הדפסה

בית משפט השלום בבית שמש ת"א 47154-10-14

בפני
כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין

תובעים

1.צביה בדר
2.משה באדר
3.ועדה מקומית לתכנון מטה יהודה

נגד

נתבעים

1.גלעד אזולאי
2.אוהד אזולאי

פסק דין

1. בפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות כולן מסכסוך שכנים, שטוב היה אלמלא התובע 2 היה גורם להסלמתו ומביא אותו לפתחו של בית המשפט. במסגרת סכסוך זה הוגשו מאות בקשות, על ידי שני הצדדים להליך, התקיימו דיונים על גבי דיונים, בסוגיות שונות שלא ניתן אלא לכנותן "זוטי דברים" ואף עורבו גורמים רבים שלא היו רלבנטיים לסכסוך ואך ורק הכבידו על בירור ההליך.

2. אוסיף ואציין כי התובע 2 פנה שוב ושוב למומחה שמונה על ידי בית המשפט, בסגנון שאינו ראוי, חרף העובדה כי הוא עצמו עורך דין. אף בעניין זה נדרשתי למתן החלטות שונות, הן במסגרת בקשות של הנתבעים, הן במסגרת בקשה של המומחה ואף במסגרת הדיונים עצמם.

3. בטרם אתייחס לסוגיות ששנויות במחלוקת ולסעדים המבוקשים אציין כי אין בכוונתי להגרר ולהידרש לכל טענות הצדדים. כך למשל טען התובע, וחזר ועמד על טענה זו גם בסיכומיו, כי יש לו זיקת הנאה בשטח הפתוח שסמוך לבית הנתבעים. כפי שגם מותב קודם בתיק הבהיר, שאלת זיקת ההנאה אינה בסמכות בית משפט זה, ואף אינה סמכות שבגררה ועל כן לא אדון בה כלל. החזרה על טענה זו, גם בסיכומים, לא היה בה אלא כדי להוסיף ולהכביד על בירור ההליך.

דיון בתביעה העיקרית:

4. במסגרת כתב התביעה וכתב התביעה המתוקן דרשו התובעים, שהינם בת ואביה פיצוי בסכום של 386,461 ₪. התובעים מתגוררים בשתי חלקות שסמוכות לחלקת הנתבעים והתובע אף טיפל בשטח הירוק שצמוד ממש לנחלת הנתבעים, לדבריו במשך 40 שנה. לטענת התובעים כאשר הנתבעים רכשו את החלקה והחלו בשיפוצים בה, נגרמו להם נזקים משמעותיים ובגינם הוגשה תביעה זו.

5. התובע טוען כי בין היתר הייתה פגיעה בעצים שהוא נטע, גידל וטיפח בשטח הירוק, פגיעה במערכת ההשקיה ופגיעה במערכת הגז, ותיקון נזקים אלו יעלה 311,461 ₪ בגין אובדן פירות כתוצאה מגדיעת עצים בשטח הירוק דורש התובע פיצוי בסך 50,000 ₪. עוד טוען התובע כי אביו ואחיו של הנתבע 2 איימו עליו והרביצו לו ועל כן הוא דורשה פיצויי בגין נזקי גוף, הפסד השתכרות ונזק לא ממוני בסכום של 25,000 ₪.

6. סמוך לאחר הגשת התביעה ניתן כנגד הנתבעים צו מניעה, אשר בחלוף כארבע שנים בוטל על ידי וזאת לאחר שהנתבעים קיבלו היתר כדין לכל העבודות שביקשו לבצע, ושהחלו בביצועם ללא היתר. יש לציין כי הליך קבלת ההיתר התעכב בין היתר בשל התנגדויות שהגיש התובע לוועדה, אך בסופו של יום כאמור הנתבעים קיבלו היתר. מכאן שאין מקום לדון בבקשה לצו מניעה קובע. כפי שציינתי דלעיל, בית המשפט גם אינו מוסמך לקבוע כי יש לתובע זיקת הנאה. מכאן שכיום התביעה לצו עשה כבר אינה רלבנטית, ונותר אך להכריע בתביעה הכספית.

7. התובע הכביר בתצהירים ובחוות דעת של מומחים מטעמו, אך רוב רובם לא היו רלבנטיים לענייננו. כך למשל חוות הדעת של המהנדס מטעם התובע, שבה נטען כי הנתבעים מתכננים לבנות יחידת דיור, ועל כן חפרו בקרקע, ולא בשל בעיה ביסודות אינה רלבנטית. הנתבעים ביצעו עבודות, עבודות אלו נעצרו כאשר לא היה היתר, וחודשו עם מתן ההיתר. השאלה היא אלו נזקים אם בכלל נגרמו בזמן העבודות.

