הדפסה

בית משפט השלום בבית שמש ת"א 29673-04-18

בפני
כבוד סגנית הנשיא דורית פיינשטיין

התובע

עוזי עזרא אסייג

נגד

הנתבעת

הפניקס חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית.
העובדות, המחלוקת וטענות הצדדים בתמצית
התובע הוא עובד שכיר המבוטח בביטוח מנהלים אצל הנתבעת. עניינה של התובענה הוא בתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה ובעקבות אירוע לבבי שלקה בו התובע בחודש מרץ 2017.
הנתבעת הפנתה לפסק הדין שניתן ברע"א 7513/15 מנורה מבטחים נ' פלונית [ פורסם בנבו] (21.3.16) וטוענת שבהתאם להלכה שחודשה שם הרי שהתביעה, שהיא תביעה מכוח פוליסת ביטוח מנהלים ( קופת גמל), צריכה להתברר לפני בית הדין לעבודה ולא לפני בית משפט זה.
הנתבע הפנה מנגד לפסק הדין שניתן ב ע"ע ( ארצי) 625/08 אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2009) [ פורסם בנבו] (17.9.09) וטוען שעל-פי הלכת אשבל כל זמן שהמחלוקת נוגעת לנושא ביטוחי מובהק, שאין לו קשר ליחסי העבודה, הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבתי המשפט האזרחיים הרגילים ולא לבית הדין לעבודה.

דיון והכרעה
הצדק עם הנתבעת. אמנם הלכת אשבל קבעה את שטוען התובע שנקבע בה, אך פסק הדין בעניין מנורה מבטחים שינה את הלכת אשבל וקבע אחרת ממנה.
נקודת המוצא הנורמטיבית לדיון בבקשה שלפני נמצאת בסעיף 24( א)(3) לחוק בית הדין לעבודה הקובע כך:
סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;
בפסק הדין בעניין מנורה מבטחים עמד בית המשפט על כך שסעיף 24 האמור עמד בליבן של מחלוקות בנוגע לסמכות העניינית במקרים רבים. בית המשפט העליון התייחס להלכת אשבל, עמד על הבעייתיות שבה והתווה את הדרך הנכונה בעיניו. מפאת חשיבות הדברים לענייננו וחרף אריכותם אביא את דברי בית המשפט העליון כפי שנאמרו בעניין מנורה מבטחים כלשונם

"לאורך השנים שימש סעיף 24(א) כר פורה למחלוקות בדבר חלוקת הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לבין בתי המשפט האזרחיים הכלליים;
...
ביום 17.9.09 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בעניין אשבל. באותו מקרה טענו התובעות להפליה בין גברים לנשים בפוליסות ביטוח המנהלים אותן הציעו קופות הגמל הראל, מגדל, כלל ומנורה. סוגית הסמכות העניינית עמדה בלב ההליך. בית הדין הארצי קבע כי מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית בתביעות נגד קופות גמל, הוא מבחן "מהות העילה", קרי, על בית הדין לבדוק מהו המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת בין הצדדים, והאם מדובר בסכסוך סביב עילה ביטוחית-מסחרית, או שמא בסכסוך הנוגע ב"טבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי". רק במקרה האחרון, כך נקבע, תהא מסורה הסמכות העניינית לבית הדין לעבודה:
"תובענות בהן המחלוקת גופה נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, שאין לו קשר ליחסי העבודה, למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לא יבואו בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה." (שם, בפסקה 13).
...
כפי שצוין למעלה, יש מקום להידרש לטענה העקרונית שהעלתה המבקשת, בדבר החלת כלל גורף לפיו על כל התביעות כנגד קופות גמל להיכלל תחת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, שכן בסופו של יום, מדובר בתביעות אשר רובן ככולן נוגעות לבטחונו הסוציאלי של אדם; זאת – גם אם מבוססות הן בחלקן על עילות חוזיות-מסחריות, שאינן דורשות ספציפית בהכרח את מומחיותו של בית הדין לעבודה.
...
לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, בבואנו לפרש את הקבוע בסעיף 24(א)(3) ל חוק בית הדין לעבודה, יש לנקוט בגישה פרשנית רחבה למונח "חברות בקופות גמל", ולראותו כמסמיך את בית הדין לעבודה לדון בכלל התובענות שעילתן ביחסים שבין מבוטחים בביטוח פנסיוני לבין הגוף המבטח, בין אם מקור הפוליסות ביחסי עבודה בין אם לאו. כך, יש לראות בתביעות הנוגעות לכלל המוצרים הפנסיוניים, לרבות כאלה אשר מקורם בהסדרים ביטוחים-מסחריים שאינם קשורים ליחסי עבודה, כבאות בגדר סמכותם של בתי הדין לעבודה. עמדה זו נסמכת על ההנחה, כי הסמכת בית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי סעיף 24(א)(3) מבוססת על אופיו הסוציאלי של המוצר הפנסיוני, ועל כן השאלה האם הוגשה תביעה כזו או אחרת על רקע של יחסי עבודה אינה רלבנטית, ואין צורך להידרש לה.
...
עמדת היועץ המשפטי לממשלה מחזקת את הצורך שהועלה כבר בפסיקה, ושהיינו נדרשים אליו מכל מקום, לשמור על אחידות סמכות בין הערכאות השונות; הפתרון הבסיסי – העברת הסמכויות לדיון לבתי הדין לעבודה – מושתת על תכליתם של בתי הדין, ועל הרציונל לפועלם כאמונים על תחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ולא רק על הסוגיות הנוגעות ליחסי עבודה.
...
סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) ל חוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו.
...
בסיכומו של יום, מערך קופות הגמל, על כלל היבטיו ואפשרויותיו הביטוחיות, וחיוניותו העצומה לרווחת האדם העובד, נועד בראש וראשונה לשמר את בטחונו הסוציאלי של המבוטח ולהבטיח את רמת חייו ברגעי משבר ולעת פרישה. אין ערוך לחשיבות הדבר. אף כאשר המחלוקת בין הצדדים נושאת באופן משפטי-טכני אופי חוזי או מסחרי, שלצורך בחינתו לכאורה אין נדרשת מומחיותו של בית הדין לעבודה, הנה בבחינת המכלול, מדובר בתביעה הנוגעת במובהק בבטחונו הסוציאלי של אדם, בעתידו וברווחתו, וביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. אשר על כן, נראה כי הערכאה המתאימה לדון בנושא, היא בית הדין לעבודה, שהתכליות הרחבות של שמירת בטחונו של האדם, כמובן על פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח, עומדות לנגד עיניו. כך, כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק, אין להידרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוציאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן נכנסות להגדרות המצויות ב חוק הגנת השכר לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות", כלשון הסעיף...
...
סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) תחול מכאן ואילך, ובנתון להוראת המעבר, על כלל התביעות של עובדים או מעסיקים וחליפיהם כנגד קופות גמל בלא תלות באופיה של המחלוקת ובאופי קופת הגמל, בכפוף להגדרתה שב חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.
(ר' בעניין זה גם פסק הדין שניתן לאחרונה ב ת"צ (מחוזי מרכז-לוד) 13356-08-17 סנדרס נ' אלטושלר שחם גמל ופנסיה בע"מ [פורסם בנבו] (25.9.18)).
על כן אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. לא מצאתי מקום לדחות או למחוק את התובענה מקום בו ניתן להעבירה לערכאה מוסמכת.

ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ט, 17 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.