הדפסה

בית משפט השלום בבת ים ת"ת 12751-02-21

לפני
כב' הרשם הבכיר אבי כהן

תובעת

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אבי נימצוביץ

נגד

נתבעת

פרידה אברהמוב
ללא ייצוג עורך דין

החלטה

לפניי בקשה מיום 20.5.21 מטעם הנתבעת לביטול פס"ד שניתן נגדה ביום 3.5.21 בהיעדר סיכומים מטעמה במועד (להלן: " בקשת הביטול").

בטרם אדרש להכרעה, אסקור בקצרה את הקיים והרלבנטי בתיק

התובעת פתחה נגד הנתבעת תיק הוצאה לפועל (תיק מס' 515621-09-20 בלשכת ההוצל"פ בת"א) לשם ביצוע תביעה על סכום קצוב של 16,820 ₪. עילת התביעה הינה חוב כספי שמקורו באי-החזר הלוואה שנתנה התובעת לנתבעת, עפ"י הסכם הלוואה.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה (שכמוה עפ"י דין כבקשת רשות להתגונן, משום שהתביעה הנ"ל נחשבת כתביעה בסדר דין מקוצר), ומאחר שההתנגדות הוגשה במועד החוקי, הליכי ההוצל"פ עוכבו אוטומטית והדיון בהתנגדות הועבר לבית המשפט. טענת ההגנה העיקרית בתצהיר ההתנגדות היא שהנתבעת לא עמדה פרק זמן מסוים בתשלומי הסכם ההלוואה, נוכח משבר הקורונה ונוכח מחלתו המצערת של בעלה ז"ל, שלבסוף נפטר. הנתבעת טוענת בתצהירה כי נוכח חוסר ההיענות של התובעת ושל משרד עוה"ד מטעמה, אליו הועבר הטיפול בגביית החוב שנוצר, לפניות הנתבעת להסדר מוסכם, ביצעה הנתבעת מנגנון יזום משלה לתשלום ההלוואה, באמצעות הוראת קבע לתשלום חודשי ישירות לחשבון התובעת בסך 700 ₪ בחודש.

ביום 20.4.21 נערך בפניי דיון בהתנגדות. בדיון זה הודיעה ב"כ התובעת כי היא מוותרת על חקירת הנתבעת על תצהיר ההתנגדות, ולאחר מכן, משהתרשמתי שהנתבעת לא תוכל לסכם את טענותיה בעל פה (נוכח רמת העברית השגורה בפיה), הוריתי על הגשת סיכומים בכתב. יוער כי במהלך הדיון נאלצתי להוציא את בנה של הנתבעת מהאולם, נוכח הפרעות לדיון מצדו.

ביום 2.5.21 ובהיעדר מעש בתיק (לאחר שכבר חלף המועד להגשת סיכומי הנתבעת) נתתי התראה יזומה, לפיה התיק ייסגר בחלוף 20 ימים של חוסר מעש.

ביום 2.5.21 הגישה התובעת בקשה לדחיית ההתנגדות תוך חיוב הנתבעת בהוצאות, בשל אי הגשת סיכומי הנתבעת במועד. באותו יום נתתי פס"ד כמבוקש, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות ע"ס 600 ₪ ותוך הוראה לשפעול הליכי ההוצל"פ.

ביום 11.5.21 דחיתי על הסף בקשה ראשונה של הנתבעת מאותו יום לביטול פסה"ד, בשל אי הגשתה כדין (ללא תצהיר). באותה החלטה חזרתי והמלצתי לנתבעת לקבל ייצוג מהיר של עו"ד.

ביום 20.5.21 הגישה הנתבעת בקשה חדשה לביטול פסה"ד, היא הבקשה שבנדון. הבקשה נתמכת בתצהירה מיום 19.5.21 של הנתבעת וכן בסיכומי הנתבעת.

ביום 26.5.21 הגישה התובעת תגובה לבקשת הביטול, שבה התנגדה לבקשה תוך בקשה לחייב הנתבעת בהוצאות התובעת.

הכרעה

לאחר שנתתי דעתי למלוא מסמכי וטענות הצדדים, אני מחליט כך:

פסה"ד הנ"ל מיום 2.5.21 מבוטל בזאת.
בהמשך להוראות החלטתי מיום 11.5.21, הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ הנ"ל ימשיכו להיות מעוכבים, ללא תנאי.
הנתבעת תשלם לתובעת את ההוצאות הנ"ל בסך 600 ₪ שקבעתי בפסה"ד, אך פרט לכך איני מחייב איש מהצדדים בהוצאות נוספות בגין ההליכים עד כאן.
תיק בית המשפט ייפתח מחדש.
ההתנגדות מתקבלת, משמע ניתנת לנתבעת רשות להתגונן.