8. התובע טען כי הנתבעים ניתקו את מערכת הגז ופגעו בה. התובע חקר ארוכות בעניין זה את אביה של הנתבעת, הנתבעים עצמם וחזר וטען כי אינו יכול להבין איך הנתבעים פגעו במערכת גז שמוליכה לבית במפלס נמוך יותר, וכיצד העלו על דעתם, בשעה שניתקו את המערכת, כי היא שלהם. כאן המקום להזכיר ולציין כי האופן שבו חקר התובע את עדי הנתבעים וסגנון החקירה היו בלתי ראויים.

9. לגופו של עניין אומר כי שמעתי את העדויות, ואכן הנתבעים במהלך העבודות ניתקו את צינור הגז שהוביל גז לבית התובעת. דא עקא שהתובעת עצמה אינה מתגוררת בבית, ואף אינה מתגוררת בישראל, ולא העידה בתיק, והדייר שהעיד העיד כי הגז נותק וחובר על ידי הנתבעים מיד לאחר שהתלונן על התקלה.

10. פגיעה בתשתיות של שכנים היא אירוע שקורה לעיתים תוך כדי שיפוץ וטוב עשו הנתבעים שמיד שמעו את תלונות הדייר, ומיד טיפלו בהן. כל טענות התובע בעניין ניתוק הגז, ונזק לצינורות הגז, אין בהן ממש והן קנטרניות.

11. התובע טען כי מרבית הנזקים נגרמו בשטח הירוק הפרטי שהוא כפי שטען, לפחות בתחילת ההליך, שטח שלו. כפי שהתברר תוך כדי ניהול ההליכים השטח אינו שטח של התובע, ורק לאחר שניהל מספר הליכים משפטיים כנגד המושב, הגיע עם המושב להסדר לפיו השטח אינו שלו ולא יהיו לו תביעות או טענות לגביו, והמושב התחייב לשמור על החלקה כשטח ציבורי ירוק ולא להעניק בה זכויות לאף אחד. פסק דין זה ניתן עוד בחודש מרץ 2002, והוא כולל התייחסות למכלול שלם של סכסוכים שהיו בין המושב לתובע.

12. כך או כך, ברור כי שטח זה אינו בבעלותו של התובע.

13. מעיון בתמונות שהגיש התובע עולה כי נגרם נזק לטפטפות שהוא התקין כדבריו, וזאת באורך של מספר מטרים בודדים. הצדדים לא חסכו בחקי רות או במילים בנוגע לטפטפות אלו. הטענה שהייתה פגיעה במחשב ההשקיה לא הוכחה, המחשב רחוק ממקום הפגיעה בטפטפות, ולא הייתה כל ראיה לפגיעה בו. טוב הייתה עושה השמאית מטעם התובע אם לא הייתה מכניסה פגיעה זו לחוות דעתה, שכן היא לא מומחית בתחום ולא ראתה במו עיניה באיזה מערכת מדובר או שאכן נפגעה. מובן כי קבלות לא הוצגו בפני. על כן על דרך האומדן אני קובעת כי נדרש החלפה של צינורות בעלות של 1,000 ₪ וזהו סכום הפיצוי שמגיע לתובע מהנתבעים בגין מה שהוא כינה "פגיעה במערכת ההשקיה".

14. בכתב התביעה טען התובע כי נגרם נזק של עשרות אלפי שקלים לעצים שהוא נטע בשטח הפתוח וכן כי איבד פירות עתידיים בשל גדיעת העצים. התובע צירף שלוש תמונות לתמיכה בטענה זו (נספח 11 לתצהיר עדות ראשית מטעמו) וכן צירף חוות דעת של שמאית מטעמו. השמאית טענה גם כי סופר על גדיעת עצים וגם כי היו עצים שנקברו תחת המסלעה שבנו הנתבעים, טענה שלא הוזכרה על ידי התובע. השמאית צירפה לחוות דעתה את אותן תמונות של התובע וכן תמונות של עץ וצמחיה בסמוך למסלעה.

