הדפסה

בית משפט השלום בבת ים ה"פ 20691-03-20

מספר בקשה:2

לפני כבוד השופטת אפרת אור-אליאס, סגנית נשיא

מבקשת

החברה לפיתוח התאטרון, אמנות מוסיקה ומחול חולון בע"מ

נגד

משיבה

אחלמה שירותי מזון בע"מ

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה.
לאחר עיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ויש מקום ליתן הוראות ביחס לאופן ניהול ההליך.

המרצת הפתיחה ותביעת הפינוי

המבקשת היא גוף ציבורי, הבעלים של מתחם ברח' גולדה מאיר 6 בחולון (להלן "הנכס"), בו ממוקם המדיטק חולון. בנכס, בין היתר, מצויה מסעדה (להלן "המסעדה").

המשיבה היא שוכרת ומפעילה של המסעדה, מאז שנת 2005. השכרת המסעדה למשיבה היא מכוח זכיות של המשיבה במכרזים שפורסמו על ידי המבקשת.

על פי החוזה האחרון שנחתם בין הצדדים תקופת השימוש במסעדה וההפעלה היא עד ליום 28.2.20 והוסף בחוזה כי "החברה (המבקשת-א.א.א) תיתן למפעיל (המשיבה-א.א.א) בסוף תקופת ההפעלה, תקופה קצרה נוספת של עד ולא יותר מ-90 ימים, להתארגנות בקשר עם סיום הפעלת המסעדה ופינויה [במידה ולא יזכה במכרז שיפורסם בעוד כ-5 שנים]".

אציין כבר עתה, אם כי לא על פי סדר הדברים, כי התוספת האמורה היא המחלוקת בתובענה שבפניי.

ביום 30.5.19 פרצה בנכס שריפה (הצדדים חלוקים ביחס למקור השריפה והאחראים לפריצתה), אשר הסבה למסעדה נזקים רבים ובכלל זה נזק למערכות החשמל. ממועד זה, חדלה המסעדה מלפעול בנכס.

ביום 9.3.20 הגישה המשיבה, לבית המשפט השלום בראשון לציון, המרצת פתיחה זו כנגד המבקשת, בה עתרה לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו החזקה במסעדה תיוותר בידיה עד לקיום מכרז להפעלת המסעדה על ידי המבקשת וקבלת תוצאותיו. עוד ביקשה המשיבה בהמרצת הפתיחה כי יוצהר שהיא זכאית להותיר את ציוד המסעדה במסעדה עד לתוצאות המכרז.

המשיבה הצהירה כי ככל שלא תזכה במכרז שיפורסם, היא תפנה את המסעדה בתוך 60 ימים ממועד פרסום התוצאות.

כן ביקשה המשיבה כי ינתן סעד לפיו יוצהר שעד לפרסום תוצאות המכרז ומועד השכירות החדש, תהיה פטורה מתשלום דמי שכירות.

ביום 29.3.20 הגישה המבקשת את הבקשה לסילוק על הסף בה ניתנת החלטה זו (לעיל ולהלן "הבקשה").

בבקשה עתרה המבקשת לקבלת אורכה להגשת התשובה להמרצת הפתיחה בתוך 30 ימים ממועד ההכרעה בבקשה.

במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי יש לסלק על הסף את המרצת הפתיחה מחמת חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית ומשזו לא תואמת את תקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ביום 5.4.20 התקבלה טענת חוסר הסמכות המקומית והתובענה הועברה לבתי המשפט השלום במחוז תל אביב. בהחלטה נקבע כי בית המשפט הנעבר יכריע ביתר הטענות המפורטות בבקשה.

ביום 23.4.20, לאחר שהתובענה הועברה לדיון בפניי, קבעתי כי בשלב זה לא תוגש תשובה להמרצת הפתיחה.

בין לבין, ביום 27.3.20, הגישה המבקשת, כנגד המשיבה, תביעה לפינוי הנכס. התביעה הוגשה בבית המשפט השלום בתל אביב (תא"ח 50653-03-20). בתובענה זו הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, ביום 14.6.20, שלפיו המשיבה תפנה את המסעדה ותמסור בה את החזקה למבקשת עד ליום 31.12.20 בשעה 13:00. עוד הסכימו הצדדים כי כל צד שומר על מלוא טענותיו וזכויותיו על פי כל דין (להלן "תביעת הפינוי" ו-פסק הדין", בהתאמה).

