הדפסה

בית משפט השלום בבת ים ה"פ 42576-03-16

בפני
כבוד ה שופט יגאל נמרודי

מבקשים

  1. אליעזר מיטרני
  2. אושרה אלון (מיטרני)
  3. עליזה מיטרני

נגד

משיבות

  1. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
  2. קרן פלד השקעות בע"מ

החלטה

התיק נפתח בשנת 2016. ישיבת הוכחות נקבעה ליום 6.4.2020. בשל מצב החירום המיוחד, הדיון לא התקיים. במקומו נקבע דיון ביום 1.7.2020. המבקש 1 (להלן – המבקש) נמנה על עדי התביעה. בסמוך למועד הדיון, ביום 28.6.2020, הודיעו המבקשים כי המבקש נמצא בקבוצת סיכון והוא חייב אפוא להישמר בבידוד בביתו "במיוחד בתקופה הנוכחית". האישור הרפואי אינו תעודה רפואית. בהינתן עיתוי הגשת הבקשה, כמו גם המצב – משבר הקורונה, מצאתי מקום להסתפק באישור שהוצג.

על-מנת להבטיח כי ניתן יהיה לקיים את הדיון במועדו, על אף העיתוי בו הודע על אודות מניעה של המבקש מלהתייצב לדיון, הוריתי כי הדיון יתקיים בדרך של היוועדות חזותית.

המבקשים עתרו בבקשה לביטול ההחלטה. לדידם, ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות. הם טענו כי קיום דיון בדרך של היוועדות חזותית בהליך אזרחי מותנה בהסכמה של שני הצדדים, והסכמה כאמור לא ניתנה. הם ציינו כי במסגרת פיילוט שנערך בחלק מבתי המשפט, אף הוא מותנה בהסכמה של הצדדים, מתקיימים דיונים במתכונת זו, ובלבד שמדובר בדיוני קדם משפט. הם הוסיפו כי ישיבה משפטית בדרך של היוועדות חזותית מתקיימת במשרד בא כוחם של הצדדים ולא בביתם, אלא שיציאה של המבקש מביתו אל משרד עורכי דינו עולה כדי סכנת חיים מיידית ומוחשית עבורו.

המשיבה 1 הצטרפה לעמדת המבקשים. היא הוסיפה כי חקירה בדרך של היוועדות חזותית תפגע קשות ביכולתו של ב"כ המשיבה 1 לחקור את העד, וצפוי להיות קושי טכני לנהל את החקירה בדרך זו. כן נטען כי יקשה על בית המשפט לקבוע ממצאי מהימנות בדרך זו. עמדה מטעם המשיבה 2 לא הוגשה. היא אינה נוטלת חלק פעיל בהליך.

הדעה הרווחת היא לראות בסעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, את מקור הסמכות לשמיעה של עדות בדרך של היוועדות חזותית. אכן, הסעיף נמצא תחת סימן ג' לפקודה שכותרתו "עדות מחוץ למדינה". הוא אף מתייחס לשמיעה של עד בדרך כאמור בעקבות "בקשת בעל דין במשפט אזרחי". עם זאת, אין מחלוקת כי מתנהלים, מעת לעת, דיונים בדרך של היוועדות חזותית גם כשהעד נמצא בישראל, והוא מנוע מלהתייצב לדיון בבית המשפט מפאת מצב רפואי וכיוצא באלה נסיבות. אם מוסמך בית המשפט להורות על שמיעת עד בדרך כאמור כשהעד נמצא מחוץ לתחומי המדינה (ולמעשה, במקום שמחוץ לתחומי שיפוטו של בית המשפט), ממילא נובעת הסמכות להורות כן גם כשהוא נמצא בתחומי המדינה – בתחום שיפוטו של בית המשפט – אולם מחוץ לכותלי בית המשפט.
אין בסיס לקביעה כי נדרשת הסכמת הצדדים. לא אחת מורה בית המשפט על שמיעה של עדות בדרך של היוועדות חזותית, כאשר אחד מן הצדדים מתנגד (ראו, לדוגמה, רע"א (מחוזי ת"א) 4791-06-20 לנוקס השקעות בע"מ נ' פיינשטיין (3.6.2020) (להלן – עניין לנוקס)).