להלן נימוקיי

ראשית אביע צער על כך שהנתבעת, חרף הדרוש וחרף המלצותיי אינה משיגה לעצמה ייצוג עו"ד בהליך. ואם הדבר קשור למצבה הכלכלי, באפשרותה לפנות לגופים בישראל שמעניקים סיוע משפטי חינם למי שנעדרים יכולת כלכלית לכך, דוגמת הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים או פרויקט שכר מצווה של לשכת עוה"ד.
אין לבטל את פסה"ד "מחובת הצדק" מאחר שהנתבעת לא קיימה אחר הוראות ההחלטה בדיון בדבר מועד הגשת הסיכומים מטעמה. הצטערתי לקרוא על מה שהתרחש לאחר הדיון (בין הנתבעת לבין בנה וביניהם לבין ב"כ התובעת), אך התרחשות מצערת זו אינה משחררת את הנתבעת מהחובה לקרוא ולהבין את מה שבית המשפט טרח לכתוב בפרוטוקול הדיון.
יצוין כי הנתבעת טועה בסברתה כי החלטתי הנ"ל מיום 2.5.21 בדבר מתן התראת מעש, מהווה הארכת מועד (אוטומטית כביכול) להגשת סיכומיה. לא זו המשמעות של ההתראה.
מאחר שלצורך בחינת ביטול פסה"ד "עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש" חובה להידרש לשאלת סיכוי ההצלחה של טענות ההגנה של הנתבעת, מצאתי כבר להידרש לטענות ההתנגדות גופן, למרות שהתובעת טרם הגישה סיכומיה (רק הנתבעת עשתה זאת), הגם שהתובעת הגישה תשובה מפורטת לבקשת הביטול, שניתן להתייחס אליה בנסיבות גם כאל סיכומים ולמצער מעין סיכומים מטעמה.
לא נעלמה מעיני העובדה שהנתבעת הגישה תצהיר לקוני ודל בתמיכה להתנגדות, שבו לא פירטה היטב את כל העובדות הרלוונטיות. אך טענתה הבסיסית בתצהיר היא כי התובעת לא נהגה כלפיה כראוי (בהתחשב במשבר הכללי והפרטי/אנושי הנ"ל) וגם כי הנתבעת חזרה לבסוף לבצע תשלומים סדירים עפ"י הסכם ההלוואה. אך הנתבעת הרחיבה ופירטה, בתצהיר בקשת הביטול ובסיכומיה, את מה שהחסירה בתצהירה המקורי, וגם התובעת התייחסה בתשובה לבקשת הביטול (הגם שעשתה זאת בניגוד לדין – ללא תצהיר תומך), אל טענות העובדה המפורטות יותר של הנתבעת, כך ששני הצדדים שטחו למעשה עמדותיהם וטענותיהם.
בנסיבות כולן, מצאתי שאין בהתנהלות הנתבעת משום זלזול מופגן בהליכים, אלא רק מחדל דיוני, שניתן לריפוי בהוצאות, ומכאן הותרת חיובה הנ"ל בהוצאות בסך 600 ₪.
בנסיבות כולן, מצאתי שיש בפי הנתבעת (במכלול הנ"ל) טענות הגנה ראויות לבירור, שאפשר לכאורה שאם יתקבלו יהוו הגנה (ולו חלקית) מפני התביעה. כך לגבי הסיבות שבגינן הפסיקה הנתבעת לשלם לתובעת הדרוש באופן שוטף וכך לגבי התשלומים שביצעה הנתבעת ביוזמתה כאמור. לקחתי בחשבון גם את העובדה שהתובעת הגישה כתב הגנה בנוסח סטנדרטי ושבלוני ביותר, שמתעלם לחלוטין מן התשלומים הנ"ל שביצעה הנתבעת ביוזמתה, כאשר סיבת ההתעלמות עוד תתברר בהמשך.

הוראות

התיק ייפתח מחדש.

התביעה עוברת לפסים של תביעה כספית בסדר דין מהיר (דיון מהיר).

מאחר שכעת, עם קבלת ההתנגדות, ממילא מחויבים הצדדים בהגשת השלמות לכתבי הטענות ומאחר שקיימים חוסרים בכצתבי הטענות עד כה של שני הצדדים גם יחד, ניתנות ההוראות המיוחדות הבאות: התובעת תגיש בתוך 20 יום כתב תביעה מתוקן המותאם לדיון מהיר (עם תצהיר אימות, רשימת גילוי מסמכים וכל המסמכים הרלוונטיים), שבו גם תתייחס לכל התשלומים שבוצעו עד היום עפ"י ההסכם וכן בפועל ע"י הנתבעת וגם לכל ההתחשבנות הכספית שנעשתה בין הצדדים עד היום, באופן מפורט ותוך הפניה לאסמכתות רלוונטיות.

הנתבעת תגיש כתב הגנה חדש כדין (עפ"י הכללים הנ"ל של דיון מהיר), בתוך 20 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. גם הנתבעת מחויבת הפעם לפרט היטב טענותיה וכל תשלומיה בגוף כתב ההגנה, תוך התייחסות מלאה ומפורטת לטענות שיועלו בכתב התביעה המתוקן.

קובע תז"פ ביום 10.7.21

המזכירות מתבקשת ליישם הנ"ל ולוודא כי עד יום 5.6.21 נמסרת ההחלטה לכל הצדדים (לנתבעת יש להודיע טלפונית על קיום ההחלטה) .

ניתנה היום, י"ז סיוון תשפ"א, 28 מאי 2021, בהעדר הצדדים.