לאחר פסק הדין, במסגרת אחת מתגובות המשיבה לבקשה, שהוגשה ביום 21.6.20, ציינה כי עתה הנושא היחיד שנותר לדון בו הוא "חובת המשיבה, אשר הינה רשות ציבורית, לקיים מכרז להמשך הפעלת המושכר, בהתאם להסכם בין הצדדים".

הבקשה שלפני

בבקשה שלפני, עתרה המבקשת לסילוק המרצת הפתיחה על הסף ממספר טעמים.

ראשית, טענה המבקשת, נעדר בית המשפט סמכות מקומית לדון בתובענה. כאמור, נושא זה הוכרע על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון.

שנית, טענה המבקשת, יש להורות על סילוק המרצת הפתיחה בהעדר סמכות עניינית.

שלישית, כך לטענת המבקשת, יש לסלק את המרצת הפתיחה על הסף מאחר שהמרצת הפתיחה הוגשה שלא על פי תקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, תוך אחיזת עיני בית המשפט, הסתרת מסמכים מהותיים ובהיעדר תצהיר ערוך כדין. לטענת המבקשת המרצת הפתיחה היא רק כלי שנועד להוות תחליף לכתב ההגנה בתביעת הפינוי.

לטענת המבקשת, במקום להגיש את ההליך דנן, היה על המשיבה להתגונן בתביעת הפינוי.

באשר להיעדר תצהיר ערוך כדין טענה המבקשת כי התצהיר אושר טלפונית, אולם ציינה ביחס לכך "ניחא-בנסיבות מגיפת הקורונה", כי אין בו את ההצהרה של המצהיר כנדרש לפי סעיף 10 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וכי הוא שונה מהמרצת הפתיחה, באופן שבו בתצהיר מצוין כי המבקשת אחראית לפרוץ השריפה ובהמרצה לא ונשמטו מספר מלים הנוגעות לעלויות הכספיות שהמשיבה השקיעה בנכס לאחר השריפה לצורך שיקומו.

עוד טענה המבקשת, כי מדובר בבירור עובדתי סבוך, אשר ידרוש חקירת עדים רבים, ובכלל זה שמאים ומומחים אחרים, ומשכך מדובר במחלוקת רחבת היקף ומורכבת, שאין ראוי להכריע בה בהליך מהיר כמו המרצת פתיחה. לטענת המבקשת, אין ביכולתה לפרסם מכרז להפעלת המסעדה במצבה הנוכחי ולטענתה, לצורך הוכחת טענה זו, יהא צורך להביא בפני בית המשפט ראיות של מומחים ושמאים ועוד.

תשובת המשיבה
כאמור, המשיבה טוענת כי נוכח פסק הדין בתביעת הפינוי, כל שנותר לדון הוא בשאלה, האם על המבקשת חובה לקיים מכרז להמשך הפעלת המושכר בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים.

המשיבה שבה וציינה, כי על פי הסכם השכירות, חלה על המבקשת חובה לפרסם מכרז סמוך למועד סיום תקופת השכירות על פי המכרז האחרון.

עוד ציינה המשיבה בתשובתה לבקשת הסילוק, כי המבקשת מנסה – הלכה למעשה – להביא לפינויה, אף לפני מועד הפינוי שנקבע בפסק הדין. זאת, שעה שאין כל הגיון כלכלי בפינוי המשיבה מהנכס לפני פרסום המכרז, תוך שהמשיבה תידרש להוצאות גבוהות במיוחד של פינוי כל הציוד מהנכס והחסנתו, שעה שייתכן והיא תזכה במכרז ותידרש להחזיר את הציוד למקומו.

דיון והכרעה

לאחר בחנתי את טענות הצדדים באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, ויש ליתן הוראות באשר לאופן ניהול ההליך.

השאלה הראשונה שיש לדון בה היא סוגיית הסמכות העניינית. המבקשת לא פירטה את נימוקיה מדוע בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בהמרצת הפתיחה. עם זאת, בחינת טענותיה ואופי ההליך מלמדים, כי מדובר בטענת סמכות עניינית הקשורה לדיון בכפיית עריכת מכרז על רשות ציבורית, כאשר סוגיות בתחום דיני המכרזים נדונות, על פי הדין, בבית המשפט לעניינים מנהליים.

בענייננו, אין מחלוקת, והמבקשת מציינת זאת מפורשות בטיעוניה, כי היא חייבת לפרסם מכרז היה ותרצה להשכיר את הנכס, שכן היא תאגיד עירוני הכפוף לחובות של רשויות ציבור בכלל ודיני המכרזים בפרט.