15. אוסיף ואומר כי עובד מטעם התובע, שלדבריו היה עוזר לו בגזם, העיד כי נגדעו ונפגעו עצי פרי רבים, והוא פירט את סוגם וכי הדבר גרם לתובע לכאב וכעס עצומים. לא הוצגו בפני כל ראיות אובייקטיביות לכך שאכן נפגעו עצים כאמור, ומהתמונות שהוצגו בפני עולה כי היה במקום גזם, דבר שגם עולה בקנה אחד עם נוכחות העובד ועם עונת השנה.

16. מכאן שאני קובעת כי התובע לא הוכיח שנגרם לעצים בחלקה הסמוכה לחלקה שלו כל נזק. רכיב תביעה זה, שהינו המשמעותי ביותר נדחה.

17. להשלמת התמונה אציין כי בחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם התובע, טענה השמאית כי נגרמו נזקים אחרים לחלקות של התובעים כולל פגיעה במקרקעין שמונעת את ההנאה מהם, וכן נזק למתלול שדורש הקמת קיר תמך. לטענות אלו לא היה זכר בכתב התביעה, ועל כן איני נדרשת אליהן בהיותן הרחבת חזית אסורה.

תביעות הדדיות בנושא התקיפה:
18. האם הייתה תקיפה על ידי אביו של הנתבע 2 ואחיו? התובע טוען כי הותקף על ידי שני הנתבעים הנוספים, האחד לדבריו הכה בו במוט והשני דחף אותו. האם התובע תקף את אביו של הנתבע 2? אחד מהעדים, שעבד עבור התובע במשך שנים, תמך באופן חלקי בגרסת התובע וטען כי אכן הוכה בבטנו במוט. התובע עצמו טען בדיון כי הוכה בבטנו אך במשטרה בסמוך לאירוע טען כי המכה הייתה בגב. אחיו של הנתבע 2 ואביו טענו כי התובע הוא שתקף את הנתבע וגרם לו לחבלות.

19. למשטרה הוגשו תלונות אך אלו נגנזו.

20. אין לי ספק נוכח התרשמותי מהתובע, ומאחיו ואביו של הנתבע 1 כי היו חילופי דברים קשים בין הצדדים. יחד עם זאת אף אחד מן הצדדים לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי הייתה תקיפה. לא הוצגו מסמכים רפואיים או צילומים המתעדים תקיפה, והעדויות בעניין זה היו סותרות ולא ברורות. על כן אני דוחה את התביעות ההדדיות בעניין זה.

דיון בתביעה שכנגד:

21. הנתבעים שכנגד טוענים כי התובע עצר להם את העבודות במקום שלא כדין והם דורשים בגין כך פיצויי . כמו כן הם דורשים תשלום עבור דמי שימוש עבור שנים של פלישה של התובע לקרקע שבבעלותם, לרבות אחזקת מכלי הגז ומיכל הסולר של התובע בשטח שבבעלות הנתבעים. כן דורשים הנתבעים פיצויי בגין עוגמת הנפש שנגרם להם, ולבסוף צו עשה שיורה לתובעים לסלק ידם משטח הנתבעים ולפנות ממנו את מיכל הגז והסולר.

22. אפתח ואומר כי התנהלות התובע כאשר גילה שהנתבעים משפצים את ביתם וחופרים בחצר הייתה כוחנית. יחד עם זאת התברר כי הנתבעים פעלו ללא היתר בנייה כדין, ומשכך בצדק ביקש התובע כי המועצה תוציא צו שיאסור את העבודות, וביקש צו מניעה מבית המשפט. משכך אין הנתבעים זכאים לפיצויי שכן הם עצמם פעלו שלא כדין. גם אם חלק מעבודות הבנייה היו כדין, באותו מועד התובע לא היה יכול להבחין בכך, ועל כן אני דוחה את טענות הנתבעים בעניין זה.

23. נוכח המחלוקות בין הצדדים בנוגע לטענות ההדדיות שהיו להם בדבר פלישה ושימוש בקרקע של הזולת, ומפות מדידה סותרות שהוגשו על ידם, הורה מותב קודם למנות מודד מטעם בית המשפט. במסגרת ההליכים התברר כי המודד הוא גם שמאי מקרקעין, וחרף טענות התובע, הוריתי למומחה לבחון גם את המשמעות השמאית של טענות הצדדים בדברי דמי שימוש. ראוי לחזור ולהזכיר כי יחס התובע כלפי המודד היה מחפיר.