השוני בענייננו נעוץ בעובדה כי בית המשפט הוא שיזם את שמיעת העדות בדרך זו. היינו, אין מדובר בהחלטה שניתנה "לפי בקשת בעל דין". מן הבחינה הדיונית, אני סבור כי אם מוסמך בית המשפט להורות על שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית לבקשה של בעל דין ובניגוד לעמדת בעל הדין שכנגד, מוסמך בית המשפט להורות כן גם ביוזמתו.
הנימוק העיקרי בסוגיה, שלפיו מוסמך בית המשפט – אף ביוזמתו – לשמ וע עדות בדרך של היוועדות חזותית, אינו דיוני אלא מהותי. הימים אינם ימים רגילים. על רקע השיבוש המשמעותי בחיי הציבור, וביניהם באי בית המשפט, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, נדרשת היערכות מיוחדות של כל הנוגעים בדבר. סוגיות דיוניות מחייבות בחינה ליברלית (גישה ליברלית כאמור אומצה, כדוגמה, בעת בחינה של בקשות להארכת מועדים (ראו בש"א 1223/20 British Airways PLC נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת (16.3.2020)). גישה ליברלית כאמור מתחייבת גם במסגרת ההתמודדות עם הצורך בקביעה של דיונים רבים, במקום דיונים שבוטלו בתקופת ההכרזה על מצב חירום מיוחד, ובעיקר – בעת הצורך ל ספק מענה לבעלי דין ועדים הנמנים על קבוצות הסיכון. שמיעה של עדות בדרך של היוועדות חזותית, היא פתרון שעשוי להיות מתאים.
מסקנה כאמור מתיישבת עם עמדת בית המשפט העליון מהעת האחרונה.
כך ציין כב' השופט י' עמית בבג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' ראש הממשלה, פסקה 1 (7.4.2020):
"בהיבט המשפטי, המגפה מוליכה אותנו בארץ לא זרועה, במחוזות ובמשעולים חוקיים וחוקתיים שלא שיערו ראשונים ולא חזו גם רואי השחורות. זכויות חוקתיות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות, לקניין, לחופש העיסוק ולחופש התנועה בתוך ישראל נאלמות דום מול מונחים כמו סגר והסגר, כתר, מחסומי דרכים, איכון טלפונים על ידי השב"כ, ריחוק חברתי ועוד. כל אלה חולפים בסך לפנינו כמו חלום בלהה דיסטופי במדינה דמוקרטית שחירויות האזרח הן בבסיס קיומה. בימים של שגרה, אמצעים אלה היו נפסלים על אתר כבלתי חוקיים בעליל, אך הימים אינם ימים רגילים ומפני "שהשעה צריכה לכך" (יבמות צ, ע"ב, סנהדרין מו ע"א), אין מנוס אלא מלהלקות את הציבור, הגם שלא חטא ואינו ראוי ללקות".
כך ציין כב' השופט נ' סולברג בבג"ץ 1308/17 עיריית סילואד נ' הכנסת (9.6.2020):
"לאמיתו של דבר, הכל תלוי בנסיבות; דור דור ונסיבותיו החריגות. הנה לנו דוגמה מהימים האלו ממש, ימי הקורונה, השבים ומזכירים לנו כי התמודדות על מציאות חריגה, מחייבת נקיטה בצעדים חריגים [...] נסיבות חריגות, לא יכולות להיבחן במשקפי הדין ה'רגיל'. ההתמודדות עמן, כאשר השעה צריכה לכך, מחייבת סטייה מן המתוקן והמקובל; אכן, זה לא נחמד ונעים: לא בדרך המלך נלך".
(כב' השופט נ' סולברג נותר בדעת מיעוט ביחס לסוגיה המשפטית שהתבררה; הערת בית המשפט ביחס להשלכות התפשטות נגיף הקורונה יפה לענייננו).
אשר לטענה כי דיון בדרך של היוועדות חזותית יתקיים רק כשמדובר בישיבת קדם משפט – הרי שלטענה זו אין בסיס. למעשה, המקרים הנפוצים בהם מורה בית המשפט על קיום דיון בדרך של היוועדות חזותית מתייחסים לדיונים בהם שומע בית המשפט עדות וחקירה שכנגד (ראו לדוגמה עניין לנוקס, שדן בשמיעת עד במסגרת ישיבת הוכחות).