עם זאת, השאלה אותה מבקשת המשיבה להעמיד לדיון בהמרצת הפתיחה היא שאלה חוזית: האם, מכוח ההסכם שנחתם בין הצדדים, קיימת חובה חוזית על המבקשת, לפרסם מכרז להמשך הפעלת מסעדה בנכס, בחלוף תקופת השכירות המוזכרת בהסכם שבין הצדדים, שנחתם מכוח זכיית המשיבה במכרז שפרסמה המבקשת. הא ותו לו.

לעניין זה יש לציין, כי בצד חובות מהדין המנהלי החלות על המבקשת, יש תחולה "מקבילה" של חובות וזכויות מהמשפט הפרטי, ובפרט חובות אותם נטלה על עצמה המבקשת בהסכם השכירות, כפי שטוענת המשיבה. אם כן, העובדה שחוזה השכירות נעשה על ידי רשות ציבורית, אין בה כדי לשלול את האופי האזרחי של הסכסוך מושא המרצת הפתיחה [בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד מא(2) 449 (1987); עע"מ 7832/08 כפר הנוער דרך תקווה נ' משרד הרווחה (19.10.2009)].

הדבר נכון אף שקדם לחוזה השכירות נערך מכרז, עליו חל המשפט המנהלי, שכן ההשקפה הרווחת היא, כי הוראות המכרז "נבלעות" בהסכם (במקרה זה חוזה השכירות) עם חתימתו [עע"מ 3309/01 קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (6.1.2013], ודיון בביצוע החוזה והפרתו הנטענת יתקיים בבית המשפט האזרחי [עניין קוטלרסקי, לעיל].

אם כן, מדובר בסכסוך אזרחי, של פרשנות הוראה בחוזה. המסקנה לא תשתנה, אף אם לצד החובה החוזית הנטענת על ידי המשיבה לפרסום המכרז, קיימת חובה מנהלית לעשות כן, שכן דומיננטיות טענות המשיבה הן במישור המשפט הפרטי [רע"א 3062/16 קליימן נ' מועצה אזורית דרום השרון (21.4.2016)].

באשר לטענת המבקשת כי המרצת הפתיחה הוגשה תוך אחיזת עיניים, הסתרת מסמכים מהותיים ובהעדר תצהיר ערוך כדין, הרי שאני סבורה כי דין הטענה להידחות. המרצת הפתיחה מפורטת לפרטי פרטים וצורפו לה מסמכים לא מעטים התומכים, לגישת המשיבה, בטענותיה. אינני סבורה, לאחר שעיינתי בכלל החומר שבפניי, לרבות הנוגע לתביעת הפינוי, כי יש מקום לטענת "אחיזת העיניים" ולטענת "הסתרת המסמכים המהותיים".

באשר לתצהיר, אינני סבורה כי שוני מסוים בין הטענות בהמרצת הפתיחה לתצהיר התומך מצדיק סילוקה על הסף. המבקשת רשאית להעלות טענות לגוף העניין ביחס לכך במסגרת ניהול ההליך.

בנוסף, צודקת המבקשת כי חסר המשפט המסיים את התצהיר בו המצהיר מצהיר שתוכן תצהירו אמת ואלו שמו וחתימתו, אולם מעיון בהמרצת הפתיחה עולה כי נשמט ממנה העמוד האחרון של התצהיר. לא ברור מדוע המבקשת לא מצאה לנכון להפנות את תשומת לב המשיבה לנושא זה ולבקש ממנה לשלוח אליה את העמוד האחרון, כמו גם להגישו לבית המשפט, וחלף זאת מצאה לנכון לעתור לסילוק המרצת הפתיחה על הסף מחמת טעם זה. מכל מקום, אינני סבורה כי בשל כך יש מקום להצדיק סילוק המרצת הפתיחה על הסף שהוא כידוע סעד קיצוני.

אני מורה למשיבה להגיש תצהיר מלא לתיק בית המשפט לא יאוחר מיום 24.9.20.

באשר לטענת המבקשת, כי הליך זה אינו הולם את אופי הסכסוך, הרי שבשים לב לטענות שנותרו לדיון, לאחר ההסכם בתביעת הפינוי, דומה כי יש מקום לטענה זו, אולם באופן חלקי.

כפי שעולה מהאמור לעיל, השאלה הנדונה במסגרת ההליך בפניי היא ממוקדת -האם על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים חלה על המבקשת החובה לפרסם מכרז להפעלת המסעדה. במסגרת הדיון בשאלה זו יהא מקום לבחון, ראש וראשון, מהי הפרשנות הנכונה של ההסכם, באופן כללי (להלן "השאלה הראשונה"), וככל שהמסקנה תהא כי על פי הוראות ההסכם שבין הצדדים על המבקשת החובה לפרסם מכרז, יהא צורך לבחון האם במצב הדברים הנוכחי, נוכח מצב המסעדה, יש מקום לחייב אותה לעשות כן עתה (להלן "השאלה השניה").

