הדפסה

בית משפט השלום בבית שמש תא"מ 63816-03-19

בפני
כבוד ה רשם בכיר בנימין בן סימון

תובעת

הושיעני - מיני פרייס בע"מ

נגד

נתבעת
שפע ברכת השם בע"מ

החלטה

  1. ביום 2 לדצמבר 2019 התקיימה ישיבה מקדמית במעמד הצדדים: הושיעני - מיני פרייס בע"מ (להלן: "התובעת") ושפע ברכת השם בע"מ (להלן: "הנתבעת").
  2. לטענת התובעת, היא לא קיבלה לידיה את כתב ההגנה ועל כן מבקשת היא לדחות את הדיון ולחייב בהוצאות את הצד שכנגד. בתום הדיון הוחלט , כי הנתבעת תמציא את אישור המסירה לידי בית משפט תוך 5 ימים ככל שזה קיים, ואז תינתן החלטה באשר להוצאות.
  3. ואולם, לאחר החלטת ביהמ"ש ביום 2.12.19 הודיעה הנתבעת , כי לא עלה בידה לאתר את אישור המסירה של כתב ההגנה לתובעת, ויתכן כי בשל טעות משרדית כתב ההגנה לא הומצא.
  4. בנוסף לזאת, ציינה הנתבעת כי טענת התובעת באשר לאי המצאת כתב ההגנה נגועה בחוסר תום לב. זאת מאחר שהתובעת ידעה על המצאת כתב ההגנה לביהמ"ש וצפתה בו באתר נט המשפט. כן טענה הנתבעת, כי במהלך הדיון בתגובה לבקשת הנתבעת להגיש חשבוניות טען ב"כ התובעת להרחבת חזית.
  5. הנתבעת ביקשה להסתמך על האמור ב פסק דין ניסים לוי נ' רמי גולדשטיין , בגדרו קבע בית המשפט כי כאשר הוכח שבעל הדין ידע על החלטה של בית משפט , הוא אינו יכול להסתתר מאחורי טענת היעדר המצאה.
  6. מנגד טענה התובעת, כי לא הורידה מנט המשפט את כתב ההגנה כך שלא צפתה בו. עם זאת. גם אם צפתה בכתב ההגנה , אין בכך כדי להמעיט מחובת הנתבעת לבצע המצאה כנדרש . משכך, על בית המשפט לקבוע הוצאות בגין אי המצאת כתב הגנה.
  7. לאחר העיון סבורני שדין הבקשה להוצאות להידחות. להלן אנמק;
  8. תקנה 475א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (מצווה בדבר חובתם של הצדדים להמציא כדין את כתבי הטענות אחד למשנהו. המצאת כתבי טענות הינה פעולה שבמסגרתה נמסרים מסמכי היסוד, ובהמשך מסמכים אחרים, של ההליך האזרחי לבעלי הדין השונים. פעולת ההמצאה של כתבי הטענות מאפשרת אפוא לכל צד במחלוקת להיחשף ולהבין את הגרסה שמעלה בעל הדין האחר.
  9. בהלכה הפסוקה, בעניין בש"א 8839/18 עמית כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נאמר כדלקמן:

"ולגופו של עניין. אכן, כטענת המערער, צפייה יזומה של בעל דין בהחלטת בית המשפט באמצעות מערכת "נט המשפט" אינה מהווה בדרך כלל המצאה כדין, ומכאן שאין בה כדי להתחיל את מניין הימים העומדים לרשותו להגיש הליך ערעורי על אותה החלטה (ראו גם: ע"א 1948/15 JSC VTB BANK נ' ד"ר יבגני מרגוליס, [פורסם בנבו] פסקה 11 (6.3.2017); רע"א 4947/18 טויב נ' הירשפלד, [פורסם בנבו] פסקה 3 (23.7.2018)). על מנת שצפייה כאמור תיחשב להמצאה כדין, יש לעמוד בדרישות תקנה 497ג לתקנות."
10. ואולם כבוד השופט ד' מינץ סייג את ההלכה באומרו כדלקמן:
" בשולי הדברים אעיר כי טענות של בעלי דין לעניין המצאת החלטת בית משפט, שעה שאין חולק כי הם צפו באותה ההחלטה, מעוררות חוסר נוחות והן עשויות להצדיק בנסיבות מסוימות העדפה של מועד הידיעה של בעל הדין על אודות קיומה של ההחלטה, על פני מועד המצאתה (ראו למשל: בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס, [פורסם בנבו] פסקה 7 (13.11.2007)). לא מן הנמנע שמקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים."

11. בנסיבות המקרה, אני סבור, כי ניתן לקבוע, שבא כוח התובעת נחשף לכתב ההגנה לפני הדיון שנערך בפני ו בכל מקרה, יכול היה בקלות לקבל את כתב ההגנה לידיו מידי הנתבעת, לו רק רצה בכך. להלן נימוקי להערכה זאת; ראשית, מהתרשמותי הבלתי אמצעית במהלך הדיון קיבלתי את הרושם שב"כ התובעת מכיר היטב את עמדת הצד שכנגד; שנית, ב"כ התובעת לא מכחיש כי ניהל טרם הדיון ביום 23.6.19 התקשרות עם ב"כ הנתבעת אך לטענתו מדובר בהסכמה חברית למתן ארכה להגשת תצהיר, שממנה לא צריך להסיק שהוא אמור "לשמש מזכיר של ב"כ הנתבעת לעניין המצאת כתב הגנה". אינני מקבל טענה זו. באם ידע שהוגש כתב הגנה וניהל התקשרות עם הצד השני, כי אז צריך היה לבקש ממנו כי ישלח את כתב ההגנה ולא להחשות, וזאת מטעמים של תום לב וכללי התנהגות תקינים בין עורכי הדין.

12. בנוסף, יצוין כי במסגרת הישיבה המקדמית הוריתי לנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ וזאת בגין אי צירוף ראיות במסגרת הזמן הקבוע בתקנות. בנסיבות הבקשה דנן אעיר, כי גם אם הייתי סבור שיש לפסוק הוצאות, הרי שאין להוסיף הוצאות על ההוצאות שנקבעו.

13. לסיכום - דין הבקשה להידחות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ז' טבת תש"פ, 04 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.