הדפסה

בית משפט השלום בבית שמש תא"ח 50444-05-20

בפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא שמואל הרבסט

תובעים

  1. אהרן סלומון
  2. חנה אסתר סלומון

נגד

נתבע

נפתלי הרץ ברלנד

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 3.8.20 בהעדר הגנה.
כתב התביעה הוגש בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ועל פיו ביקש התובע להורות על פינוי הנתבע מדירת התובע אותה שכר, לאחר שלא שילם את דמי השכירות עליהם הוסכם בהסכם השכירות.
ביום 29.6.20 הגיש הנתבע אורכה להגשת כתב הגנה ובה ציין כי בין הצדדים מתקיימים הליכי בוררות בבית דין. על אף התנגדות התובע לבקשת הארכה, נעתרתי לבקשת הנתבע וניתנה אורכה להגשת כתב הגנה עד יום 2.8.20, תוך שההחלטה התריעה בפני הנתבע כי "לא יוגש כתב הגנה עד למועד זה- אראה בכך ויתור על הגשתו ופסק הדין יינתן בהתאם ".
ביום 3.8.20, לאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כאמור. פסק הדין הורה על פינוי המושכר עד יום 6.9.20 וכן כי הנתבע ישלם את שכר הדירה עד למועד הפינוי בפועל. עוד הותר לתובע לפצל את סעדיו ונזקיו בהליך נפרד ונפסקו הוצאות על הנתבע בסך של 1,000 ₪.
בבקשה לביטול פסק הדין טוען הנתבע כי ימים ספורים עובר למתן פסק הדין, לאחר שבין הצדדים התנהל הליך בוררות, פנה ב"כ הנתבע לב"כ התובע והשניים שוחחו על מנת להגיע להבנות ולסיים את הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט.
ב"כ התובע התחייב כי לא יגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה במשך 48 שעות ועוד סוכם כי ב"כ הנתבע ישלח לב"כ התובע דואר אלקטרוני עם הסכמות הצדדים להשהות את ההליך המש פטי. למחרת, ב"כ התובע מסר כי הוא ל א פנוי וחזר בו מההסכמות. בעוד ב"כ הנתבע משלים הודעת עדכון מטעם הנתבע על התנהלות התובע, הובהר לו כי בית המשפט כבר נתן פסק דין.
ב"כ הנתבע הדגיש כי העיכוב בהודעת העדכון לא נבעה בשל מחדלים של הנתבע, אלא בשל הסתמכות על התחייבות התובע אשר נקט בחוסר תום לב חמור.
הנתבע הוסיף וטען טענות בדבר עיכוב הליכים בשל תניית בוררות, שכן הצדדים כבר היו בבוררות לפני בית דין צדק וכבר קיבלו פסק דין, אולם משהתובע לא היה מרוצה ממנו הוא דרש להמשיך בהליך בבית המשפט.
הנתבע הוסיף וטען טענות ביחס לליקויים שהיו קיימים בדירה, הפרות שהפר התובע וחילוקי דעות מהותיים ביחס לשכירות. לבסוף הודיע הנתבע כי בשל "תת התנאים" שבהם הדירה הייתה מצויה, החליט לפנות את הדירה, מבלי לוותר על נזקיו בעקבות הפרת ההסכם. עם זאת, הסביר הנתבע, כי הוא עומד על ביטול פסק הדין, שכן הוא " מכתים את שמו על לא עוול בכפו" (ס' 55 לבקשה מיום 5.8.20).

התובע טען כי יש להורות על דחיית הבקשה על הסף שכן הנתבע הודיע שבכוונתו לפנות את הדירה עוד טרם המועד שנקבע לפינוי בפסק הדין ו תוך כדי הגשת בקשת הנתבע לביטול פסק דין, ביטל הנתבע את השיק לתשלום דמי השכירות לחודש אוגוסט ובכך חזר להפר הפרה יסודית את הסכם השכירות.
לשיטת התובע הבקשה לביטול פסק דין אינה משרתת את הצדדים להליך, מבזבזת זמן שיפוטי יקר ופוגעת בצדדים לרבות בנתבע, באופן אנוש ומיותר.
אשר לסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, חלק ב"כ התובע על הנסיבות שתיאר ב"כ הנתבע וטען כי הסכים לנקוט בגישה של לפני ולפנים משורת הדין במידה ויקבל את כל מבוקשו טרם חלוף המועד, ויסכים להגיש בקשה לקבלת פסק דין בהסכמה. לאחר שקיבל את ההסכם ששלח לו ב"כ הנתבע, ראה כי הוא לא מ שקף את התנאים שעליהם הסכים, ובמקביל התקשר אליו ב"כ הנתבע ובישר אודות פסק הדין שניתן. מכל מקום, הוסיף ב"כ התובע, הוא לא הגיש לבית המשפט בקשה למתן פסק דין.
אשר לעיכוב ההליכים, נטען כי בקשה לעיכוב הליכים לא הוגשה במועד. הנתבע ביקש בקשות לאורכות להגשת כתב הגנה בלבד ולא לעיכוב הליכים, וכן למעשה, לא התקיימה בוררות ולא ניתן פסק דין. התובע הסכים לבקשת רב הקהילה להגיע להסכמות עם הנתבע, אך רק בתנאי שהנתבע מתכוון להישאר בדירה ו לאחר שהנתבע עזב את הדירה, הרי שאף לדבריו אין פסק בוררות.