כאן אציין כי הצדדים, בבקשות, בתגובות ובתשובות שהוגשו לבית המשפט התייחסו, בפרוטרוט, להשלכות השריפה שארעה בנכס, להשקעות שנאלצו להשקיע בנכס, כל אחד לפי גרסתו, ולעובדות נוספות שאירעו לאחר פרוץ השריפה, שלאחריה, כאמור, לא שבה המסעדה לפעול.

באשר לשאלה הראשונה, הרי שמדובר בשאלה מוגבלת ומתוחמת, חלקה משפטית, חלקה עובדתית, אשר ניתן לבררה במהירות יחסית ותוך העדת עדים לא רבים. לצורך בירור זה אין כל צורך להכריע בשאלה מי אחראי לפרוץ השריפה; מהו גובה הנזק שנגרם למסעדה, מהו מצבה היום והאם במצבה ניתן לערוך מכרז.

בהינתן שכך, אין מדובר בסכסוך עם מחלוקת עובדתית רחבה. על כן, מתאימה השאלה הראשונה להידון במסגרת המרצת הפתיחה.

בהנחה שהשאלה הראשונה תוכרע בחיוב, יהא צורך לדון בשאלה האם בנסיבות הנוכחיות, קרי מצב המסעדה כיום, יש לחייב את המבקשת בעריכת מכרז. הדיון בשאלה זו מורכב יותר עובדתית, יכול שיחייב שמיעת עדים רבים יותר ובהם מומחים ושמאים, ומשכאן שאלה זו אינה מתאימה לידון בהמרצת פתיחה.

מאחר שעל פי הסכמת הצדדים על המשיבה לפנות את הנכס עד ליום 31.12.20 ומאחר שיכול שלאחר דיון מהיר בשאלה הראשונה בלבד, יפסק כי יש מקום לדחות את טענת המשיבה ויקבע שהמבקשת אינה חבה בעריכת מכרז לפי הוראות ההסכם שבין הצדדים, ומאחר שמועד הפינוי קרוב יחסית, סבורתני כי יש מקום להורות על פיצול הדיון באופן שבו תידון ראשית השאלה הראשונה בלבד, במסגרת הליך של המרצת פתיחה. ככל שהשאלה תוכרע בחיוב, תעבור התובענה לידון בפסים רגילים ותידון השאלה השניה.

נוכח המפורט אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף ומורה על פיצול הדיון באופן שבו, בשלב ראשון ובמסגרת הליך של המרצת פתיחה, תידון השאלה הראשונה בלבד.

בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

המבקשת תגיש כתב תשובה להמרצת הפתיחה, ביחס לשאלה הראשונה בלבד, עד יום 18.10.2020.

ככל שברצון המשיבה להגיש תצהירי נוספים תעשה כן עד ליום 25.10.20. המבקשת רשאית להגיש תצהירים נוספים עד ליום 15.11.20.

לתצהירים יצרפו הצדדים את כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

במידה ומי מהצדדים מעוניין לזמן לעדות עד שאינו בשליטתו ואינו מוכן ליתן תצהיר עדות ראשית, יש לציין את פרטיו עם ההודעה על הגשת התצהירים ובמסגרת זו, לציין מה המאמצים שנעשו לצורך קבלת תצהיר וכן תמצית עדות.

לתצהירים יצרפו הצדדים רשימה ובה שמות כל המצהירים.

צד שלא יגיש תצהיריו במועד, ייחשב כמי שויתר על הגשת ראיות.

לכל היותר עד יום הגשת התצהירים והמוצגים – יועבר עותק מהם לצדדים האחרים.

ההוכחות יתקיימו ביום 19.11.20 משעה 09:00 ועד שמיעת כל העדים.

סיכומים בעל פה ישמעו ביום 22.11.20 משעה 13:00 ועד שעה 15:00 כאשר לכל צד תוקצב שעה.

לאחר שיוגשו הראיות, יהא על הצדדים להודיע מהם משכי הזמן המשוערים לחקירת המצהירים ויבחן האם יש מקום ליתן הוראות נוספות ביחס למועד ההוכחות.

יצוין כי בקביעת המועדים בהחלטה זו, נתתי דעתי למועד הפינוי לפי פסק הדין בתביעת הפינוי.

תזכורות פנימיות בימים 25.9.20 ו-19.10.20.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, 20 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.