים לראיות התובעת שהוגשו דרך נט המשפט. תואיל התובעת להגיש את הנספחים בתוך 10 ימים, עם העתק לצד שכנגד, ככל שיש צורך בכך.

סוף דבר, הבקשה למחיקת הסעיפים מתצהיר התובעת נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב ניסן תש"פ, 06 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.