נסיבות חריגות – התפשטות של נגיף, שמונעת מעד להתייצב ולהיחקר על תצהירו, בהיותו נמנה על קבוצת סיכון – משמיעות כי לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על שמיעת העד בדרך של היוועדות חזותית, כשהוא בביתו – מוגן מפני הסיכון הטמון ביציאה מהבית – וזאת אף שלא "לפי בקשת בעל דין", ולמעשה – גם אם שני בעלי הדין מתנגדים. מסקנה כאמור מתחייבת, במיוחד כשאין לדעת מתי תסתיים המניעה של המבקש מלצאת את ביתו.

מסקנה כאמור מתיישבת גם עם רוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-1918, שצפויות להיכנס לתוקף בעתיד הקרוב, ועקרונות היסוד שבתקנות, בין היתר, עם ההוראה בדבר סמכותו של בית המשפט ליתן החלטות באופן יזום לצורך קידומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן (תקנה 3(א)) – הליך שמוכרע "בתוך זמן סביר" (תקנה 3(ב)). אזכיר בהקשר זה כי "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו [...] וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית" (תקנה 3(ב)).

אשר לטענה כי שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית צריכה להיעשות במשרדו של עורך הדין, הרי שבהינתן הנסיבות, והמניעות של המבקש מלצאת מביתו, נקבע כי עדותו תישמע כשהוא בביתו. התאמה כאמור מתחייבת. היא אינה פוגעת במבקשים, ואשר למשיבה 1 – יינקטו בדיון האמצעים הנדרשים כדי להבטיח כי שמיעה של העדות בביתו של המבקש לא תנוצל לרעה. בית המשפט יזהיר את העד בפתח העדות ויערוך בירור מתאים באשר להימצאות גורמים אחרים בסביבתו של המבקש, תוך כדי מסירת העדות. אשר לסוגיית המהימנות: לבית המשפט יכולת לקבוע ממצאי מהימנות גם על ידי שמיעת עד שאינו נוכח באולם. אם יימצא קושי במישור זה, יינתן מענה מתאים.

חקירת המבקש תישמע בדרך של היוועדות חזותית. בית המשפט החל בהיערכות לשמיעת העדות במתכונת כאמור. במקביל, נדרשת גם היערכות של המבקש. ללא היערכות של המבקש – לא ניתן יהיה לשמוע את המבקש. עד כה הוערמו קשיים מצב המבקשים. עולה כי לא ניתנה הסכמה להתייצב לדיון עם מחשב נייד. לסוגיה זו נתן בית המשפט מענה. באולם הדיונים תותקן מערכת מתאימה. הדרישות מהמבקש נמסרו לב"כ המבקשים. באי כוחו מסרו כי למבקש אין כתובת דוא"ל פרטית ואין בביתו מחשב. תשובות אלו אינן מניחות את הדעת (תצהיר לא נמסר, והן אינן משכנעות). מכל מקום, משניתנה החלטה בדבר קיום ישיבה בדרך של היוועדות חזותית, על המבקש – בסיוע של באי כוחו – לפעול בשקידה ראויה ובמסירות – לרבות כלפי בית המשפט – ולהבטיח כי הדרישות הטכניות יקוימו ככתבן, ושלא תסוכל החלטת בית המשפט על-יסוד טעמים טכניים. הימנעות מלעמוד בדרישות – שהן דרישות בסיסיות – עשויה להיזקף לחובת המבקשים.
אלו הן הדרישות בהן נדרש המבקש לעמוד:
יש לשלוח כתובת דוא"ל שתשמש את המבקש. לכתובת זה יישלח זימון לישיבה.
בביתו של המבקש יימצא מחשב, עם רמקולים, מצלמה, מיקרופון ותקשורת אינטרנט.
בדעת נאמן המחשוב בבית המשפט לערוך בדיקה מקדימה. יש לשלוח אפוא את הפרטים ולהיערך בהתאם – ללא דיחוי, עוד היום.
ב"כ המבקשים מתבקשים אפוא להיערך בהתאם. יש להבטיח כי לפני המבקש יימצא תצהירו, על נספחיו, וכל יתר כתבי הטענות והראיות שהוגשו בהליך (יש למספר את העמודים בסדר רץ, ולהביא לדיון קובץ נוסף, הנושא את אותו מספור).
סוגיית דחיית הדיון נדונה והוכרעה על ידי זה מכבר. איני רואה מקום לשוב ולהידרש לכך.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.