24. המודד מטעם בית המשפט הגיש חוות דעת מטעמו, נחקר באריכות על ידי התובע ובא כוחו, ומצאתי כי יש לקבל את חוות הדעת המקצועית והמקיפה שלו באופן מלא. מחוות הדעת של המומחה עולה כי יש שני שטחים במחלוקת (עמ' 4 לחוות הדעת) " החלק מחלקה מספר 28 שבנדון, אשר היתה בשימוש התובעים, לפני רכישת הזכויות על ידי הנתבעים, כולל כ-37 מ"ר בצד דרום (של החלקה) וכ-72 מ"ר בצד מערב, סה"כ כ-109 מ"ר. הלק מחלקה מספר 28 שבנדון, אשר בשימוש התובעים, הוא בשטח כולל של כ-10 מ"ר ".

25. בגין השטח הגדול יותר, שהוחזק על ידי התובעים עד לרכישת הנכס על ידי הנתבעים קבע השמאי כי על התובעים לשלם 240 ₪ לחודש שהם 2,880 ₪ לשנה ובגין 7 שנים 10,160 ₪. השטח הקטן יותר הוחזק על ידי התובעים גם לאחר שהנתבעים רכשו את הקרקע, ושימש בעיקרו למיכל הסולר של התובעים. בגין שטח זה קבע השמאי כי יש לשלם 20 ₪ לחודש ובסה"כ 240 ₪ לשנה. מכאן שממועד רכישת הזכויות על ידי הנתבעים 1.10.14 ועד היום דמי השימוש יעמדו על סך 1,920 ₪.

26. התובעים העלו השגות שונות ורבות כנגד חוות הדעת ובין היתר כי אין זה מקובל לחלץ את דמי השימוש מעלות הקרקע אלא יש להשוות לעסקאות שכירות במקום. טענה זו אין בה ממש שכן גם מנהל מקרקעי ישראל מחלץ את דמי השימוש משווי הקרקע, וזאת בהתאם להנחיות הרשם הממשלתי ולשכת השמאים. יתר על כן השמאית מטעם התובעים לא הציגה עסקאות שכירות שיש בהן כדי לסתור את חישובי המודד. אוסיף ואומר, כי המודד התייחס בחישוביו גם למידת השימוש שיש בקרקע, למדרון התלול שמפחית את השימוש בה, והקטין באופן משמעותי את דמי השימוש בהתחשב בנתונים הספציפיים של המגרש.

27. על כן אני קובעת כי התובעים ישלמו לנתבעים סך של 12,080 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופות בגין כל חלק בקרקע. בנוסף התובעים ישלמו 240 ₪ בגין כל חודש בו ימשיכו להשאיר את מתקן הסולר בשטח הנתבעים. ניתן בד בבד צו המורה לתובעים לפנות את מתקן הסולר משטח הנתבעים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

28. נותר עוד לבחון את שאלת עוגמת הנפש שנגרמה לנתבעים, ושאלה זו יש לבחון לטעמי ביחד עם שאלת ההוצאות ושכר טרחת העורך דין. ברוח תקנות סדר הדין החדשות אציין כי להתרשמותי התובעים ניצלו לרעה את הליכי המשפט כדי להטריד את הנתבעים ולמנוע מהם שימוש ראוי בקרקע. שימוש זה לרעה באה לידי ביטוי בבקשות חוזרות ונשנות, ערעורים, בקשת פסלות, הפרעה למומחה בית המשפט לבצע את תפקידו, חקירות עדים באופן פוגעני ועוד. נוכח עדותה האמינה והעקבית של הנתבעת הרי שהתרשמתי כי התובע השכיל גם להפוך את החיים של הנתבעים וילדיהם בבית שרכשו במיטב כספם, לחיים שהם תחת חשש ופחד.

29. על כן אני קובעת כי התובע גרם לנתבעים לעוגמת נפש רבה, ועליו לפצותם בסך של 25,000 ₪. בנוסף ישא התובע בהוצאות הנתבעים, שהיו רבות ביותר בהליך זה בסך 35,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחם בסך 50,000 ₪ כולל מע"מ.

30. כל הפיקדונות שקיימים בתיק בית המשפט על פירותיהם יועברו לידי הנתבעים 1 ו-2 על חשבון האמור בפסק דין זה. ולמען הסר ספק אציין כי החיובים ההדדיים שנקבעו בפסק הדין הם ברי קיזוז.

31. בטרם אחתום את פסק הדין אתנצל על העיכוב שחל במתן פסק הדין.

ניתן היום, ט' אדר ב' תשע"ט, 16 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.