ביום 23.8.20 הודיע הנתבע, כי פינה את המושכר.
נוכח הודעה זו התבקש הנתבע להבהיר את בקשתו לביטול פסק הדין.
הנתבע הבהיר כי על אף שמדובר בהליך פינוי, אין להותיר את הסעד הכספי שניתן בפסק הדין לחיוב כספי בגין תשלום דמי השכירות עד למועד הפינוי בפועל, ללא הכרעה בטענות ההגנה. עוד הוסיף הנתבע, כי פסק הדין הורה על סעד כספי שלא התבקש בכתב התביעה וממילא הליך לפינוי מושכר לא יכלול סעד שכזה, כאמור.

דיון והכרעה
כידוע, בבקשה לביטול פסק דין יש לעמוד מחד על הסיבה למחדלו של מבקש הביטול, ומאידך על הסיכויים, שאם תבוטל ההחלטה ויוגש כתב הגנה, ההגנה תתקבל. למבחן סיכויי ההגנה, ניתן בפסיקה משקל יתר.

יפה לעניין זה פסיקת כב' השופט נ' סולברג ב רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (פורסם בנבו, 2016, פסקה 16 לפסק הדין):

כידוע ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה מבוסס על שני שיקולים: מן העבר האחד סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, ומן העבר השני סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. ככל שאחד השיקולים הללו מצביע באופן מובהק יותר על כך שיש לבטל את פסק הדין, יפחת המשקל שיש להעניק לשיקול השני; ועם זאת, ברגיל מקובל כי השיקול בדבר סיכויי ההצלחה הוא השיקול העיקרי...".

אחת הסיבות לכך שהפסיקה מקנה משקל רב יותר לשיקול השני-סיכויי ההצלחה, היא על מנת שלא ינוהלו הליכי סרק, ולאחר שהצד מבקש הביטול יגיש את כתב הגנתו, יתנהל הליך שממילא מעטים הסיכויים שיצלח.

הגיון זה מנחה, במקרה המיוחד שלפניי, לבל יווצר מצב שבו פסק הדין יבוטל, הנתבע יגיש את כתב הגנתו, אך נוכח הנסיבות המיוחדות, לפסק הדין שיינתן, לאחר שינוהלו הליכי משפט, לא תהא כל משמעות אופרטיבית, שהרי המושכר, כאמור, פונה.

מאחר שהנתבע פינה זה מכבר את הדירה, הרי שביטול פסק הדין והאפשרות שיינתן פסק דין שונה אשר אינו כולל את סעד הפינוי, אינם בעלי משמעות כלשהי. התוצאה תהא פסק דין תיאורטי, לאחר שהצדדים ניהלו הליכי משפט, על כל הכרוך בכך.

בהינתן מצב מיוחד זה, לסיבת המחדל בגינה לא הוגש כתב הגנה במועד משקל מופחת, אך עם זאת אציין כי קיום הליכי המו"מ בין הצדדים לא הובא לידיעת בית המשפט בעת מתן פסק הדין, על אף שהיה על הנתבע להודיע לבית המשפט על קיומם, במיוחד לאחר שבהחלטה האחרונה אשר נתנה לו ארכה להגשת כתב הגנה, הוזהר כי עשוי להינתן פסק דין בעניינו.

משכך, בכל הנוגע לסעד הפינוי שנקבע בפסק הדין, הרי שהבקשה נדחית, ופסק הדין שניתן בהעדר, נותר על כנו.

שונים הם פני הדברים ביחס לסעד הנוסף של תשלום דמי השכירות שניתן בפסק הדין.

עיון חוזר בכתב התביעה מעלה שהסעד היחיד שהתבקש בו הוא לפינוי הדירה, בהתאם לתקנה 215ז(ב) בפרק טז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר על פיה תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה. למרבה הצער, פסיקת רכיב זה בפסק הדין הוספה באקראי ונעשתה בשגגה עליה אני מצר , ומשכך אני מורה על ביטול רכיב זה של תשלום דמי השכירות בפסק הדין.

ביחס לפיצול סעדים, לגביו ביקש התובע בכתב התביעה לשמור על זכותו, הרי שלפי תקנה 215ז(ב), התובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.
טענות הנתבע הנוספות באשר להליך בוררות, אשר לגביו הגיש בקשה לעיכוב הליכים רק לאחר מתן פסק הדין, וטענות באשר לליקויים במושכר יוכלו להתברר בהליכים שיתקיימו בין הצדדים, ככל שיהיו, אך אין בהן כדי לשנות את התוצאה, לאחר שניתן פסק הדין בהעדר הגנה.
סיכומו של דבר, נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית ופסק הדין נותר על כנו, למעט רכיב תשלום שכר הדירה, המבוטל בזאת, מהטעמים המפורטים לעיל.

מזכירות- נא להודיע ולהעביר לעיונם של הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"א, 16 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.